העיר ואיזור החוף
ההגעה אל דאליין מתאפשרת בקלות הודות לשדה התעופה הממוקם בתוך העיר עצמה, וכך מקשר אותה לכל הערים בסין. כמו כן, העיר מקושרת על ידי כבישים ורכבות אל מוקדים רבים בצפון-מזרח המדינה. רכבות הלילה פועלות בתדירות יומית מבייג'ין - אלו הן רכבות לילה, המגיעות בבוקר לדאליין. חופי הים היפים של העיר דאליין (Dalian או דה-ליין), שבצפון-מזרח הרפובליקה העממית של סין, נפרשים על פני קילומטרים במפרץ בוהאי. החופים, בין הבולטים הם חוף הכסף (Yinshatan) וחוף הזהב (Jinshatan), מושכים אליהם תיירות מקומית כבר בחודשי יוני החמימים ושיאה של העונה הוא, כמובן, בחודשי הקיץ. מתקופה זו הפלישה הרוסית מתחילה, אלפי נתינים רוסים, תושבי רוסיה האסייתית שוטפים את החופים במסגרת נופשונים מתומחרים היטב. במידה ורוצים לברוח מהעיר אל חיק הטבע, מומלץ לנסוע אל עמק בינג'יו לכמה ימים. מבחינת מקומות לינה, העיר דאליין מציעה קשת די רחבה של סוגי אירוח במרכז העיר ולחופיה. תימחור התשלום ללילה עולה משמעותית בבתי המלון המפוארים, הממוקמים בחוף, בין השאר. מידע נוסף על מטבע - סין.
0d9ed156ca7e44d48301d219ff2bb253.jpg
באיזור החוף פועלות עוד מספר אטרקציות, כמו מתחם העולם התת-ימי בחוף הטיגריס (Shuixiashijie, Laohutan), אליו הכניסה בתשלום (לא קטן). לעומת זאת, פארק פו-ג'יה-ג'ואנג (Fujiazhuang), השוכן על החוף גם כן, מציע כניסה חופשית למבקרים. רוב האטרקציות והאיזורים מקושרים באמצעות רכבת קלה או רשת של אוטובוסים די יעילה. משם, על גבי טיילת העץ, המחודשת, מגיעים אל הכיכר הידועה, סינגהאי (Xinghai Guangchang). מדובר בכיכר מהגדולות ביותר ביבשת אסיה (אם לא הגדולה שבהן), אורכה כ-1.5 ק"מ ורוחבה כ-500 מ'. אמנות וארכיאולוגיה מוצגות, זו לצד זו, במוזיאון, שנמצא בפינה הצפון-מערבית של הכיכר העצומה.
לתחילת הכתבה
פארק לו'שון והפיתוח העירוני
אין ספק שהודות לראש העיר של דאליין בשנות התשעים, בו סילאי, הפכה העיר לידידותית לתושביה ולמבקריה כאחד. כיום, העיר מציגה לראווה פארקים יפים, מוזיאונים פעילים, כיכרות, רחובות מבהיקים מנקיון - תרבות ערה לצד סביבה נקייה. אמנם, זו לא סין שלה מצפים רוב המבקרים, פתוחה ומסבירת פנים לזרים. יחד עם זאת, נמל לו'שון (Lvshunkou) אוסר על כניסת תיירים באופן עצמאי, בשל היותו בסיס צבאי, אולם ניתן להכנס במסגרת טיול מאורגן בלבד. כאן ניתן להתרשם מהאדריכלות העתיקה והיפה ביותר שדאליין יכולה להציע.
העיר נולדה כעיירת דייגים קטנה וצנועה, אולם מהר מאוד הפוטנציאל, שלחופי מפרץ בוהאי הפך למצרך מבוקש, נכבש בידי היפנים והרוסים, בתקופות שונות. בשנת 1897 הוחזר השטח לסין ושושלת צ'ינג נאלצה להחכיר את האיזור בחלקו לרוסיה. חזון הארכיטקטים הרוסים הפך את העיר דאליין למה שהיא כיום, בנויה בסגנון ניו-קלאסי, על כיכרותיה הרחבות ושלל המזרקות האצילות. צביונה האדריכלי האירופאי עדיין נשמר ומהווה אחד מסימני ההיכר הידועים ביותר של העיר - מתאפיין בכיכרות שנבנו בתחילת המאה העשרים. האיזור הוחזר לשליטה סינית בשנת 1955.
fb61e4814f604f328fdd404b2011345f.jpgמרכז העיר ומאפייניה
כיכר ג'ונגשאן ניצבת במרכז העיר ומוקפת בבנייינים מרהיבים ומודרניים. תושבי העיר ממלאים את רחבת הכיכר כמו כל ערב, בין השאר מגיעים למקום יחידים וקבוצות של מתעמלים לסוגיהם ובמקום מורגשת אווירה נעימה ונינוחה. שוק הלילה נמצא קרוב לאיזור הבילויים צפונית למסילת הרכבת. בסמוך נצפים התיירים ההוללים, הממלאים את הרחוב הרוסי (Eluosifengqingjie), לב לבה של סצנת חיי הלילה, שאליו ניתן להגיע בהליכה דרך רחוב שנחאי (Shanghailu). פרסומה של העיר דאליין ברבים כולל גם את קבוצת הכדורגל האגדית המקומית, שנחשבת לגדולה ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הסיני ולמרות שבשנים האחרונות ניכר כי ימיה הגדולים עברו, עדיין כדאי לחוות את האווירה הספורטיבית באיצטדיון העירוני. יחד עם רוח הים המנשבת כמין ליטוף עדין והכיכרות המפוארות - דאליין מהווה פנינה עירונית אמיתית ולא אופיינית בנוף הסיני של צפון-מזרח המדינה.
לתחילת הכתבה
הכתבה באדיבות אתר CRI Online בעברית
