בוליביה ופרו - לא רק לתרמילאים

מסתבר שלא חייבים להיות תרמילאים על מנת לטייל בבוליביה ופרו. שרותי התיירות בארצות אלו מאפשרים טיול בתנאים סבירים, גם ללא השתתפות בטיולים מאורגנים בעלויות גבוהות. מתוך רצון לשמור את הדובדבן שבקצפת (מאצ`ו פיצ`ו) לסוף הטיול, בחרנו להתחיל בבוליביה ולסיים בפרו. בדיעבד, התברר שההחלטה הייתה נכונה.
משה אגם
|
תמונה ראשית עבור: בוליביה ופרו - לא רק לתרמילאים
© דניאל ריקרדו

ארגון הטיול
ביולי 2008 יצאנו (3 זוגות חברים) לטיול בן 3 שבועות בבוליביה ופרו. נעזרנו רבות במשרד קטן בלה פז
 (www.perubolivian.com) - המשרד נבחר מתוך המלצות שקראנו באתר, ואכן המשרד עמד בציפיות. יחד עם זאת, רצוי שתוכנית הטיול והרמה הנדרשת יוכתבו ע"י המטיילים, תוך שיתוף פעולה עם המשרד. המשרד אינו מטפל בתרמילאים (המחירים גבוהים יותר). השירות אישי וניתן ע"י בעלת המשרד Beatriz. אמינות המשרד גבוהה (כל מה שהובטח -; התבצע) וניתן טיפול מיידי לבעיות שנוצרו במהלך הטיול. מטיילים מנוסים יוכלו לארגן את הטיול באופן עצמאי, אולם לא בהכרח זול יותר (בחלק מהמקרים, מחירי המלונות היו זולים יותר מאשר הזמנה באופן עצמאי). בכל מקרה, הנוחות בעבודה עם המשרד היתה גבוהה. בכל מקום שהגענו חיכו לנו מדריך, או מלווה והסעה. הספר בו נעזרנו הואRoughguide , שלדעתי, מתאים יותר למטיילים מבוגרים (הן בבחינת המידע המקצועי והן בחינת המידע התיירותי), מאשר מדריכים אחרים, כולל לונלי פלנט.

מרבית המדריכים שסופקו היו ברמה סבירה. הם הכירו היטב את המקום, אולם לא סיפקו מידע רחב ועמוק. למי שזה חשוב, כדאי שילמד וישמע הרצאות בארץ. בכל מקום חיכה לנו מדריך, או מלווה מקומי והכל היה 100%. רמת בתי המלון הייתה 3 כוכבים (הטוב בנמצא) או 4 כוכבים. בתי המלון היו נקיים ובדרך כלל עם מים חמים (בג`ונגל ובפמפס זו בעיה, אבל אפשר להסתדר גם עם מים קרים). מיזוג אוויר לא רלוונטי לעונה זו של השנה. העונות מתחלקות לשתיים: העונה היבשה (חורף יוני-אוקטובר), שבה ניתן לטייל. והעונה הרטובה (קיץ נובמבר-מאי), שבה לא רצוי לטייל.

לתחילת הכתבה

טיסה ללה פז והתאקלמות בגובה
מעט חברות מגיעות ללה פז. אפשר דרך לימה, מיאמי או בואנוס איירס. לה פז נמצאת בגובה של כ - 4000 מטר מעל פני הים. בימים הראשונים כדאי לקחת כדורים מיוחדים, לשתות הרבה (בעיקר תה קוקה (לא להיבהל זה לא מסוכן ולא מתמכרים) והעיקר לא להתאמץ. לקחת הכל בצורה איטית וקלה. לפעמים יש כאבי ראש או סחרחורת. בבתי המלון יש בלוני חמצן. אחרי מספר ימים זה עובר.

חצי יום מספיק כדי לראות את מה שיש לעיר להציע. האזור הקולוניאלי (כמו באירופה), האזור האינדיאני (שווקים ליד הכנסייה הפרנציסקאנית), מוזיאונים (בעיקר פולקלור -; לא לוותר על המוזיאון האתנוגרפי ברובע הקולוניאלי -; כניסה בחינם). מחוץ לעיר אפשר לנסוע לעמק הירח. חובבי הפולקלור ייהנו מהופעה מאוד תיירותית ומאד מקצועית בפנייה הוארי. רצוי לא לאכול במקום -; האוכל גרוע. לנו במלון El Rey Palace Hotel - ארבעה כוכבים, שרות מצויין, מיקום טוב. מלון סביר ביותר.

לתחילת הכתבה

הג`ונגל והפמפס
בחרנו לבקר בג`ונגל הבוליביאני, כיוון שהוא קרוב לפמפס וחוסך טיסה נפרדת לג`ונגלים של פרו. טיסה לרורהנבקה בחברת אמזונס. חברה מאד לא אמינה (דחתה ביום טיסה הלוך ואיחדה טיסות בטיסה חזרה). אם אפשר, רצוי לטוס עם החברה הצבאית TAM. הטיסה אורכת כחצי שעה. האלטרנטיבה היא נסיעה של 18 שעות באוטובוס בדרכי עפר מסוכנות. רורהנבקה היא השער לג`ונגלים ולפמפס.

 לג`ונגל 
 Chalalanאתר שהוקם ע"י שבט מקומי וגם מפעיל אותו. המיקום מאוד יפה והשירות מצויין. לינה בבקתות עץ. חלק מהחדרים עם שירותים צמודים וחלק לא. אין מים חמים (וחשמל לתאורה בלבד). הפעילות כוללת הליכה ביער (יום ולילה), חיפוש אחרי חיות (לא תמיד מוצאים) ושייט או שחיה באגם הצמוד. השהות (2 לילות) כוללת את כל הארוחות (טובות) ובקיצור, המקום מומלץ.

מגיעים למקום בשייט של 6-7 שעות בסירות נהר (בחזרה 3 שעות). בחזרה ביקשנו לבקר בכפר לא תיירותי של מקומיים. ביקרנו בכפר, שנמצא ליד הנהר, כחצי שעה מרורהנבקה והיה מעניין מאד. חזרה לרורהנבקה למלון - Safari הטוב ביותר בעיר. אין כאן יותר מדי מה לעשות -; כמה בתי קפה ומסעדות, מלאים בתרמילאים ישראלים והצעות בעברית.

הנסיעה לפמפס (2 לילות) אורכת כ - 4 שעות בג`יפ בדרכי עפר. להקפיד לא להיות יותר מ - 4 אנשים בג`יפ. הלינה בלודג` פחות טוב מזה שבג`ונגל, אבל סביר. יש חדרים זוגיים, עם שירותים ויש חדרים גדולים עם שירותים משותפים. גם כאן החבילה כוללת הכל -; הסעות, לינה וסיורים. מרבית הסיורים בסירות על הנהר (יש גם סיורים רגליים) ויש הרבה חיות -; קרוקודילים, קופים, דולפינים ציפורים ועוד. הסיכוי לראות את נחש האנקונדה קטן, אבל מנסים. טיסה חזרה ללה פז.

לתחילת הכתבה

הסאלאר
מדבר המלח -; אחד מגולות הכותרת של ביקור בבוליביה. אפשר להגיע לסאלאר בכמה דרכים. אוטובוס - 12 שעות של נסיעה לילית קשה, שרובה בדרכי עפר - מאד לא מומלץ. רכבת -; מספר פעמים בשבוע -; נסיעה של 3 שעות באוטובוס ואחר כך עוד 7 שעות ברכבת. רוב המטיילים מגיעים כך. טיסה -; פעם או פעמיים בשבוע. טסים (חצי שעה) מלה פז לקוצ`במבה ואחר כך עוד שעה וחצי לאויוני (מדבר המלח). הטיסה במטוס דקוטה בן 60, שנראה כמו חדש. מחיר הטיסה לא זול (כ - 300$), אבל שווה.
הטיול בסאלאר (3 לילות) מתחלק לשניים. חלק אחד - מדבר המלח וחלק שני שמורת הטבע אדוראדו. עדיף להתחיל בחלק השני (נסיעות ארוכות בג`יפ במדבר), שכולל נופים מדבריים ואגמים מאד מיוחדים ולהשאיר את הדובדבן (מדבר המלח) לסוף. הטיול כולל לינה (יש בתי מלון מאוד מיוחדים במדבר), כלכלה וסיורים (מסלול סטנדרטי -; לגונות, מעיינות חמים, גייזרים והעיקר -; מדבר המלח). הנהיגה בגיפים ע"י נהגים - מדריכים. להקפיד לא להיות יותר מ - 4 אנשים בגיפ ולשמור שהנהגים לא ישתוללו. המלצה מיוחדת -; מלון Luna Salada הבנוי כולו ממלח - לא להחמיץ.

לתחילת הכתבה

אגם טיטיקקה ופונו
נסיעה מלה פז לקופהקבנה כ - 4 שעות ברכב פרטי, עם עצירות לנופים בדרך. אין יותר מדי מה לעשות בעיירה -; ביקור בכנסיה וטיפוס על גבעה, שנמצאת ליד העיר לצורך נופים (אחר הצהריים לשקיעה). שווה ביותר לאכול דגים במסעדות (פחונים) ליד הים. יש הרבה בתי קפה ומסעדות והרבה צעירים. למחרת שייט לאי השמש (חצי יום) וטרק קצר (חצי שעה) על האי. נחמד, רק בשביל נופי האגם. אחר הצהריים מעבר לפרו (15 דקות נסיעה מקופהקבנה) ונסיעה (3 שעות) לפונו. העניין מתבצע באוטובוס תיירים גדול ומתנהל ביעילות רבה.

פונו היא עיר יחסית גדולה ושינוי גדול אחרי בוליביה. אין מה לעשות בעיר והיא משמשת בעיקר כנקודת יציאה לשייט באגם טיטיקקה. יש בעיר מדרחוב נחמד, עם הרבה מסעדות ובתי קפה. למחרת שייט באגם טיטיקקה. אפשר לשוט רק לאיים הצפים - מאוד מתויר, מיוחד וכדאי. העניין אורך 3-4 שעות. רצוי לשוט (עוד שעתיים אחרי האיים הצפים) גם לאי טקילה, שם נשמרת המסורת העתיקה. למי שיש זמן יכול גם לישון לילה באי. אם שטים לשני האיים יוצאים בשעה 7 בבוקר מהמלון וחוזרים בשעה 5 אחר הצהריים - שווה ביותר.

לתחילת הכתבה

נסיעה לקוסקו
אפשר לנסוע לקוסקו ישירות מפונו (5-6 שעות) ברכב ציבורי, או פרטי. אפשר להצטרף לנסיעה תיירותית באוטובוס תיירים עם מדריך, עצירות בדרך וארוחה (לא רעה) במסעדה. במקרה כזה אוספים אותך מהמלון בפונו בשעה 8 בבוקר ומגיעים לקוסקו בשעה 5 אחר הצהריים. חלק מהעצירות מעניינות וחלק פחות. נחמד למי שיש זמן. החברה שאנחנו נסענו איתה היא אינקה אקספרס (www.inkaexpress.com).

קוסקו היא עיר מאד גדולה (חצי מליון תושבים) ומאוד תיירותית. כל תייר שמגיע לפרו, מגיע גם לכאן. מגוון עצום של בתי מלון, מסעדות וחנויות. רוב התיירים מתרכזים במרכז התיירותי (סביב Plaza Darma) ורצוי מאד למצוא מלון באזור הזה (גם אם קצת יותר יקר). אנחנו היינו כאן 4 לילות. יש כאן כמה רשתות של בתי מלון. הרשת הבולטת Casa Andina. יש לה 5 בתי מלון במרכז העיר. רובם ברמה של 3 כוכבים. למי שיכול עדיף Casa AndinaPrivat Colection שהוא ברמה של 4 כוכבים. המלון הטוב (והיקר) בעיר הוא Monasterio Hotel.

 יש המון מסעדות לתיירים. בעיקרון מסעדות שיש בהן מופעים - האוכל לא טוב. מי שמוכן לוותר על ריקודים ומוזיקה פרואנית בזמן האוכל, יכול לאכול במסעדת Inka Grill. האוכל כאן טוב ולא יקר (יחסית). המסעדה הטובה בעיר היא Chicholina (אין קשר). אוכל מעולה, יקר יחסית (חצי מחיר ביחס למסעדות טובות בישראל) וחובה להזמין מקום כמה ימים מראש. מי שמחפש אוכל זול - יש. צריך לשאול את התרמילאים, שממלאים את העיר.

 אתרי התיירות המרכזיים בקוסקו הם מקדש השמש, הקתדרלה הגדולה, הכיכר המרכזית ומספר מוזיאונים. מחוץ לעיר יש את מבצר סקסצואן. למי שיש זמן ואוהב שווקים כדאי לבקר בשוק הגדול של קוסקו (לא רחוק ממרכז העיר). אבל בעיקר שיטוט בעיר, בסמטאות בחנויות ובבתי הקפה. לא לוותר על רובע האומנים בסן בלאם. עיר מאוד כיפית.

לתחילת הכתבה

מאצ`ו פיצ`ו ואגואס קליינטס
 מצ`ו פיצ`ו
הוא גולת הכותרת של הטיול. עדיף לשמור אותה לסוף. אפשר להגיע למאצ`ו פיצ`ו בשתי דרכים: ברגל (4 ימים באינקה טרייל) או ברכבת (3.5 שעות ממאצ`ו פיצ`ו). הרכבת בעונה, עמוסה מאוד וחובה להזמין כרטיסים מראש מספר חודשים. יש 3 סוגי רכבות. רכבת התרמילאים הזולה יותר (48$). המושבים קצת פחות נוחים והחלונות קצת יותר קטנים. רכבת Vistadom, שהעלות היא 71$ לכל כיוון - מושבים נוחים יותר, חלונות פנורמיים (עניין חשוב, כיוון שהנופים בדרך מאוד יפים) וגם מגישים ארוחת בוקר בדרך. או רכבת Hiram -; למי שפרוטה (או נכון יותר הדולרים) מצויה בכיסו. רכבת מפוארת בעלות של כ - 300$ (זו לא טעות) לכיוון. בדרך כלל יש רכבת אחת ליום (מכל סוג). אפשר להגיע למאצו פיצו גם ברכבת מאויטנטמבו (בעמק הקדוש, ראה בהמשך). יש מספר רכבות ביום והנסיעה אורכת כ - 1.5 שעות).

אגואס קליינטס ידועה גם בשם מאצ`ו פיצ`ו פואבלו. יש כאן ריכוז של בתי מלון (בכל הרמות) עשרות מסעדות (בעיקר פיצריות) ומאות דוכנים של מזכרות לתיירים. הרכבת מגיעה לכאן ומכאן גם יוצאים למאצ`ו פיצ`ו. אפשר לעלות למאצ`ו פיצ`ו ברגל (מספר שעות של עליה קשה), או באוטובוסים הקטנים (14$ הלוך חזור, 20 דקות בכל כיוון). העניין מאורגן היטב. יש כאן גם בריכות של מים חמים. נחמד אחרי יום הליכה במאצ`ו פיצ`ו.

הביקור במאצו פיצ`ו - מרבית התיירים מגיעים לכאן ברכבת הבוקר מקוסקו (מגיעים לאתר בסביבות 11 בבוקר) וחוזרים לקוסקו ברכבת אחר הצהריים (יוצאים מהאתר בסביבות 2 אחר הצהריים). אנחנו בחרנו ללון באגואס קליינטס (בעונה צריך להזמין מקום מראש) ולעזוב למחרת. כך יש יותר זמן לבקר באתר. הדרך המומלצת לבקר באתר (וגם לראות אותו ולא את המוני האנשים) היא לחכות כחצי שעה, עד שכל האנשים שהגיעו ברכבת ייכנסו ויתחילו לשוטט ואז להיכנס עם מדריך פרטי (יש הרבה כאלה בכניסה לאתר). הסיור עם המדריך אורך כשעה וחצי ואז אפשר להמשיך לבד. אנחנו היינו באתר עד שעה 5 אחר הצהריים ואז יש מעט אנשים.

למי שיש כושר (המאמץ לא גדול מדי) כדאי לטפס למבנה בראש האתר ואז להמשיך בשביל (עוד כחצי שעה) כדי לראות את מאצ`ו פיצ`ו מלמעלה. המאמץ שווה ביותר. יש גם את הטפוס ל - Wayana Picho. כאן יש צורך בכושר גופני גבוה ביותר. יש גם עוד בעיה. העליה מותרת רק ל - 400 איש (כל הקודם זוכה) ביום וצריך להגיע לאתר מוקדם מאוד בבוקר. רצוי להביא אוכל ושתיה (יש בכניסה לאתר מסעדה יקרה).

לתחילת הכתבה


העמק הקדוש
מרבית הטיולים בעמק הקדוש מתחילים ומסתיימים בקוסקו (ואורכים יום שלם). אנחנו בחרנו להתחיל את הטיול באויטנטמבו, לשם הגענו ברכבת ממאצ`ו פיצ`ו. העיר נמצאת בכניסה לעמק הקדוש. הלינה במלון הטוב בעיר, בעל 3 כוכבים - Pakaritampu.

העיירה עצמה נחמדה, חנויות, מסעדות וכדאי לחפש בסמטאות את הבירה הביתית - הציצה. מסעדה קטנה ומומלצת נמצאת בתוך תחנת הרכבת. הטיול בעמק הקדוש מתחיל בטיפוס למבצר באויטנטמבו (מעניין) וממשיך בעמק עצמו. אנחנו ויתרנו על נסיעה לעיר השוק Pisaq (ראינו מספיק שווקים) ובמקומם נסענו למכרות המלח של האינקה Salinas (לא להחמיץ), לטרסות ב - Muray ולעיירת האורגים ב - Chinchero. אין ספק, בחירה טובה.הטיול כולו אורך יום שלם. בחזרה לקוסקו (בלילה היא יפה לא פחות) לעוד יום של שוטטות.

לתחילת הכתבה

לימה לסיום
אם אין ברירה, אפשר להסתובב כמה שעות בעיר. האתרים העיקריים - הכיכר המרכזית עם בנייני הממשל הקולוניאלים (והחלפת המשמרות המצחיקה), כנסיות וקתדרלות (במיוחד זו עם המחילות והשלדים הקבורים), והשכונה העשירה לאורך הים (עם מסעדות הדגים המעולות ומרכז הקניות הפתוח והמודרני). סה"כ אם לא חייבים, אפשר לוותר על לימה.

 לסיכום, כל מי שמתעניין בתרבות, היסטוריה ונופים - טיול לבוליביה (המפתיעה) ופרו, יהיה חוויה בלתי רגילה ושווה את המאמץ וההשקעה הכספית. לא חייבים טיול מאורגן, אבל כדאי לארגן את הכל מראש. טיול מהנה.

לתחילת הכתבה

כתב וצילם: משה אגם

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על דרום אמריקה

אטרקציות בדרום אמריקה

מלונות ומקומות לינה בדרום אמריקה

מדריכים ונותני שירות בדרום אמריקה

נהגים בדרום אמריקה

הזמנת חופשה בלמטייל

חדשות התיירות והתעופה

המיוחדים שלנו

קצת השראה לטיול הבא

חופשה ביוון: היעדים הכי שווים לקיץ

מתארגנים לטיול: ציוד, ביגוד, המלצות וטיפים לדרך

מגזין החיים הטובים: לייפסטייל והשראה לחופשה

ביטוח נסיעות לחו"ל: כל מה שצריך כדי לטוס בראש שקט

עפים על העולם: כל מה שצריך לטיול תרמילאים

חופשה של פעם בחיים

תמונות מהטיול: היעדים שהכי כיף לצלם

הכתבות הכי נצפות השבוע

הפוסטים הכי נצפים השבוע

הטיפים הכי נצפים השבוע

כתבות ומדריכים לחופשת סקי