היום הראשון: מהרקליון למסה פוטאמי
כהכנה לטיול נפגשתי עם מאיר שפירא -; איש יקר ונחמד, בר סמכא מספר אחת לענייניי כרתים-; 15 שנה הוא חוקר ומדריך טיולים לאי -;הוא הקדיש לי כ-3 שעות מהנות ומועילות מאוד ועל זה אני שולח לו רוב תודות.
יום ראשון - 5 ליוני: נחיתה בהרקליון-; תור 45 דקות לביקורת דרכונים-; השוטרים כנראה בהפסקת צהריים, יוצאים מהטרמינל מחפשים ומגלים את האופניים שלנו בחצר עם שער נעול-; קצת מתרוצצים פנימה והחוצה עד שמגיע היווני עם המפתח. מוציאים את האופניים ומרכיבים -; ארז מחביא את הארגזים במחבוא מעולה-; כל כך מעולה שאנחנו לא מוצאים אותם לפני הטיסה חזרה הביתה. אנחנו מארגנים את הציוד ועולים על האופניים, לי זו הפעם הראשונה לרכוב עם תיקי צד ותיק כידון ואני מרגיש קצת כמו משאית כבדה. רוכבים 4 ק"מ לתוך העיר ואנחנו על האוטובוס. אחרי כשעתיים נסיעה לכיוון מזרח יורדים ב-Agios Nikolaos עיר קטנה השוכנת במפרץ, כמובן עם הרבה תיירים. אוכלים משהו קל ויוצאים לדרך.
השעה 17:00 והדרך לרמת לסיטי הנמצאת בגובה 1,000 מטר משתרעת על כ-47 ק"מ, חייבים למצוא מלון או חדר בדרך אחרת... (טוב, לא חושבים על זה רק מסובבים רגליים) עולים ועולים, עוברים בכפרים קטנים מוקפים באלפים של עצי זית (כרתים היא צרכנית שמן הזית הגדולה ביותר בעולם לנפש) והחושך יורד לאיטו. מולנו מזנון דרכים-; אבל הוא סגור. ממשיכים ומגיעים לכפר בשם Zenia. אצלי במפה מסומן בצהוב ואז אני נזכר ששם נמצאת מסעדתו של מנוליס, חברו של שפירא המדריך. ואכן מנוליס שם וכבר כמעט נועל את המסעדה -; אנחנו יונקים כוס מיץ תפוזים טרי ועוגה והכי שמחים לשמוע שבמרחק של 8 ק"מ יש לדודה של מנוליס מלון קטן "זה רק 3 ק"מ עליה ואחר כך ישר" הוא אומר (הישר זה כשנוסעים ברכב כנראה-; כי בדיווש זה היה עוד קצת עליה).
בשעה 21:00 כבר כמעט חושך. הגענו למריאנה בכפר Mesa Potami (לא EXO POTAMI, כי MESA זה פנימי לעומת EXO שזה חיצוני). אישה נחמדה שיש לה כמה חדרים להשכיר ומסעדה למטה. התקלחנו אכלנו והלכנו לישון.
סיכום יומי: טיפוס מצטבר -; 1,000 מטר, מרחק -; 36 ק"מ.
היום השני: מקימינאקי לאג'י דקה
יום שני- 6 ליוני: ארוחת בוקר-; סלט יווני, עגבניות ומלפפונים עם טעם אמיתי, שמן זית בצל וחתיכת גבינת פטה למעלה, משהו סטנדרטי בכל יוון. יוצאים לדרך, משלימים את הטיפוס עד לרמת לסיטי-; יש כאן הרבה תחנות רוח ששימשו לשאיבת מים בעבר ועכשיו משמשות למשיכת תיירים. מתחילים בהקפה שמאלית של העמק (הרמה מוקפת בהרים וזה נראה כמו עמק) ובדיוק מול הכנסייה של הכפר Kiminaki מתחילים בטיפוס תלול דרומה.
במפה הכבישים הראשיים הם בצבע חום המשניים הם בצהוב ודרכי העפר בלבן, התכנון שלנו היה לרכוב על דרך לבנה לכיוון הכפר Xeniakos (חניאקוס) אבל במציאות המקומית יש הרבה דרכי עפר איפה שמסומנת במפה דרך אחת בלבד. קצת שאלנו מקומיים, קצת התברברנו קצת הסתכלנו על המצפן וירדנו בערוץ יפיפה והגענו לכפר ליד בשם Katofini, טברנה מקומית = סלט יווני וצזיקי (אני קורא לו חומוס יווני -; יוגורט עם מלפפונים חתוכים והמון המון שום).
אחרי כ-70 ק"מ הגענו ל-Pigros עיירת מחוז עם כמה בתי מלון-; ישבנו אכלנו דובדבנים בסופר המקומי, העיירה לא נראתה לנו אז המשכנו עוד 27 ק"מ עד ל-Agii Deka שם ישנו איש נחמד בשם Dimitris שמשכיר חדרים וכמובן שיש לו גם מסעדה בקומת הקרקע. הוא היה ימאי בנעוריו ומכיר כמעט את כל הבנות העובדות ברחוב העצמאות בחיפה... בארוחת הערב ארז אכל ארנבת (דבר שישפיע על מהלך הטיול בימים הבאים).
סיכום יומי: טיפוס מצטבר - 1,100 מטר, מרחק - 97 ק"מ.
היום השלישי: מאנו זארוס לאגיה גליני
יום שלישי - 7 ליוני: בבוקר ארז אומר שיש לו כאבי בטן וחולשה. אני אומר לו שזו הארנבת שעדיין רצה לו בבטן. טיפסנו ל-Ano Zaros, שם יש חנות אופניים, עוד קצת עליה ממרכז הכפר ומגיעים לאגם קטן ומטופח שהרבה דגי פורל שוחים במימיו הצלולים. האגם יושב לו בפתח קניון מרשים. ארז נשכב על הדשא (הארנבת עדיין רצה) ואני הלכתי לפתח את הקשרים החברתיים בין ישראל לצרפת עם המוכרת הצרפתייה במזנון.
בדרך לאגם עוברים ליד כמה בתי מלון קטנים שהמים מהאגם זורמים דרכם במפלים יפים. הארנבת נרגעת קצת ואנחנו גולשים חזרה לכפר, הרכיבה בכיוון למטה קצת שונה מהטיפוס בעליה-; אלא אותן סרפנטינות אבל המהירות קצת שונה, מעט מאד כלי רכב נעים על הכבישים ואפשר ממש לטוס למטה תוך כדי השכבות קלות של האופניים. אני מרגיש שתיקי הסבל משפרים את היציבות בפניות חדות. ממרכז הכפר פונים מערבה ותוך כדי ירידות ועליות לסירוגין עוברים בכמה כפרים קטנים, באחד מהם עוצרים למילוי מים מהמים שבקיר. יש כאן הרבה מים זורמים ואני משתדל למלא את הבקבוקים במי מעיינות או מהזרם הטבעי או מהמים שיוצאים מהקיר במרכז הכפר.
עוברים בכפר Vathiako משמאל טברנה ושני אנשים יושבים. אנחנו עוצרים לשאול שאלה ו"נתקעים" שם שעה וחצי. קצת סלט יווני קצת צזיקי קצת אוזו והרבה דיבורים עם איש נחמד בעל זקן שחור שמדבר אנגלית לא רעה בכלל. אנחנו חושבים להמשיך להרים או לגלוש לכיוון הים. הארנבת מצביעה בעד הים. גולשים לעיירת נופש בשם Agia Galini פעם זה היה כפר דייגים, היום זוהי מלכודת תיירים עמוסת בתי מלון קטנים חנויות של שטויות מסעדות ובארים וכמובן נמל קטן מדוגם בסירות דייג וסירות "10 יורו לסיבוב". מצאנו חדר במלון קטן. התקלחנו, כיבסנו, אכלנו, שוטטנו והלכנו לישון.
סיכום יומי: טיפוס מצטבר- 890 מטר, מרחק - 52 ק"מ.
היום הרביעי: מקניון סמריה לאנו רודאקינו
יום רביעי - 8 ליוני: בוקר בבית הקפה- טוסט וקפה- ניגשים אלינו זוג גרמנים נחמדים "ראינו את הדגל שלכם, יש לנו בן שנשוי לישראלית גר בבנימינה ורוכב אופני שטח". מפה לשם גלגלנו איתם שיחה נחמדה, למחרת פגשנו אותם עוד פעם בכניסה לקניון סמריה.
10:30- עולים על סירת נוסעים ואחרי כשעה וחצי נוחתים בגן עדן בשם Preveli. מה יש כאן: חוף ים חולי, נחל עם מים צלולים שנשפך לו לאיתו לתוך הים ובו אפשר לשוט עם סירות פדלים, עצי דקל והרבה צל לאורך הנחל. הרבה ציצים שזופים על החוף וגם טברנה מקומית שם אכלנו (איך לא?) סלט יווני. עכשיו דילמה- כדי לצאת מכאן יש שתי אפשרויות- לחכות עד שעה 15:00 ולשוט עם סירה ל-Plakias או לטפס בשמש 480 מדרגות עם האופנים על הגב ולרכוב לאותו כפר כ-13 ק"מ. בטח שהלכנו (טיפסנו) על המדרגות. החוף והנחל נראו ממש כמו גן עדן קטן מלמעלה. הרבה אנשים מגיעים למגרש החניה ויורדים במדרגות אל החוף.
Plakias זהו עוד כפר דייגים שהפך למלכודת תיירים, עצירת ארטיק (עצירות חביבות עלינו) והלאה, רואה צינור מים ועוצר לידו למילוי הבקבוקים, יוצאת אישה מהבית לוקחת ממני את הבקבוקים נכנסת הביתה ומחזירה לי אותם מלאים במים קרים, שאי ברכה אישה יקרה. 2 ק"מ אחרי Plakias הכביש מטפס באכזריות לכפר Sellia 10% שיפוע של 3 ק"מ, לוקחים את זה באיזי, מזל שארז לא כל כך בכושר כי הוא לא בורח לי כל כך רחוק בעליה (רואים שהארנבת הפסיקה לרוץ לו בבטן).
בתוך הכפר עליות בלתי חוקיות בעליל- אבל מתגברים גם עליהן. ממשיכים מערבה וב-Ano Rodakino יורדים לחוף, ארז משתרע על הארץ למנוחה ואני מחסל מילקשייק. יש בהמשך דרך לבנה שאמורה לקצר את המסלול , אנחנו כבר מכירים את הדרכים הללו ומוכנים לכל. הדרך עוברת בין מכלאות בקר מטעי זיתים, חוצה ערוץ נחל זורם ועוברת ליד חוף ים שומם ויפיפה.
