קרחון וטנא-יוקול
קרחון וטנא-יוקול (Vatnajokul), הקרחון הגדול מכולם, על כל שלוחותיו, נמצא באזור הדרומי של הרמה, וגובל בדרומו עם האזור המערבי. שטחו כ-8,400 קמ"ר ועומקו המירבי כ-1,000 מטר. החל משנות השמונים קרחון זה נמצא בנסיגה של כ-1/2 מטר בשנה עקב תופעות טבע שונות, בכללן פעולות וולקניות והתחממות כדור הארץ, והביטוי לכך הוא בסדקים ובקיעים גדולים בקרחון, שמי שיעשה סיור על גבי הקרחון בג`יפ מיוחד או בחתולי שלג ייחשף להם. כמו כן, המסה מוגברת של הקרחון יוצרת את ימת הקרחונים יוקול-סרלון (Jokulsarlon).
שמורת סקפ-טאפל
מצידו הדרום מערבי של הקרחון נמצאת שמורת סקפ-טאפל (Skaftafel), שמגיעים אליה מכביש 1 וממנו פניה לכביש 998, מרחק נסיעה של כ- 10 דקות. שמורה זו היא למעשה קניון ושלוחה של הקרחון, וניתן לראות בה צמחייה מגוונת ומפלים. ההליכה בשמורה היא נוחה מאוד ולפי מידת העניין הסיור נמשך לפחות 4 שעות. למתכננים ללון במקום ללא הזמנה מוקדמת של מקומות לינה, יש לקחת בחשבון כי בחג "הבנקים", המתקיים בשבוע הראשון של חודש אוגוסט, שהיה במקור חופשה של עובדי המדינה והפך עם השנים לחופשה השנתית של כל האי, סביר להניח כי לא יהיה ניתן למצוא מקומות לינה במקום או בסביבה הקרובה. אך אפשר לישון בחניון הממוקם במקום, שגם הוא מלא בעונה זו, בשקי שינה בחוץ או ברכב כפי שאנחנו עשינו.
ימת הקרחונים יוקול-סרלון
ימת הקרחונים יוקול-סרלון (Jokulsarlon) נמצאת מדרום לקרחון בשפכו של נחל היוקול-סה (Jokulsa). למגיעים לימה מכיוון מערב, כפי שאנחנו עשינו, הנסיעה אורכת כשעה משמורת הסקפ-טאפל ולפני מעבר הגשר שמעל הנחל, מומלץ לרדת מהכביש שמאלה ולהגיע עד הסוללה העוטפת את הימה. שם ניתן לצפות בקרחונים מקרוב, כפי שעשינו. המראה ממש מדהים ומעורר השתאות, במיוחד בפעם הראשונה, בגלל הצבעים המשתקפים בקרחונים. המלצתי לכם היא גם ללכת רגלית לאורך גדות הימה, במיוחד אם מזג האוויר יפה והראות טובה. ההליכה הרגלית עדיפה על השייט ברכב האמפיבי בין הקרחונים. הסיבות לכך הן כי, ראשית, רואים את הקרחונים מקרוב יותר ושנית, הרכב האמפיבי מוגבל מאוד בהתקרבות לקרחונים עקב בעיות בטיחות, הנובעות מהאפשרות שקרחון שנמס יכול להתהפך על צידו, והיות ו-2/3 שלו נמצאים מתחת למים הוא עשוי להפוך גם את הסירה. מומלץ גם ללכת לאורך הנחל על גבי הסוללה שבצידיו עד לשפך שלו לים, ובתוך כך להסתכל על רסיסי קרחונים נמסים, הנראים כמו קריסטלים. למבקשים לצלם או לערוך סיור- אל תתמהמהו, היות שיכולים לרדת ערפילים על הימה ללא הודעה מוקדמת ובתוך מספר דקות הראות תהיה גבולית. סיור סביב הימה ולאורך הנחל לוקח כשעתיים, ושיט אורך עוד כשעה.
קרחון סקאלאפל-יוקול
אחרי נסיעה של כ-40 דקות מזרחה מימת הקרחונים לאורך כביש 1, פנו לדרך F985 העולה לשלוחת הקרחון הגדול הנקראת סקאלאפל-יוקול (Skalafellsjokul), שם נמצאת חברה המבצעת סיורי ג`יפים על הקרחון, או מאפשרת השכרת חתולי שלג לרכיבה על הקרחון בליווי מדריך. השתדלו שלא לצאת לרכיבה כזו עם קבוצה גדולה שהגיעה למקום, אלא המתינו מעט. כאשר יש לפחות שני זוגות, הם יוצאים לקרחון, ואז מרגישים כאילו נמצאים בטיול אישי ואפשר להימנע מעיכובים הנגרמים על ידי קבוצה גדולה או נהגים פחדנים. אל תחששו ממזג אויר ערפילי או גשם, היות ומקבלים במקום חליפות חמות ואפשר ליהנות באותה מידה גם במזג אויר כזה. בנסיעה על גבי הקרחון תוכלו לראות את ההפשרה המוגברת והבקיעים שנוצרים בקרחון. שימו לב- למי שאין רכב 4X4 - יש לעבור לפחות מעבר נחל אחד ללא גשר עד לאתר, אך בכניסה לדרך המובילה להר אפשר לעצור ולהמתין להסעה מסודרת למעלה, או אפילו לצלצל ולבקש שיבואו לאסוף אתכם. כניסה, סיור ויציאה אורכים כ-4 שעות.
מערת קרח קוורק-יוקול
מערת קרח קוורק-יוקול (Kverkjokul) נמצאת מצידו השני של הקרחון הגדול וניתן להגיע אליה רק מכיוון צפון, מכביש 88F או כביש 905F שמובילים לכיוון אסקיה ASKJA. בהמשך נוסעים לאורך כביש 902F עד למרגלות הקרחון. ההגעה לכאן מחייבת רכב 4X4. מערה זו נוצרת עקב המסת הקרחון כתוצאה מפעילות תרמית, ולכן אין לה צורה קבועה והיא משתנה חדשות לבקרים. כניסה אליה אפשרית בכל עת, אך צריך להיות זהירים ורצוי להצטייד בפנס. מהרגע שאתם בפנים המראה פשוט נפלא: ביום שבו היינו במקום גוש קרח נשבר וחסם חלק מהפתח.
קרחון לנג-יוקול
לנג-יוקול (Langjokul) זהו הקרחון השני בגודלו באי. הוא נמצא בחלקה המערבי של הרמה המרכזית וגובל במערבו עם האזור המערבי. שטחו כ-953 קמ"ר, צידו המערבי של הקרחון גובל עם הבקע הטקטוני המחבר את הלוח הטקטוני האירופי והאמריקאי שחוצה את האי מדרום לצפון לאורך עמק קל-די-דא-לור (Kaldidalur), שעובר אף הוא בין שני קרחונים קטנים: קרחון אוק (Ok) וקרחון פוריס-יוקול (Porisjokul). ייחודו של קרחון זה הוא כאמור בקרבתו לבקע הטקטוני של הלוחות האירופי והאמריקאי, שמשפיעים עליו ביחד עם תופעת ההתחממות של כדור הארץ, בכך שהם יוצרים בו בקיעים עמוקים מאוד ורחבים מאוד, עד מטר רוחב. בכדי לראותם יש צורך לעלות על חלקה הצפוני של שלוחת הקרחון הנקראת גייט-לנדס-יוקול (Geitlandsjokul). ניתן להגיע לשם מצפון, מדרך 1 פניה לכביש 50, בהמשכו לכביש 518, אחר כך לכביש 550F ולבסוף לכביש 551. למעוניינים להגיע מדרום- יש לפנות מכביש 1 לכביש 36, בהמשכו לכביש 52, ואח"כ לכביש 550F ובסוף לכביש 551. בסוף הדרך ישנה חברה המבצעת נהיגה בקרחון על גבי מזחלות כלבים, חוויה שאסור לפספס ובכל מזג אויר. זהו המקום היחידי באיסלנד שבו מתקיימת פעילות כזו. הכלבים הם כלבים פינים, המורגלים לטמפרטורות של מינוס 15 מעלות צלסיוס. המזחלות נהוגות בידי איסלנדיות צעירות. בכדי להגיע למיקום המזחלות והכלבים נוסעים ברכב מיוחד עד למרכזו של הקרחון במשך כ-40 דקות, ותוך כדי הנסיעה ניתן לראות את הבקיעים הרבים ואת ההפשרה המוגברת על פני הקרחון.
לעיתים בסוף הקיץ מועברת נקודת המוצא של פעילות המזחלות לצידו השני של הקרחון ולכן רצוי לבדוק את הדבר באתר החברה (www.activity.is). כמו בכל קרחון, גם כאן ניתן לבצע נסיעה בחתולי שלג, אך עקב מספרם הרב של הבקיעים ועומקם רצוי לשקול זאת פעמיים. כניסה לאתר מהכביש, נסיעה על הקרחון, נסיעה במזחלות ויציאה נמשכת כ-5 שעות.
קרחון סנא-פלס-יוקול
קרחון סנא-פלס-יוקול (Snaefellsjokul) זהו קרחון הנמצא בחצי האי סנא-פלס-נס (Snaefellsnes) באזור המערבי. הגענו אליו מכיוון מזרח לאורך כביש 54 אחרי ביקור בפיורדים המערביים. לחצי האי הגענו במעבורת דרך מפרץ בריי-אופ-ג`ורור (Breioafjorour). קרחון זה הוא אחד מהקרחונים הקטנים, אך פרסומו בא לו מהר הגעש הממוקם במרכזו, המתנשא לגובה 1446 מטר. בנוסף, היותו המקור לסיפורו של ז`ול וורן "המסע לבטן האדמה", וגם מיקומו של הקרחון בתוך חצי האי, שהוא יפה כשלעצמו, יוצרים כדאיות ללכת ולראותו. על קרחון זה מספר דרכים המאפשרות להגיע גבוה ככל האפשר, וניתן כמובן להשכיר חתולי שלג לנהיגה עליו. הדרכים לעלות לקרחון הן מכיוון צפון לאורך כביש 570F היוצא מכביש 54 ליד העיירה אולפס-ויק (Olafsvik); או מדרום על אותה דרך בסמוך לעיירה ואתר הקמפינג סנפאל (Snaefell), ובמחצית הדרך הזו פונים מערבה בדרך לא ממוספרת לכיוון הפסגה.
מעוניינים לדעת ולקרוא עוד, על המחבר? הכנסו לאתר www.seekingtheworld.com