הרי געש ואתרים וולקניים באיסלנד

הר הגעש אקלה ושדה הלבה וט-נפ-יול

ניתן להגיע הר הגעש הקלה (Hekla) ושדה הלבה וט-נפ-יול (Vatnafjoll) אחרי ביקור בגייזר ובמפל הגולפוס מכיוון מערב, בנסיעה לאורך כביש 26 מזרחה, אחר כך לפנות לכביש 225F ואחרי כ-10 ק"מ לפנות שוב מערבה לאורך שביל לא ממוספר, בדרך לפסגת ההר. הפעם האחרונה שהר געש זה התפרץ היתה בשנת 2000, ממש לא מזמן. בנסיעה עוברים על פני שדה הלבה ממזרח למערב ואחר כך מצפון לדרום. המראה הכללי הוא בצבעי שחור ואפור. כאשר מגיעים לקצה הדרך המובילה להר, התברר שיש במקום רוחות חזקות כל כך, עד שלא הצלחנו בתחילה לפתוח את דלתות הרכב, וכאשר עשינו זאת התברר כי הן לא מאפשרות תנועה והליכה לראש ההר. לכן הסתפקנו במבט על הנוף ובניסיון להפיל את עצמנו מול הרוח, וכמובן שלא הצלחנו. כינוי ההר בפי התושבים הוא "שער השאול".

לתחילת הכתבה

הר הגעש אסקיה

הר הגעש אסקיה (Askja) נמצא מצפון לקרחון הגדול ובין שדות הלבה אודאדארון (Odadahraun) ומיבטסוראפי (Myvatnsoraefi), שכיוונם הכללי צפון-דרום. הגענו אליו מדרום מזרח לאורך כביש 910F ואחר כך פניה לכביש 88F ו-894F, אחרי ביקור באגם לאגרפלוט (Lagarfljot) ובמערת הקרח. בנסיעה בשדות הלבה רואים את הבדלי הסלעים והלבה שהתקררה. בחלק מהמקומות רואים אבק שחור, בחלק אחר אבנים קטנות פריכות ואווריריות, בהמשך סלעים גדולים יותר, ואף לבה זורמת שהתקררה תוך כדי הזרימה. בקיצור לא משעמם, ויותר מזה- מעניין מאוד. זוהי נסיעה ארוכה, הלוקחת כ-3 שעות לפחות, ונראית כאילו היא לא נגמרת, אך שווה להגיע לסופה. הגענו למקום בשעות הערב המאוחרות והיו גם ערפילים ולכן לא יכולנו לבקר במקום באותה שעה. הברירות שהיו בפנינו היו להישאר לישון במקום בבקתת הרים או לנסוע למקום יישוב קרוב, נסיעה הלוך וחזור של לפחות ארבע שעות. אנו בחרנו באפשרות הראשונה, שכבר הוצגה לכם, וחיכינו לבוקר, והאמינו לי- היה שווה.

 מאתר הלינה ברקי (Breki) להר יש כחצי שעה נסיעה, וזמן דומה להליכה רגלית. אז מגיעים לאתר שיש בו שני לועי געש. האחד, הקטן מביניהם, מלא בגפרית בצבע חלבי ובטמפרטורת רחצה, הנקראת ויטי (Viti). הזהרו מהחלקה בעת הירידה ללוע ביום גשום או מיד אחריו, זה קצת מסוכן. בלוע השני, הגדול, ששטחו כ-50 קמ"ר והרדיוס שלו כ-8 ק"מ, נוצר אגם הנקרא אוק-ג`ו-וט (Oskjuvatn) מלא במים חמימים ושקופים המשקפים את הנוף בתוכם. המראה מרהיב. קל יותר, גם ביום גשום, לרדת לאגם ואפילו להתרחץ בו בסמוך לגדה. מעניין לדעת שפיתוח הכבישים לאתר זה היה לצורך ניסויי רכב החלל הראשון, במסגרת תכנית החלל של ארה"ב, והכבישים נפרצו בשנות ה- 50.

לתחילת הכתבה

הר הגעש אברפל ומערת הלבה לופט-אליר

הר הגעש אברפל (Hverfl) נמצא בצידו השני של האי, בצד המזרחי של אגם מיבאט מעברם השני לכיוון צפון של שדות הלבה שמשני צדדיו של אסקיה. ההגעה אליו היא מדרך המתפצלת מכביש 1 לאורך הגדה המזרחית של האגם. החשוב במקום זה הוא שניתן לראות לוע הר געש שאינו מלא במים ונראה קרוב ככל האפשר ללוע הר געש כפי שמדמיינים אותו. הטיפוס לפסגת ההר לא קלה, השיפוע חד מאוד, מחליק, ואורך כשעה, תלוי בכושר. מי שמתכנן לרדת לתוך הלוע, דבר שאפשרי, צריך לקחת בחשבון עוד שעתיים נוספות. חלק מהיופי של הטיפוס לפסגה הוא הנוף והמראות שרואים, בעיקר לכיוון האגם. המשך נסיעה מזרחה לכיוון לודנ-טר-בורדיר (Ludentarbordir) למרחק של כ-10 ק"מ מביא אתכם לקצה דרך, ומשם הליכה רגלית של חצי שעה עד שעה תביא אתכם למערת הלבה לופט-אליר (Lofthellir) למרגלות הר אבנ-פל (Hvannfell), שנוצרה כתוצאה מחלל שהיה בתוך הלבה בתהליך ההתקררות, וחלק מהמעטפת נשבר או התבלה. במרחק קטן מאוד מההר לכיוון דרום, ישנו אתר של עמודי בזלת ולבה שהתקררו, הנקרא דימ-מו-בור-גיר (Dimmuborgir) - אתר יפה ומרשים שבתוכו 3 מסלולי הליכה באורכים שונים, הארוך ביותר עד שעתיים.

לתחילת הכתבה

מעוניינים לדעת ולקרוא עוד, על המחבר? הכנסו לאתר www.seekingtheworld.com