איסלנד - מדריך למטייל הבודד

מה פתאום איסלנד?

הרעיון של טיול באיסלנד מעלה גבות אצל רוב האנשים, וזו בדיוק הסיבה שבחרתי לטייל שם. מדינה שלא הרבה ידוע עליה, לישראלים בכלל ומטיילים בפרט, שמציעה חוויה שונה בתכלית מרוב המקומות המוכרים. אומנם אזור סקנדינביה ידוע כאזור יקר, אך המשבר הכלכלי פגע באיסלנד קשות ושווי המטבע צנח ביותר מ-50% - מה שעדיין מציב אותה כמדינה יקרה בתחומים מסויימים, אך בדברים כמו אוכל ושתיה, היא לא יותר יקרה מישראל. נכון לקיץ 2009, 33 קורונות איסלנדיות שוות שקל אחד. בתחומים אחרים - זו אחת המדינות הבטוחות ביותר בעולם - אין מה לחשוש ממקרי שוד או סכנות אחרות, שאורבות למטיילים בדרום אמריקה/המזרח. נסיעה בטרמפים היא אמצעי תחבורה מאוד מקובל. המדינה מתגאה ברמה גבוהה במיוחד של השכלה - רוב האוכלוסיה דוברת אנגלית ברמה גבוהה מאוד, דבר שמקל מאוד על התנועה וההיכרות עם המקום. עוד קטע מעניין של איסלנדים הוא החיבה שלהם לבריכות חמות (ג'קוזים שמחוממים על ידי מים מהאדמה) גם בשיא הקור.

לתחילת הכתבה

תכנון מראש

בכל הנוגע לתכנון הטיול מראש, כל מה שעשיתי היה לשמוע קצת מחבר שטייל שנה לפני, לקחת ספר "לונלי פלאנט" ולהזמין טיסות והוסטל ליומיים הראשונים. בנוסף, כדאי לדעת מה התכנון בגדול - האם לעשות הקפה של האי, האם להגיע לפיורדים המערביים ואיך רוצים להתנייד (אוטובוסים/שכירת רכב/טרמפים וכו'). אם מחליטים להגיע לפיורדים, צריך לקחת בחשבון שלוח הזמנים של האוטובוסים משתנה ונעשה פחות תדיר, כך שכדאי לתכנן בקפידה. כמו כן, עשיתי כרטיס חבר ברשת ההוסטלים העולמית, שמקנה הנחה מסויימת בהוסטלים של הרשת. באיסלנד הרשת די נפוצה ובדרך כלל מדובר בהוסטלים הכי טובים של האזור.

 הטיול תוכנן לתחילת יולי, בעיקר משיקולי מזג-האויר, שבחודשי הקיץ (בדגש על יוני-יולי) הוא הנוח ביותר (באופן יחסי), במדינה שזוכה לכל סוגי המשקעים, לאורך כל השנה. עוד שיקול הוא אורך היום, אשר בקיץ הופך לכמעט בלתי מוגבל, עם שעות דמדומים מעטות בלבד ואור שמש לאורך רוב שעות היום. הזמן שהקצבתי לעצמי היה 25 יום, שהתברר ככמות זמן מצויינת לטיול סביר במדינה.

לתחילת הכתבה

ציוד חיוני לטיול

בגלל שלא ממש ידעתי למה להיערך, לקחתי יחסית הרבה ציוד, שחלקו התגלה כמיותר. התכנון שלי היה לישון באוהל כדי לחסוך עלויות. בדיעבד, זה התברר כרעיון מוצלח, היות ובכל עיירה (לא משנה כמה קטנה) היה אזור קמפינג כלשהו, עם משטח דשא נוח, שירותים ומים זורמים (וברובם גם מטבח ועוד שירותים למיניהם). בכל מקרה, מומלץ להביא שק שינה, משום שברוב ההוסטלים יש תעריף מוזל יותר אם ישנים בשק שינה (ולא צריך מצעים). מלבד לינה, כל ציוד טיול הוא רצוי - נעלי הליכה נוחות (וחזקות, שעמידות למים), בגדים תרמיים, ביגוד נגד גשם (חשוב!), בגד ים (כן, כן), ואם מתכננים לישון באוהל - בגדים חמים ללילה ומזרון (יותר למטרת בידוד מאשר נוחות). אם שוכחים זה לא נורא, יש הרבה חנויות לטיולים ברייקיאויק, אבל כאמור - יקר. אם מעוניינים לבשל, בהחלט יש איפה - כמעט בכל ההוסטלים וברוב אתרי הקמפינג היה מטבח מאוד נוח שאפשר לבשל בו - בהחלט דרך טובה לחסוך בעלויות.

לתחילת הכתבה

תחבורה באיסלנד

בגלל שזה יעד יחסית מבודד, אין המון טיסות ולכן הן יחסית יקרות (~700 דולר הלוך-חזור). אני טסתי דרך לונדון, אך יש טיסות גם מפריז, אמסטרדם, קופנהגן, פרנקפורט והמדינות הסקנדינביות.

 בתוך האי - בגדול, המדינה מרוכזת סביב קו החוף - האזור הפנימי די מבודד, בעיקר בגלל תנאי מזג אויר לא נוחים, ולכן רוב המטיילים עושים הקפה סביב המדינה (עם או נגד כיוון השעון) אם יש להם מספיק זמן, אך גם יש כאלה שנשארים בעיר הבירה ומשם יוצאים לטיולים קצרים יותר של יום-יומיים וחוזרים לעיר. ישנו כביש מרכזי אחד ("דרך הטבעת") שמקיף את האי, כך שאין יותר מדי אפשרויות להתבלבל בדרכים, בין אם בטרמפים, רכב פרטי או באוטובוס. ישנם כרטיסי אוטובוס שמקנים מעבר חופשי לאורך הכביש הנ"ל, כל עוד נעים באותו כיוון, אפשר לרדת ולעלות על האוטובוס מתי שרוצים, להישאר כמה ימים במקום כלשהו ואז להמשיך באותו כיוון.

לתחילת הכתבה

מהלך הטיול

Reykjavik: שדה התעופה הבינלאומי נמצא ב- Keflavik, במרחק של כ- 40 דקות נסיעה מהבירה Reykjavik (קצת כמו לוד ות"א). הזמנתי מראש מקום בהוסטל העיקרי של העיר לשלושת הלילות הראשונים כדי לאפשר לעצמי זמן הסתגלות ולהחליט אם ארצה לעבור להוסטל אחר, לאוהל או בכלל להמשיך לעיר אחרת. ההוסטל - Reykjavik City Hostel היה מעולה - הוא מרכז בתוכו את מרבית המטיילים במדינה, שמשתמשים בעיר כבסיס ליציאה לשאר האזורים באי, והוא מאוד ידידותי ונוח (מטבחים, אינטרנט, אזורי ישיבה וצוות שעוזר המון).

 העיר עצמה מאוד נחמדה, אך אין המון מה לראות בה. אחרי יומיים אפשר לראות בערך כל מה שיש לה להציע ומבחינת חיי לילה - סוף השבוע הוא זמן מצויין לכך, אבל באמצע השבוע אין יותר מדי מה לעשות שם. רכשתי את כרטיס האוטובוס המדובר (שמאפשר נסיעה לאורך כל הטבעת) ויצאתי לדרכי צפונה, לסיבוב נגד כיוון השעון. בנוסף לכך, קניתי כרטיס לאוטובוס שעובר בחצי האי Snaefellsness, שכולל בתוכו קרחון ואזור של צוקים נפלאים על החוף המערבי של האי. הקרחון היה די מאכזב, משום שמדובר בסך הכל בפיסגה של הר שרואים מרחוק וזה קרוי קרחון, משום שהקרח נשאר שם כל השנה, אך הקרחונים שרואים בהמשך הטיול הם בהחלט יותר מרגשים.

West Fjords: אחרי סנאפל, כדי להגיע לפיורדים המערביים, צריך לקחת מעבורת מעיירה בשם Stykkisholmur שיוצאת בכל יום ב-9. לכן, כך או כך, "מפסידים" יום אם יוצאים מרייקיאויק באוטובוס, משום שהאוטובוס הראשון יוצא רק בצהריים. אין הרבה מה לעשות בסטיקי, יש אתר קמפינג והוסטל של הרשת העולמית - מקום מאוד חמים וביתי, עם אוסף מאוד מיוחד של אנשים. בבוקר לקחתי את המעבורת, שנוסעת כשעה וחצי ופוגשת אוטובוס שעושה סיבוב עד לקצה המערבי ביותר של הפיורדים (וזוהי הנקודה הכי מערבית באירופה) כדי להגיע לצוקי Latjarberg, שם אפשר לראות אלפי (!) ציפורים שמקננות על הצוקים, כולל לא מעט פופינים צבעוניים, הציפור הלאומית של איסלנד.

הנסיעה בפיורדים מאוד מפותלת ועוברת לאורך כמעט כל קו החוף - דרכי עפר צרות אך נופים מדהימים בדרך מרכיבים את הנסיעה הכי יפה של הטיול. האוטובוס ממשיך עד לעיר הגדולה של הפיורדים -  Isafjordur. אני החלטתי לעצור בדרך בעיירה Thingeyri כדי להאריך את השהות שלי באזור וקצת לספוג את הנופים הבאמת מדהימים שם. העיירה הקטנה לא מספקת הרבה מה לעשות, אך אפשר למצוא הרבה שבילי הליכה באזור ולעלות למקומות שמשקיפים על הפיורד. אחרי יומיים עברתי ל- Isafjordur, שם אפשר למצוא סופרמרקט ושבילי הליכה מאוד נחמדים. כמו כן, אפשר לעבור משם לאזור בשם Hornstrandir, שמוגדר כאזור הפרא האמיתי האחרון באירופה. זו הפינה הצפונית של הפיורדים ואין שם מקומות ישוב, לכן זה בדרך כלל מיועד למטיילים היותר רציניים.

צפון המדינה: אחרי הפיורדים המשכתי מזרחה. עצרתי ב- Varmalid כדי לעשות ראפטינג בנהר קרחונים - אולי החוויה הכי כיפית של הטיול, אך דורשת לישון את הלילה בעיירה. משם המשכתי ל- Akureyri, שמהווה את העיר השניה בגודלה במדינה אחרי עיר הבירה, אך אין הרבה מה לעשות שם מלבד לאכול במסעדות הטובות. משם, המעבר הטבעי הוא לאזור Myvatn, שהוא האגם הכי גדול באי, ויש סביבו מספר אטרקציות. הבעיה העיקרית באזור הוא מספר הברחשים (לא זבובים, אבל יצורים מעופפים קטנים שמציקים במיוחד), על שמם קרוי האגם. אפשר להקיף את האגם באופניים שכורים, חוויה כיפית, אלמלא אותם ברחשים. האזור ידוע בשרידים הוולקניים שבו. ישנן צורות מאוד מיוחדות שנוצרו בלבה שזרמה באזור לפני כמה עשרות שנים. העיירה שבאזור מהווה נקודת יציאה לסיורים ב-Askja, שם אפשר לראות אגם שנוצר בלוע של הר געש, בנוסף לבריכה תרמית שנוצרה בלוע יותר קטן באזור, שם אפשר להתרחץ במים החמים יחסית (מקובל להיכנס בעירום). אומנם כרטיס יקר יחסית (כ-11,000 קורונות), אבל באמת אזור מיוחד. התחנה הבאה היתה העיירה Seydissfjordur, שנמצאת על החוף המזרחי, שם אפשר לעשות קיאקים במפרץ לעת שקיעה (מאוחרת), חוויה מרגשת. מלבד זאת, ישנו מסלול הליכה במעלה הואדי של הפיורד, אולם באלה מסתכמות האטרקציות של העיירה.

דרום המדינה: אחר כך המשכתי דרומה לאזור של הקרחון הגדול ביותר במדינה ובעולם (מלבד הקטבים) - Vatnajokul, שם אפשר לנסוע על אופנוע שלג - חויה מיוחדת במינה, אבל שוב, יקרה מעט. במרחק של כחצי שעת נסיעה נמצאת "לגונת הקרחונים", ה -  Jokursalon. בלי ספק, האזור הכי יפה של הטיול, על שפת הים, לגונה של קרחונים שנעים לאט לכיוון הים, שם אפשר לראות גם כלבי ים. חשוב לציין שאין איפה לישון שם, אך אם רוצים להישאר, אפשר לפתוח אוהל בשטח הפתוח, אפילו שלא מוגדר איפה. התחנה הבאה היתה Skaftafell, שהוא בעצם פארק לאומי, שכולל בתוכו קרחון יותר קטן, אך גם עצום, עליו אפשר לקחת "הליכות" עם ציוד מיוחד לקרח וכו'. כמו שאר הפעילויות - יקר במיוחד, אבל איפה עוד יצא לכם ללכת על קרח טהור?

 עבור רוב המטיילים שעוברים בסקאפטאפל בכיוון הזה, התחנה הבאה היא הטרק הנודע Laugarveggurin (שביל הבריכות החמות) שמתחיל ב- Landmannalaugar ומסתיים ב-Thorsmork. באופן מסורתי, הוא אורך ארבעה ימים, אך ניתן להשלימו גם בשלושה. התחנה בסוף כל יום היא בקתה, שבה מתבצע רישום וגם מוצעים שירותים ואזור מיועד לקמפינג. חשוב לציין, שאין איפה להצטייד באוכל לאורך הדרך (רק במים, וגם זה רק בביקתות). המסלול מאתגר ברמה בינונית, כאשר עיקר הטיפוס נעשה ביום הראשון, וההמשך הוא בסך הכל ירידה. מבחינת מזג אויר, המסלול עובר בשלג, יערות, מדבר שחור ועוד, בימי שמש, גשם ובעיקר רוח חזקה רוב הזמן. אסכם את הטרק ואומר שהוא מהווה סיכום אולטימטיבי לחוויה האיסלנדית - מעבר בין נופים שונים בתכלית, מזג-אוויר הפכפך ואנשים טובים מכל העולם. לפרטים נוספים עליו, מוזמנים לכתוב לי. הטרק היווה למעשה התחנה האחרונה במסע, אחריו הגיעו שלושה ימי מנוחה (הכרחיים) ברייקיאויק ומשם טיסה.

 טיול מהנה!

לתחילת הכתבה