קצת רקע

המסלול המתואר להלן הוא המסלול שלנו, ובחרנו אותו כך שיתאים לנו. לפני שאתם בונים את המסלול שלכם, כדאי להשקיע מאוד בהכנה ובקריאה, הן בספרים, הן באתרי אינטרנט, והן בחוברות שתקבלו מלשכת התיירות או מהחברות השונות איתם תצרו קשר. המדריך בסדרת Lonely Planet : Iceland, Greenland & the Faroe Islands הוא לצערנו כמעט המדריך היחיד שתוכלו למצוא בישראל על איסלנד אל תסתפקו במדריך המתורגם לעברית המכיל את כל ארצות סקנדינביה: הוא קצר ותמציתי מדי לטיול מקיף באיסלנד, ומתמקד בעיקר בלינה ובנסיעות, ולא בהצעות לטיול באתרים עצמם. מדריך Fodor לסקנדינביה כולל פרק על איסלנד, אבל אינו מתאר כניסות לתוך ההיילנד (מרכז האי) אלא רק את המסלול ההיקפי.

כיוון שאין מטרת הדברים הכתובים כאן להחליף מידע תיירותי, אלא להתמקד בטיפים טכניים שיעזרו לכם, לא נוכל להסביר מה יש לראות בכל מקום (זה גם יגרור צורך דחוף בהסברים גיאולוגיים ואחרים). בכל זאת אנחנו מפרטים את המסלול שלנו, שאם תרצו תוכלו להיעזר בו כשלד לזה שלכם. אנחנו היקפנו את האי בכיוון השעון מריקיאוויק, אבל עשינו זאת בדגש על הרבה כניסות אל פנים האי, ולא רק בהיקפו. בשל מגבלות הזמן, לא ביקרנו בכלל בפיורדים המערביים, ועברנו בקלילות על החוף המזרחי.

ימים 1-4: מריקיאוויק עד אסקיה

יום 1: ריקיאוויק - הבוקר הוקדש לסידורים (כרטיסי אוטובוס וטיולים הדורשים הזמנה מראש) ואז נותר כל היום לסיור בעיר החמודה (והמקפיאה). אל תוותרו על תצפית מכנסיית הלגרים (Hallgrimskirkja) בה תראו את כל גגותיה הצבעוניים של העיר. ביקור נרחב יותר בעיר דחינו לסוף הטיול, כשנשוב אליה, לנו אצה הדרך להתחיל במסע.

יום 2: מסלול קיילור: ריקיאוויק-אקוריירי - בדרכנו צפונה בחרנו בנתיב העובר דרך פנים האי, למרות שהוא ארוך וקשה בהרבה. יש בו כמה וכמה תחנות באתרים מעניינים של האי. העצירה הראשונה היא כחצי שעה בגייזיר (Geysir) הוא הגייזר המפורסם שהעניק את שמו לתופעת הטבע הזאת. זה די והותר כדי לצפות בערך בשלוש-ארבע התפרצויות שלו, ולהמשיך (האתר תיירותי מאוד). העצירה הבאה היא במפל גולפוס (Gullfoss) השופע. הדרך בעמק עוברת בין שני קרחונים לבנים-תכולים, אחד מכל צד: Langjokull ו- Hofsjokull. לקראת סופה עצרנו שוב, הפעם באזור הגיאותרמי הוארבטליר (Hveravellir) שיש בו ארובות קיטור ועשן ובריכות של מים חמים בגוונים שונים. לאקוריירי (Akureyri) הגענו בערב, מה שהספיק לטיול חביב בעיירונת הקטנה.

יום 3: אקוריירי-הוסאוויק-מיבאט - מאקוריירי נסענו להוסאוויק (Husavik) השכנה כדי לצאת ממנה להפלגה בעקבות הלוויתנים שבאזור. הסיכוי לצפות בהם הוא טוב מאוד, גם אם הם עולים רק לרגע קצר מעל למים. זו הפלגה די יקרה לשלוש שעות, אבל די מהנה (במיוחד אם אתם לא סובלים ממחלת ים, ואם מזג האוויר יפה). את התרמילים השארנו בינתיים ב"תחנת האוטובוס" של הוסאוויק, שאינה יותר מתחנת דלק. משם המשכנו עוד באותו ערב למיבאט. מיבאט (Myvatn) הוא שמו של האגם הצפוני המשמש מקום מרכזי לתור אזורים נרחבים של איסלנד. יש כמה עיירות קטנטנות סביבו, אבל בהתחשב בזה שהיינו מוגבלים לתחבורה הציבורית, הכפר ריקאליד (Reykalid) הוא הבחירה היחידה. לנו בו ארבעה לילות. האגם עצמו נחמד ונעים, באזור של שדות לבה. הוא מוכה יתושים ובמוזיאון במקום ינסו לשכנע אתכם שהם חיוניים לאקולוגיה בסביבה. יש לפחות שני מלונות זולים יחסית המתחרים על התרמילאים, לכל אחד מהם שטח קמפינג משלו וחדרי אכסניה ללינה משותפת: אלדה (Elda ), יש כמה מבנים השייכים למלון זה ו- Lava Campground (שמבנה האכסנייה שלו נקרא Hraunbrun). אנחנו ישנו ב- Hraunbrun, אבל אלדה עדיף.

יום 4: אסקיה - יום טיול מלא (יש להזמין מראש- ושימו לב שהטיולים השונים ממיבאט אינם יוצאים באותם הימים) היוצא ממיבאט דרך שדה הלבה של אסקיה, הר השולחן הרדוברייד (Herdubreid, מלכת ההרים האיסלנדיים) ונווה המדבר הירוק שסביבו. בהמשך חוצים את ערוץ הנהר הקרחוני Jokulsa a Fjollum השוצף, עד שמגיעים לגולת הכותרת של המסע, ואחת הפנינים של הטיול באיסלנד כולו: אסקיה (Askja). זוהי קלדרה, לוע ענקי (בשטח 50 קמ"ר) של הר געש שקרס אל ליבת המגמה שמתחתיו. הצבעים המגוונים מרהיבים, אך מה שעושה את אסקיה למה שהיא הם שני האגמים שבליבה (אליהם מגיעים לאחר הליכה של כחצי- שלושת רבעי השעה): אגם אסקיו-ואטן (Oskjuvatn) הגדול שבהם, והוויטי (Viti) -גיהינום בשפת המקום, אגם של מים חמים בתוך מכתש שנוצר בהתפרצות וולקאנית. צבעו כעין הפנינה, תכלכל, ואדי גופרית עולים ממנו. ניתן לרחוץ בו (המקובל- בעירום).

ימים 5-10: מאגם מיבאט לפארק סקאפטאפטל

יום 5: סביב אגם מיבאט והר קרפלה - עוד יום טיול ממיבאט, הפעם בסביבה הקרובה לה. חלקו הראשון של היום מוקדש לתופעות גיאולוגיות שונות מסביב לאגם: עמודי לבה בצורות שונות ומשונות בקלאבאסטראנד (Klafastrond) וגם בדימבורגיר (Dimburgir) , ומעיין של מים חמים בתוך מערה. החלק השני של היום היה מוצלח יותר, למרות שהתחיל בביקור (די מיותר) במוזיאון המקומי. ביקרנו בלגונה חמה מלאכותית של המפעל במקום ובבריכות בוץ ופתחי פליטה של קיטור וגופרית בשדה הגיאותרמי קבראראנד (Hverarond). עיקר הטיול הוא בהר הגעש הסמוך הפעיל, ההר קרפלה (Krafla). גם לו יש ויטי (Viti=גיהינום) משלו, לוע הנחשב לא פעיל היום ובו אגם. בהר עצמו אין לוע מרכזית, אלא סדקים רבים הפולטים קיטור, בריכות בוץ, גופרית וקיטור. ההר נשמע ממש נוהם וחי, ואפשר לראות בו גם לבה מההתפרצות האחרונה ב- 1984.

יום 6: הפארק הלאומי יקולסאורגליובור (Jokulsargljufur) - גם יום זה הוקדש לטיול היוצא ממיבאט, הפעם לאורך ערוץ נהר הקרחון Jukulsa a Fjollum. הנהר האדיר הזה יוצר קניון בעל קירות זקופים, מדהים בעוצמתו וביופיו. לאורכו גם כמה מפלים: הראשון בדרך הוא סלפוס (Sellfos), אחריו דטיפוס (Dettifoss, בעל ההספק הגבוה באירופה) והאחרון הפרגילספוס (Hafragilsfoss. כן, ניחשתם נכון, foss הוא מפל באיסלנדית). לפעמים אפשר לראות מפל רביעי, אבל בשל כמות המשקעים הרבה בשנת ביקורנו, הרביעי פשוט נמחק בעוצמת הנהר. הטיול הזה כולל טיול רגלי ארוך (כעשרה ק"מ) בפארק הלאומי הירוק שלאורך הנהר: יקולסאורגליובור (Jokulsargljufur) . ניתן לראות בו את סלעי ההד, יודאקלטאר (Hlodaklettar). אלו עמודי בזלת בחתך משושה או מחומש שנוצרו בהתקררות איטית של לבה בתוך לוע הר געש, והנהר הקרחוני חשף אותם. מעבר לצורתם המרהיבה (כמו בבריכת המשושים בישראל), הם מיוחדים בכך שהם מעתיקים את צלילי הנהר, והוא נשמע זורם דווקא מצידם, מצד היבשה. בהמשך מגיעים לגבעות אדומות ממש, ראודולאר (Raudholar). מכאן הטיול ממשיך בנסיעה לאזור אחר של הפארק, אוסבירגי (Asbyrgy). זהו קניון בנהר בצורת פרסה שאי במרכזה, הנוצר כתוצאה משיטפון אדיר בנהר (ותשמחו לשמוע במקום גם אגדות אחרות על היווצרותו). בערב חזרנו ללילה אחרון במיבאט.

יום 7: מיבאט-הפ - לאחר שלושה ימי טיולים ארוכים, היום הזה הוא יום שעיקרו נסיעה ארוכה באוטובוס. זו נסיעה לאורך החוף המזרחי של האי, תחילה ממיבאט לאגילסטדיר, ואחר-כך ממנה להפ. נוף הפיורדים המפורץ הוא יפהפה ומצדיק בוודאי ביקור בפני עצמו. אפשר כמובן לעצור בכל מקום בדרך ולהישאר לטייל סביבו, אך חייבים להחליט על מה לוותר כשהזמן מוגבל. עם ערב הגענו לעיר החוף המרכזית בדרום מזרח העיר, הפ (Hofn). כבר מחלון המלון סיבת בואנו היתה ברורה: מעבר למפרץ התנשא הקרחון הגדול באירופה, ואטאניקוטל (Vatnajokull) .

יום 8: הקרחון והלגונה - את היום הקדשנו לטיול היוצא מהפ, תחילה לקרחון ואטניקוטל, ואחר ללגונת הנהר הקרחונית יקולסאורלון (Jokulsarlon). לאורך הדרך חוצות שלוחות של הקרחון הענק את ההרים, והטיול עולה לאיטו לעבר השלוחה של הקרחון הקרויה Skalafellsokull. שם עוצרים לכמה שעות, ואפשר לרכב על אופני שלג על הקרחון (לבוא מוכנים לקור עז ורוח חודרת עצמות!). משם ממשיכים למה שבעינינו הוא אחד הנופים המרגשים באי, הלגונה יקולסאורלון, שנוצרה במפגש בין הים לבין הקרחון, בעקבות נסיגת הקרחון, כך שגושי קרח אדירים התפרקו אל תוך הים, והם זרועים בו בשלל צורות וצבעים, כחולים-לבנים-שחורים. ההפלגה הקצרה בלגונה מפעימה, ואף שזה אחד האתרים התיירותיים ביותר (כל אוטובוס בכביש ההיקפי הדרומי עוצר שם), אסור להחמיץ אותו.
 לטעמנו, ואולי אנחנו חריגים בכך, עדיף אפילו לוותר על העלייה לקרחון, ורק להקדיש יום שלם להשתאות מול הלגונה בשעות שונות של היום, כשהאור נופל על הקרח בזוויות שונות. אפשר לתפוס אוטובוס מהפ ללגונה ולחזור אחה"צ, או אפילו להקים אוהל ליד הלגונה (אין שם אתר קמפינג מסודר ורשמי, רק מסעדונת קטנה לתיירים, אבל יש מטיילים שנשארים שם). נצלו את השהות בהפ גם להצטיידות במזון להמשך הדרך- זו העיר האחרונה שתראו הרבה זמן. יש סופרמרקט גדול מול "תחנת האוטובוס" בכניסה לעיר.

יום 9: הפארק הלאומי סקאפטאפטל - יצאנו באוטובוס מהפ אל הפארק סקאפטאפטל (Skaftafell) . בדרך עוצרים שוב בלגונה הקרחונית, והמראה שלה עם בוקר שונה לחלוטין מהמראה ביום אתמול. המים עומדים ומשקפים את גושי הקרח. זכינו גם לראות כלב ים שצץ לפני שההפלגות מפריעות את מנוחתו ומרחיקות אותו. בפארק יש חניון גדול לאוהלים, אבל רק אכסנייה אחת למי שמחפש קורת גג (שמה Bolti) כך שמי שאין לו אוהל, כדאי מאוד שיזמין מקום מראש! האכסנייה היא בעצם כמה בתי עץ, חלקם ללינה משותפת, ואחרים בתנאי מלון ממש. הדרך אליה עולה בתוך הפארק, לאורך נחל ומפלים, וכאן תודו מאוד על כל קילוגרם שלא לקחתם אתכם. הבן של בעלת המקום היה חביב מאוד והוריד אותנו למחרת בבוקר ברכבו. בכניסה לשמורה יש גם סופרמרקט קטן, וכדאי להשלים בו את מה שלא קניתם בהפ, שכן בלאנדמאנאלאוגאר ובתורסמרק שבהמשך אין ממש חנויות.

יש הרבה מה לראות בפארק, וכדאי להצטייד במפה כבר עם הגיעכם בכניסה אליו. אנחנו טיילנו לאורך הנחל בין המפלים (חלק מהטיול חופף את העלייה לאכסנייה): הונדפוס (Hundafoss), מגנוסרפוס (Magnusarfoss) ועד למפל המפורסם ביותר, סבארטיפוס (Svartifoss) היורד בין עמודי בזלת משושים-מחמושים. לידו אפשר לעלות לתצפית לכיוון מראה אופייני של החוף המוזר של דרום האי: דלתה מדברית שחורה מאדמת סחף, חול, וחצץ, שנעקרו בהתפרצויות קרחוניות מן ההרים. משם ירדנו חזרה לכיוון הכניסה לפארק, ומשם המשכנו בשביל אל הקרחון שבשמורת הטבע: סקאפטאפלסיוקטל (Skaftafellsjokull) . הקרחון שחור ממש מרוב אפר וולקני וייחודו הוא בכך שאפשר לראות אותו "פועל" ממש מקרוב: ניתן לחזות בהפשרה המצטברת לנהר שהוא יוצר. כשאנחנו היינו לידו ממש נפל גוש קרח גדול ממנו אל הנהר ברעש אדיר. הדרך אל הקרחון וחזרה עוברת בשדה טחב הצומח על שדה לבה, מה שיוצר מן שכבה של שמיכה עבה, אפורה ורכה. שיחי אוכמניות בטעם מתקתק-חמוץ צומחים על הטחב. ניתן כמובן לטייל הרבה יותר מיום אחד בפארק.

ימים 10-14: מלאנדמאנאלאוגאר עד ריקיאוויק

יום 10: לאנדמאנאלאוגאר - השכם בבוקר יצאנו באוטובוס לכיוון לאנדמאנאלאוגאר (Landmannalaugar) . האוטובוס עוצר בערוץ אלדגיאו (Eldja = ערוץ האש) שבו סלעים אדומים בסדק וולקני. בטיול רגלי קצר מגיעים גם למפל אופרפוס (Faerfoss) שבתוך הערוץ. לאורך הדרך הולך ומתפשט הנוף הפסטורלי והציורי האופייני ללאנדמאנאלאוגאר: פסגות מתונות מפוספסות בשלל צבעים וגוונים צהובים- חומים- ירוקים- אדומים- תכולים. בערך בצהריים מגיעים אל החניון המרכזי. יש שם מאהל לקמפינג, ובקתה אחת גדולה ללינה משותפת בחדרים גדולים. גם כאן אם אין לכם אוהל, מומלץ מאוד להזמין מקום לינה מראש, אחרת תיאלצו פשוט להמשיך עם האוטובוס לאחר חנייה קצרה. כדאי גם מאוד להצטייד באוכל מראש. המטבח במקום גדול, אבל הומה ועמוס מאוד. כדאי להצטייד בבקתה במפה של האזור. אל תלכו כמונו אל האגם פרוסטאסטאדאוואטן (Frostastadavatan), פשוט כי האוטובוס היוצא למחרת פשוט עובר דרכו בלאו הכי, אבל העלייה דרך זרמי הלבה שהתקשתה אל הר ברניסטיינסאלדה (Brennisteinsalda=פסגת האבנים הבוערות) מומלצת מאוד. בדרך רואים את שלל הצבעים הנפלאים של ההרים המקיפים עמק יפהפה של כותנה ארקטית לבנה, וזוכים גם לשמוע את ההר: פתחי הפליטה שבו משמיעים קול מבעבע ופועם כמו של קומקום אדירים רותח.

יום 11: לאנדמאנאלאוגאר-תורסמרק - בבוקר הזה לא צריך למהר, כי האוטובוס מגיע רק בצהריים (זה המשך הקו בו נסענו אתמול). אם תרצו תוכלו לשוטט בסביבה, או סתם להשתכשך בבריכה שבמקום, הנוצרת ממפגש של שתי נביעות, אחת של מים קרים ואחרת של מים חמים. לאנדמאנאלאוגאר היא גם ראשיתו של טרק פופולרי בן ארבעה ימים המסתיים בתורסמרק, אבל אנחנו (עצלים שכמונו) החלטנו להסתפק רק בהצצה בתורסמרק. לשם כך עלינו תחילה על האוטובוס לכיוון הטלה (Hella. כאמור, המשך הקו מאתמול). הדרך עוברת ליד הר הגעש המפורסם בהתפרצויות ההרסניות שלו, הקלה (Hekla) שהתפרץ לאחרונה בפברואר 2000 (!), כך שניתן עדיין לראות מישורים מכוסים בחצץ וולקני שחור מההתפרצות. בהקלה ירדנו מהאוטובוס והחלפנו לאוטובוס אחר המגיע לעמק תורסמרק (Porsmork). בדרך חצינו נהרות שמימיהם נכנסו לאוטובוס והרטיבו תרמילים רבים בתא האיחסון באוטובוס - זכרו להשתמש בכיסוי לתרמילים אם הבאתם. יש כמה בקתות ללינה באזור. אנו ישנו בזו שמפעילה חברת האוטובוסים, וקבלנו אמנם חדר פרטי, אבל מאוד מאוד קטן ובסיסי (שתי מיטות, וילון מתפרק וזהו), המטבח נטול ציוד כמעט לחלוטין, ולמקלחות יש להזמין תור ולשלם בנפרד. ברור שצריך להצטייד במזון מראש, יש רק קיוסק קטן במקום (בהטלה ממש בתחנת האוטובוס יש סופרמרקט גדול, ותוכלו לנצל זמן בין החלפת האוטובוסים להצטיידות מהירה).

יום 12: תורסמרק-ריקיאוויק - הנוף בתורסמרק כנראה יפה, אבל לנו לא האיר מזג האוויר פנים. למען האמת, נדמה לנו שאין טעם מיוחד במאמץ להגיע לכאן אם לא במסגרת הטרק מלאנדמאנאלאוגאר. אנחנו טיילנו מעט בסביבה לתצפית על נוף הקרחונים וההרים המקיפים, והחלטנו כבר בצהריים לחזור באוטובוס לריקיאוויק.

ימים 13-14: ריקיאוויק - תוכניות לתור יום אחד את האי וסטמנאייר (Vestmannaeyjar) השתבשו בשל ערפל כבד שמנע כליל טיסות לאי (מומלץ לא לבחור בטיסות כאלה ליום החזרה, בשל החשש שלא תהיה דרך לחזור מהאי לריקיאוויק). מזג האוויר הגשום הכתיב פעילות שרובה במקומות סגורים. במסגרת "The Volcano Show" (נמצא במרכז העיר העתיקה) צפינו בסרטים שונים המתעדים התפרצויות געשיות באי. המקרין הוא זקן חביב שצילם את הסרטים בעצמו, והוא גם מסביר את הסרטים, מוכר את הכרטיסים, ומכבד בקפה ובעוגיות. בסטודיו קטן עמוס סרטי צילום ישנים וציוד מאובק, הוא מקרין גם סרטי תעודה ישנים שצילם אביו על קהילות נידחות באי. מוזיאון אורביארסאפן (Arbaejarsafn, נמצא מחוץ למרכז העיר ואפשר להגיע אליו באוטובוס) הוא מוזיאון פתוח שהובאו אליו בתים מתקופות שונות במהלך ההתיישבות בריקיאוויק ורוהטו בהתאם. לא כדאי לוותר על סתם שיטוט ברחובות העיר ובחנויותיה, מומלץ להצטייד בסוודר מצמר או בדיסק איסלנדי כמזכרת לטיול המדהים.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה