נסיעה ארוכה עד הגבול. יורדים מהאוטובוס , ניגשים לדלפק- ביקורת דרכונים, הציוד מהאוטובוס עלינו
וניגשים לצד הארמני. מגיע האוטובוס הארמני, הנהגים מעבירים את המזוודות לאוטובוס החדש
ונוף חדש מקבל את פנינו.
דגל חדש והימנון חדש מקבלים את פנינו.
נוף בראשיתי של מרחבים ענקיים עם גבעות ירוקות, מכוסות מרבדי פרחים
בעיקר פריחה סגולה אבל גם לבנה וצהובה והרבה פרחי בוצין.
לפתע התענן וטפטף מעט וקשת הפציעה במרחק.
מדריך חדש ארמני - דוד (כך הוא מציג את עצמו) - מגיע מחלק לנו עוגיות שקדים, שוקולדים, בקבוקי מים מינרלים חופשי. הוא חמוד מאד אבל בהסברים יש לו קול קצת מונוטוני. שמוליק משלים את דבריו עם הפאתוס שלו.
בשיחה אחד על אחד מתברר כי הוא נשוי ויש לו ילדה בת שלוש שלא יוכל לשלוח אותה לגן ילדים פרטי אלא עירוני עקב המחיר הגבוה והמשכורות הנמוכות שלו ושל אשתו . בדרום הרי קווקז נמצאת ארמניה, שהיתה ציר חשוב בדרך המשי. ארמניה גם הייתה המדינה הראשונה שקיבלה עליה את הנצרות. כיון ששוכנת בין אסיה לאירופה היא היוותה כלי משחק בין המעצמות הגדולות בעולם העתיק וגם בימינו רבים מבניה הוגלו והפזורה הארמנית גדולה יותר מהארמנים החיים בארמניה.
הארמנים סבלו מרדיפות קשות אך השיא היה במאה ה-20 עם הטבח המפורסם שנטבחו בו המונים ומכונה "שואת העם הארמני". ארמניה היא ארץ הררית עם פסגות מחודדות וכרי דשא אין סופיים.
רבות מכנסיותיה נחשבות כאתרי מורשת של אונסקו. מרבית הארמנים הם נוצרים אורתודוקסים. ליד הכנסיות בכפרים יש מדרגה עליה יושבים זקני הכפר לויכוחים על ענייני דיומא.
המיעוט האתני הגדול בארמניה הם היזידים, שלוחמי דאעש ביצעו בהם זוועות. דתם היא ערבוביה של של דתות מזרח תיכוניות עתיקות. הם מאמינים בגלגול נשמות ובמלאכים ולכן נטו להאמין כי הם עובדי אלילים.
אנו נוסעים לכיוון העירGYUMRI
עיר יפה ומודרנית, בככר שארל אזנבור קשת עם פסלו של הזמר אשר נולד בארמניה. בשעה 21.30 מגיעים למלון המלון מביא אותנו לארוחת ערב בבניין אחר כמה בניינים ממנו.
ממהרים לאכול, אוכל מעולה שכלל בין היתר ממלואים מכל הסוגים ,כדי להספיק לצאת לעיר ולטייל.
אני עם התכווצות שרירים אחרי הירידה במערות וארדזיה בגיאורגיה - כ 200 מדרגות,
אבל איני מוותרת ולסיור הערב הולכת. העיר מוארת באור יקרות ונראית נהדר.!!!
אחרי ארוחת הבוקר נוסעים על כביש M1 דרומה לכיוון עיר הבירה ירוואן.
לומדים לאמר בוקר טוב בארמנית: בארילואיס.
ארמניה נמצאת באסיה גם באיזור הקווקז אבל מקושרת לאירופה. אין לה ים.
ההר הכי גבוה המפורסם ומקושר איתה - אררט בכלל נמצא בטורקיה.
ההר בשטחה הכי גבוה הוא האארגץ - גובהו 4095 מ'.
לפני הנסיעה ידעתי שיש את רמת ארמניה ופתאם גיליתי גם קניונים מרשימים מאד.
הורשמתי מאד מארמניה.
היו לארמניה בהסטוריה שלה הרבה ערי בירה. היתה ואן - שהיום נמצאת בכלל בטורקיה.
היתה ירבנדשאן שאף היא נמצאת היום בטורקיה.
היתה חירוויראה ראנצ'י הוסיף את . אחת הבירות הקודמות של ארמניה היא העיר אני.
ציטוט מדבריו :"חורבותיה כיום בטורקיה פעם עיר ענקית על דרך המשי במקום בו
היא חוצה את הנהר המשמש כיום כגבול בין טורקיה לארמניה. היום כל שנותר הוא שדה עשב ענקי ובו פזורים שרידי הכנסיות המפוארות שנבנו שם ושרידי חומת הענק שהקיפה העיר ביקור שם זה אחד משיאי טיול למזרח טורקיה"
בדרך לירוואן עצרנו בכפר שהיו בו הרבה קיני חסידות על עמודי החשמל.
החסידה היא ציפור מזל בארמניה.
עצרנו ליד הבית של זקנה חביבה , והיא הזמינה אותנו פנימה לביתה.
הבית ברמה נמוכה אבל יש לה חצר - גן עדן.
ובחצר מיטה להתרווח המון עצי פרי. נתנה לנו לקטוף מעץ הדובדבנים ושמוליק
טיפס על עמוד החשמל וקטף לנו ענף דובדבנים. איזה פרי נהדר לבוקר. ויקיפדיה על ארמניה: http://he.wikipedia.org/wiki/ארמניה כתבה מצויינת של גילי חסקין על ארמניה http://www.gilihaskin.com/Article.Asp?ArticleNum=208 המקום הבא אליו נסענו היה איצ'מיאדזין שלקח לי הרבה זמן לבטא אותו.- ECHMIADZIN.
כאן ביקרנו בסביבות השעה 11.00 בקתדרלה מאד מרשימה בטקס מיסה של יום ראשון.
זהו מקום מושבו של הקאתוליקס שלה. כאן בנה גרגוריוס המאיר את כנסייתו הראשונה בשנת 301
לאחר שניצר את המלך טיררדאת השלישי והפך את ארמניה
למדינה הנוצרית הראשונה בעולם.
https://www.lametayel.co.il/etchmiadzin+האתר+הקדוש+ביותר+לארמנים
המוני מאמינים ותיירים גדשו את הכנסייה פנימה ואת החצר סביב. הבניינים של המתחם הכנסייתי מאד מרשימים.
הצבעוניות של לבוש הכמרים, הכמרים עם הגלימות השחורות שכובע עם הגלימה השחורה המחודד בראשם, בסיור בירושלים בכנסיה הארמנית למדתי שהשפיץ בגלימה בראש בא להזכיר את הר האררט.
.
ארוחת הצהרים היתה בגארני במסעדה שמאד קרובה למקדש לאל השמש.
בכניסה למקום רואים את הנשים מכינות את הלחם-פיתה הנקרא LAVASH . כובדנו בגבינות
עם לבאש ואח"כ סלטים, גיבץ', שעועית ירוקה מבושלת ועוד איזו תוספת שכבר איני זוכרת.
היה טעים ומשביע.
משם הלכנו למקדש המפורסם בגארני הבנוי מאבן בזלת עם עמודים כמו במקדשים
הרומיים רק שבבזלת מאד קשה לעצב.זהו מקדש פגאני מהמאה הראשונה,
היחיד בארמניה הבנוי בסגנון יווני/רומי. המקדש נהרס ברעידת האדמה של 1679
ושוקם הן ב-1969 שוב ב-1975
המדרגות בחזית המבנה מאד גדולות ואני עדיין עם התכווצות שרירים רציתי לוותר לעלות אליו.
לפתע בקעה מהמקדש מנגינה מדהימה באיזשהו כלי נגינה. המוסיקה כבשה אותי ועליתי
בזריזות כמו איילה על ארבע למקדש כדי לראות מי מנגן כך נפלא. כלי הנגינה שדומה לחליל נקרא דודוק – DUDUK- שהוא אחד מסמלי העם הארמני, עשוי מקליפת עץ המשמש שאף הוא סמל ארמני מובהק. הנגינה נשמעת כמו שילוב בין קלרינט לסקסופון זה נשמע ניגון עצוב. איני יודעת
מה השעות שהאיש נמצא במקום אבל כדאי לברר ולא להחמיץ את זה.
במקום יש גם שרידים של בית מרחץ.
הנוף הנשקף מסביב הוא של קניון עם משושים שנוצרו באבן הבזלת בדומה למה שיש
בנחל עיט לדוגמא ברמת הגולן. הנוף מסביב מהמם.
בטיול פרטי כדאי לרדת לקניון המשושים הזה רגלית או בג'יפים כי הוא יפיפה!!
אחרי המקדש בגארני הגענו לירבאן ושם הורידו אותנו בשוק הגדול שלהם של מזכרות,
תמונות, מפות רקומות, לוחות שחמט מעוטרים בעץ, סכו"ם מוזהב, דברי שיש יפים,
נעליים ומה לא. עברנו על פני השוק, מצאתי מתנות לחברות ונקודת המפגש היתה ליד
ככר הרפובליקה שבנוייה בבניינים יפיפיים מהטוף הוורדרד הכל כך אופייני לארמניה.
השוק הזה יפה לבקרו בעיקר בימי ראשון. ביתר ימי השבוע הוא הרבה פחות עשיר.
הבניינים המרשימים בככר הרפובליקה בנויים מטוף שופצו לאחרונה.
לככר זו נגיע בלילה וזה נראה לגמרי שונה מואר.
בעוד אנו ממתינים ליתר הקבוצה שתגיע, נער כבן 13-14 התקרב אלי ושאל באנגלית
מהיכן אנחנו. כשאמרנו מישראל שאל בעברית אם אני רוצה לקנות ציור ממנו כי הוא רוצה
כסף לקנות מחשב. בחרתי איזשהו ציור ונתתי לו 1000 דראם. כשסיפרתי על הילד לשמוליק
הוא אמר לי כי הילד הזה בככר הזו כבר שלוש שנים ועשה כבר סטארטאפ מלמכור את ציוריו.
כל הכבוד על השיווק והתעוזה. הרוויח את כספו בכבוד.
הגענו בשעה 18.00 למלון REGINEH בירבאן. מלון המלכה - מלון יפיפה עם לובי עטור בפרחים.
החדר שקיבלנו מדהים עם חלון כמו חללית וירידה לסלון בכמה מדרגות מתחת לחלון החללית
עם שתי כורסאות סגולות ושולחן.
לבקש חדר 418 אם מגיעים למלון זה.
בבוקר ראינו את הר אררט המושלג מבעד החלון ולא האמנו שכה קרוב הוא נמצא.
https://www.lametayel.co.il/מלון+regineh+המהודר
ירדנו בשעה 19.30 ונסענו למרכז העיר לארוחת ערב במסעדה שיש בה גם מוסיקת פולקלור.
ניגנו בקלרינט, תוף וסוג של גיטרה. זמרת חמודה פצחה בשירה שנשמעה בחלקה דומה
למוסיקה טורקית. היה לה קול נעים וערב לאוזן.
מאוחר יותר יצאנו רגלית מהמסעדה לעבר ככר הרפובליקה הליכה של כ-20 דקות.
חלפנו על פני פארק שבו הקרינו על מסך מים איזה סרט, ברבורים שטו באגם.
הגענו לככר הרפובליקה הפעם מוארת באור יקרות ומופע של מזרקות מים מרשים מאד.
המופע מתקיים כל ערב בין השעות 9.00-11.00. חוויה יוצאת מהכלל לא להחמיץ.
שם המסעדה עם הפולקלור הוא : OUR VILLAGE מצרפת ביקורת מטריפאדוויזר עליה.
האוכל היה לנו טעים. באמצע הארוחה הגיעה נציגה מטעם החברה המקומית שאיילה
התקשרה איתה להשכרת האוטובוס וחילקה לנו בקבוקוני ברנדי שזה אחד מענפי
הייצוא המפורסם של הארמנים.
על המסעדה OUR VILLAGE
http://www.tripadvisor.com.sg/ShowUserReviews-g293932-d1100882-r132158906-Our_Village-Yerevan.html המוסיקה במסעדה:
אתמול המזגן של האוטובוס התקלקל אז הבוקר קיבלנו אוטובוס אחר.
הדרך לחור ויראפ - דרומה מירבאן מרוחקת 40 ק"מ. שם המקום הכי קרוב לצפייה על ההר
שהפך סמל לארמניה.
אנו נוסעים לעבר הגבול הטורקי.
בחור ויראפ משלחים יונים לחופשי. אפשר לקנות יונה ולשחרר אותה למעלה. המנהג הוא
כי נח שלח יונה מהתיבה לראות אם כלו המים. וגם סימן לשלום. חור ויראפ - במקום זה נכלא גרגוריוס המאיר ל-13 שנים ע"י טרידאת ה-3 בטרם החליט המלך לשחררו ובו בזמן להתנצר.
מכאן מקור קדושתו של המקום הנמצא לרגלי האררט. במקום יש היום גם מנזר.
כאן קונים יונה לשחרר בפסגת המצודה
המשכנו להדרים והגענו לכפר עם הרבה קיני חסידות. דוד המדריך הארמני,
שם לנו באוטובוס את שארל אזנבור דיסק-וידאו עם הופעה שלו בירבאן.
מופע של שארל אזנבור בירבאן לצערי הסרטון ירד מיוטיוב. מופע המזרקות הצבעוניות בירבאן - השיר האהוב על הקבוצה - לה בוהם מפי שארל אזנבור: המשכנו עוד להדרים והגענו ליקב ב-ARENI שכיבדו את הקבוצה עם היינות שלהם.
בצידי הדרך באיזור ליד היקב מוכרים יינות בבקבוקי קוקה קולה מאנשים שהכינו בביתם את היין.
היין של ארני: http://www.wineterroirs.com/2011/05/areni_roadside_wine_production.html
לאחר הפסקה קצרה ביקב פנינו לקניון NORAVANK קניון מרשים ביותר בצבעי אדמדם
שבאחת הפסגות שלו ניצבת איך לא - כנסייה.
בשלב הזה של הטיול ההסברים על הכנסייה כבר הגיעו עד לכאן ופרשתי לצל שליד הכנסיה
בעוד הקבוצה יושבת על גדר בשמש החמה.
כדאי לשים לב לחאצ'קרים הרבים הפזורים במקום ועיצוב הכנסייה.
החאצ'קרים המוצבים בחצר הכנסייה. מהו החאצ'קר ניתן לקרוא כאן.
יש לציין לטובת הנוסעים באופן עצמאי שלאורך קניון נורבאנק בצד ימין של הדרך יש מסעדה
בתוך מערה. עוברים גשרון קטן מעל יובל ונכנסים לתוך המערה. כשביקרנו בפנים רפי ואני
אמרנו אילו היינו בטיול פרטי כאן היינו אוכלים. זו היתה כבר שעת צהרים ובטננו שידרה
כבר אותות מצוקה, אבל לטיול מאורגן יש מסלול משלו, ומערה - מסעדה זו קטנה מלהכיל קבוצה,
מלבד זאת ביום זה הביאו אותנו למסעדה - חבל"ז בישוב בשם VYKEפשוט על פלגי מים.
בקתות מעץ וחלק מאבן יושבות על פלגי מים כשגשרונים מגשרים בין
המקומות, ברווזים משכשכים במים.
https://www.lametayel.co.il/מסעדת+vorskan+המיוחדת
האוכל כאן מאד מגוון. אנו אכלנו שיפודי בשר לבן לבן. אחרים שיפודי בקר, היה מישהו
שהזמין דג. שבנו למקום זה בחזרה מהדרום ואז אכלנו סלטים ואשפלו אורז
עם בשר - מצויין!!!!
ככל שאנו מתקרבים ל-SISIANפוגשים על הכביש המון עדרי צאן עם רועים.
הם הולכים לרעות אך ורק בחלקות שלהם וכל אחד יודע היכן החלקה שלו.
הם יכולים ללכת גם כמה ימים כדי להגיע לחלקה שלו שהיתה גם של אבותיו. .
הם נודדים מחודש מאי ועד אוקטובר עם העדרים אל היאיילות שהם כרי המרעה הגבוהים
ומתפרנסים ממכירת חלב וגבינות
המשכנו להדרים כשפנינו ל-SISIAN אך קצת אחרי פנייה ימינה כשרואים אבנים גדולות
בתפזורת בצד שמאל של הדרך, יש שביל עפר ימינה שאפשר לנסוע עליו. האוטובוס עצר
וכולם הלכו אליו ברגל. אחרי הליכה שעשינו לפני כן לאורך הכביש לראות את האחו,
ולפגוש משאיות אירניות שהנהגים שלהם נופפו לנו לשלום מבלי לדעת שאנו מישראל ,
אחרת אולי היו חוטפים אותנו... לא היה לי יותר כוח ללכת לאותו יום. רפי כמובן צעיר
כוחו במותניו - מביא את הצילומים.
הגענו ל-קאראהונג (Karahunj), שהוא אתר מגאליתי אדיר ממדים (4000 לפנה"ס)
בקצה מישור חשוף, מוקף בקניונים עמוקים. על פי אחת הסברות באשר למהותו
המסתורית והבלתי ברורה של האתר, זהו מצפה כוכבים קדום, במתכונת רוג'ום אל הירי
שבגולן וסטונהנג' שבאנגליה. האתר נכלל בין קבוצת מקדשי הלוח הקיימים בעולם
ולבנייתם קשר אל גורמי שמיים.
כמובן שבסטוטנג' באנגליה זה הרבה יותר מרשים. האבנים שם הרבה יותר גבוהות ומסודרות במעגל.
https://www.lametayel.co.il/אתר+האבנים+הענקיות+karahudj
למחרת בבוקר השכמתי קום והיה עוד הרבה זמן עד ארוחת הבוקר.
ירדתי למטה ומצאתי חברה לקבוצה. שאלתי אותה אם חפצה בסיבוב קצר ב-SISIAN
והיא נעתרה מייד. ראשית ממש מול המלון מצאנו שקדישמן ביקר וגם פיסל כמה כבשים
כפי שרק הוא יודע לפסל ולצייר.
מתברר כי פיסול זה נפוץ בדרום קווקז ובדרום ארמניה במיוחד בבתי קברות.
ניתן לקרוא על כך בהרחבה בויקיפדיה:http://en.wikipedia.org/wiki/Stone_sculptures_of_horses_and_sheep
שנית מצאנו כמה אנשים חרוצים חוץ מאיתנו שמנקים עם מטאטא זרדים את
הכביש.
הלינה ב-SISIAN היתה במלון לא משהו. חדרים קטנים, באמבטיה בהרבה חדרים עלה
ריח של טחב. הכיור שלנו באמבטיה היה שבור בצורת משולש והמיטה לא משהו.
בבוקר למחרת מטרת פנינו לרכבל הארוך בעולם שהוא בלי עצירת ביניים.
המקום נקרא - SURINGS OF TATEV
https://family.lametayel.co.il/the+wings+of+tatev+הרכבל+הכי+ארוך
. אנו מגיעים לשם מוקדם מדי כי הרכבל מתחיל לעבוד רק ב-10.00 לכן נוסעים
לעמדת תצפית על העיר GORIS
בדרך עוצרים ליד שדה פרחים ואי אפשר לא להתרשם משלל הפריחה.
במקום שליד נקודת המוצא של הרכבל ממוקם בית קפה הצופה לקניון המרשים שבמקום.
יש שם גם שרותים ציבוריים. במהלך הנסיעה ברכבל רואים את הקניון וגם שיש כביש מפותל
בן 24 ק"מ שמוביל למקום. כמובן שהאופציה של הרכבל מהירה יותר. אבל בטיול פרטי הייתי נוסעת גם
ברכב למטה זה נראה לי מעניין לראות את הקניון מלמטה מה גם שקראתי שיש שם גשר שטן.
אתם בוודאי כבר הבנתם את הפרינציפ: מקום יפה ומבודד - יש כנסייה/מנזר. אז יש גם כאן.
מנזר מרשים הבנוי על מצוק קניון מרהיב ביותר. המנזר שימש כמכללה ללימודי נצרות ומלבד
נוכחותו הבולטת בנוף עוצר הנשימה, הייתה חשיבותו רבה בתחום הקניית המסורת
ונזיריו נתפסו כקדושים חכמים.
פנינו לכיוון צפון מזרח וארוחת צהרים כאמור אכלנו באותה מסעדה בישוב וייק.
המשכנו לנסוע והגענו לישוב בשםYEGHEGISמבטאים את זה ירגיס.
הלכנו לבקר כאן בית קברות יהודי, כנראה מהמאות ה-13, 14, שהתגלה כאן ועל
המצבות כתובות בעברית צחה וציטוטים מהתנ"ך. המצבות התגלו לפני כשש שנים
על ידי בישוף ארמני, שזיהה את הכתב ופנה לאוניברסיטה העברית בירושלים.
זו שלחה לירגיס משלחת, שקבעה כי אכן מדובר בבית קברות יהודי.
הסברה היא, שבצומת זו של דרך המשי הצפונית, גרו סוחרים יהודים שהגיעו
מבבל או מפרס וזוהי עדות ראשונה לישוב יהודי בארמניה. לפי הכתובות העבריות
שמרה הקהילה על ייחודה התרבותי ואנשיה היו בקיאים במקורות. הדרך אל בית
הקברות עוברת בגשר צר על נהר ועוד כמה מדרגות אבן. הוא מוקף חומה נמוכה
ושער ברזל עם מגן דוד כחול במרכזו. כארבעים מצבות מוטלות באתר,
צורתן חצי גליל מוארך עם שוליים והן מקושטות בעיטורים כמו גלגל החיים,
פרחים, עיט, אריה (שכנראה עוצבו בידי בעלי מלאכה ארמנים. 11 כתובות בעברית
ו-2 בארמית נמצאו עליהן. האחת מדווחת: "מצבתה של אסתר בת מיכאל
'הבתולה המאורשה' שמתה טרם נישאה". חלק מהכתובות כוללות תאריכים
וכך אפשר היה לתארך את המקום לסוף המאה ה-13 ותחילת ה-14.
כמובן שאמרנו כאן קדיש. זה היה מאד מרגש.
הקהילה היהודית במקום נכחדה ועדיין חוקרים מה קרה לה, כי אין קבורה מאוחרת יותר.
https://www.lametayel.co.il/בית+הקברות+היהודי+ב-yeghegis
אנו יוצאים חזרה לכביש ובתוך ירגיס הישוב פוגשים קבוצת ג'יפים שעליהם
מתנוסס דגל ישראל. יורדים אליהם מהאוטובוס ומתברר שזה טיול ג'יפים נשים של חברת מגמה
שבדיוק הגיעו לירגיס כדי לנקות את בית הקברות ולטפח אותו.
כתבה מעניינת מאד על בית הקברות בערוץ 10 ועל חבורת הבנות שהגיעה לנקות פורסמה
במגזין של 28.7.12
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=914476
פרחי הבוצין
נר נשמה לא היה לנו להדליק בבית הקברות אבל פרחי הבוצין בהחלט יכולים
להיות תחליף. שמוליק המדריך סיפר לנו שפעם כשאביו היה בן 82 יצא איתו לטיול שורשים בחו"ל.
הגיעו לבית קברות שבו היה קבור סבו של אביו ולא מצאו את הקבר. שמוליק נעמד
ליד אחת המצבות ואמר לאביו בוא נאמר כאן קדיש. תוך כדי הקדיש הרים שמוליק עיניו
למעלה וראה שהם עומדים ליד צמח בוצין ופתאם הבחין שהם עומדים ממש ליד המצבה
של הסבא שכל כך חפצו למצוא כדי לאמר קדיש. זה היה סיפור מאד מרגש.
לקראת סופו של הטיול אושפז אביו של שמוליק בבית חולים וכמה ימים אחרי חזרתנו ארצה נפטר.
קטע זה מובא לזכרו.
המשכנו להצפין לכיוון אגם SEVAN. שפירוש השם הוא שחור קיבל את שמו מאגם ואן
שבמזרח תורכיה. אגם זה, שהוא האגם הגדול היחיד בארמניה, נמצא בגובה 1,900 מטר
מעל פני הים ונחשב לאחד האגמים הגבוהים בעולם. בצדו הצפון מערבי של האגם על חצי
האי נמצא מנזר סבאן ואנק (Sevan Vank), ובו אוסף מרשים של צלבים חצובים.
בצידו המזרחי הרים ושם בחלק הדרומי שוכנת נגורנו קרבך שארמניה מסוכסכת איתם.
הצבע של המים כחול עמוק מאד מרשים.
כשארמניה היתה בתקופת הרוסים, לרוסים היה רעיון איך להעביר מים מימת סבאן
לאיזורים צחיחים ולהשקות אותם. הם רוקנו כמעט לגמרי את הימה ממים.
כשארמניה קיבלה עצמאות הם התחילו להזרים חזרה מים בכל היובלים והנהרות
ותעלות חזרה לאגם וגרמו להעלאת המפלס. אבל היות ובתקופה הרוסית כברהספיקו
לבנות בתים וצמחה צמחייה על גדות האגם החדשים, כעת ניתן לראות שרידי בתים
משוקעים במים. כמו כן קיימת בעיה גדולה של איכות המים אם ימשיכו להעלות
את המפלס וכל הצמחיה תכנס מתחת לפני האגם הקיים כעת.
בחצי האי שנכנס אל האגם יש שוק קטן אירני, שמוכרים בו מזכרות.
על גבעה יש כמובן כנסייה ש-250 מדרגות מובילים אליה והנוף של האגם
מלמעלה מרשים. אני הסתפקתי לעלות 50 מדרגות,
ראיתי נהדר את האגם מגובה זה, התיישבנו עם הבנות שבחבורה
בבית הקפה הצופה על האגם, שתינו קפה הפוך שזו היתה משימה להסביר למלצר מי
שותה מה, רק בתיווכו של אדם משולחן סמוך שידע אנגלית הצלחנו להבהיר למלצר מה
להביא, וגם כך התבלבל והביא קפה מיותר, אבל רפי שבדיוק ירד מהכנסיה שתה אותו בהנאה.
השעה כבר מאוחרת ואנו נוסעים לכיוון המלון שנמצא בפאתי העיר דיליז'אן. שמוליק מתאר
את המקום כשווייץ הקטנה, אבל אנו נוסעים כבר בחשכה מוחלטת ולא רואים דבר מהיופי
של האיזור. רק להאמין לו שזה כך. מגיעים למלון מפואר מאד ששמו איך לא - PARADISE. ממש כך.
בלובי אני נזכרת שרוצה מפה של ארמניה ומקבלת יחד עם חוברת ועוד חומר הסברה.
בארץ בממסי לא השגתי מפה. מסמנת עליה את המסלול שלנו בארמניה ורואה שהקפנו
אותה לא רע. עוד לפני קבלת החדרים ניגשים לארוחת הערב שזה מזנון.
השעה 22.00 אני משתדלת לאכול אוכל קל. מרק עדשים מצויין, סלטים עם חמוצים מצויינים,
איזו לביבת תפוחי אדמה וקציצת בשר אחת.
https://www.lametayel.co.il/מלון+paradise+ב-dilijan
בתום הארוחה ניגשים לקבל מפתח לחדר.חדר ענק עם מזנון ובקבוקי מים מינרלים
מחכים לנו לרווייה, מכתביה שאני אכתוב את קורות היום ביומן, ואמבטיה מפוארת.
מיטת קינג סייז ענקית נוחה. מי צריך יותר מזה לשינה ערבה?
כנראה שצריך יותר - לא לאכול כמעט דבר בשעה כה מאוחרת. הלביבה היתה ממולאת
עם משהו אולי בשר. היתה מאד טעימה. מהקציצה טעמתי רק ביס אחד והחלטתי לא
להמשיך כי מאוחר לבשר. ובכל זאת ולמרות הכל את הלילה ביליתי יותר בשירותים מאשר במיטה.
למחרת בבוקר אני מרגישה רע. לא יכולה ללכת לאף מקום ועוברת מייד לדיאטה חמורה.
בטיול פרטי נשארים במיטה. כאן אני מתפנקת על מדרגות האוטובוס על שמיכה
שמוציא נהג האוטובוס שיהיה לי יותר מרופד.
אין לי מושג היכן נסענו ביום זה, אני רק יודעת שעצרנו באיזו עיר והייתי צריכה לשירותים.
בקושי נשאו אותי רגלי. אחזתי ברפי והלכנו יד ביד לאט, עוצרת בכמה חנויות לשאול אם
יש להם שירותים אך כולם הפנו אותי לשירותים של השוק. אם אתם מתארים שירותים גרועים
תחשבו שזה היה גרוע יותר. גם מצחין מאד וגם בול קליעה והכל שחור משחור.
אבל הצורך חזק מכל...
הקבוצה קנתה מצרכים בשוק לפיקניק. היה פיקניק היכן שהוא והמשכנו צפונה
למעבר הגבול אליו הגענו בשעה 16.00. הפעם היה צריך להסחב גם עם המזוודות
אל העבר השני לגיאורגיה. היה לנו גם סט קרמיקה כבד שקנינו בגיאורגיה לסחוב,
שני תיקי יד, מצלמות ואני חצי מעולפת. התור ארוך של כל הקבוצה, השמש קופחת
ואני עוצרת כל כמה דקות להתנשם.
הגידים ביד כבר כאבו מכובד המזוודה ואין ברירה צריך לעבור את ה-300 מ' שנראו לי כמו נצח.
לאחר מעבר הגבול אחת מהקבוצה שעוסקת ברפואה אלטרנטיבית הבחינה שאני
לבנה כמו סיד, הורתה לי לגשת לספסל האחורי ולהרים רגליים למעלה.
השגיחה עלי עד שחזר לי הצבע לפנים ועם זה גם הרגשתי השתפרה.
אמרתי לכם מלאכים היו בקבוצה.
כל הסיור הזה בארמניה היה של ארבעה ימים אינטנסיביים מאד. מה שהחמצנו וחורה לי
מאד זו האנדרטה לשואה הארמנית הנמצאת ליד ירבאן. בטיול פרטי אין להחמיץ אנדרטה זו.
הטיול בארמניה היה שונה לגמרי מהטיול בגיאורגיה. הנופים כאן בראשיתיים. כדאי מאד
להגיע אליה באביב שאז חם פחות ורואים שלל פריחה ועוד פסגות מושלגות. לנו היה מזל
בחודש יוני למרות אזהרות המדריך ששם יהיה לנו חם יותר מחבל ראצ'ה בגיאורגיה,
קיבלנו מזג אויר נעים עם משבי רוח מדי פעם.
***להרחבה על המצב הגיאו-פוליטי של ארמניה אני ממליצה לקרוא את הכתבההמצויינת של זיוה רענן בבלוג שלה.***
אם הכתבה מצאה חן בעיניכם לייק מכם יתקבל בברכה
***************************************************************
המשך הטיול לטביליסי:https://www.lametayel.co.il/טביליסי+יפה+ביום+ויפיפיה+ומסתורית+בלילה+06_2012
***************************************************************
לתחילת הטיול בגיאורגיה:https://www.lametayel.co.il/גיאורגיה+וארמניה+בטיול+מאורגן+ולא+להרים+גבה+-06_2012