על הממלכה המאוחדת לא צריך להכביר במילים. האימפריה הבריטית כבר קיימת מאות שנים ושמה הולך לפניה. יש לה דריסת רגל בחלק משמעותי מעולמנו ושלוחות יפות בכל מיני מקומות על פני הגלובוס. מהבחינה התיירותית, המדינה מציעה נופים מדהימים, הרים ואגמים ותרבות עתיקה ועכשווית בשפע. אך עם זאת, כאשר חושבים על הממלכה המאוחדת, חושבים על אזורים מיושבים, ערים גדולות ואיפה אפשר בכלל לרכוב במדינה המאוכלסת הזאת (מעל 60 מיליון בני-אדם)? אז כאן מגיעה הפתעה גדולה: למרות הצפיפות הגדולה בערים הבריטיות ועשרות הכבישים המהירים במדינה, המקום של האופניים והרוכבים נשמר ואף שופר בשנים האחרונות: המדינה מלאה במסלולי אופניים, שמחברים ערים וכפרים, כשבדרך נגלה טבע מדהים ולא נגוע.
ציוד ומידע לגבי האופניים
בעיקרון, צריך להביא ביגוד לכל מזג-אוויר (אם כי לא לקור עז, נדיר מאוד שהטמפ` יורדת מתחת ל-0) וציוד בהתאם לסגנון הטיול והלינה המתוכננים. במידה ומתכננים על לינה באוהל, יש להביא מזרון, ציוד בישול, שק"ש ואוהל כמובן. אם מתכננים ללון באכסניות, אין צורך באף אחד מהפריטים הנ"ל ומספיק ציוד כללי לטיול. הממלכה המאוחדת היא בין המדינות המפותחות ביותר ואפשר לקנות שם הכל, אך כדאי להביא כמה שיותר דברים מהארץ ולהסתמך פחות על קניות שם. המחירים גבוהים מאוד, ובספק אם תמצאו פריט, שמחירו זול יותר בממלכה.
יש מספר אפשרויות לגבי האופניים: להביא אופניים מהארץ, לשכור אופניים או לקנות אופניים. לדעתי, הכי טוב להביא אופניים מהארץ -; האופניים מוכרות ומותאמות אישית. עברתם איתם מרחק רב ואפשר לסמוך עליהם. אם לא מתחשק לכם לארוז את האופניים ולהביא אותם בטיסה (או שאתם מפחדים מ-Over-weight), אפשר לשכור אופניים. יש חברות רבות, שמשכירות אופניים ותיקי אופניים למטיילים -; חלקן גם מאפשרות השכרה בנק` אחת והחזרה בנק` אחרת. חשוב לציין, שהמחירים להשכרה מאוד יקרים, אז לשיקולכם. שוק אופני יד שנייה קיים בין המקומיים, אבל קשה להסתמך עליו. המטיילים עצמם כמעט ולא מוכרים את האופניים בסוף הטיול. רובם מגיעים לתקופה קצרה, ולכן או שהם שוכרים או שהם מביאים אופניים וחוזרים איתם.
איזה אופניים להביא? האופניים האידיאליות לכל מסע אופניים הן אופני טורינג. הן מעין הכלאה בין אופני מירוץ לאופני הרים. הגלגלים שלהן גדולים יותר ודקים יותר מאופני הרים, וכך אפשר להגיע למהירויות גבוהות יותר, ומצד שני הן לא שבריריות וקלות כמו אופני מירוץ, כך שהן יכולות לעמוד בתנאי דרך שונים. אופני מירוץ הן עוד אופציה למסע אופניים בממלכה, אך מגבילות במידה מסויימת את הכבישים שניתן לרכוב בהם. חלק משבילי האופניים עוברים על שבילי עפר, וחלקם אף בשטח סלעי, כך שלמסלולים כאלה הם לא מתאימות. אך ניתן לתכנן מסלול, שינוע רק על דרכים סלולות היטב, ובמידת הצורך ייעזר בכבישים כפריים שקטים. עם זאת, רכיבה ממושכת על אופני מירוץ עלולה להיות לא נוחה, אז חשוב להיות בעלי ניסיון ברכיבה ולהתאים את האופניים לפני.
האפשרות השלישית הם אופני הרים. אמנם היא לא אידיאלית מבחינת מהירות, אך נוח לי עם האופניים ויש לי ביטחון בעבירות שלהן בכל דרך. בנוסף, תמיד אפשר לזרוק את הציוד ולצאת לטייל בשטח. מי שרוצה להתנסות ברכיבות שטח, או לפחות להשאיר את האפשרות פתוחה -; כדאי שיבחר באופני הרים. כמובן שהחיסרון המרכזי הוא חוסר יעילות ובזבוז אנרגיה. מהבחינה הזאת, אופני טורינג נראים כפשרה הטובה ביותר למי שמתכנן מסע אופניים ללא סטיות לטיולי שטח. פגשתי גם מס` רוכבים שרכבו על רקומבנט. מדובר באופנים נמוכות, עם כסא עם משענת לגב, כאשר הרכיבה נעשית בישיבה, כשהרגליים פרושות קדימה ומדוושות. היתרון הגדול הוא שניתן להגיע למהירויות גבוהות, עקב התנגדות רוח מעטה יותר. החסרון -; הוא הסיכון שלא להראות ע"י הנהגים (ואכן לרובם יש דגל מתנוסס תלוי על הרקומבנט) וכן חוסר יכולת לטפס ולרדת שיפועים חדים. בנוסף, הן לא מתאימות לרכיבות שטח.
כיצד סוחבים את הציוד? הציוד הקלאסי של מסע אופניים הוא סבל אחורי ותיקי צד (באנגלית Panniers) ותיק לכידון (Handel bar bag). התיק האחורי מכיל את כל הציוד (בגדים וכו`), ותיק הכידון מכיל ציוד שצריך בזמן הרכיבה (ארנק, מצלמה, מפות, ספר מדריך, דיסק-מן וכו`). אם המקום לא מספיק בתיקים האחוריים, אפשר להעזר בתיקים מקדימה. יש סבלים מיוחדים, שדואגים שמרכז הכובד יהיה נמוך, ואז זה פחות מפריע להיגוי. אם זה עדיין לא מספיק, אפשר להוסיף תיקים/שק"ש/אוהל על תיקי הצד (מקדימה או מאחורה) בעזרת כבל באנג`י.אפשרות נוספת היא trailer, מנשא הנגרר אחרי האופניים ומאפשר נשיאת ציוד רב (יותר מ-90 ליטר). מי שמתכנן לסחוב כל-כך הרבה ציוד, יכול להיעזר בשיטה הזו. יתרון נוסף היא העבירות המעולה של רוב ה-trailer-ים, יותר טובה מרכיבה עם תיקי צד (עד כדי רכיבה אפילו בסינגלים), אך חסרון משמעותי הוא המחיר (כ-2000 ש"ח בארץ).
מה לוקחים לממלכה המאוחדת? הממלכה היא ארץ בעלת טמפרטורות מתונות, אך גשומה מאוד ובעלת מזג-אויר בלתי צפוי. כמעט תמיד יהיה מעונן, ונדיר מאוד לזכות ביום שמשי. הטמפ` בקיץ נעות בסביבות ה-20 ביום (אידיאלי לרכיבה) וה-10 בלילה. כך שמבחינת קור, לא צריך לדאוג יותר מדי. באיזורים ההרריים בסקוטלנד הטמפ` נמוכות יותר בחורף ועלול לרדת שלג. יש להיערך בהתאם.מבחינת גשם -; תמיד צריך להיות מוכנים אליו. וזה אומר, שחייבים מעיל גשם וכיסוי גשם לתיקים של האופניים. אפשר להסתפק בניילון (וסביר שתחת גשם חזק הציוד יירטב), או לקנות תיקים עמידים לגשם (עדיף). ברוב מעילי הגשם ה"נשימתיות" (breathability) מוגבלת ובסופו של דבר ברכיבה עם המעיל נרטבים מזיעה מרובה. מעיל גורטקס אמור לפתור את הבעיה הזו, אך הוא יקר מאוד.
אין צורך לקנות מכנסיים עמידות לגשם. אין בעיה, שהרגליים יירטבו, רק צריך לשמור על חזה יבש. יש גם המצאה נחמדה לכיסוי נעלי רכיבה עם חורים קטנים לקליטים (הנעליים שלי נרטבו, ולא הייתה לי בעיה עם זה). חשוב לזכור, שגם תחת גשם חזק כנראה שלא יהיה קר מדי, ולכן זה לא כל-כך נורא. אמנם זה לא נעים במיוחד לרכוב בגשם, אבל מסתדרים. לגבי זה יש פתגם: מהגשם נרטבים רק בדקות הראשונות ואז הוא כבר לא מפריע (וזה אכן נכון במציאות). לגבי שק-שינה: בחלק מהאכסניות לא מספקים מצעים (ואז יש יתרון בשק"ש) ובחלק לא, אך תמיד ניתן לשכור. בחלק אף אוסרים על אנשים להשתמש בשק"ש שלהם מחשש לפשפשים, ואז חייבים או להביא מצעים או לשכור.
לגבי נעלי הליכה/נעלי רכיבה - זה עניין אישי מאוד. תלוי אם אתם אוהבים לרכוב עם נעלי רכיבה או לא, והאם אתם מתכננים לצאת לטרקים או הליכות ארוכות. הליכות קצרות יכולות להתבצע גם עם נעלי רכיבה דו-שימושיות (כאלו שמאפשרות רכיבה וכן הליכה), אך לטרקים של מס` ימים מומלץ לשאת נעלי הליכה. מצד שני, נעלי רכיבה זה בהחלט לא הכרח וניתן לרכוב עם נעלי הליכה, נעלי ספורט ואף סנדלים. כך שבסופו של דבר -; זה עניין אישי וכל אחד צריך להחליט מה מתאים לו.
איך לוקחים הכל בטיסה? בכל טיסה מותר לקחת תיק אחד במשקל 20 ק"ג במטען המטוס ועוד תיק יד במשקל 8 ק"ג. את האופנים ניתן לפרק בקלות: מפרקים גלגל קדמי, מפרקים פדאלים ומפרקים כידון, ואז הכל נכנס בקלות לקופסת אופנים (שניתן להשיג בחינם בכל חנות אופנים-; גם בארץ וגם בממלכה). בהנחה שהאופנים שוקלות 15 ק"ג, אפשר להוסיף קצת ציוד לקופסא (כולל תיקי הצד הריקים), ואת שאר הציוד לשים בתרמיל (25-30 ליטר) על הגב. לכל חברת תעופה יש מדיניות שונה לגבי הטסת אופניים, וחשוב לברר אותה לפני הטיסה. חלקן יגבו מחיר קבוע על האופניים, וחלקן יגבו כסף לפי המשקל העודף. כמו כן, לחלק מהחברות יש דרישות לגבי אופי אריזת האופניים.
איפה ישנים?
בממלכה יש אפשרויות לינה רבות ומגוונות וכולן נקיות ומסודרות. בתחתית הרשימה נמצאים אתרי הקמפינג. לשם כך, יש לסחוב אוהל, מזרון, שק"ש וציוד בישול. המחירים ינועו מ-3£ לזול עד ל-£10 לאתר היקר. מקבלים מקלחות ושירותים, ולעתים גם מטבח. האתרים היקרים יותר כוללים עוד פינוקים, כגון בריכה, חדר טלוויזיה או פשוט מיקום מדהים. שני היתרונות הגדולים של לינה כזו הם: 1. אין צורך לשריין מיטה מראש. ניתן להגיע לאתר מתי שרוצים ולהקים אוהל, וכך לא מקבועים לגבי המרחק, וניתן לרכוב כמה שרוצים. 2. החיסכון הכספי המשמעותי לעומת לינה באכסניות. אני שקלתי ללון באתרי קמפינג, אך ויתרתי משתי סיבות: 1. הציוד הנוסף שוקל 5 ק"ג בסך הכל, שזה משקל מאוד מורגש במסע אופניים. 2. טיילתי לבד, ולרוב יותר קשה להתחבר עם מטיילים אחרים באתרי קמפינג מאשר באכסניות.
חשוב לציין שבקיץ עומס התיירים הוא גדול מאוד ומי שמסתמך על אכסניות חייב לשריין מיטה מס` ימים מראש. כאן בא היתרון של הלינה בקמפינג, שמאפשרת לקבל החלטות ספונטניות ולנוע בקצב אישי ללא תלות במיטות פנויות באכסניות. אסור ללון בצידי הדרך או בפארקים ציבוריים אך כן מותר ללון באדמות פרטיות של חקלאים, רק כמובן לבקש רשות לפני. לינה כזו לא עולה כסף בכלל, אבל לא כוללת מקלחת ושירותים. לשיקולכם.אופן לינה נוסף, שנמצא בין קמפינג לאכסנייה הוא Bunk-Houses, שהם בעצם בקתות עם מקומות לשים את השק"ש. חלקן כוללות גם מזרן, וחלקן אף גז, אך זה נדיר יותר. לרוב, אין משגיח קבוע בבקתה, והשימוש בה הוא תמורת סכום סימלי. זוהי עוד אופציה למי שמעוניין בלינת קמפינג, אך גם במכסה מהגשם. היא לא פזורה בכל רחבי המדינה, כך שהיא אפשר להסתמך אך ורק עליה.
בממלכה קיים מס` גדול של אכסניות, והן פזורות ברחבי המדינה. באזורים התיירותיים יש ריכוז נכבד ומבחר גדול של אכסניות, בעוד באזורים פחות תיירותיים הן פחות נפוצות ולעתים מגבילות במידה מסוימת את המרחקים והדרכים שניתן לקחת. האכסניות ברמה גבוהה, נקיות ומסודרות. כולן כוללת מטבח מצויד, מקלחת ושירותים. כמו שצוין קודם, אין צורך לסחוב שק-שינה, לרוב הן כוללות מצעים במחיר (או שניתן לשכור), שנע בין 10£ ל-15£ (למיטה בחדר משותף). בתקופה התיירותית (יולי אוגוסט) חובה להתקשר ולשריין מיטה מראש. חבל לרכוב יום שלם, ובסוף לגלות שאין מיטה פנויה. ארגון ה-YHA (איגוד אכסניות נוער בינלאומי) מבוסס מאוד בממלכה, וכמעט בכל איזור יש מבחר גודל של אכסניות השייכות אליו. לכן, מומלץ להוציא כרטיס YHA מראש בארץ ולהיעזר בו -; בחלק מהאכסניות הוא נותן הנחה, ובחלק חייבים אותו לשם לינה. מעט אכסניות כוללות גם א. בוקר במחיר (וכשלא -; אז כמעט תמיד ניתן לרכוש ארוחה), ותמיד תהיה פשוטה מאוד, ותורכב מקפה, תה, לחם, ריבה ומחאה (לעתים נדירות גם קורנפלקס).
אופצייה נוספת, שקיימת רק לישראלים, הוא ארגון חיבורים (www.chiburim.com). זהו ארגון של משפחות נוצריות אוהבות-ישראלים, שמוכנות לארח אותנו בחינם. הרשימה של המשפחות מופיעה באתר.יש עוד מס` אפשריות לינה במעלה הסקאלה בהן לא לנתי. B&B קיימים ברחבי המדינה והן אפשרות לינה כיפית ונעימה, אך יקרה מדי לתרמילאי החסכן. כשמן, הן כוללות מיטה וא. בוקר. לרוב, החדרים נקיים ונעימים והשירותים לא משותפים. לעתים, זוכים לאירוח חם ואישי של בעלי המקום. לגבי א. הבוקר, הסטנדרט הוא בייקון, ביצים, baked beans ותפוח-אדמה, אז למי שרוצה לרכוב באותו יום, מומלץ לוודא או להזמין מראש ארוחה בריאה יותר של גרנולה, יוגורט, לחם ודבש.כמובן, שיש גם מלונות ברמות שונות עד ליוקרתיים ביותר. חשוב לציין, כמעט בכל אכסניה או B&B יש מקום לאכסן את האופניים מפני הגשם וגניבות, ובעלי המקום רגילים לרוכבים שבהם להתאכסן אצלם.
מה אוכלים בדרך? תלוי בתקציב ובטעם האישי. האוכל האנגלי/סקוטי/וולשי לא טעים במיוחד (לטעמי), ולרוב מבוסס על טיגון או על בישול יתר. יש מגוון רחב של מאכלים מטוגנים הכוללים תפוח-אדמה או כל מיני תבשילי קדירה. אני לא התנסיתי בהם מטעמי תקציב. התבססתי על אוכל שהכנתי בעצמי, שרכשתי בסופר. בממלכה יש מספר רשתות סופרים גדולות, כמו Tesco ו-Coop, שבכולן יש מוצרים ממותגים עצמיים זולים מאוד (לרוכב החסכן) וכן מגוון רחב של מוצרים שונים אחרים. בכל עיר נמצא סופר-מרקט או מכולת מקומית וניתן להצטייד בכל דבר.לאורך הדרך יש מכולות מקומיות, פאבים ומסעדות. ניתן לרכוש בהם כל אוכל מערבי סטנדרטי שניתן לחשוב עליו. בירה קיימת בשפעם ונמזגת בפאבים המקומיים. מגוון סוגי הבירה רב, ולכל איזור יש את הבירה המקומית שלו. לגבי מים - אין צורך לקנות. אפשר למלא מים מהברז, ואפשר למלא גם בדרך בשירותים או בחוות מקומיות (לבקש רשות לפני).
האם יש חנויות אופנים בממלכה המאוחדת? כן וברמה גבוהה. החנויות מחזיקות את כל הציוד והחלקים לאופנים מערביות, ואין בעיה לתקן את האופנים מהתקלה הכי פשוטה עד להכי מסובכת. בעיירות הקטנות לא תמיד תהיה חנות אופנים, אז אפשר להיעזר במוסך המקומי לתיקון תקלות פשוטות. מומלץ לסחוב פנימית ספייר וסט מברגי אלן לתקלות פשוטות, אבל כל חלק אחר (כמו חוליות שרשרת, כבל הילוכים ורפידות ברקס) אפשר להשיג בקלות ואין צורך לסחוב (עם זאת, זה לא יזיק להחזיק אותם איתך, אם יש את הידע איך לתקן). בכל מקרה של תקלה חמורה, תמיד אפשר לתפוס טרמפ (עם האופנים) ולתקן בעיר הקרובה.
התחבורה הציבורית די מפותחת ומגיעה לכל מקום במדינה. כמעט תמיד נסיעה עם אופניים גוררת תשלום נוסף על הכרטיס. מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית יקרים מאוד, והתכיפות של התחבורה למקומות הקטנים נמוכה ומגבילה את המטיילים התלויים בה. ולכן היתרון של האופניים בהגעה לכל המקומות בקלות ובלי לבזבז שעות בלחכות לאוטובוס. עם זאת, בעקבות ההפרטה של התחבורה הציבורית באנגליה בשנים האחרונות קמו מס` חברות פרטיות, והתחרות גררה ירידה מסויימת במחירים. במידה ומזמינים את כרטיס הנסיעה זמן רב מראש, המחיר יכול להיות נמוך מאוד. אך ככל שמתקרב מועד הנסיעה מחיר הכרטיס עולה ועלול להיות יקר מאוד אם רוכשים אותו יום לפני או באותו היום.
בטיחות וכבישים
לגבי בטיחות: הממלכה המאוחדת היא מדינה בטוחה באופן כללי, אך עדין קיים פשע בייחוד בערים הגדולות. בכל הערים הגדולות, ובפרט לונדון, יש גנבים ומסוכן מאוד להשאיר אופניים נעולות ברחוב. גניבת אופניים מהרחוב היא פשע נפוץ ויש להיזהר (לי גנבו את האופניים ב-20:00 בערב ברח` סואן בבריסטול). קרי, לא לנעול את האופניים ברחוב ליותר מדי זמן, ואם נועלים -; אז חייבים מנועל חזק מאוד. וכמובן, לא להשאיר את האופניים ברחוב למשך הלילה. תמיד להכניס אותן לתוך מקום הלינה. בנוסף, תמיד כדאי לשמור על החפצים ולא להיות שאנן מדי. כשהייתי עוצר לבקר באתרים, הייתי משאיר את האופניים תחת השגחתם של האחראים על האתר. אם לא היה אף-אחד, לא הייתי עוצר (כל הציוד עליהם וזה די מפתה לגנב).
הממלכה המאוחדת מרושתת היטב בכבישים מהירים וצדדיים וכן בשבילי אופניים ודרכים שקטות עבור הרוכבים. בממלכה המאוחדת קיים ארגון בשם sustrans, שמטרתו רישות המדינה במסלולי אופניים, שישרתו את ה-commuters וה-tourers. ואכן המדינה כולה מרושתת במסלולי אופניים, חלקם חסרי-תנועה, חלקם בדרכים צדדיות, שמובילים את הרוכב מעיר לעיר בבטחה ודרך המקומות היפים והמעניינים. הדרכים משולטות היטב ע"י סימון מיוחד בצבע כחול עם מספר על רקע אדום, כאשר כל מספר מציין מסלול אחר. מדי פעם יש גם עמודים מיוחדים, המציינים את המרחקים לערים הגדולות. את המידע לגבי המסלולים ניתן לקבל במרכזי מידע לתיירים (TIC) וכן באתר www.sustrans.co.uk. כמו כן, הכבישים (הצדדים והראשיים) במצב מעולה, וניכר כי ניתנה מחשבה רבה למיקום הרוכב בהם. בנוסף, השילוט מעולה ומדוייק. בקיצור, הממלכה המאוחדת היא מקום מעולה לרכיבה, בטוח מאוד, וקל לניווט.
לגבי ספרי הדרכה: קיימים ספרים רבים, המספקים מידע לרוכב ומתארים מסלולי אופניים בכל המדינה. אחד מהספרים הפופולריים הוא מדריך ה-LP לרכיבה בממלכה. הוא מכיל מסלולים בארצות: אנגליה, Wales, סקוטלנד ומתאר בקיצור רב אטרקציות ואתרים שווים לביקור. יש גם מסלול מיוחד המוביל מהקצה הדרומי של המדינה לקצה הצפוני.אך אני מצאתי אותו די מיותר במדינה כמו הממלכה, שם קיים הארגון sustrans, שהוא מקור מידע אדיר ומספק לטיול אופניים. Sustrans הוציאו לכל מסלול ושביל אופניים במדינה תיאור במפה, שאותה ניתן לקנות (במחיר יחסית יקר - 6£ למפה). התיאור כולל מקומות לינה בדרך, פרופיל גבהים ומפה מפורטת, שאי-אפשר להתבלבל איתה. בנוסף, כל השבילים משולטים היטב, כך שאף כשרוכבים אין צורך להסתכל במפה כל-כך, אך כדאי שהיא תהיה בהישג יד.
המסלולים של sustrans פונים גם לקהל התיירים, שמחפשים שבילים שיובילו אותם בבטחה מיעד אחד לשני, אך גם יעברו באתרים המעניינים בכל איזור, ואת זה הם עושים בצורה מושלמת. מרכזי תיירות מספקים מידע בחינם, ושילוט לאורך הדרך עוזר להתמצא ומספק מידע אף הוא.מסלול ייחודי, שמומלץ לעשות הוא (והייתי שמח להשלים ביום מן הימים) הוא From Land`s End to John`s Grove, כלומר מקצה הדרומי מערבי של האי לקצהו הצפון מזרחי. המסלול פופולרי מאוד ונטחן ע"י אנגלים ותיירים בדרכים שונות ומשונות: הליכה, הליכה בעירום, הליכה אחורנית, רכיבה על חד-אופן, רכיבה על אופניים עתיקות, רכיבה על אופניים רגילות, בטרקטורים, במכוניות מיושנות ועוד דרכים מוזרות. Sustrans מספקת לרוכב שלושה מסלולים שונים מנק` הקצה האלו, כאשר כל אחת מתבססת על אמצעי לינה אחר: אחת ללנים באוהלים, אחת ללנים באכסנייות וכן ללנים ב-B&B. מסלול כזה צריך לקחת כ-3 שבועות, אך מומלץ לתת קצת יותר זמן לבילוי בערים השונות בדרך. המקומיים תמיד ישמחו לייעץ ולהדריך בנוגע למסלולים הקרובים לאזור מגוריהם ולרוב יעזרו מאוד בהכוונה ובתקלות שונות.
לסיכום, הממלכה המאוחדת היא מקום אדיר לרכיבה על אופניים. כמה שזה מפתיע, שמדינה חסרת מסורת ארוכת שנים של רכיבה (בניגוד להולנד ובלגיה) הצליחה להקים תשתית מסודרת ובטוחה לרוכבי האופניים. המדינה מלאה בטבע לא נגוע ויפה, שנמצא בין הערים והמקומות המתועשים. Wales ידועה בעליות התלולות וברכיבות השטח הפופולאריות בה, סקוטלנד בהרים הגבוהים והנופים המדהימים ובאנגליה יש מגוון רחב של נופים ומחוזות.היעד של לונדון מוכר לכולנו ורובנו כבר טיילנו בו (למרות שלדעתי זו עיר מדהימה שאפשר לבלות בה חודש שלם ועדיין יהיה מה לעשות), אז מי שמחפש את הייחוד שבאי, ואת היופי שבממלכה המאוחדת על תושביה, נופיה ותרבותה (העשירה), מוזמן לטייל באי על האופניים ולגלות את הקסם הייחודי שלא נגלה מבעד לחלון המכונית והמקומות המתויירים.
