דנידין וכרייסטצ'ירץ'

ניו זילנד מדהימה! להערכתי תתקשו למצוא אדם החושב בהגיון שדעתו שונה משלי. הנופים לא יאומנו, האנשים נחמדים כאילו אין צרות בעולם ומגוון הפעילויות ואופציות הטיול ממש מבלבל.

 את הטיול בניו-זילנד התחלתי בחודש מרץ ב- Dunedin שבאי הדרומי. החורף במדינה מתחיל בסביבות סוף מאי (למרות שגשם תמיד יכול לרדת) והוא מכה קודם באי הדרומי, לכן העדפתי לנצל את סוף הקיץ לטיול באי הדרומי לפני שיהיה קר מידי. ל- Dunedin טסתי בחברת Freedom Air, חברת טיסה אשר אינה מנפיקה כרטיסי טיסה אלא מספר הזמנה שבצרוף דרכון מזכה את הנוסע ב- Boarding Pass בעת ההגעה לשדה התעופה, וזו הטיסה הכי זולה שמצאתי בשעתו מאוסטרליה. אחרי שהות קצרה בעיר וטרמפ ל- Christchurch עמדו לרשותי מכונית סטיישן ואגון, נעלי ספורטיבה, Crash Pad של Cactus, ספר הדרכה למסלולי הטיפוס באי הדרומי והרבה מוטיבציה לשחרר את הקלאץ`. את ציוד הטיפוס והספר קניתי בחנויות Mountain DESIGNS ו- Bivouac במרכז Christchurch שם גם רכשתי את הספר, South Island Rock, המקיף את רוב המסלולים בכל האתרים באי הדרומי.

 

לתחילת הכתבה

קמפ גראונד

מקום טוב להתחיל בו אם אין לכם שותף ו/או ציוד הוא ה- Hanged Dog Climbers Camp Ground. ה- Camp Ground נמצא בחצר של בית פרטי בכניסה מדרום לעיירה Takaka, שבצפון האי הדרומי, והוא אולי המקום היחיד באי בו ניתן למצוא ריכוז גבוה של מטפסים, קורת גג זולה ואוירה נהדרת. המקום מספק שירותים בסיסיים ושימוש במקררים תמורת 4$NZ וטיפה יותר עבור מיטה באכסניה. מקלחת תגרום לכם להיפרד מדולר נוסף אך תמיד אפשר לקפוץ לנחל שמעבר לכביש (הקור עלול לגרום לכם להיפרד מדברים אחרים - בנים ראו הוזהרתם!!!). הבעלים מנהלים חנות ציוד זעירה בביתם ובשמחה מספקים מידע לכל דורש ואף מספר דפים מצולמים מהודקים בשדכן כספר הדרכה מקומי.

בסמוך למחנה נמצא אתר הטיפוס העיקרי בסביבה Paynes Ford, והוא כולל כעשרה קירות נושאי שם כגון: Wall Of Thugs, Red Wall, Slave Wall ועוד. כולם במרחק הליכה קצר מה- Ground, שנמצא ממש על השביל המוביל לאתר. רוב הקירות נמוכים ובעלי פיץ` אחד אך מבולטים היטב עם שרשרת בסוף. תמצאו שם בעיקר Face Climbing על אבן גיר מצויינת, מעט פינות ו- Open Book ואולי גג או שניים. אם אתם חובבי ג`אגים ופוקטס, קרימפס ובולדרינג תהיה לכם תעסוקה רבה. רוב המסלולים הם 25-18 בסולם ניו זילנד ויש מעט קלים וקשים יותר. המצוקים מוקפים חורש טבעי וקריר המספק צל כל שעות היום וההגעה אליהם נוחה וקלה מהפניות המשולטות על השביל הראשי. לאורך הגדה של הנחל (הזורם במקביל לשביל) ניתן למצוא מספר מקומות לבולדרינג ואף גג ענק שמשוך מעל המים ממנו אפשר ליפול ישר פנימה, לא רע בכלל!

על הכביש היוצא צפונה מהעיירה לאורך החוף עוד מספר אתרים קטנים בהרבה אך לא פחות טובים. חסרונם הגדול הוא שהם חשופים לחלוטין ויום שטוף שמש עלול לצלות אתכם בחיים על הסלע בזמן ניסיונות שווא להקליפ עם עיניים צורבות מזיעה. הנוף הנהדר מהמצוקים הפונים לים הוא בגדר נחמה מלאה. מילות הסיכום שלי לאזור הן שמדובר במקום אידיאלי למרתון טיפוס ספורטיבי בתנאי מזג אוויר טובים.

 

לתחילת הכתבה

הגולדן ביי

אזור ה- Golden Bay אינו על טהרת הטיפוס בלבד. מסלולי טיול רבים וחופים מהממים בפארקים שבסביבה מקיפים מכל עבר. חיי הלילה סבירים בהחלט ובמעלה הכביש ב- Muscle Inn ישמחו להציע לכם פאיינט של בירה תמורת זנב של פאסום.

 מאזור ה- Golden Bay המשכתי דרומה על החוף המערבי ועצרתי בדרך ב- Charleston, עיירה קטנה שמצוקי הגרניט על שפת הים שלידה אמורים להכיל שלל מסלולים לטיפוס. ובכן, ייתכן מאוד שכך הדבר אך ההתמצאות ע"פ ספר ההדרכה די קשה ואת רוב המצוקים כלל לא מצאתי. הצוק אליו כן הגעתי נראה די לח בגלל הים והגישה אליו לא נוחה בגלל המים. בכל אופן טוענים שהמסלולים שם מעולים, רוב הטיפוס טבעי ולפעמים יש בולטים ל- Top Rope. האמת היא שעצרתי שם רק כדי להסתכל ולא כדי לטפס ולכן החיפוש לא היה מעמיק ודעה אובייקטיבית באשר איכות הטיפוס שם אין לי, אבל העובדה, שמלבד אנוכי וצבי השותף שלי לא הייתה עוד נפש חיה באזור, מצביעה, כנראה, על "רמת" הפופולריות שלו.

 לאחר טיול דרומה הגעתי ל- Wanaka שמספקת הכל מהכל וגם אזורי טיפוס ובולדרינג רבים, שלא יצא לי לבדוק כלל מסיבות בריאותיות. האתרים ב- Wanaka אינם מופיעים בספר ההדרכה ואת החוברת Wanaka Rock Climbing אפשר להשיג בכל חנות מקומית או סתם לבקש הסבר כללי על גבי מפה של האזור. boulder אחד שכן זכיתי לבדוק, נמצא על שפת האגם בתוך העיירה. סלע גרניט משובח עם בעיות top out ו- Traverse מעניינות בנוף שלא מהעולם הזה, עיסוק נהדר לאחר צהריים שליו בעיירה המדהימה הזו.

התחנה הבאה הייתה מן הסתם Queens Town, שם כבר ללא שותף - נגזר עלי רשמית לעבור ל- Bouldering. באזור WYE Creek, בו נמצאים מסלולי הטיפוס הספורטיבי, השתוללה דליקה, והשלמתי עם גורלי בשמחה. כ- 10 דקות נסיעה החוצה מהעיר דרומה לרגלי הרי ה- Remarkables,ישנם כ- 20 בולדרים מאבן גרניט אשר רובם נמצאים בשטח חווה פרטית. על שער בקר לצד הכביש ניתן למצוא שלט המבקש באדיבות להתנהג יפה בשטח החווה ובקשה לסגור את השער ממנו ניתן להמשיך בנהיגה עד הסלעים עצמם. לשדה הראשי, קוראים: The Jardines Boulders ע"ש בעלי החווה והוא סגור מה- 1 בספטמבר עד ל- 20 באוקטובר עקב פעילות בחווה. במקום כארבעה סלעים ענקיים חשופים לגמרי ועוד כעשרה במעבה הצמחייה לכיוון ה- Remarkables.

החוויה שם אדירה. ראשית, איכות הסלע והבעיות מעולים, שנית, נפגשים עם בולדריסטים מקומיים ובין-לאומיים, שלישית, מגיעים עם האוטו עד הסלע, מכינים קפה "נחלה" ושוברים את האצבעות לצלילי "נגיעות" של סחרוף ושכל זה נגמר - Queens Town מחכה לכם להמשך הלילה. אין ממש סיבה לעזוב. נשארתי שם כשבועיים ועל חלק מהבעיות שם אני עדיין חולם בלילות. ישנם עוד שני בולדרים במורד הכביש דרומה שעל אחד יש פלאק גדול בחזיתו והוא ממש צמוד לכביש בעוד שהשני נמצא כעשרה מטרים אל תוך הצמחייה והוא בעצם גג אחד ענק ואפשר לטפס שם גם בגשם. על הרי Remarkables ישנם מספר גדול למדי של מסלולי multi pitch טבעי אך קל יחסית (לפחות על הנייר) - בהצלחה!

 

לתחילת הכתבה

הפיורלנד

מ- Queens Town נדדתי ל- Fiordland שם ניסיתי את מזלי למצוא מספר בולדרים המופיעים בספר, אבל לדאבוני היתה זו הצלחה חלקית ביותר ולא משתלמת במיוחד. אל מול מצוקי הגרניט העצומים שיש באזור Homer Hut והסביבה עם מסלולי Trad בני שבעה פיצ`ים בדרוג 24 שתיאור המסלול שלהם בספר מתחיל כך: A Superb Death Route . . . ,לא נותר לי אלא למשוך בכתפיים ולהמשיך בדרכי ל- CHCH בטיול בן שבועיים שלא מעניין פה אף אחד.

 אחרי מנוחה קצרה ב- CHCH יצאתי בנסיעה קצרה ל- Castle Hill הנמצאת על הכביש המוביל ל- Arthurs Pass. העיירה עצמה קטנה ומשעממת אבל פשע הוא ליחס מילים אלו לגבעות המקיפות אותה. פשוט לא יאומן!!! אלפי בעיות, סלע באיכות גבוהה ונוף יפיפה ביערות של אבן גיר.

מדובר בשלוש גבעות עיקריות הצמודות לחווה החקלאית שמציעה גם לינה במקום: Spitlle Hill, Quantum Field ו- Dark Castle. הכניסה לאחרונה מצריכה אישור מבעלי החווה והיא מכילה בעיקר מסלולי טיפוס ספורט מעולים, אך שתי הראשונות פתוחות לקהל הרחב והן במרחק הליכה קצרה מהחניה לצד הכביש. במקום מספר מסלולים מבולטים אך תראו שם יותר אנשים עם Crash Pads מאשר עם חבלים ו- Quick Draws. ספר ההדרכה מנסה לפרט את שלל הבעיות בדייקנות יתרה: עשרות שרטוטים ביד, תצלום מהקרקע וכמה תצלומים מהאוויר. אני אישית התייאשתי אחרי חצי שעה, אין טעם לחפש משהו ספציפי, המבחר כל-כך עצום וצפוף ולא קיים חשש לעזוב בלי הספק בעיות מכובד. הרבה פוקטס, קרקים, סמירינג, קרימפס אכזרי, Mantle בלתי אפשרי אבל אף לא גג אחד לרפואה (אל תתפסו אותי במילה), אך אין זה חסרון משמעותי לדעתי. בסופי שבוע מגיעים עשרות מטפסים מ- CHCH והאווירה טובה מאוד, תתחברו למקומיים והם יראו לכם את כל ה-good stuff של האזור.

בהמשך הכביש ישנן עוד מספר פינות חמד: Cave Stream Boulders שאליהן הגישה חופשית והם נקראים ע"ש הנחל, הזורם מתחת למגרש החניה הצמוד, שלאורכו אפשר ללכת במנהרה, Flock Hill ו- Dry Valley שהכניסה להם מותנת באישור מבעלי החווה (מספר הטלפון מצוי בספר). את השהות בת השבועיים העברתי בכניסה לפארק Creighburn הקרוב, יש שם בקתה עם אח, שירותים ונחל זורם. בצורה מפתיעה אין אגרת קמפינג ללילה. יש אכסניה בחווה שהזכרתי קודם וגם ב- Flock Hill בהמשך הכביש. נסיעה עד Arthurs Pass כ- 45 דקות, תבטיח שתזכו להנות מחיי עיירה מלאים...השאלה אם אתם רוצים לנסוע...

 לאחר השבועיים ב- Castle Hill נסעתי ל- Elephant Rock, שליד Duntroon, בדעה שכנראה לא אלבש עוד רתמה בחיים. בשדה סלעי גיר רבים והאחיזות חדות יותר מאשר ב- Castle Hill ולאורך קטע הכביש המוליך אליו ישנה תקרת אבן ארוכה מאוד ממש לצד הדרך הידועה בכינוי Hulk Hogan Wall. שיפוע שלילי אדיר, ישר מהרצפה עם שלל בעיות יחסית קשות. פשוט מחנים את הרכב לצד הכביש וניגשים לעבודה. באוגוסט וספטמבר יש להימנע מ- TOP OUT בגלל פעילות בחווה שמעל. באזור עוד מספר אתרי טיפוס שונים ולינה זולה אפשר למצוא בעיירה Duntroon (אפשר לשאול את הבחורה בפאב).

 

לתחילת הכתבה

הר קוק

המשך הדרך מובילה ל- Mt Cook. מספר קילומטרים אחרי הפניה צפונה מהכביש הראשי לכיוון Mt Cook בצד ימין של הדרך ישנו שלט קטן המכוון ל- Pukaki Boulders. מטפסים על גבעה קטנה אחרי שמחנים את האוטו לצד הכביש ושני בולדרים נגלים לעין. שניים קטנים עם בעיות מעניינות ואחד ממש גדול עם כעשרה מסלולים על פניו ובולטים בקצהו. בכפר Cook עצמו מספר בולדרים נוספים באזור ה- camp ground ולאורך הנחל שזורם דרך הכפר. תשאלו כשתגיעו- מה יש לכם להפסיד?!... באזור עוד מספר אתרים אשר חלקם מבולטים.

Mt Cook היה המקום האחרון בו טיפסתי באי הדרומי ולמרות הסיפור הארוך לא ביקרתי במחצית מהאתרים באי. ליד Dunedin אתרי טיפוס מהטובים שיש וכך גם ליד CHCH, Banks Peninsula ועוד מקומות רבים.

גם לאי הצפוני יש מה להציע. ישנן מספר אכסניות שפתחו מטפסים מקומיים עם אוירה ביתית ומיוחדת, אך הכמות והמגוון (במיוחד הבולדרינג) לא מתקרב למה שיש באי הדרומי. לטעמי בניו- זילנד יש מקום למטפסים מתחילים ומנוסים כאחד וגם לאלו החדשים לחלוטין בתחום, בכל אתר כמעט יש הרבה מהכל ועדיין לא נמצא ניו זילדי שיחמיץ פנים לבקשת עזרה מצדכם.

גם אם אינכם מטפסים טובים במיוחד (כמוני) ורק נכנסים לתחום, תשמחו לגלות שבספורט זה הרמה לא נמצאת ביחס ישיר להנאה. אינכם חייבים לסמן V על כל המסלולים הקשים בספר כדי להנות מיום טיפוס איכותי. למרות שסביר מאוד להניח שתמצאו אתרי טיפוס שטכנית טובים מאלו שבארץ הענן הלבן, הטיפוס בניו זילנד חוויתי בצורה שקשה לתאר. המסלולים מגוונים ואיכותיים ומציעים רגעי פחד, אדרנלין ואתגר המוכרים לכל מטפס, תוסיפו לזה את הנוף הנהדר והאין-סופי המקיף אתכם, היותכם תלוים בין שמים וארץ, ואת חיי החברה והלילה המטורפים שמחכים לכם לכשתרדו בבטחה (בשאיפה...), ותבינו שמדובר בחוויה מדהימה שמצריכה בדיקה מידית על ידכם. כשאני הייתי שם לא הבנתי איזו סיבה יש לעשות משהו אחר שאינו מה שאני עושה כרגע או בקיצור אם לא היו לי פה חברים, משפחה, מילואים ושאר סיבות שנראות טוב על הנייר (לא כולל מילואים) לא הייתי חוזר אף פעם.

 אל תצפו לשחזר את החוויה שלי וליהנות ממנה כמוני. טיפוס (ובטח שטיול שמושפע ממזג-אויר, מצב רוח וכדומה) הוא עניין אישי לחלוטין ואנשים שונים נהנים מדברים שונים בייחוד שמדובר על הבדלי רמות וסגנון. הגעתי לניו זילנד עם ניסיון טיפוס בן חודשיים באוסטרליה וקורס טיפשי שכמעט הרג אותי בקראבי, מעולם לא טיפסתי לפני זה ובטח שלא בחו"ל ובניו זילנד הקרבה הגאוגראפית בין המקומות והסמיכות שלהם לאתרי טיול "רגילים" היו בשבילי אופציה נהדרת לטייל, לטפס, לצבור ניסיון והכי חשוב - ליהנות כאילו אין מחר!!!

 

לתחילת הכתבה

מידע נוסף

אתרי רשת-
http://www.freedomair.co.nz- אתר של חברת התעופה
 אתרים על טיפוס בניו-זילנד-http://www.climb.co.nz
http://www.geocities.com/~nzclimbing/

Bryce`s - אכסניה קטנה וחנות טיפוס ליד אחד האתרים באי הצפוני. ברייס בחור נחמד מאוד ומסכים להסיע מטפסים לאתרים הקרובים. באכסניה יש חדר טיפוס שברייס בנה.
כתובת: 1426 Owairaka Valley Road RD 7 Te Awamutu
 טלפון: 872253307

CastleRock adveture lodge-נמצא על אותו כביש של ברייס. אכסניה גדולה בהרבה ומציעה גם טיולי אופני הרים ומגוון פעילות outdoor. חברה ב- BBH.
כתובת: 1250 Owairaka Valley Road. Wharepapa South
 טלפון: 8722509-07

Mountain Designs-כתובת: 654 Colombo st. Christchurch

Bivouac -כתובת: 76 Cashel st. CHCH

 הכתבה נכתבה ע"י עודד חפץ [email protected]

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה