כ-15 ק"מ הליכה ,טיפוס כ-800 מ' ירידה- כ-1,400 מ'
יום שלישי, בוקר יפהפה עם שמש ושמיים כמעט נקיים מעננים!
ארוחת בוקר כיפית במלון ואנחנו כבר עולים , דרך כיכר הכנסייה (הפעמון מצלצל שמונה צלצולים מלאים!)
ל-strada del villair, הדרך המוליכה אותנו למעלה, דרך הפרברים הנעימים של קורמאייר, אל הטיפוס ביער.
הדרך המתונה מסתיימת בגשר העובר מעל סדרת מפלים בנויים, ושם אנחנו פוגשים שוב את היפנים החמודים- מאיאומי וטוקשידי מקובה, וצועדים קצת יחד.
הטיפוס ביער- תלול ותובעני, אבל בקרירות של היער ורק לפעמים נפתחות קרחות יער קטנות המזמנות הצצה לנופי העמק! כך- מגובה 1,327 מ' עד לגובה 1,989 מ' בקצת יותר משעתיים, עם הפסקות להסדרת נשימה קצרצרות-
אנחנו מגיעם לבקתה ה"מתוקתקת" למופת- rif. berton
www.rifugiobertone.it/
כסאות נוח תכלכלים, מפנים גב בחוצפתם למון-בלאן, ופונים אל השמש! עובדים מנקים, מסדרים, ודואגים שהמקום יהיה מוכן לקלוט את כל מי שיגיע היום. אפשר להשתמש בשירותים המבריקים ולמלא מיים להמשך.
התאוששות קצרה ואנחנו ממשיכים , עוד טיפוס קטן, לא הוגן, ואחריו נפתח "שביל מרפסת" אמיתי,
מדהים ביופיו, ופורח בשפע שטרם נראה כמותו, שביל מתון, עובר בנופים רחבים, צופה אל עמק ferret האיטלקי!
חציו הראשון של השביל הוכתר מבחינתי כשביל הנוח והיפה ביותר במסלול!
אמצע שבוע- אבל השביל מלא במטיילים יומיים, שעולים מן העמק, פעם ראשונה רואים ילדים קטנים, משפחות שעולות מכמה שבילים מלמטה, מסתערות על השלוגיות , עורכות פיקניקים קטנים, רצים קלי רגליים ורוכבי אופניים
בלי סוף.. וכל הזמן ה-bonjorno מתגלגל על הלשון...
קצת אחרי חציית הנהר על הגשר, תוואי השטח משתנה קצת, האדמה הופכת פחות יציבה, מאובקת יותר,
המון מפולונות קטנות קוטעות את רצף השביל וצריך לשים לב יותר. צריך לחצות יותר זרמים קטנים של מי הפשרת שלגים. אל כל אחד כזה צריך לרדת ואחר כך לעלות ממנו. זה לא שהדרך קשה יותר, שוב- היא פשוט מתמשכת מאוד... ההחלטה לקצר קצת את היום והרעיון המבריק של ג'ו לישון באמצע הדרך- הוכיח את עצמו. הבנים היגיעו לבונטי ומחכים שם, רואים אותנו מלמעלה ומסמסים לנו לעלות. אני רואה את כל הילדים הקטנטנים שגולשים להם בדרך למטה אל העמק- ומחליטה שעדיף לרדת כאן ולהמשיך בעמק, במקום ללכת עוד שעה וחצי בדרך ההררית..
הירידה ביער בוצית קצת,סתמית ולא מעניינת - אבל סוף-סוף מספקת הזדמנות להתחבר למוסיקה באוזניות !!!
***
(chalet val ferret, (1,784- הנמצא בקצה המרוחק של העמק, ממש בסיום הירידה מבונטי והתחלת העלייה לבקתת אלנה, -מתגלה כפינת חמד ומקום חווייתי ביותר ללינה. המקום, ששימש בעבר כרפת, כמו מבנים רבים שעברנו בדרך, שופץ ביד אמן והפך למקום עם אוירה קסומה, אוכל טוב (מרק גזר לצמחונים!) ומיטות מפנקות.. רושמת לעצמי עוד מקום אפשרי לחזור לטיולים קצרים עם המשפחה..
פוגשים חבורת ישראלים שהולכים עם כיוון השעון עם חברה שארגנה להם הקפצות ציוד, ומציעים להם בחום לדלג על העלייה מקורמאייר עם הרכבל מחר (עצה אותה אימצו בחום והודו לנו כשנפגשנו שוב בשמוני !)
לינה: chalet val ferret italy (יקר יותר- 75 אירו לחצי פנסיון. לנו היה שווה זהב..)
www.chaletvalferret.com/ChaletValFerretEngl.html