הקיץ הזה הצלחנו לבצע תכנית שדיברנו עליה שנים- מפגש משפחתי בן 3 יבשות באזור האלפים הצרפתים ואגם אנסי- שם הסתתר אבי כשהיה ילד במלחמת העולם ה-2. למפגש עצמו הוספנו המון טיולים יחד ולחוד, וצרפנו גם 5 ימים בפורמט מצומצם בשוויץ.
תחילת אוגוסט 2015
יצאנו בטיסת בוקר מוקדמת ל-BAZEL עם לופטהנזה עם חניית ביניים ארוכה ב-FRANKFURT
שדה התעופה השני בגודלו באירופה והשמיני בעולם, שוקק חיים, המראות ונחיתות בלי סוף ולמי שאוהב את האווירה הזו- זו חגיגה ממש. הם הפכו את השדה לאתר תיירות, ומעבר למרפסת התצפית המסורתית יש סיורים ממונעים בשטח האווירי- יש סיור של כמה שעות, אפשר לחגוג יומולדת ואפילו להתחתן שם... לנו היו כמעט 4 שעות, החלטנו לקחת סיור קצר של כשעה בשטח האווירי של שדה התעופה- מומלץ בחום, נהננו מאוד !
7 אירו לאדם. אפשר להזמין מראש .פרטים באתר של .frankfurt-airport
נשאר זמן לארוחה קלה באחד מבתי הקפה בטרמינל- והתייצבנו לטיסת ההמשך.
נחתנו בבזל בשעת צהרים לקחנו את הרכב שהזמנו, עצרנו בתחנת הדלק הראשונה לקנות מדבקה לאוטוסטראדה (לפעמים יש מזל והשאירו אחת על השמשה של הרכב השכור..)
ויצאנו לכיוון ברן- BERN , עיר הדובים.
ברן העתיקה מקסימה , מוקפת משלושה כיוונים בפיתול נהר הארה- הכל במרחק הליכה קצרה ונעימה בתוך הרחובות העתיקים ,חלקם הגדול להולכי רגל בלבד. את הרכב השארנו בחניון Parking Casino Kochergasse 1, 3011 Bern- ממש מעבר לגשר הדרומי המוביל לתוך העיר העתיקה. לשהות קצרה של שעתיים היה שווה.
גשם של אוגוסט התחיל לטפטף, ושמחנו על המעברים המקושתים המקורים ברחובות שסיפקו לנו הפוגות בין הטיפות. דרך כיכר ברן, מגדל הכלא אליו ניתן לטפס, מגדל השעון- עם השעון האסטרונומי והדמויות הנעות בכל שעה עגולה (4 דקות קודם?), בית איינשטיין- או נכון יותר לומר אחד מהבתים בהם גר, קתדרלת מונסטר עם מגדל הפעמונים ואינסוף מזרקות –לכל אחת מהן סיפור משלה- ובסוף העיר הקטנה, בגשר ממזרח- היכן שנמצא עדיין בור הדובים ההיסטורי – אך ממנו מתחברת מ-2009 מנהרה לדובים אל פארק הדובים- -Grosser Muristalden שטח של כ-10 ד' על גדת הנהר, שם הוקם ביתם החדש של הדובים, סמלה של העיר ועליהם נקרא שמה.
התצפית אל העיר משם, והירידה לפארק-יפהפיים!
היינו נשארים עוד, אבל יש עוד נסיעה , סוף שבוע מתחיל וכולם בדרכים נוסעים לנופש..
כמעט בחושך מגיעים לעיירת הנופש גרינדלוואלד Grindelwad בה בחרנו כבסיס ליומיים הקרובים. היא אחת מהעיירות הפופלריות ביותר באיזור,מוקפת בנופים מדהימים, באינסוף שבילי הליכה מרתקים,מקושרת ברשת רכבות ,רכבלים ואוטובוסים. למעשה, נח להסתדר בה (ובשוויץ בלבד) ללא רכב. העיירה מקבלת את פנינו עם דגל ישראל מתנפנף מול ההרים המושלגים.
אם היה לנו זמן היינו נשארים באיזור בקלות שבוע.
לינה- Hotel Central Wolter. נחמד, נעים, מול תחנת הרכבת,ממש במרכז העניינים.
בבוקר מוקדם הראות יפהפייה. עמק גרינדלוואלד מואר בשמש ואנחנו חוצים את הכביש וממהרים לקנות את הכרטיסים כמעט האחרונים למחר למסלול היונגפראו. ככלל, רצוי וכדאי לבחור את המסלולים שרוצים לעשות בשוויץ ולבדוק מחירים בכל החלופות (לא אגזים אם אומר אפילו באקסל..) כדי לדעת איזה כרטיס לקנות. שווייץ יקרה בטירוף נכון לקיץ 2016- הפערים גדולים והמחירים גבוהים וכדאי להשקיע קצת זמן בבדיקה. תלוי בהרכב הקבוצה , בזמן ובאיזור.( אנחנו בחרנו ב-SWISS TRAVEL PASS ל-3 ימים כי התאים לנו לרוב הנסיעות FREE FAMILY CARD בו ילד אחד עד גיל 15 נוסע חינם.)
המידע זמין באינטרנט, כולל מחירים של כל הנסיעות והמקטעים.
https://www.swiss-pass.ch/swiss-pass/
לטיול של היום בחרנו במסלול משולב- נסענו נסיעה קצרה לתחנת Grundמשם לקחנו רכבל למאנליכן (Mannlichen).
מתחילים לטפס בנוף ירוק בוהק מסנוור עיניים ולאט לאט תופסים גובה, עוברים דרך היערות למעלה אל האזור הגבוה המושלג בחורף, מעבר לקו העצים. לאט לאט מתמעטות בקתות המגורים ונשארות רק תחנות החליבה הגבוהות המשמשות את בעלי העדרים בעונת הקיץ הקצרה כשהפרות רועות בהרים. נכנסים אל ענני הערפל המכסים לסירוגין את ההרים. הטמפרטורה צונחת בכמה מעלות והאווירה אחרת לגמרי ! כ-40 דק' מהפנטות של נסיעה בקרונות אדומים של 4 , נופים נפלאים ואנחנו בעולם אחר, בגובה של כ-2,230 מ'.
בתחנה יש בית קפה עם תצפית לשני עברי העמקים משני הצדדים- מצד אחד לכיוון לאוטרברונן, וונגן, שילטהורן ומפל סטאובך-לשם נגיע בהמשך, ומצד שני על עמק גרינדלוולד והר פירסט.מעל בית הקפה מרפסת תצפית על הכפר וונגן. (Wengen)-אליו יוצא רכבל קצר, גם אליו נגיע בהמשך בדרך אחרת. כרגע מעונן לגמרי וקריר כך שאנו פונים למסלול הליכה 33- ל- Kleine Scheidegg- “פרשת המיים הקטנה”
הליכה מהנה של כשעה וחצי במסלול על שביל מתון עם ירידה קלה עד תחנת Kleine scheidegg הנמצאת בגובה של כ-2,100 מ'. בחרנו בו גם בשל ההליכה היפה מול פסגות היונגפראו, אייגר ומונך ,אך היום הן נחשפות רק לרגעים, לקרעים תכולים-צלולים בין העננים.
כשמגיעים מעט לפני התחנה- נכנסים לקפה/ שוקו חם בבקתה החמימה ,בה אפשר גם לישון.
(אני מתה על בקתות ההרים האלה והאווירה בהן !)
התחנה עצמה, גדולה כיאה לתחנת המוצא אל פסגת היונגפראו בה עוברים המון אנשים בדרכם לפסגה. מחר נחזור אליה, בדרך אחרת כמובן. שכן, בהרים- כל הדרכים מובילות אל...כל שאר הדרכים. רק תבחרו.
משם לוקחים רכבת ל--Wengen כפר שליו ופסטורלי ללא מכוניות. מול התחנה נכנסים לסופרמרקט, קונים תותי בר, דובדבנים ,גבינות ולחמניות- ועורכים פיקניק קטן בנוף משגע. עוד סיור קטן בכפר השלו, וממשיכים עם הרכבת לכפר לאוטרבונן -Lauterbrunnen הנמצא בעמק צר ויפה הנושא את אותו השם אך מכונה: "עמק 72 המפלים".
(אפשר גם לרדת במסלול הליכה 48/49 של ירידה בלבד לכפר בערך כשעה).
משם הולכים במסלול מסודר בעמק,לאורך הדרך והנהר (אפשר גם באוטובוס) אל
מפלי טרומלבך-Trümmelbach
ההליכה בעמק נעימה,עוברים סדרות של מפלים הנופלים מ" קירות" העמק כשלכל אחד מהם יש שם המסתיים ב- bach, עד שהסתיימו השמות ואחד פשוט נקרא bach bach. באמת.
המפלים עצמם נמצאים באתר סגור, בתשלום (11 אירו) וניתן לעלות כמעט למוצא המפלים במעלית ורטיקלית החצובה בבטן ההר- ובנקודה הגבוהה לטפס במדרגות נוחות (אך רטוב וחלק) לעוד מס' מפלים ספירליים ואו להתחיל בירידה במדרגות , גשרונים ושבילים למקבץ מפלי "בורג" מרשימים עם זרימה עוצמתית מגובה של 140 מ' אל הנהר שבעמק. המפלים נשפכים בעוצמה והנתז סביבם שובר את קרני השמש לקשתות צבעוניות. כדאי להביא מעיל גשם..
משם חוזרים באוטובוס וברכבת לתחנת Grund בה השארנו בבוקר את הרכב- ונוסעים לכיוון אינטרלקן Interlaken - היושבת במיקום יפהפה בין שני אגמי הטורקיז בריינץ Brienz ותון Thun , שזכרנו מילדותינו כמקום פסטורלי שלא נשאר ממש כך. כיום, העיר-מקום מרכזי ותיירותי,עם שתי תחנות רכבת, מסעדות, בתי קפה וקזינו היסטורי- היא מקום חביב על תיירות ארצות המפרץ ... בכל את בילינו באתר הנחיתות של גלשני האוויר ליד האגם וסיימנו בארוחת ערב במסעדה הודית חביבה (לא יותר..) כשמסביבנו נשים המגניבות אוכל לפה מתחת לרעלות..
חוזרים בערב לעיירה שלנו בהרים, ללילה אחרון.
בבוקר, בשעה המוזמנת, מתייצבים לרכבת שלנו למסלול היונגפראו- Jungfrau. השמש זורחת, הפסגות כולן פנויות מעננים ואנחנו מאושרים. מזל.
היונגפראויוך -Jungfraujoch היא הפסגה הנמוכה והנגישה של היונגפראו ,רק 92 מ' מתחתיו...
זוהי ללא ספק אחת האטרקציות המרהיבות של שוויץ ,אבל בשל כך גם מתויירת ועמוסה ויקרה מאוד! כדאי להשקיע את הזמן והכסף רק כשמזג האוויר בהיר,אז הנופים עוצמתים.
מתחנת Grindelwald Grund יוצאת רכבת כל חצי שעה. מגיעים שוב לקליינה שיידג Kleine Scheidegg- אליה הגענו אתמול ברגל מכיוון אחר. כאן מחליפים לרכבת היונגפראו לנסיעה של כשעה היוצאת לתחנה Top Of Europe בגובה 3,454 מ' - הגבוהה באירופה.
התורים לרכבת גדולים- לתחנה הזו מגיעים גם ברכבת מעמק לאוטנברונן. אבל הכנו את עצמנו ליום תיירותי.. למרות זאת, הנסיעה והביקור בלתי נשכחים !.
הרכבת מטפסת אל תוך ההר ונעלמת מהעין - במהלך הנסיעה עוצרת בשתי נקודות תצפית: קיר האייגר (Eigerwand) וים הקרח (Eismeer) . הירידה בתחנות רק בכיוון העלייה, בדרך למטה הרכבת לא עוצרת בתצפיות אלו !!!.
המסלול המעגלי למעלה מסודר, ולמעשה עוברים בתוך האדמה מתחנה לתחנה – כשבכל פעם יוצאים אל איזור אחר -ארמון קרח חצוב בקרחון, רכיבה על מזחלות ,אומגות,הליכה על קרחון, מרפסת תצפית ה"הספינקס" אליה עולים במעלית מהירה, בגובה של 3,571 מ', נשקף נוף 360 מעלות אל שלושת הרכסים - יונגפראו, אייגר ומונש - וקרחון האלטש- הארוך ביותר באירופה.
היינו למעלה כ-4 שעות ואפשר היה לבלות עוד. בחזרה תכננו לרדת בתחנת אייגרלטשר וללכת עד לתחנת Kleine Scheidegg . במסלול הליכה של כשעה (מסלול 37),לרגלי הקיר הצפוני הידוע לשמצה של האייגר, שגבה מחיר חייהם של מטפסים רבים.,אבל היינו לחוצים כבר בזמן,לרדת חזרה ולנסוע לכיוון צרמט.
SPIEZ שפיץ נמצאת בדרכנו-ושווה סטייה קלה מהמסלול.
היא שוכנת לחופו של המפרץ הציורי של אגם תון ,עם מרינה קטנה וטירה יפהפייה מימי הביניים.עוצרים לתצפית קצרה ופרידה מהאגם .
משם ממשיכים דרומה על כביש המתפתל לאורך מסלולו של נהר קנדר Kander- דרך עמק קנדרשטג היפהפה לעיירה Kandersteg -המקסימה , נקודה מעולה לצפייה בנוף של האזור. מסלולי הליכה רבים יוצאים בכל הכיוונים,אנחנו עושים הליכה קצרה בעמק המסתיים ברכס הרי גופנשטיין. Goppenstein
כאן גם מסתיים הכביש ורק רכבת ממשיכה לתוך ההר אל עמק נהר הרון Rhone - המכוניות מועמסות על רכבת רכבים לנסיעה של כ-15 דקות, 15 ק"מ (כ-30 פרנק ביום א'..) ההרגשה כמו רכבת השדים העתיקה בלונה פארק..חוויה.
מגיחים מעבר להרים ומשם ממשיכים לכיוון בריג Brig לעמק צרמט.
מאחר שידענו שנגיע מאוחר, הזמנו מקום לינה בכפר קרוב יותר- סנט ניקולאס,
לינה- Hotel La Reserve Sankt Niklaus
למלון יש גם מסעדה – שם היו מקסימים, הבינו את המצב וארגנו לנו ארוחה נהדרת לשמחת הנוער.
עוד יום נהדר שנגמר מהר מדי..
על החלק השני תוכלו לקרוא כאן: שוויץ וצרפת- חלק 2
