הקיץ הזה הצלחנו לבצע תכנית שדיברנו עליה שנים- מפגש משפחתי בן 3 יבשות באזור האלפים הצרפתים ואגם אנסי- שם הסתתר אבי כשהיה ילד במלחמת העולם ה-2. למפגש עצמו הוספנו המון טיולים יחד ולחוד, וצרפנו גם 5 ימים בפורמט מצומצם בשוויץ.
על החלק הראשון תוכלו לקרוא כאן: שוויץ וצרפת- חלק 1
בבוקר בסנט ניקולאס מקבלת אותנו שוב שמש יפהפייה. ארוחת בוקר ויוצאים לכיוון צרמאט Zermatt, השוכנת בקצהו של עמק מטרטל, בגובה של 1,620 מ'. צרמאט חבויה למרגלות המאטרהורן ומוקפת הרים שגובהם יותר מ-4,000 מ'. העיירה סגורה לכלי רכב ממונעים (למעט תושבים, רכבי חירום ותחזוקה..), מגיעים אליה ברכבת מהתחנה ב-TASCH. העמק ירוק ,זרוע כפרים חקלאים ציוריים. ממול-רכסים מושלגים. מעל העיירה שולט המאטרהורן -Matterhorn - פירמידה מושלמת של סלע מושלג, ההשראה לשוקולד ה"טובלרון"...
מבין כל האפשרויות במקום, בוחרים לעלות ב-Gornergrat Bahn, רכבת נופית אדומה אל קרחון הגורנרגראט- Gornergrat בגובה של 3,089 מ'. נסיעת הרכבת נמשכת כ-35 דקות מצרמאט, ברכבת הMatterhorn Railway- מאז 1898. לרכבת 5 תחנות, שניתן לעלות ולרדת בהן (מעבירים את הכרטיס). מהפסגה נשקפים נופים שמימים של ממש: פנורמה של 29 פסגות מושלגות של רכס המונטה רוסה Monte Rosa massif-.
אנחנו יורדים במסלול הליכה יפה מהפסגה לריפלברג (Riffelberg) הליכה של כשעתיים וחצי, אל אגם ריפל (Riffelsee) שבמימיו משתקף המטרהורן. נופים אלפינים מובהקים, פרחי קיץ, קרחון הגורנרגראט מלווה אותנו מימין, המטרהורן מולנו כמעט להושיט את היד ולגעת, השמש זורחת והלב מתרחב. אחד המסלולים הכיפים ביותר ללא ספק !.
עולים שוב על הרכבת בירידה חזרה לצרמאט.
הרחוב הראשי -הבנהופשטראסה (Bahnhofstrasse), גדוש בחנויות, מסעדות, מלונות, ברים ובתי קפה. וכמובן-באנשים.
במרכז נמצאת כנסייה שבחצרה בית קברות אלפיני, בו טמונים מטפסי הרים, שנהרגו במהלך הניסיון לכבוש את פסגות האיזור במהלך 100 השנים האחרונות. ליד הכנסייה שלט עם כל המסלולים הרגליים שאפשר לעשות כולל הערכת זמן.
נשאר לנו קצת זמן ומחליטים לעלות בפונקולר כמעט האחרון- 3 דק' אל Sunnegga בגובה של 2,289 מ', שם ניתן לצפות במרפסת תצפית אל אגם Leisee ובבואת המאטרהורן משתקפת במימיו, הפעם מזוית אחרת. נפרדים מהמטרהורן ויורדים ברכבל האחרון ב-18:00.
יש לנו עוד נסיעה של שעה של נסיעה יפה בעמק מקביל לעיירה הציורית גרימנץ ,עיירה מקסימה ששימרו בה את הבנייה המסורתית.
לינה במלון המומלץ - Hotel de Moiry Grimentz
יום אחרון בשוויץ, ואנחנו מתעוררים לבוקר גשום וערפילי. בתכנית המקורית התכוונו להתקדם לעמק שמוני ולעשות שם מסלול הליכה. התחזיות לגבי עמק שמוני בצרפת- אפילו גרועות יותר.
בארוחת הבוקר מתייעצים עם בעלת המלון, היא ממליצה להישאר כמה שיותר באיזור לפני שיגיע הגשם. מעדכנת אותנו שיש המון רכבלים חינמיים למי שישן באיזור- ואנחנו מחליטים לעלות ברכבל La VOUARDA ומשם לטיפוס קצר (ולא קל) למעבר Col de Sorebois שבגובה 2,895 מ' הצופה אל אגם מויירי. אנחנו כמעט לבד,שקט מדהים, מדי פעם רעמים רחוקים מאותתים שהגשם מתקרב..מעבר לאוכף ההרים מתגלה אגם מויירי Lac de Moiry גובה 2,249 מ '.הרבה כתבו כבר על צבעו המיוחד המשתנה עם קרני השמש: היום יש לו צבע טורקיז- אפור חלבי ,כמו נוזל סמיך , יפה שאי אפשר להפסיק להסתכל עליו. הוא ניזון ממי הפשרת השלגים של קרחון מויירי העצורים בסכר שנבנה ב-1958 . אורכו של הסכר 600 מ' וגובהו 148 מ'.
קטע הטיול הוא חלק מטרק ה-WHR. הדרך הגבוהה משאמוני לצרמט. כשיורדים אל הסכר (אליו אפשר להגיע גם ברכב),יש שלט עם כל אפשרויות המסלולים היומיים. מהסכר אפשר להגיע לקצה האגם ולצפות בקרחון מויירי, אחד הקרחונים היפים שקנטון ואלה משופע בהם.
נפרדים גם מקרחון מויירי המהפנט, נוסעים לכיוון מרטיני- הגשם בעקבותינו…
עוצרים בצומת דרכים חשוב –העיר Martigny -מרטיני- מחליטים להיכנס למוזיאון Pierre Gianadda (ב-PASS נכללים גם כמה מוזיאונים) ג'יאנדה הוא מוזיאון מגוון וחשוב וכל אחד מתפזר לדרכו לראות מה שמעניין אותו. קובעים פגישה בעוד שעה- במוזיאון מוצגות תערוכות אמנות מתחלפות –עכשיו מציגים תערוכה של פיקאסו עם עבודות ידועות פחות. יש גן פסלים בנוף מרהיב, וגולת הכותרת עבורינו- אוסף ענק של מכוניות עתיקות. (בסוף כולנו ראינו הכל...)
Fondation Pierre Gianadda- Rue du Forum 59, 1920 Martigny
ממשיכים אל תוך עמק שמוני וצרפת. רכס המון-בלאן משחק איתנו מחבואים...אכן גשום כאן.
זה לא מונע מאיתנו לעצור בשמוני היפה, אליה תמיד כיף לחזור, להסתובב ברחובות השוקקים וחנויות הראווה היפות. עוד נחזור אליה בהמשך- עכשיו מנצלים את הגשם לשבת לאכול באחת המסעדות הרבות. היום כמעט נגמר- ואנחנו ממהרים לכיוון אגם אנסי ,לשלה במנטון סן-ברנרד
Menthon-St-Bernard - Chalet Le Murget - Lac d'Annecy
שם כבר מחכים לנו כל חברי המשפחה שהתקבצו מרחוק כדי לבלות יחד שבוע באזור.
על החלק השלישי תוכלו לקרוא כאן: חלק 3
