הקדמה
אף פעם לא החשבתי את עצמי כחסכן גדול. להסתובב בספורמקט ענק כדי למצוא את אותו המוצר ב-10 סנט פחות לא היו מעולם מתחביבי הגדולים. לכן, גם לא עשיתי זאת פעם. אולם, בתור תרמילאי שרואה את הטיול שלו נמשך לתקופה ארוכה ומסתיים איפשהו בעוד שנה בערך, אני צריך ומתחיל להשתנות בנושא הזה (לצערי).
כמשטיילים בחו"ל - מטיילים, משמע לא עובדים. הכסף נוזל ונוזל מחשבון הבנק מבלי שיצטרף אליו כסף חדש. עובדה עצובה, אין ספק. עצובה מאד בייחוד באוסטרליה, אחד היעדים היקרים בעולם לתרמילאי. לאחר חודשיים באוסטרליה הגעתי למסקנה שצריך לחסוך. זה לא שאני אוכל כל יום במסעות פאר, אני בקושי אוכל במזללות של פאסט פוד, אני גם לא ישן במלונות ואפילו לא באכסניות. אך הפיתויים להוציא כסף, כאן באוסטרליה, כה גדולים, שלפעמים, קצת קשה לי להשתלט על עצמי.
בנוסף לכך אני מטייל עם מיכל וכפי שחלק מכם יודעים, המין הנשי לא תמיד מצטיין בלחסוך ובמקרה הזה אני נגרר אחריו. יש לציין, כמובן, שברגע שאני מוציא את הכסף, אני נהנה מאוד בדקות הראשונות (כל עוד עדיין יש גלידה בגביע ועדיין נשארה חתיכה מהמקדונלדס) אך בסופו של של יום שאני מגלה שנעלמו לי מהארנק כל כך הרבה שטרות אני מתחיל להתבאס קצת.
אפשר כמובן להגיד שאם מטיילים אז צריך לטייל עד הסוף ולא לחשבן לאף אחד אבל מצד שני אני לא ממש רוצה לשרוף את כל הכסף על שטויות בחודשים הראשונים כשהטיול רק מתחיל ויש עוד הרבה לפני. זאת בעיה שעומדת בעיקר לפני מטיילים חדשים כמוני. אפשר לראות מטיילים וותיקים יותר שכבר יודעים בדיוק מה הם צריכים ועל מה אפשר לוותר. איפה יותר זול לקנות את הדבר הזה ואיפה יותר את הדבר השני. אני מרגיש את זה גם על עצמי, איך שבהתחלה הייתי קונה במקומות היקרים ואת הדברים שבאמת אפשר לוותר עליהם וכיום, לאחר חודשיים למדתי קצת על אורח החיים התרמילאי באוסטרליה ובכלל והעניינים מתחילים להיות יותר הגיונים ומשתלמים...
פתרונות לחיסכון
אני אפרט עכשיו כמה דברים שאפשר לחסוך בהם בעוד אתם מטיילים באוסטרליה. אני כמובן, מנסה ליישם את כולם בטיול שלי אך לא תמיד זה יוצא לפועל, לצערי (או במחשבה שניה, לשמחתי...).
כשמסתכלים על הוצאות לטיול נראה כאילו ההוצאות העיקריות הן על הדברים שאי אפשר לוותר עליהם - אוכל, שינה ותחבורה. אכן כך, רוב ההוצאות הן על שלושת הדברים הנ"ל.
מבחינת אוכל הדרך החסכונית ביותר היא כמובן לבשל לבד ולא לאכול במסעדות. בשיטה הזאת יש מוקש. כשמסתובבים בסופר ובוחרים מוצרים, ברוב הפעמים זה מה שקורה:
א. תמיד קונים (הרבה) יותר ממה שמתכננים לקנות לפני שנכנסים לסופר (נראה אותכם מסרבים לחבילת טים-טם שעומדת בדיוק מולכם ליד הקופה!).
ב. מוצרים שנראים זולים מאוד, עם תגי מחיר זולים מאוד, מתאחדים להם יחדיו בקופה לחשבון אחד גדול, הרבה יותר מהמצופה.
כך שלפעמים, במחשבה שניה אנחנו חושבים לעצמנו שיותר זול היה לאכול באחת המזללות, שלא לדבר על זמן ההכנה ושטיפת הכלים לאחר מכן. לצערנו המחשבה הזאת מכה בנו אחרי שכבר שילמנו את החשבון בקופה. מצד שני, אי אפשר להשוות ארוחה שמכינים לבד לעומת ארוחה במקדונלדס או בפיצה האט. הרבה יותר טעים והרבה יותר כיף לאכול ארוחה שמכינים לבד, ללא ספק.
אך עדיין, הכי זול ומשתלם זה לבשל לבד. פשוט צריך לדעת מה לקנות ואיפה. כמו שאמרתי קודם, הדברים האלה באים מניסיון הטיול אך אני אנסה לתת קצת טיפים מוקדמים שיכולים לעזור.
הכי משתלם לקנות ברשתות השיווק הגדולות. Coles ו- Woolworth. שתי רשתות השיווק הגדולות באוסטרליה, משהו בסגנון קו-אופ והיפרכל בארץ, רק שפה זה קצת יותר גדול. בנוסף, לכל רשת כזאת יש מין מותג שנמכר אצלה במחירים מוזלים במיוחד ובאיכות לא רעה בכלל. לרשת וולוורת` יש את מותג home brand ולרשת קולס יש את black and gold.
את המותגים האלה אפשר למצוא על כל מוצר אפשרי, מחלב וביצים, דרך בשר ועוף ועד תבלינים, חומרי ניקוי וקוסמטיקה. כל דבר שרק תרצו תוכלו למצוא עם אחד מהמותגים האלה במחיר זול בהרבה. כמובן שיש עוד רשתות שיווק ועוד כמה מותגים כאלה שמשתייכים אליהן אך אלו הן הבולטות ביותר, לפחות בחוף המזרחי של אוסטרליה.
בדרך החסכונית שאנחנו בחרנו, אנחנו מצליחים להרכיב לעצמנו ארוחות שחיתות של ממש, שכוללות בשר על האש (התחום שלי בארוחה), תוספת של אורז/פסטה/פירה וסלט ירקות כיאה לישראלים (התחום של מיכל בארוחה). אנחנו מצליחים להרכיב את הארוחות האלה במחירים של פחות מ-5 דולר לשנינו ביחד. לא רע בכלל. שאר הארוחות שלנו מתבססות על נודלס מוכן תוך 2 דקות שעולה פחות מחצי דולר. מדי פעם, כמובן, אנחנו מתפנקים בטים-טם, שרק אחרי חודשיים של היכרות עם העם האוסטרלי מבינים שרק אוסטרלי יכול להמציא משהו כל כך פשוט מצד אחד וכל כך גאוני (שלא נאמר אלוהי) מצד שני.
אז אחרי שמצאתי את השיטה לחסוך באוכל צריך למצוא שיטה גם לחסוך בשינה. ברגע זה של הטיול אנחנו ישנים בקראוון פארקים שעליהם כבר פירטתי בכתבות הקודמות. זאת כנראה הדרך הזולה והאנושית ביותר לישון. ברוב המקומות אנחנו משלמים 8-10 דולר לאדם כדי לישון בתוך הפארק ולהשתמש בשירותים שלו (מקלחות חמות, מטבח, ברביקיו ועוד...). אך גם פה אפשר לחסוך. אפשר לישון באתרי קמפינג בחינם או בעלות נמוכה (בדר"כ 4 דולר לאדם) ולהתקלח בקראוון פארק תמורת תשלום סמלי של 2 דולר ברוב המקומות. זאת הדרך הזולה ביותר אך קצת פחות נוחה מכיוון שלא תמיד יהיו שירותים באתרי הקמפינג הנ"ל ולא תמיד יהיה קראוון פארק בסביבה שיסכים לתת לכם להתקלח בו.
מי שחושב לישון ברחוב, שידע שזה לא חוקי באוסטרליה ושיש סיכוי לא קטן בכלל שתקומו בבוקר עם דו"ח של מעל למאה דולר על השמשה ובמקרה הגרוע יותר גם יעירו אתכם באמצע הלילה ויבקשו ממכם לפנות את המקום (וגם לשלם על הדו"ח...). כך שכדאי להשקיע את ה-8 דולר.
בנוגע לתחבורה, התחבורה שלי כרגע היא רכב, לכן החיסכון היחיד שאנחנו יכול לחסוך בו הוא בדלק. אז בדלק, אין כל כך איך לחסוך, רק לחפש את התחנות הזולות ביותר ולקוות שאחרי ששילמתם, התחנה הבאה בדרך תהיה יקרה יותר..
אחרי שמצליחים לחסוך בשלושת הדברים הנ"ל, נראה בוודאי שאין יותר איפה לחסוך ואלה בעצם הדברים היקרים ביותר שחייבים להוציא עליהם כסף. אך לא כך בשטח. אם המילה אטרקציות לא אומרת לכם שום דבר, חכו שתגיעו לאוסטרליה. לאורך החוף המזרחי פזורות כל כך הרבה אטרקציות לתיירים שזה פשוט לא נגמר. התפיסה שלי בתחילת הטיול היתה, שאם אני כבר באוסטרליה אז צריך לעשות הכל ולא לוותר על כלום. במחשבה וראייה לאחור אני צוחק על עצמי צחוק רם. אי אפשר לעשות את הכל, פשוט אי אפשר. צריך לוותר על 90 אחוז מהאטרקציות כדי שיישאר כסך וזמן להמשך.
אני החלטתי להסתפק בשתיים-שלוש אטרקציות גדולות לאורך החוף המזרחי ולוותר על השאר.
גם פה ישנן כמה דרכים לעשות את האטרצקיות. האחת היא לגשת לחברות תיירות ולהזמין דרכן את הפעילות. ישנן שתי חברות מובילות שאני נתקלתי בהן לאורך החוף המזרחי, koala ו-peter-pen. רשת קואלה עושה רושם להיות הגדולה יותר והיא כוללת גם אכסניות בכל ערי החוף (שהרוב המקרים הן האכסניות הגדולות והטובות ביותר- למרות שלא נכנסתי לעומק ענף התיירות באוסטרליה).
האטרצקיות ברשתות האלה מתבססות על הרכבת קבוצות של מטיילים מבודדים (ההסבר יגיע בהמשך). החברות ידאגו לכל הסידורים הכוללים הסעות מאכסניות, רישומים ותשלומים לגורמים השונים השכרת ציוד וכו`. כל מה שעליכם לעשות זה רק לשלם, לקנות אוכל ושתיה ולהתייצב למקום. האטרצקיות הבולטות ביותר בחוף המזרחי הן פרייזר איילנד, איי הוואיטסאנדיי וצלילה בגרייט ברייר ריף.
כמובן שיש עוד אינסוף אטרקציות לאורך החוף המזרחי כמו צניחה חופשית, ראפטינג, שיט לוויתנים ועוד, אך שלושת הדברים האלה הם הבולטים ביותר. לכן, חברות התיירות מציעות דיל שכולל את שלושתם. המחיר הממוצע הוא 300-420 דולר, המחיר תלוי בהרבה גורמים שכלולים בחבילה. מה שקורה פה בעצם זה תרמלאים בודדים או בקבוצות קטנות מגיעים להירשם לדיל הזה או לאחת מהאטרקציות הבודדות ואז מצרפים אותם לעוד תרמילאים שהגיעו כמוהם וביקשו לבצע את האטרקציה. הדבר הזה יוצר קבוצות גדולות של אנשים שלא מכירים אחד את השני מכל העולם. בדרך כלל זה יהיה כיף ונחמד מאוד, הרי כולם בערך באותו הגיל ורובם יהיו גם אנגלים או גרמנים ויהיו ב"אותו הראש" אך לא תמיד זה יוצא כל כך מושלם.
תמיד כשנתקלתי באחת מהקבוצות האלה הכתה בי העובדה שהם כולם נראים אותו הדבר. אירופאים ורודי עור, בירה ביד ימין, מצלמה ביד שמאל ואם יש טיפת שמש מבעד לעננים כולם כבר בלי חולצה מנסים לתפוס קצת שיזוף...
הדרך השניה, היותר מתאימה דווקא לישראלים המטיילים באוסטרליה, היא לעשות הכל לבד. לא להזמין את הכל דרך חברות התיירות ובטח שלא דיל שלם מראש שאולי בדרך נמצא משהו יותר טוב ויותר זול. השיטה הזאת יכולה להיות כרוכה קצת בביזבוז זמן ובכאבי ראש בחיפוש אחר הדבר הכי משתלם והכי טוב ואירגון כל הדברים. כנראה זה גם יהיה קצת יותר יקר מהדילים של חברות התיירות, אבל, לפי דעתי, זה שווה את זה. זאת הדרך שאני בחרתי בה.
דבר ראשון והכי חשוב הוא שאני בוחר עם מי אני רוצה לעשות את הפעילות ואיך אני רוצה לעשות אותה. דבר שני ההרגשה של לא ללכת אחרי עדר התרמילאים האירופאים ולעשות דברים קצת שונה תמיד נחמדה.
