מירדנית לצומת יפתחאל
בסוף השבוע הראשון הודיעה לי חברתי כי היה נפלא, אך המליצה לי בחום לחפש לי פרטנרים להמשך השביל. לא נבהלתי וכפי ששיערתי בנפשי על- סמך היכרות קצרה- אין כמו המתנה שקטה של מס` חודשים בשביל להשכיח גם יבלות חמורות ושברי הליכה אפילו מהצפונבונית מהסוג הכבד ביותר...בשעה טובה ומוצלחת יצאנו בחול המועד פסח כשקיבותינו מתהפכות מהמצות, והקושיות עוד מהדהדות בראשינו אל השבוע השני של שביל ישראל. במסמך זה נעדכן אתכם לגבי כמה פרטים חשובים שיש לדעת לפני היציאה לדרך כמו מקומות טובים לשינה, איך מטיילים בזמן סופה וגם על "אנשים טובים האמצע הדרך". טיפ ראשון "על הדרך"- גם אם עברתם את השבוע הראשון בהצלחה -; אין כל צורך להתפנק עם אוהל 4/ שק"ש -20˚C- גב דואב עלול בהחלט לנצח נוף מרהיב.
יום ראשון: מהירדנית לצומת גזית
קריעת ים סוף הייתה טיולון בוקר קליל לעומת המסלול האינסופי הזה ביום הכי חם ויבש בעשור האחרון! לזכור לקחת הרבה מים כי אין במהלך היום. תחילת היום בהליכה נעימה לאורכו של הירדן, בהמשך מתחילה העלייה לכיוון מצפה אלות, העלייה תורמת להזרמת הדם ובמצפה יש אחלה מקום להפסקת 10 (אפילו ב-11). אחרי מצפה אלות יש עוד עליונת ואז רואים את התבור בפעם הראשונה, ואל תדאגו ידידיי הדרך אליו עוד ארוכה... יש עצירה טובה ב"עין סירין" ומקום לטבול ב"תל רכש", פשוט תסתכלו שמאלה עד שאתם רואים דרך 4X4.
שמענו על חבר`ה שמילאו שם מים מהנחל. אם יש לכם מספיק מים ללילה יש מקומות לאורך הדרך לעשות את הלילה. אנחנו המשכנו עד תחנת הדלק, בה מילאנו מים. הקב"ט החביב של מלון "הר-תבור" הסמוך אישר לנו לישון מאחורי ה"מתנפחים" של המלון וסיימנו את היום מיובשים אך מרוצים...
יום שני: מצומת גזית למשהר (או בשמו השני- יום העליות והירידות)
כפי שניתן להבין- היום התחיל בעלייה לתבור שלקחה לנו בערך שעה וחצי. לא לפחד מהכלבים הרועשים בתחתית ההר- הם מבינים היטב את משמעותה של רכינה ארצה והרמת אבן! את הפסקת הבוקר שלנו עשינו 500 מטר אחרי הפיצול שבילים בראש ההר בחורש המוצל והנעים שמקיף את מתחם המנזר והכנסיות. מומלץ ביותר להחביא את התיקים בשיחים לפני הכניסה למנזר- נדמה כי מפלס ההנאה שלנו עלה פלאים לזמן קצר. (אל תשכחו לקחת אתכם בקבוקים ריקים למילוי מים).
המקום נחמד מאוד ויש מה לראות (במיוחד נוף) לא לשכוח לקחת פריט לבוש ארוך בשביל הצניעות. הירידה התלולה מההר אינה קלה בהרבה מהעלייה (במיוחד לסובלים מבעיות ברכיים). בצומת יש מזנון וברז למילוי מים והכי חשוב ארטיק "שוקובו" ופחית קולה!!! העלייה להר דבורה הינה על דרך 4X4 רחבה ומוצלת. על ההר פגשנו ממפליאי הממנגלים של חול המועד פסח.
אנחנו לא נתקלנו במים, אך יש שולחנות טובים לארוחת צהריים ומקום לנום ולתת מזור לכפות הרגליים. הסימון ימינה להמשך הדרך, נמצא בין העצים בסוף העליה. מכאן השביל יורד שוב (לא הרבה) ומתחילה העלייה לעבר הר יונה. שימו לב- הסימון פה קצת מבלבל (שמענו על אנשים שטעו קצת..). במקום להמשיך על הכביש ככתוב בתנ"ך ע"פ צבי גילת, התמזל מזלנו לתפוס טרמפ עם איש נחמד, שהתרשם ממעללינו והביאנו לפתחה של משהד. במשהד אפשר להצטייד באוכל ובמים, (אנחנו הגענו באיזור 17:30 והיו מכולות פתוחות). חווית ההליכה בכפר הציפה בזכרונות מטיולים במזרח ובדרום אמריקה- לא היה ילד בכפר שלא יצא לקראתנו בריצה וקיבל את פני הגרינגוס שלנו בהשתוממות. התמקמנו לשינה כחצי ק"מ מהיציאה ממשהד לכיוון היער והלכנו לישון עייפים אך יבשים.
יום שלישי: ממשהד לצומת יפתחאל
בבוקר יום השלישי פתחו ארובות השמיים את פיהם ואילצו אותנו להתעכב באוהל לזמן מה. כמובן שמרפי צחק בפה מלא כשהחל שוב הטפטוף מיד כשעמדנו לצאת אל הדרך שמחים ותמימים.אחרי יומיים קשים אין כמו יום זולה עם נוף כדי להחזיר את הכוחות! אנחנו עשינו את היום הזה בגשם שוטף, אך הייתה זו חוויה נפלאה להסיג גבול אל בית באתר בניה ליד הושעייה, שם פתחנו שולחן על שני בלוקים כמו פועלים מן השורה. המסלול נוח ונעים להליכה (פרט לקטע קצר של חיכוך צמוד עם שדה קוצים מציק) והנוף מרהיב (מה שהצלחנו לראות דרך טיפות הענק שתקפו אותנו).
יש מים בקבר רבי יהודה הנשיא (כדאי להיכנס פנימה). אנחנו המשכנו שלושה ק"מ מצומת יפתחאל לתוך היער, לא לפני שהתמקמנו לארוחת צהריים מענגת בבוטיק היין מכניס האורחים של יקב יפתחאל. (שם גם מילאנו את מלאי המים שלנו).כמובן שבדיוק כשהתחלנו ללכת החל (שוב) מבול רציני ובלית ברירה נכנסנו לאוהל וקיווינו לטוב. ואכן בניגוד לציפיות- לא חדרו יותר מדי מים לאוהל, ואף זכינו להמשיך עוד כ- 2 ק"מ לפני שהתחדש עלינו השטפון. התמקמנו בפינת חמד מדהימה שפרשה לרגלינו גיא מרובד בדשא בצבע רדיואקטיבי! עם סוסים חופשיים, פרות ועוד כמה חיות שיכולנו ללמוד על קיומן רק למשמע קולן בלילה. בקיצור אחלה מקום לישון!
לתחילת הכתבה
עד לצומת עופר
יום רביעי: מהיער ליגור
יום ארוך! מהיער ממשיכים לכיוון כעביה צפון. זה החלק שאתם ממש הולכים לקלל את צבי גילת. למה לעלות בשביל הנוח אם אפשר לתפור בכיף שלוחה מעצבנת ותלולה לאורכה ולרוחבה?! בכל אופן, בכעביה מלאנו מים אצל אישה נחמדה שניצלה את שעות הבוקר השקטות לספונג`ה. הירידה לנחל ציפורי היתה נעימה ומהנה. "בטחנת הנזירים" יש מקום נחמד לעצירה (בלי מים חוץ ממי הנחל) ואפשר לנוח בכיף מתחת לכמה עצים לפני העלייה לכיוון נופית. גם ההליכה מנופית לכפר חסידים היא הליכה קסומה למדי בין שטיחי דשא ירוקים ונידחים.
בכפר חסידים ניתן למלא מים (אנחנו מלאנו בברז שבפתח כפר הנוער) ויש גם מכולת למי שצריך להצטייד(לא לסמוך על המכולת ביגור היא לחברים בלבד!). הכפר עצמו מרשים למדי- בתים מטופחים עם גינות נוי מקסימות. ביגור אפשר לישון בתחילת המסלול שבפאתי הקיבוץ, ממש על שביל ישראל. יש שם מזנון כזה עם נקניקיות והמבורגרים אבל המוכרת המליצה לנו לא לקנות שם, וכנראה שהיא יודעת על מה היא מדברת.
יום חמישי: מיגור-לצומת אורן
היום מתחיל בעלייה לא קטנה אך מוצלת למדי עד ל"עוספייה". שם מגיעים ישר למכולת למי שכבר אזלו המים, או שנפשו חפצה באיזו פיתה עם לבנה/ בקלאווה. ואז מתחילה ירידה מקסימה ב"נחל חיק" חכו לעין חיק להפסקת בוקר. בסוף יש כמובן עלייה די תלולה ל"הר-שוקף" (כשאנחנו היינו שם הדרך היתה בוצית, והאתגר להישאר על שתי רגליים היה גדול), בערך 40 דקות. על ההר יש המון מקומות למנוחה, שולחנות ופינות מוצלות ומים בברזייה של השירותים הציבוריים. משם יורדים על אבני-טרשים לכיוון החניון. מומלץ לא להתלהב יתר על המידה כשרואים אותו לראשונה מלמעלה כי הדרך עוד ארוכה ומפותלת. אנחנו ישנו בחניון של צומת אורן, יש שם מים, שולחנות ומקום מעולה לישון!!!
יום שישי: מהחניון אורן לצומת עופר
אנחנו חילקנו את היום הזה לשני חלקים כי הצטרפו חברים וגם עשינו הארכה נחמדה באיזור "שמורת נחל מערות". "מערת אצבע" יפה ורצוי להביא פנס ולהכנס עד סופה, בהמשך היום ההליכה חצי-נוחה שוב על אבני-טרשים ויש מקומות נחמדים לעצירה,יש מים ב"שמורת נחל מערות" וגם מקום לישון ליד הנחל. בשלב זה אנחנו עשינו סטייה קטנה משביל ישראל משום שהוא ממשיך על שביל המטעים לאורך הכביש. ניתן לעקוף את השמורה ממזרח (ניתן לקבל מפה בשמורה בחינם) ולהתחיל לעלות עם השביל הכחול, להמשיך עם האדום ולסיים עם השחור.
השביל עולה מעל השמורה (לא עלייה רצינית) ואז הולך לכל אורך הרכס. אנחנו איבדנו את השביל באיזשהו מקום, ירדנו בשביל עיזים למטה והלכנו קצת על הכביש. בצומת יש תחנת-דלק ו-Yellow כך שניתן להצטייד. זהו! כאן הסתיים לו השבוע השני שלנו. לסיכום: שבוע מ-ד-ה-י-ם-! מומלץ ביותר. אם יש שאלות תרשמו מייל ואנחנו נחזור בהקדם. תהנו!!!
