הקדמה
לצופה מהצד, התרבות המונגולית עלולה להראות כתרבות חד מימדית, אולי אפילו שטוחה, של למעלה ממיליון נוודים שחיים חיי קושי ועמל במאמץ לשרוד ו"לעבור את היום". למעשה התרבות של אחד מאחרוני עמי הנוודים בעולם מייצגת קשר עמוק אל הטבע, בהיות הנווד תלוי לחלוטין בכוחות הטבע. אורח חייהם של הנוודים מושפע באופן משמעותי מעונות השנה ומצרכי חיות הבית שלהם.
מיהו מונגולי?
אי שם במרכז סיביר נמצאת נקודה אשר האנתרופולוגים נוטים לכנות "מבוע העמים". המיוחד בנקודה זו הוא שמדי שנה מתגלות שם מספר קבוצות אתניות אשר ראויות להיקרא עם. האנתרופולוגיה המודרנית מגדירה מספר מדדים אשר הופכים קבוצת אנשים מקרית לעם. בין המדדים- שפה משותפת, מורשת משותפת, מצע תיאולוגי משותף, בסיס גנטי אחיד ועוד קריטריונים שונים ומשונים. מיקומה של הנקודה, מאות ק"מ ממיקומה של מונגוליה של ימינו, הינה בסיס להבנת ההגדרה של מיהו מונגולי. נקודה נוספת בדרך למענה על שאלה זו הינה ההבנה של גבולותיה של מונגוליה המקורית. מונגוליה המקורית כללה בעבר את מונגוליה הפנימית (המחוז הגדול ביותר בסין של היום) וחלקים נרחבים מסיביר וממרכז אסיה (חלק מברה"מ לשעבר).
ניתן למצוא זהות במבנה הגנטי, באורח החיים ובמסורות בין המונגולים של היום לבין הקזאחים, הקירגיזים ועמים אחרים של מרכז אסיה כל הדרך מערבה עד לאזור בו העמים הינם יותר קרובים לתורכים של ימינו. מקורם של אלה גם כן בשבטים אשר נדדו באזור זה של מרכז אסיה, אך ברבות הימים הם התערבבו עם היוונים. למעשה אותם השבטים התורכים הם הם ראשיתו של הגזע המונגולי. הגזעים המונגולים (ידועים גם כמונגולואידים) התפרשו על כל אזור צפון ומרכז אסיה. למרות שקביעה זו תעורר הרמת גבה מהעמים האמורים, גישות מסויימות במחקר האנתרופולגי קובעות בצורה שקשה לחלוק עליה כי הסינים, היפנים, הקוריאנים, הטיבטים וחלק ניכר מעמי מרכז אסיה נמנים על הגזע המונגולואידי. נקודה מעניינת היא ההתייחסות אל האינדיאנים של אמריקה. לפי אחת ההערכות המבוססות, האינדיאנים הגיעו אל יבשת אמריקה דרך מיצרי בירינג היישר מסיביר מכאן שגם הם בני הגזע המונגולאידי. עובדה אשר תומכת בהשערה זו הינה הדמיון הברור מאד בין השמאניזם (ראה בהמשך) המונגולי לאינדיאני. למרות שיש קווים משותפים לתופעת השמאניזם בכל מקום בעולם, הדמיון בין זה המונגולי לאינדיאני בהחלט מעורר תמיהות והשערות.
מקורות התרבות והמורשת המונגולית
מעקב אחרי התפתחות התרבות המונגולית הינו מסע מהיר בזמן של עם שחי כפי שחיו אבותיו בתקופת ג`ינגז ח`אן. אחרי תקופה זו חיו המונגולים תחת שלטון המנצ`ורים עד תחילת המאה ה 20, ואז חוו 70 שנות תרבות קומוניסטית. היום מתמודדים המונגולים עם מעבר מהיר לתרבות של כלכלת שוק חופשי.
כדי להבין את מקורותיה של התרבות והמורשת המונגולית, צריך לצלול עמוק בהסטוריה אל ראשית המאה ה-13, בה הוכתר טמוג`ין, מנהיג כריזמטי של אחד משבטי הפראים שנדדו במזרח מונגוליה, לח`אח`אן- ראש הח`אנים. בראש כל שבט עמד ח`אן, וטמוג`ין שזכה באותו מעמד לכינוי ג`ינגז ח`אן (בן השמיים), הוכתר לעמוד בראש כל הח`אנים. נקודה זו בהסטוריה היתה הפעם הראשונה בה התאחדו בני כל השבטים למעמד של עם.
בהמשך,(לא הרבה אחרי כן) הפכו השבטים להיות לשליטים של האימפריה היבשתית הגדולה ביותר שידע העולם אז. אך זה כבר סיפור אחר. לאחר הכתרתו, כתב ג`ינגז ח`אן את היסוקאי- ספר החוקים של המונגולים. היסוקאי היה ספר עב כרס ובו פירוט מלא של חובותיו וזכויותיו של כל מונגולי באשר הוא. נקודה ראויה לציון היא היחס אל הנשים בקהילה. למרות שהמונגולים באותה התקופה לא היו יכולים בשום אופן לזכות בתואר "ראשוני הפמיניסטים", מקומה של האישה בחברה, כנושאת בעול וכבעלת זכויות בהחלט מקדים את הידוע לנו על מקומה של האישה בחברות אחרות באותה התקופה.
ספר החוקים מכיל חוקים אשר נכתבו בחוכמה רבה, מתוך הבנה שאורח חיי הנוודים תלוי ביכולת שלהם להתכונן להתמודדות עם כוחות הטבע השונים, משימה מורכבת מאין כמוה בתנאי האקלים היבשתיים- קיצוניים של מונגוליה. הספר מתאר איך צריך להיות בנוי מתחם האוהלים (גרים, יורטות), כמה מזון צריך כל בעל משפחה להחזיק עבור בני משפחתו ועבור חיות הבית שלו וכן הלאה. פרק אחר עוסק במה שידוע בתרבות היהודית בתור חוקי התנהגות ש"בין אדם לחברו". אלה חוקים נוקשים מאד וגם מערכת הענישה למי שעבר עליהם היתה נוקשה וקשה. החוקים נוצרו על מנת להגדיר את היחס בין האדם לקהילה. החוקים החלו ב"לא יראה אדם את כף רגלו לאדם אחר" מכיוון שתנועה זו עד היום מהווה יחס של זלזול בחברות רבות והמשיכו לנושאים רבים נוספים ( שכיום ניתן להגדירם כפליליים). כל החוקים נכתבו ונאכפו בחומרה. פרק שלם הוקדש לכל נושא הצבא ונוהלי הקרב. עד היום נלמדים עקרונות מתוך ספר זה בבתי ספר לפיקוד של צה"ל.
החוקים (בהתאמות מינימליות) מהווים עד היום את בסיס התרבותי של המונגולים. מנהגים יומיומיים כגון סדר הישיבה באוהל (בגר), צורת הגשת האוכל, איפה מותר לדרוך ואיפה אסור, לבוש וחגים לא שונו במהלך 800 השנה האחרונות. המונגולים עדיין לובשים, למשל, עד היום באורח יומיומי את אותם הבגדים שלבשו אנשיו של ג`ינגז ח`אן. קודים אתיים וחברתיים אשר נכתבו בצורה מבריקה באותה התקופה הינם חלק מאורח החיים היומיומי במונגוליה כיום, עובדה אשר מעידה על עומק המחשבה של הכותב דאז. מערכת החוקים והמנהגים שנועדו להחרט בלב העם אכן נותרו חלק בלתי נפרד מהתרבות משך מאות שנים.
תהפוכות תרבותיות
לאחר שביררנו מה מקורה של התרבות המונגולית, נבחן את התהפוכות שעברו על המונגולים מאז אותו יום בראשית המאה ה-13.
1206- טמוג`ין מוכרז ח`אח`אן ומקים את האימפריה המונגולית.
1368- שושלת יואן המונגולית מורדת מהשלטון בסין ובמקומה עולים המנצ`ורים, גזע מונגולי החי בצפון סין.
1502- אחרוני האצילים המונגולים מורדים מהשלטון ברחבי (השטח שלימים ייקרא) בריה"מ.
1578- אלטאן ח`אן- מנהיג המונגולים באותה תקופה הופך לבודהיסט.
1691- המנצ`ורים פולשים וכובשים את כל שטחי מונגוליה לאחר ששלטו על מה שידוע היום כמונגוליה הפנימית.
1740- אחרונת השושלות המונגוליות, שריד לתקופת האימפריה, מתפוררת באוזבקיסטן.
1911- הקמת שושלת מלוכנית חדשה במונגוליה, תחת שליטה סינית.
1921- עצמאות מונגולית, הפיכת מונגוליה למדינה הקומוניסטית הראשונה מחוץ לגבולות בריה"מ.
1991- התפרקות הגוש הקומוניסטי, מונגוליה הופכת לדמוקרטיה פרלמנטרית. מעבר לכלכלת שוק חופשי.
במהלך אותן תהפוכות דרמטיות, התרבות המונגולית עברה מהפכים רבים. בתקופת ג`ינגז ח`אן המונגולים עבדו ל"חוח טנגר"- השמיים הכחולים, הם קיימו פולחן שמאני לכל דבר. באופן טבעי, תרבות נוודים אשר חבה את עצם קיומה לכוחות הטבע, סוגדת להם. השמאניזם בעיקרו הינו סגידה לכוחות הטבע, כאשר השמאן, כהן הדת, מתקשר עם השמיים ומבקש גשם במידה, רוחות מתונות, קיץ עם הרבה גשם וחורף לא קשה מדי. השמאן גם מסוגל לחזות את העתיד, לרפא מחלות ולהכין קמיעות. בתקופת הח`אנים שום מנהיג מונגולי לא נקט אף צעד ללא התייעצות עם השמאן שלו. השמאנים באותה התקופה היו ככל הנראה לא רק בעלי יכולות מיסטיות אלא גם חוש מדיני מפותח מאד. סובלנות דתית יוצאת מגדר הרגיל היתה נהוגה בתקופת הח`אנים. עובדה ידועה היא כי בחצרו של ג`ינגז ח`אן בבירה "קאראקורום" ישבו נציגי כל הדתות זה בצד זה. גם במדינות הכבושות ניתן חופש פולחן מלא. השמאניזם קיים עד היום במונגוליה ואזרחים רבים בני כל המעמדות ניגשים עד היום להתייעץ עם השמאן לקראת קבלות החלטות חשובות, או כדי שירפא מחלות חשוכות מרפא. השמאניזם חי לצד הבודהיזם המונגולי שהוא פלג של הבודהיזם הטיבטי (ועל כך בהמשך).
במהלך התקופה בה היתה האימפריה המונגולית קיימת, היתה לה השפעה מכרעת על התרבות של כל העולם הישן (אסיה ואירופה), השפעה אשר חלק מסממניה עדיין ניכרים סביבנו היום. לדוגמה- הדפוס. עובדה מוצקה היא כי הקוריאנים ידעו להדפיס ספרים כ200 שנה לפני לידתו של גוטנברג אשר ידוע לנו היום כ"ממציא הדפוס". ספר אשר הודפס באותיות מתכת הוצא לאור בסין 100 שנה טרם לידתו של גוטנברג. גם האיטריות אשר ידועות היום כמאכל האיטלקי הלאומי, הובאו לשם במהלך תקופת האימפריה המונגולית אשר חיברה בין מזרח ומערב, ופרצה נתיבי מסחר יבשתיים וימיים בין שתי היבשות.
עם הצגתו של הבודהיזם במונגוליה, חל מפנה משמעותי באורח החיים המונגולי. מעם של לוחמים אכזריים צמאי דם, הפכו המונגולים לעם של בודהיסטים רגועים, עם אוכלוסיה הולכת וגדלה של נזירים ומנזרים הולכים ונבנים. ללא ספק צעד זה נועד להפוך את המונגולים לאזרחי ארצם, אשר מתעסקים יותר בענייני פנים בצורה מיושבת. עד היום יותר ממונגולי אחד אמר לי שזה הצעד ש"הרג" את מונגוליה המפוארת..
