בתאילנד
מ-Christchurch יצאתי בטיסה של כ-13 שעות (כולל עצירה קצרה בסידני) לעבר היעד האחרון בטיולי - תיאלנד. נחתתי בבנגקוק, ובאמצעות הדייל שעזר לי מצאתי מונית ל-Kawasan Road (המחיר-בערך 250 באט). כשהגעתי לקוואסן הייתי צריך למצוא מקום לישון בו. לאחר הסתבכות קצרה, קיבלתי עזרה מישראלים טובים שפגשתי ברחוב. הם עזרו לי עם התיק ולקחו אותי לגסט האוס שלהם. הפגישה עם הישראלים הפחיתה קצת מההלם של "הקרנבל הגדול" הזה שהוא Bangkok. לאחר התאוששות קצרה יצאתי לרחוב, ומייד התאהבתי בבנגקוק שנראתה לי קצת כמו ישראל ביום העצמאות, עם כל הבאלגן שברחוב.
נשארתי בבנגקוק כשבוע, עד שהחלטתי שמספיק, וקניתי טיול ל-Chaing mai.
את התיק הגדול שלי השארתי בבנגקוק באחסון חפצים שיש בכל אחד מהמקומות הישראלים בעיר, והכנתי לעצמי רק תיק קטן. הדרך לChaing mai עורכת כ-12 שעות. לאחר יום ההתאקלמות בעיר, יצאתי לטיול ג`יפים בן 3 ימים ביערות המהממים של צפון תיאלנד.
בקבוצה היינו שני ג`יפים רק של ישראלים, ולמדריך (התיאלנדי ) קראו שי. במהלך הטיול, רכבנו על פילים, ראינו מערת נטיפים, פגשנו אנשי שבטים שונים, וראינו את הטבע במלוא הדרו. ברצוני לציין שהתיאלנדים היו מדהימים ועזרו לי בכל צורה אפשרית. יש לציין כי התנאים והמלונות בטיול זה הם מעולים.
אחרי הטיול ב-Chaing mai חזרתי לבנגקוק, המשכתי לביקור של מספר ימים בקנצ`נבורי Kanchanaburi (שם מצוי הגשר על נהר הקוואי) וחזרתי לבנגקוק, לקראת נסיעה לאיים.
הביקור בקופנגן היה כל כך מרגיע וכיפי. ישנתי שם בגסט האוס מרוחק מהחוף המרכזי Hadrin, וכך גם נהניתי מהשקט שבחוף מבודד, וגם מהמסיבות ב Hadrin עצמה. עלי לציין שלא הייתי חופשי לחלוטין בקופנגן, כי רוב המטיילים שוכרים שם קטנוע, דבר שמאפשר להם עצמאיות וחופש. אני נאלצתי להסתמך על מוניות, אבל הם בסה"כ היו נוחות. לאחר שבוע של חופש מוחלט באי חזרתי לבנגקוק, וכעבור מספר ימים שבתי בטיסה הביתה לישראל.
עלי לציין שהביקור בתיאלנד היה מאתגר יותר מכל שאר הטיול, מכיוון שהוא דרש ממני להתמודד עם קשיים חדשים של תחבורה, שרותים ומקלחת וכו.. שלא היו מותאמים בכלל לנכים. מצד שני בתיאלנד יכולתי להרשות לעצמי לבזבז יותר כסף, ואז לזכות בתנאים יותר טובים (למשל חדר פרטי עם שירותים ומקלחת). בנוסף לכך כמו שצייינתי, אנשים היו מוכנים לעזור לי - והחבר`ה הישראלים היו נחמדים מאוד כלפי.
לתחילת הכתבה
סיכום הטיול
לסיכום, הטיול הזה היה אחד החוויות הכי משמעותיות בחיי. הוא היה בגדר חלום שהתגשם, ואני גאה בו מאוד- החלטתי שאני נוסע, ולבדי גרמתי לזה לקרות. בנוסף, הצלחתי להסתדר לבדי בח"ול, ולעמוד בהצלחה בכל האתגרים שהטיול הציב בפני. הטיול הציב בפני לא רק קשיים פיזיים, כגון - איך להסתדר עם התיק, הליכות ארוכות וקשות, הסתדרות במגורים וכו`, אלא גם קשיים נפשיים ובראשן הבדידות המתלווה לטיול לבד.
הייתי מדמה את הרגשתי במהלך הטיול ל"רכבת הרים של רגשות" , מצד אחד אושר גדול על היופי הרב שרואים בטיול, ועל החוויות הכיפיות שעוברים, ומצד שני קושי שקשור לבדידות ולצורך להיות עצמאי, בלתי תלוי, ובעל בטחון עצמי.
אני חושב שהטיול הזה לימד אותי דברים רבים - נתן לי ביטחון עצמי, ועזר לי ללמוד לקבל את עצמי כמו שאני. בנוסף הוא עזר לי לבטוח בבני אדם ולא לחשוש לבקש את עזרתם. הטיול, בעיקר לימד אותי להיות יותר אופטימי ולאהוב את החיים, ואת העולם שהוא כל כך יפה. כל הדברים האלו שלמדתי שינו אותי קצת, אני מקווה, ויעזרו לי בהמשך הדרך.
אני ממליץ לכולם - אל תחששו, תטיילו, אתם רק יכולים לצאת נשכרים מכך !
לתחילת הכתבה
