הקדמה
סרי לנקה היא יעד מקסים לטיול. המדינה עם אקלים טרופי ומגוונת בנופים ואנשים. רוב הארץ מישורית עם מרכז הררי מאוד, המקומיים סופר-נחמדים ומכניסי אורחים והאוכל חריף וטעים. כמו כן, הכל זול, נוח וזמין לתייר. אנגלית יחסית נפוצה, ואין בעיה להסתדר. בשל גודלה הקטן של המדינה, הדרכים הנוחות, התשתית הטובה -; זהו עוד יעד אידיאלי לטיול אופניים.
ציוד
מה צריך להביא?
באופן כללי: להביא כמה שפחות. סרי לנקה היא יעד זול מאוד ותמיד אפשר לקנות כל מה שחסר. עם זאת, המדינה ענייה ברובה וקשה למצוא בהן ציוד מודרני. גם לתייר שנוחת בקולומבו עלולה להיות בעיה להשלים ציוד. לא תמיד יש מבחר רב או בכלל של מוצרים מערביים, ובייחוד בתחום האופניים. יש מספר אפשרויות לגבי האופנים: להביא אופנים מהארץ או לקנות אופנים. לאור תצוגה האופניים שראינו שם, הכי כדאי להביא מהארץ. אבל עם זאת, בקולומבו היו מספר חנויות אופניים עם אופני מדבקה זנב קשיח עם הילוכים, שניתן לרכוב עליהם במסע אופניים. וניתן לקנות גם סבל (לא ברור עד כמה חזק הוא יהיה). ציוד לטורינג (תיקי סבל, תיק כידון) לא ראינו באף חנות, אז חובה להביא מראש מהארץ. הפתרון הטוב ביותר הוא להביא אופנים מהארץ -; האופנים מוכרות ומותאמות אישית. עברתם הרבה קילומטראז` איתם ואפשר לסמוך עליהם. תהליך האריזה והשליחה במטוס הוא פשוט ובטוח. לא ראינו אפשרויות השכרה ארוכות טווח.
איזה אופנים?
האופנים האידיאליות לכל מסע הן אופני טורינג, שהן מעין הכלאה בין אופני מירוץ לאופני הרים. הגלגלים שלהן גדולים יותר ודקים יותר מאופני הרים, וכך אפשר להגיע למהירויות גבוהות יותר. מצד שני הן לא שבריריות וקלות כמו אופני מירוץ, כך שהן יכולות לעמוד בתנאי דרך שונים. אופני מירוץ לחלוטין לא מתאימות למסע אופנים בסרי לנקה. האפשרות השלישית הם אופני הרים, וזאת האפשרות הטובה ביותר לסרי לנקה. כל הדרכים שרכבנו עליהן היו סלולות אך לא באופן חלק, ויש גם כבישים צדדיים עם בורות ומהמורות. בנוסף, תמיד אפשר לזרוק את הציוד ולצאת לטייל בשטח (למרות שזה לא כל כך נפוץ). אנחנו יצאנו עם אופני הרים פשוטים (הארד טייל דגם מתחילים) והחלפנו צמיגים לצרים יותר (1.2 אינצ`).
חשוב לציין לגבי האופניים: כמה שפשוט -; יותר טוב. דבר זה בא לידי ביטוי כאשר עופר רכב עם צמיגי אינץ` אחד, שדורשים פנימיות עם ונטיל צרפתי (פרסטה). לאחר מספר קריעות פנימית ופנצ`רים נתקענו, כי באף חנות אופניים אין פנימיות עם ונטיל כזה. אין בעיה לרכוב עם אופניים עם הילוכים (ולמעשה די הכרחי), כי בכל עיר גדולה הייתה חנות עם היצע אופניים עם הילוכים -; אבל בכל הקשור לשאר הרכב האופניים לבחור את הפשוט ביותר. ולדוגמא: פנימיות עם ונטיל שרדר בלבד, ברקסים ברפידות (ולא דיסקים).
הציוד הקלאסי של מסע אופנים הוא סבל אחורי ותיקי צד (באנגלית Panniers) ותיק לכידון (Handle bar bag). התיק האחורי מכיל את כל הציוד (בגדים וכו`), ותיק הכידון מכיל ציוד שצריך בזמן הרכיבה (ארנק, מצלמה, מפות, ספר מדריך, נגן mp3 וכו`). אם המקום לא מספיק בתיקים האחוריים, אפשר להיעזר בתיקים מקדימה. יש סבלים קדמיים מיוחדים, שדואגים שמרכז הכובד יהיה נמוך, ואז זה פחות מפריע להיגוי. אם זה עדין לא מספיק, אפשר להוסיף תיקים/שק"ש/אוהל על תיקי הצד (מקדימה או מאחורה) ובעזרת כבל באנג`י להחזיק אותם במקום. כל אחד מאיתנו רכב עם שני תיקי צד על הסבל, תיק גב עם התיקי צד (קשור עם כאבל באנג`י) ועוד תיק כידון, וזה הספיק לכל הציוד (להזכיר: ישנו בגסט האוסים לאורך כל הדרך ואכלנו בחוץ, קמפינג לא נפוץ ואף לא בטוח).
מה לוקחים לסרי לנקה?
מזג-האוויר בסרי לנקה באיזורים המישוריים חם ולח, ואילו בהרים (שמגיעים עד 2000 מטר) יכול להיות גשום וקר. לכן, יש צורך בבגדים ארוכים כמו גם קצרים כמובן. אפשר לקחת (או עדיף לקנות שם) בגד ארוך מאוורר, שיגן בלילה מפני עקיצות יתושים. אנחנו הסתפקנו בכמה מכנסים קצרים, גופיות/חולצות קצרות, חולצה טרמית, מעיל גשם ומכנס ארוך. מומלץ לקחת בגד ים לכל הזדמנות של כניסה למים (ויש הרבה כי זה אי). מעיל גשם הוא חובה לכל מקרה. ניתן גם לקנות שם מעיל זול, אך לרכיבה כדאי מעיל, שאפשר לסמוך עליו ולא יקרע בקלות. המלצה נוספת: כדאי לקחת סדין, למקרה שמגיעים לגסט-האוס מגעיל ואפשר להשתמש בסדין האישי. אין צורך לקחת שק"ש או אוהל.
מבחינת נעליים: כיוון שמזג-האוויר חם, סנדלים/כפכפים הם חובה. נעלי טרקים עלולות להיות שימושיות, אם מתכננים לצאת לטרק. את רוב הטרקים ניתן לעשות גם עם נעלי ספורט ואף עם סנדלים אך מי שרוצה להתנסות בטרקים קשים יכול לסחוב (עוד משקל). נעלי רכיבה הם אופציה נוספת-; למי שרוצה להתחבר לפדלים ולהרוויח עוד אנרגיה, שילך על זה. בהחלט ניתן לרכוב עם סנדלים ולאוורר את הרגל בצורה הזאת. בנוסף, יש סנדלי רכיבה יקרים, שיכולים להתחבר לפדלים-; עוד אפשרות שכדאי לשקול. אני רכבתי עם נעלי רכיבה והיו לי עוד סנדלים ונעלי ריצה. עופר רכב עם סנדלי רכיבה (מרוצה מאוד) וסחב עוד נעלי ריצה וסנדלי הליכה.
איך לוקחים הכל בטיסה?
ברוב חברות התעופה המדיניות לגבי הכבודה היא, שמותר לקחת תיק אחד במשקל 20 ק"ג במטען המטוס ועוד תיק יד במשקל 8 ק"ג. את האופנים ניתן לפרק בקלות: מפרקים גלגל קדמי (מוציאים את האוויר משני הגלגלים בגלל לחץ האוויר בטיסה), מפרקים פדאלים ומפרקים כידון, ואז הכל נכנס בקלות לקופסת אופנים (שניתן להשיג בחינם בכל חנות אופנים-; גם בארץ. כדאי לאסוף אותה מספיק זמן מראש כדי שלא תתקעו בלי). בהנחה שהאופנים שוקלות 15 ק"ג, אפשר להוסיף קצת ציוד לקופסא (כולל תיקי הצד הריקים) ואת שאר הציוד לשים בתרמיל (25-30 ליטר) על הגב. אם תנסו להעלות קופסת אופנים של 25 ק"ג, סביר שלא יגבו Over-weight. לרוב לא שוקלים את תיק הגב, כך שאפשר לשים בו כ-10 ק"ג ואף יותר. תמיד כדאי להגיע מוקדם ל-Check-in ולחייך. חשוב לציין: אף חברה לא אמורה לגבות אקסטרה על גודל המטען (קופסת אופנים נכנסת בגודל מותר)-; אם החברה כן גובה, אל תטוסו איתה יותר ותספרו לחברים הרוכבים לא לטוס עם החברה הלא-ידידותית לרוכבי אופנים.
בנוסף -; תמיד לוודא עם חברת התעופה לפני הטיסה לגבי מדיניות הטסת אופניים. ישנן חברות שגובות תשלום נוסף, וישנן חברות שמתירת זאת חינם, או חברת כמו אל-על שמגדילות את מכסת המשקל עבור רוכבים (בהודעה מראש). אנחנו טסנו עם Qatar Airways מעמאן ולא היו בעיות להטיס את האופניים (כמו גם לקחת אותם באוטובוס בדרך מעמאן ואליה). לגבי קופסאות אופניים (משומשות) בסרי לנקה -; אנחנו לקחנו בקולמבו בחנויות אופניים ברחוב Galle וארזנו אותן בעצמנו.
לינה ואוכל
איפה ישנים?
בסרי לנקה ישנים בגסט-האוסים (אם לא מתפנקים במלונות). הן לרוב מנוהלות על ידי משפחה ומאוד זולות. החדרים המוצעים הם חדר לאדם, לשניים ולשלושה. המחירים זולים ומשתנים מאוד לפי שירותים בחדר או לא בחדר, מקלחת קרה או לא, מאוורר או מזגן וכו`. במקומות תיירותיים המחירים יהיו זולים יותר בשל התחרות. במקומות בעל גסט-האוס אחד בלבד המחיר יהיה מעט יקר יותר אך עדיין זול. רמת הלינה היתה יחסית גבוהה (והמחיר בהתאם): השירותים היו רק באסלות, שירותים ומקלחת בתוך החדר, קיבלנו מגבות וסדינים בכל חדר והיה די נקי. שילמנו מ-5 עד 10 דולר לחדר זוגי ללילה, כאשר מדובר על ה-off season (אוקטובר 2007). רק בקולומבו הייתה בעייתיות עם לינה זולה וישנו ב-17 דולר (ניסנו את ה-YMCA, שהיה נוראי).
את האופנים תמיד ניתן לאכסן בחדר עצמו או בלאונג` של הגסט האוס. אם תרצו גם לנקות את האופנים (אם סיימתם יום בוצי) אז בעלי האכסניה יעזרו ויספקו ברז מים ומטליות. בכלל, מצאנו שרוב בעלי האכסניות היו נחמדים ותמיד עמדו לרשותנו ועזרו לנו. ועוד חשוב לציין: לאורך כל הדרך ראינו מלונות זולים, כך שבמקרה של תקלה או סתם יום שנמשך יותר מדי ולא מגיעים ליעד המתוכנן -; ניתן לישון בצד הדרך במלונות מקומיים (ורק שהמילה "מלון" לא תטעה אתכם -; במלון דרכים מדובר ברמת לינה נמוכה יותר מגסט האוס).
מה אוכלים בדרך?
בסרי לנקה אין צורך לבשל באף מקום ואין צורך לסחוב אוכל אף פעם. לאורך כל הדרכים יש דוכנים, מסעדות ושווקים, שמוכרים אוכל ושתיה זולים ביותר. כל האספקה שרוכב אופנים רעב צריך נמצאת שם והאוכל הוא חוויה בפני עצמה. אורז וקארי (קארי= תוספת לאורז שמגיעה בצלוחית קטנה, לרוב ירקות מבושלים, בשר מבושל, דגים מבושלים או מטוגנים) ואטריות הן מנה פופולרית, שאפשר להזמין בכל מקום. פירות טרופיים הן ספק אנרגיה אידיאלי לרוכב עייף. משקאות קרים ומים ניתן לקנות לאורך כל הדרך. כדאי ללמוד מספר מאכלים בסיסיים בשפה המקומית, וכן "תודה" ו-"טעים מאוד" כדי להחמיא על האוכל. בערים הגדולות יש אוכל מערבי אך עדיף להיצמד לאוכל המקומי המדהים, שמוסיף לחוויה התרבותית של הטיול.
לגבי מים: אסור לשתות מהברז. חובה לקנות מים מינרלים וניתן למצוא אותם בכל מקום. אנחנו היינו קונים את קנקני ה-5 ליטר ומחלקים אותם בינינו לבקבוקי האופניים. התה בסרי לנקה הוא חלק נכבד בתרבות. הוא מלווה את הסרי לנקי במהלך היום, ובכל מסעדה נשמע הצלצול המוכר של הכפית המערבבת במהירות את הסוכר בכוס התה. הוא מתוק בטירוף ולרוב מוגש עם חלב. גם מאפיות מאוד פופולריות וניתן לקנות עוגות טעימות מסוגים שונים בכל מקום. ה-short eats היו עוד חטיף שליווה אותנו כמתאבן -; יחידות קטנות ולרוב מטוגנות של בצק עם מילוי.
אלכוהול נחשב לדבר רע בתרבות בסרי לנקה ודי נדיר בחיי היום יום של הסרי לנקי (מה גם שחלק מהאוכלוסיה מוסלמית). הוא מקושר למשפחות הרוסות, התמכרויות רעות ולא למשהו כיפי שעושים עם חברים. בוודאי שלא פוגשים בחורות בפאבים (מלבד בעיר הגדולה קולמבו). במקומות תיירותיים ובעיר הגדולה היה ניתן למצוא פאבים (מקום שיושבים בו ושותים) ובשאר המדינה היו חנויות למכירת אלכוהול, ששם רק קונים (ללא אפשרות ישיבה).
לתחילת הכתבה
דרכים ותחבורה
האם יש חנויות אופנים בסרי לנקה?
יש המון חנויות אופנים אך לא כולן יכולות לטפל באופניים מערביות. אופנים הן כלי תחבורה פופלרי מאוד בקרב המקומיים ולכן יש חנויות רבות. האופנים של המקומיים נעות מאופנים סיניות זולות, חסרות הילוכים, עד לאופני מדבקה עם הילוכים, ובהתאם רמת השירות שהחנויות מציעות משתנה מלתקן פנצ`ר עד לכיוון הילוכים או החלפת חישור שבור. בערים הגדולות יש חנויות אופניים, שמחזיקות אופני מדבקה, ולכן סביר שהם יכולים לתקן תקלות מסובכות יותר. אנו בכל אופן לא נעזרנו בשירותיהן. עם זאת, אנו ממליצים לקחת כלי תיקון וחלקי חילוף. פנימית, משאבה ומדבקות תיקון חייבים לקחת לכל רכיבה אך מעבר לכך צריך מברגים שונים, שיתיאמו לכל בורג באופנים (יש כלים הכוללים את כולם ומומלצים מאוד). בורג לכיוון הגלגל, במקרה של שמינית, וכן בורג לפתיחת קסטה למקרה הצורך. חלפים שצריך לקחת: כבלים להילוכים ולברקסים, רפידות לברקסים, חישורים בגודל מתאים וחוליות לשרשרת. חשוב מאוד להצטייד מראש בכלים, בחלפים ובידע, כי כשהתקלה תקרה במהלך המסע - יכול להיות שלא תמצא חנות שתוכל לתקן את האופנים.
באופן כללי, מומלץ ביותר לפני כל טיול אופניים בחו"ל לעבור אצל מכונאי האופניים שלך ולתת לו לבדוק בדיקה יסודית את האופניים ולהחליף חלקים במידת הצורך. שרשרת היא חלק שמתבלה בצורה מהירה יחסית וכך גם קסטת ההילוכים. בנוסף כדאי לנצל את ההזדמנות בכדי להחליף כבלי הילוכים ובלמים. מדובר בפעולות שתאלצו הרי לעשות בכל מקרה, ולכן כדאי לחסוך הרבה כאב ראש על ידי החלפה בארץ מבעוד מועד, אפילו אם ברכיבה רגילה בארץ הייתם "מושכים" עוד טיפה עם השרשרת הבלויה. בכל מקרה של תקלה בלתי פתירה תמיד ניתן לקחת אוטובוס, רכבת, מונית פרטית ואף טוק טוק (כמו שעופר עשה) ולהמשיך לעיר הקרובה.
תחבורה ציבורית
התחבורה הציבורית בסרי לנקה נוחה מאוד ותוכל לאסוף אותך מכל נקודה בדרך, כמובן עם האופנים. המקומיים מעלים לאוטובוס ולרכבת כל מיני דברים: אופנים, קטנועים, שקי חיטה ותוצרי השדה למיניהם. אין בעיה להעמיס את האופנים. באוטובוסים לא התנסנו, אבל ברכבת יש תא מיוחד והן נשמרות ורשומות -; כך שלא סביר שיגנבו אותן. אם עולים על האוטובוס מהעיר, יש תחנת אוטובוסים מסודרת. המחירים זולים מאוד, ועל האופנים משלמים תוספת לכרטיס. האוטובוס בערים עצמן (לא רכבנו בקולמבו כי פחדנו שיגנבו את האופניים) נוחים וזולים מאוד. לעתים נדירות ניסו לרמות אותנו במחיר. גם יש לשים לב שאוטובוס עם מזגן עולה יותר (עד פי 2, שזה עדיין זול מאוד).
בטיחות
סרי לנקה היא מדינה בטוחה מאוד אך תמיד כדאי להיזהר. כשמשאירים את הציוד בגסט האוס כדאי לנעול אותו בתיקים. את הכסף תמיד לקחנו עלינו בחגורת הבטן (חוץ מזמן הרכיבה, אז הוא היה בתיק הכידון, שמור תמיד). את האופנים אף פעם לא השארנו לבד. אם רוצים לבקר באטרקציה, משאירים את האופנים בחנות או בית קפה ליד (ורוכשים משהו בתמורה). במדינה יש נוכחות מסיבית של צבא ושוטרים (בעקבות מלחמת האזרחים), וכנראה שזה מרתיע גם גנבים וכייסים. אנחנו לא נתקלנו ולא שמענו על מטיילים אחרים שגנבו להם, והרגשנו בטוחים תמיד.
כבישים
הכבישים בסרי לנקה סלולים אך שונים ומגוונים ברמתם. אנחנו רכבנו רק על כבישים סלולים, כולם נוחים אך לא בכולם יש שוליים רחבים. לגבי התנועה: היא יכולה להיות דלילה או סואנת בהתאם לאיזור במדינה. התנועה הסואנת נמצאת סביב קולמבו וכן סביב קנדי. בשאר המדינה התנועה היתה דלילה. מה שכן, נראה כי לנהגי המשאיות והאוטובוסים יש מטרה והיא לא להאט את המהירות, וזה עלול להיות די מבהיל. לעתים יש לרדת מהכביש ולתת להם לעבור אך תמיד הם עשו את המיטב כדי לא לדרוס אותנו. עופר מחזיק בדעה פחות הרפתקנית וממליץ על הדרכים הראשיות, שתמיד היו במצב תחזוקה מצויין ובדרך כלל כללו שוליים, כיוון שבדרכים המשניות יותר עלולים להתקל בסדקים ומהמורות רציניות, שעשויות להמשך לאורך קילומטרים ולהשפיע בצורה משמעותית על המהירות הממוצעת (למעט באזור של 3-4 הערים הגדולות, הן לא עמוסות בצורה משמעותית).
ספרי הדרכה
אנחנו לא שמענו על ספר הדרכה ייעודי לרכיבה בסרי לנקה, ולכן טיילנו עם מדריך הלונלי פלנט למדינה. קנינו מפת כבישים מנויילנת ביום הראשון, איתה טיילנו ובעזרתה תכננו את המסלול. תמיד התייעצנו עם מנהלי האכסניות ומקומיים אחרים לגבי המשך הדרך וקיבלנו עצות טובות. מצאנו שזו דרך מספיק טובה ואינפורמטיבית לטיול במדינה. כמו כן, השימוש בספידומטר (מד-מהירות) מקל בצורה מאוד משמעותית על הניווט, כיוון שהוא מאפשר למדוד מרחקים בצורה מדויקת (רמת דיוק של 10 או 100 מטרים בהתאם לדגם). בנוסף הוא מאפשר להתחשב בתכנון בנתונים כמו מהירות, מהירות ממוצעת (ומקסימלית), זמן רכיבה מצטבר וכמובן שעון -; תנו לפרק היד שלכם לנשום. אפשר לקנות ספידומטר בכל חנות אופניים כאשר טווח המחירים הקלאסי הוא 100-200 ש"ח.
לסיכום, סרי לנקה היא מדינה מדהימה שכדאי מאוד לטייל בה. הטיול הרכוב הופך את החוויה לטובה הרבה יותר -; המרחקים יחסית קצרים, קל להגיע ממקום למקום, המקומיים נחמדים ומזמינים והנופים שרוכבים לצידם יפים עוד יותר על גבי האוכף. לכן, אנו ממליצים בחום על מסע אופניים במדינה, שהוא נוח וקל ומלא חוויות של מעבר בכפרים קטנים ועיירות, שבחלקן לא ראו תיירים לבנים מעולם. אתם מוזמנים לקרוא את יומן המסע המפורט שלנו.
לתחילת הכתבה
