עפתי לתרמילאים

אגמי נלסון - טיול בסביבה

שקט של ציוץ ציפורים מלווה את הישיבה בשמש מול אגם Rotoiti, למחרת המשכנו מערבה שלושים ק``מ נוספים כדי לקבל את השבת באגם השני הגדול יותר, אגם Rotoroa. וביום שלמחרת פתחנו את הבוקר בחברתם של כלבי הים במפרץ Tauranga.
משפחת שפירא
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: אגמי נלסון - טיול בסביבה
© מאורי הירש

אגמי נלסון

שקט של ציוץ ציפורים מלווה את הישיבה בשמש מול אגם Rotoiti. אתמול פגשנו כאן את רותי ואיציק שהגיעו מאירופה לאחר שחסכו קצת כסף. ישבנו מול הנוף הציורי הזה, המושלם, ודיברנו אל תוך הלילה על עמק פרוואטי וסרטים הודיים.

אורית קמה בבוקר, רואה אותי מאכיל את הברווזים המדדים ליד הקמפר שלנו ומעירה שזה בלתי נסבל המקום הזה. מושלם מדי, פסטורלי כל כך, העצים כאילו נלקחו ממשחק לגו, צבע המים הירוק כחול שקוף הזה...זה עתה נכנסה מכונית מתחילת המאה, גג פתוח, צבע כסוף בוהק ואורית מציינת בשאט נפש מחויכת שעכשיו הפוסטר מושלם. הברווז שהיה עסוק בקריעת נתחים מפרוסת הלחם שבידי, לשלש בהנאה על הדשא מכתים את הפוסטר ומחזיר אותנו למקום.

כן, אין כאן גומפות ואפילו לא סטופות על הגבעות, לא גלימות כתומות של כמרים ולא צבעוניות של אנשים. אבל יש כאן מכוניות עתיקות מבריקות המסיעות אנשים מחויכים בתוך נופים מושלמים. אתמול דיברו ברדיו רבות על סר וויליאמס שהגן בשעתו על זכויות המאורים. אני פותח את העיתון במדור דרושים. דרושים מדריכי ראפטינג, משיטי קיאקים, שומר יערות של ה"דוק" והרשימה ארוכה. ושקטה הארץ...אצלנו בינתיים הבחירות בפתח ומהמכתבים הרבים שאנו מקבלים ניבט הייאוש.

 צריך לזוז... נפרדנו מאגם Rotoiti והמשכנו מערבה שלושים ק"מ נוספים כדי לקבל את השבת באגם השני, הגדול יותר, אגם Rotoroa. האגם מרהיב. הנוף פראי קצת יותר, ברבורים שחורים שוחים באגם ועשרות ברווזים קשובים לכל פת לחם, מוכנים להסתער עליה. לפני האגם, במעלה הנהר, יש פארק מסודר עם חשמל ומקלחות אך אנו לא התרשמנו והמשכנו לאתר הקמפינג של ה- Doc. אתה מכניס למעטפה את הסכום הנקוב ומשלשל את הכסף לקופסת ברזל. ממש ליד האגם, בתוך היער, ישנן פינות חניה נעימות וביתן שירותים קטן ומים. ללא מקלחת וללא מים חמים. כמו באגם הקודם, גם כאן אפשרויות טיול רבות בשבילים מסומנים, טיולי יום עד לימים אחדים. קיאקים ניתן לשכור רק באגם Rotoiti אבל דייג וסירות פרטיות תמצאו כאן.

גן העדן שייך לזבובים 
יצאנו לטייל בשבילי האגם. שבילים מסודרים ביער סבוך. מידי פעם אתה מוצא את עצמך שוב על שפת האגם על רצועת חוף קטנה. כשחזרנו לקמפר שמחנו לראות את המכונית של איציק ורותי חונה לידנו. הם ישבו על שולחן "קרן קיימת" ורותי נפנפה במגבת, נלחמת בגבורה בזבובי החול שתקפו ללא רחם. איציק יצא לדוג על הגשר ומאי הצטרפה ל"הביא מזל". פגשנו אותם כשענני זבובים מכסים אותם והם נאמנים למשימתם עוקבים אחר דג טרוטה יחיד שבחר להתעלם לחלוטין מהזבוב המלאכותי בקצה הקרס. זבובי החול הם מטרד אמיתי. עד עתה נסינו את האמצעי הפסיכולוגי, להתעלם מהם. אתה עומד בתוך ענן זבובים נושכים ואומר לעצמך, זה לא קיים, זה רק נדמה לי. מכל מקום, הזבובים הם אלו שנשברו אחרונים, ואנו התמרחנו בכל קרם הגנה אפשרי. את סעודת ערב שבת, כבר עשינו ביחד עם איציק ורותי בתוך הקמפר שלנו, מוגנים מהזבובים שנמשכו לאור. השיטה היחידה שעובדת היא ללכת. כשאתה בתנועה הם נעלמים כלא היו עד למנוחה הבאה.

 עם בוקר המשכנו ל- Westport שעל החוף המערבי מול ים טסמן.

לתחילת הכתבה

ווסטפורט (Westport) וגריימאות' (Greymouth)

הדרך ל- Westport עוברת לאורך שני נהרות. חלפנו על פני Murchison ממנה ניתן לארגן שייט קיאקים על פני נהר ה- Matakitaki והמשכנו לאורך פיתוליו של נהר Buler Gorge הנשפך לים ב- Westport. התמקמנו בקמפינג של ה- Top 10 על הים דרומית לעיירה. את הבוקר למחרת היום פתחנו בחברתם של כלבי הים במפרץ Tauranga. מומלץ להחנות כאן את הרכב ולא ב- Cape Foulwind בקצה הצפוני ליד המגדלור כיוון שהאחרון מבודד יותר. מכל מקום, ריכוז כלבי הים הינו בקצה הדרומי ואנו ספרנו כ- 40 פרטים מהם גם גורים. חזרנו לעיירה לבדוק את ה- Fish & Chips המקומי וגילינו את מוזיאון הכורים הקטן שהפתיע לטובה ובהחלט מומלץ.

 Westport הייתה עיר נמל משגשגת בעידן מנועי הפחם. הפחם נכרה בהרים שמצפון לה. ניתן לבקר בעיירת כורים ישנה Denniston כשלושים ק"מ צפונה, במכרה ומסילת קרוניות פחם אך אנו הסתפקנו במוצגים שבמוזיאון. עם בוקר יצאנו דרומה לפגוש את סלעי הפנקייק- Punakaiki בשיא הגאות. גשם ליווה אותנו אך הים היה שקט והגאות לא לוותה בסילוני מים כמו בתמונות אך גם כך המקום ראוי לביקור. ליד הפנקייק תמצאו את מערת Punakaiki Cavern. אפשר לוותר עליה אך לנו היתה היא מפלט ביום גשום. יש להצטייד בפנסים.

 המשכנו ל- Greymouth חולפים ולא עוצרים על פני שלטים המכוונים למקומות היסטוריים או לטרק זה או אחר. הנוף מרשים אך ההרגשה שאנשים פשוט בחרו להישאר בראשית המאה הקודמת. עיירות קטנות המזכירות סרטים בשחור לבן וחנויות יד שניה הנראות כמוזיאון להיסטוריה הקצרה של האדם הלבן כאן. Greymouth גדולה יותר מ- Westport והבנות סרבו להאמין שאפילו בה אין מקדונלד. מצאנו שם Fish and Chips מצוין ב- Whall St. . שלושה לילות בילינו בקמפינג הגדול והמצוייד שעל שפת הים. גם הוא מרשת Top 10 והגדול שבהם. פארק המשחקים ריתק את הבנות ושאר השירותים ראויים לציון.

 מרכז המידע בעיר יושב בכניסה לבית קולנוע ענק מימיו המפוארים של הקולנוע, מילדותנו. בסוף הסרט, וראינו שם שניים, מציבים לפני המסך פח פלסטיק וכולם זורקים לתוכו את שאריות הפופ קורן ופחיות השתיה. בארץ אולי זה לא היה עובד אבל לפחות על הפח היה כתוב... כתר פלסטיק. כל הרשתות הזולות נמצאות כאן וניתן להצטייד לקראת הירידה דרומה. מכאן המחירים מתחילים לעלות וכדאי גם לתדלק. מ- Greymouth ניתן לחצות את מעבר ההרים ארתור פס הממשיך ל- Christchurch. עלינו אל הפס, חולפים יערות עצי Rimo הפורחים בפריחה אדומה חזקה. מעבר לקו העצים ולקראת הפס, מתחילים להופיע שלטים המפנים למסלולי ההליכה. בחרנו ב- Utira Valy.

 מזג האויר השאיר את מאי ואורית בקמפר להכין את ארוחת הצהרים. עדי ואני יצאנו לחקור את העמק עטופים היטב. מעיל גשם/רוח הינו ציוד הכרחי כאן. ההליכה על קו גובה אחד הייתה קלה ומראה השלג על הפסגות היה יפה אך לא מעבר לכך. במרכז המידע שבכפר ארתור פס, ניתן לקבל מידע על עשרות טרקים נוספים מהם לפסגות המתנשאות מעל הפס.

 טיול קצר ויפה למפל הגדול, Devil Punch Bowl, יוצא ממבואות הכפר ואנו ממליצים עליו. חזרנו ל- Greymouth דרך אגם Bruner. לצערנו לא מצאנו לאורכו אפשרויות גישה פתוחות לאגם לטובת שינה בטבע. מיקום אתר הקרוואנים במקום לא מלהיב ולכן חזרנו עם שקיעה ללילה שלישי בקמפינג על הים. הסיור במבשלת הבירה שבעיירה מומלץ גם הוא ולו רק "מהטעם" שמיצרים שם חמישה סוגי בירה המוגשים בנדיבות בתום הסיור. מאי ועדי נהנו למזוג מהברזים ואנחנו לשתות... ולהפך.

מצאנו זהב!!!
 כשמונה ק"מ דרומית לעיר נמצאת עיירת מחפשי זהב משוחזרת, Shantytown.נסענו לשם על קטר פחם, טיילנו בחנויות המשוחזרות וכמובן, חיפשנו ומצאנו זהב. המדריך חזר שוב על אותן בדיחות עבור קבוצת "מחפשי זהב" חדשה, הכל מתוייר, משומר, משולט, מתוחזק, ...יאק. אפילו הגללים שהשאיר הסוס הרתום לעגלה נאספו והמשטח נשטף כלא היה. לאט לאט אנו מתרגלים.

קצת פרטיות בטיול הזה 
הבנות התאהבו באוהל שהשאירו לנו יעל ואיתן בפיקטון ומאז הן ישנות בו מחוץ לקמפר. את המיטה העליונה של הקמפר, המיטה שלהן, אנחנו מכניסים לתוך האוהל והן מבלות בו עם שלל הבובות שהן "מצילות" מחנויות יד שניה. פתאום קיבלנו פרטיות לא צפויה אך מבורכת עבורן ועבורנו. "דירת שני חדרים" זוהי התברגנות של ממש במסע הזה וכשאנו מוציאים גם את השולחן הנייד והכיסאות (מחנות יד שניה כמובן), אנו ממלאים כמעט את כל החנייה לצד הקמפרים הענקיים שלידנו...

 להתראות בדרך ל- Okarito רגע לפני שאנחנו עולים לפגוש את הקרחונים הגדולים.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על ניו זילנד