טסים לצ'ילה
תחילת הטיול, הימים הראשונים:
ביליתי את השבועיים האחרונים לפני ההמראה בסידורים האחרונים, כגון חיסונים, בנקים, ביטוח לאומי, ובמיוחד ב"סיבוב הופעות מקומי" על מנת להיפרד מהחברים והמשפחה. למען האמת, השבוע האחרון היה מרגש מן הצפוי. בנוסף, התחילה להתגבש ה"חבורה" איתה אני מתחיל את הטיול. חלקנו הכרנו דרך מדור "מחפשים שותפים" של "למטייל" וחלק דרך חברים משותפים ש"שידכו" בינינו. אציג את החבורה בקצרה ואולי ארחיב עליה בהמשך: דני, מנהלת חשבונות וסטודנטית לכלכלה בת 27 מפתח תקווה; נילי, סטודנטית למנהל עסקים בת 26 מהרצליה; ואפרת, עובדת באל על, בת 26 מקריית שמונה.
יוצא לדרכים:
הטיסה למדריד הייתה סבירה אך ההמשך לסנטיאגו קשה למדי. טסנו דרך אייר מדריד, מצד אחד האוכל והשירות גרועים מאוד, אך מצד שני הכרטיסים מאוד זולים (1000$). סבלנו מעיכוב של 8 שעות של טיסת ההמשך, אבל פינקו אותנו עם לילה במלון 5 כוכבים, כולל ארוחת ערב והסעה חזרה לשדה. בקיצור, אם אתם לא ממהרים לשום מקום, ולא איכפת לכם להישאר קצת במדריד, ומכינים מראש קצת סנדויצ`ים לטיסה, לכו על זה, החיסכון בעלויות משמעותי, בין הטיסות הספקנו לטייל קצת במדריד, לאכול פאייה פירות ים ולהסתובב בשווקים. אם אתם בשלב תכנון הטיול, בוודאי תשאלו את עצמכם איפה כדאי לנחות. לדעתי, בשלב זה של העונה ( 15/11-15/12) הבחירה ההגיונית יותר היא סנטיאגו דה צ`ילה ולא בואנוס איירס. מספיק להסתכל על מפה בכדי להגיע למסקנה זו, הרי אם כוונתכם הנה לטייל בדרום צ`ילה וארגנטינה במהלך דצמבר-ינואר ולהגיע לברזיל לפני הקרנבל, אז ניתן לקחת מסנטיאגו אוטובוס לילה לפוקון שבצ`ילה (מקום מדהים) וכך להתחיל את המסע לדרום.
החוויה המשמעותית ביותר מבחינתי הייתה המפגש הראשוני עם הצ`יליאנים, שני אומנים, אחד שחקן ואחד צייר, שגרים במדריד והיו בדרך לבקר את המשפחה שלהם בסנטיאגו. אני "קובע" כאן באופן חד-משמעי: הצ`יליאנים אנשים מקסימים. אדיבים, מנומסים, מוכנים לעזור בכל סוגיה, לפעמים אפילו מבלי שנצטרך לבקש, ולא יעזבו אותנו עד אשר הבעיה תיפתר. כמובן שזו הכללה, אבל עם תחושות אין מתווכחים. מזוג האומנים קיבלנו טיפים לטיולים בסנטיאגו והסביבה בהם נעזרנו בימים הראשונים שלנו בדרום אמריקה. היתרון שבשליטה בשפה הוא בולט לעין, היכרות עמה אפילו בסיסית פשוט מאפשרת להתחבר לאנשים בקלות, דבר שהמקומיים מאוד מעריכים. אם ייצא לכם לקחת קורס עוד בארץ, כאן תוכלו מאוד מהר להשתלט על הספרדית.
סנטיאגו
סנטיאגו דה צ`ילה:
באזור איסוף המזוודות בשדה התעופה בסנטיאגו, מצאנו עמדה בה מציעים מיניבוס ל-8 אנשים שמפזר את כולם לבתי המלון או האכסניות השונים. אם תצאו מהשדה תוכלו למצוא חברות נוספות שמציעות את אותו שירות, אבל אין ממש הבדל במחירים. המחיר הנו 14,000 פסו למיניבוס (כ-28 $), לכן ככל שתמלאו אותו יותר כך יהיה משתלם יותר. אני ממליץ לכם למצוא שותפים להסעה כבר בטיסה.
האזור הטוב ביותר למצוא אכסניה טובה וזולה הוא Barrio Brasil, שכונה יפה וקרובה מאוד למרכז העיר. כדאי לוודא שיש מקום באכסניה שבחרתם לפני שיורדים מההסעה. ניתן להתקשר מכל טל` ציבורי בשדה עם מטבע של 100 פסו (המטבע הישן). אנחנו בחרנו ב- "La Casa Roja", עליה אני ממליץ בחום. ( agustinas 2113, tel:6964241). המחיר לאדם הנו 5700 פסו, כ-9.5 $, עם חדרים ושירותים משותפים, אבל מאוד נקי, בטוח, עם מטבח מאובזר באופן מלא, אינטרנט, מים חמים 24 שעות ואנשים מקסימים שיעזרו לכם להכין מסלול טיול בעיר וסביבתה. בקרבת האכסניה יש אינסוף אינטרנט קפה, בארים, מסעדות, סופרמרקט ותחנת מטרו. ניתן לקחת במקום שיעורי ספרדית בתשלום ובימי חמישי שיעורי סלסה חינם.
ביקרתי בסנטיאגו, בירת צ`ילה, בפעם האחרונה לפני כ-20 שנה. לא זכרתי אותה כל כך יפה... כלומר, מדובר על עיר בירה עם כל המשמעויות שבדבר, אין בה את הנופים המדהימים שבדרום, או את המדבר שבצפון, אבל העיר נקייה ומטופחת, משמשת נחיתה רכה ונעימה לכל הדעות. ניתן למצוא בה עולם תרבותי עשיר, שבה לידי ביטוי במוזאונים, תיאטרון, בתי קלנוע, ספריות וכו`, פארקים יפים (Parque Forestal), מדרחוב (Paseo Ahumada), מרכזי קניות גדולים בהם ניתן למצוא פשוט הכל, גבעות המשקיפות על העיר בעלות תצפיות מרשימות (Cerro San Cristobal) , שכונה בוהמית ציורית (Barrio Bellavista), בסגנון נווה צדק התל-אביבית, בה ניתן לראות את אחד הבתים של פבלו נרודה (Pablo Neruda), המשורר הלאומי. תוכלו להיעזר בקווי המטרו המאוד מפותחים, על מנת לטייל ברחבי העיר.
מבחינה גסטרונומית, ניתן למצוא בסנטיאגו, כמו בכל מקום בצ`ילה (כמעט), מסעדות לכל הטעמים. הבהרה חשובה: אם אתם לא אוכלים בשר (מה באתם לחפש בדרום אמריקה? ), או לא מערבבים בין בשר וחלב, קחו בחשבון שזה לא דבר נפוץ כאן, ואם תזמינו מנה בלי בשר, סביר שהיא אכן תגיע בלי בשר, אבל עם חזיר, אמיתי, מניסיונם האישי של חבריי לטיול. ב-Barrio Brasil, אכלנו במסעדה איטלקית קטנטנה בשם san telmo, מקום משפחתי עם אוכל פשוט מעולה עם מחירים סבירים מאוד ( רח` compania 2310, ליד פלזה ברזיל ורק כמה דקות הליכה מהאכסניה).
ואלפראיסו ודרומה
ואלפראיסו (Valparaiso):
אופציה נוספת לטיול לפני שמתחילים להדרים, היא ביקור בערי החוף Valparaiso ו-Viña del Mar. אם בא לכם קצת ים, אז Viña del Mar הוא מקום מומלץ, אבל עוד יותר כדאי לבקר בעיירות הקטנות שמצפון לה, Reñaca, Con Con וכו`. Valparaiso הנה עיר שונה, מעניינת מאוד, במיוחד מבחינה ארכיטקטונית, אך גם מסוכנת. טיילנו בה רק יום אחד (לא מספיק) וכל מקומי שפגשתי הזהיר אותי שלא להסתובב עם תיקים או מצלמות ולהקפיד שלא להיכנס לשכונות המערביות של העיר התחתית. מסנטיאגו אפשר להגיע במטרו עד תחנת Pajaritos, ומשם לעלות על אוטובוס לולפראיסו (40 ש"ח הלוך-חזור). מהתחנה המרכזית בולפראיסו, מומלץ לנסוע לפלזה סוטומאיור (Plaza Sotomayor) בה תמצאו מרכז מידע למטיילים ותוכלו לקבל פרטים ומפות של העיר.
Valparaiso בנויה בחלקה בצמוד לחוף הים וחלקה האחר פרוס על שתי גבעות שמשקיפות על העיר התחתית והנמל. בתחילת המאה ה-20 נבנו בכל רחבי העיר התחתית מספר מעליות שמשמשות להולכי רגל לעלייה לעיר העילית בקלות. טיול מומלץ הוא להתחיל במרכז המידע ב-פלזה סוטומאיור ולעלות באמצעות מעלית "El Peral" לעבר Cerro Alegre ו- Cerro Concepcion, ולהסתובב ברחובות הקטנים ובתצפיות הרבות. למרות שלא התנסיתי בעצמי, השמועות אומרות שאפשר להינות בעיר גם מחיי לילה סוערים. ואם אתם אוהבים פירות ים ודגים, אל תתבלבלו: זה המקום.
תחילת ההדרמה:
אחרי שלושה ימים בסנטיאגו והסביבה ששימשו לנו לנחיתה רכה, התאוששות מהטיסה הארוכה ופתיחת התיאבון לטיולים, החלטנו להתחיל להדרים. מצאנו כרטיסים לפוקון (Pucon) ב-7500 פסו, באוטובוס לילה הפשוט ביותר. לפני הנסיעה הספקתי להצטייד בקצת ספרות צ`יליאנית בחנות יד שנייה. המוכר, אדיב כמו רוב המקומיים, היה יליד פאורטו נטאלס, העיירה ממנה יוצאים לטרק הטורס דל פאינה, ונתן לי טיפים וטלפונים של חברים בהם אוכל להיעזר בעתיד.
הנסיעה באוטובוסים בצ`ילה הנה חוויה בפני עצמה, אפילו באוטובוסים הפשוטים ביותר. המושבים רחבים ונוחים מאוד, הדייל (יש דבר כזה) מחלק כריות ושמיכות, מעיר את כל נוסע באופן אישי כאשר מגיעים ליעד המבוקש, ובבוקר מכין קפה חם וטעים לכל הנוסעים.
כפי שהתאהבתי בצ`יליאנים מהרגע הראשון, ובספרות הצ`יליאנית לאחר מכן, בדרך לפוקון ולאור הנופים המדהימים התחלתי להתאהב גם בצ`ילה. בכתבה הבאה אספר לכם קצת על פוקון היפיפייה.
