מבוא

למרות הריחוק, והתחושה (המוצדקת) שהגעתם לסוף הדרך, הפארק הלאומי אלטאי טאבן בוגד (Altai Tavan Bogd National Park) הוא התגלמות חלומו הרטוב של כל אוהב טבע. הפארק מתהדר בהרים הגבוהים במונגוליה, אגמים יפהפיים, מגוון ביולוגי עשיר וממצאים ארכיאולוגיים מרתקים. בכל פעם שתחשבו שהגעתם לשיא המקום יותיר אתכם, שוב, עם עיניים בורקות ופה פעור לרווחה.

הטאבן בוגד - הטבע המונגולי בשיא תפארתו. צילום: נעם טיראן

השמורה נמצאת בקצה המערבי ביותר של מונגוליה, ונמתחת לאורך מעל 200 ק"מ על רכס האלטאי שמתפרש החל מדרום מערב מונגוליה, וצפונה דרך סין, קזחסטן ורוסיה. שמה (מילולית -; '5 הקדושים') הוענק לה על שם צביר ההרים הצפוף והמרשים שנמצא בתחומיה וכולל 5 פסגות שגובהן מעל 4,000 מ', המקודשות לתושביו הקזחים והטובאנים (Tuvan) של המקום, ביניהן גם החויטן אול (Khuiten Uul, "פסגה קרה" 4,374 מ') -; ההר הגבוה ביותר במונגוליה. בנוסף אליהן, שמורת הטבע מכילה בתוכה מספר אגמים אלפיניים מרהיבים, הגדולים שבהם הם חוטון נור (Khoton Nuur) ו-חורגאן נור (Khurgan Nuur), ואת קרחון פוטאנין (Potanin, Pontuninii), שמשתרע לאורך 20 ק"מ, למרגלות פסגות הטאבן בוגד.

הרי האלטאי היוו מקום יישוב לשבטי ציידים-לקטים כבר לפני 12,000 שנה, ובפארק ניתן למצוא גם נקודות ציון ארכיאולוגיות רבות, ביניהן אלפי פטרוגליפים (ציורי חריטה על סלעים), העתיקים שבהם בני למעלה מ-10,000, הם מציגים ציורים של ממוטות, יענים וקרנפים, כמו גם אבני 'בלבל' (Balbal, מצבות סלע דמויות בני-אדם), ותלי קבורה. המגוון הביולוגי בפארק המבודד רחב מאוד, ובין היונקים בשמורה ניתן למנות זאבים, שועלים, נמיות, צבאים, כבשי בר ויעלים. שוכנים בו גם עופות דורסים רבים, ביניהם העיט הזהוב, עזניה, אוח, כמה מינים של בזים, ועוד מספר מינים נודדים שעוברים דרכו בסתיו ובאביב. הצמחיה בפארק היא בעיקר אלפינית נמוכה, אם כי ישנן גם מספר חורשות ברחבי השמורה. המגוון הבוטני הוא עצום, עם למעלה מ-900 מיני צמחים, כ-60 מתוכם גדלים אך ורק באיזור האלטאי. לצד החי והצומח תמצאו (בעיקר בימי הקיץ) בתחומי הפארק מספר לא קטן של גרים של משפחות נוודים טובאנים וקזחים -; ציידי העיטים המפורסמים.

בין אם אתם מטיילים עצמאית ובין אם דרך סוכנות טיולים, כדאי מאוד לתכנן את הטיול כך שתבקרו הן באיזור הטאבן-בוגד והן באיזור האגמים בשמורה, ולהקצות לכך לפחות שבוע. שטחי הפארק הם אזור מושלם לטרקים וטיולי רכיבה בלתי נשכחים, אבל גם לעוד מגוון רחב של הרפתקאות, כמו רפטינג, דיג, סיורי צפרות, בזיירות (ציד באמצעות עופות דורסים) עם התושבים המקומיים, ואפילו טיפוס הרים, וכדאי מאוד להקדיש לאיזור הנפלא הזה את הזמן הראוי לו.

לישון ולאכול

בתחומי הפארק אין אכסניות או מחנות גרים. כמו כן, האנשים החיים בו מקיימים אורח חיים נוודי, ובנוסף, לא מגיעים לכל שטחי השמורה (איזור הטאבן בוגד, למשל, הוא נטול גרים לחלוטין), כך שבלתי אפשרי להסתמך על לינה אצל מקומיים, למרות שאם מוצעת לכם האפשרות, מומלץ מאוד לנצל אותה, כמובן.
 חשוב שתהיו עצמאיים לגמרי. קחו אוהל, ציוד בישול, אספקה, ערכת עזרה ראשונה, שקי שינה טובים ומפה, ו\או מדריך אמין, לפחות. המקום האחרון בו ניתן להצטייד באוכל הוא טסנגל, מרחק 4 שעות נסיעה מזרחה מהכניסה הצפונית לשמורה, אם כי מומלץ בהרבה לדאוג לכל הצידה באולגי, משם גם סביר להניח שתצאו.

אטרקציות בעיר

איזור הטאבן-בוגד -; צביר ההרים הצפוף בחלקה הצפוני של השמורה מספק פנוראמות שישאירו מעטים אדישים. זהו איזור מעולה לטיולי סוסים או לטרקים רגליים, ובנוסף גם מוקד משיכה למטפסי הרים. אל הר מלצ'ין, בגובה 4,050 מ', ניתן להעפיל ממחנה הבסיס (Base Camp) של הטאבן בוגד גם ללא ציוד מיוחד, ובנתיב ברור. מפסגתו נשקף נוף מרהיב של שאר פסגות הטאבן בוגד, כמו גם של מישור אוקוק (Ukok) בסיביר מצפון ושל קרחון פוטאנין המרשים מדרום. אל מחנה הבסיס ניתן להגיע בהליכה של בערך 5 שעות מהכניסה לשמורה, או ברכיבה. בכניסה לשמורה ישנה משפחה שמציעה סוסים והדרכה (בערך 10,000 טוגרוג עבור סוס ליום). בחורף ניתן לארגן גם טיולי סקי דרך סוכנויות הטיולים באולגי. מאיזור הטאבן בוגד תוכלו גם להגיע לאיזור האגמים בהליכה או רכיבה של יומיים-שלושה דרומה, מהכניסה לשמורה.

איזור האגמים -; בצדה הדרומי של השמורה נמצאים האגמים חוטון ו-חורגאן, שמספקים נוף מקסים ומקומות מצוינים לקמפינג. מלבד שיטוט או רכיבה לאורך האגמים, תוכלו גם לנסות ולדוג בהם. סוכנויות הטיולים באולגי יוכלו להשכיר לכם ציוד דיג ולהתלוות אליכם. ייתכן ותצטרכו להמציא אישור לדיג בשמורה. בררו על כך עם סוכנויות הטיולים.

טסאגאאן סאלה (Tsagaan Salaa) -; ה'עמק הלבן' נפרש על פני כ-15 ק"מ, מצפון לאפיק הטסאאגאן גול. זהו אמנם לא 'איזור חובה', אבל הוא יכול להפוך את המתעניינים בארכיאולוגיה מביניכם למאושרים מאוד. זהו המתחם העשיר ביותר בכל האלטאי, ולדעת מומחים רבים, גם בכל מרכז אסיה, של ממצאים קדומים מעשה ידי אדם, ויש בו אלפי פטרוגליפים, אבני 'בלבל', תלי קבורה ומונומנטים שונים, חלקם בני יותר מ-10,000 שנה. לאורך העמק ניתן למצוא מחנות אוהלים של משפחות מקומיות. ניתן להגיע לעמק בהליכה, אבל ייתכן ועדיף לשכור רכב שייקח אתכם אליו, או לשלב אותו ביחד עם טיול בשאר חלקי השמורה.

קניות ושווקים

אין מקומות להצטייד בהם בשמורה, למעט חנות שפתוחה באופן לא סדיר ליד תחנת הריינג'ר באיזור האגמים, שכדאי מאוד לא להסתמך עליה. המקום הקרוב ביותר לקנות בו אספקה הוא הכפר טסנגל, מרחק 4 שעות נסיעה מהכניסה הצפונית לשמורה. בטסנגל ישנן גם מסעדה או שתיים, ואכסניה שפתוחה לפרקים (אם כי ניתן גם להגיע להסדר לינה ואירוח עם אחת המשפחות בכפר). האופציה הטובה ביותר, באופן חד-משמעי, היא להצטייד באולגי, ממנה גם תצאו, ככל הנראה, לשמורה.

נוף בלתי נשכח מהר מלצ'ין. צילום: נעם טיראן

איך להגיע והתמצאות בשמורה

ישנן שתי כניסות לשמורה, הראשונה בצדה הצפוני מזרחי, כ-7 שעות נסיעה מאולגי, ליד תחנת שומר היערות (Ranger Station) שאינה יותר מ-2 בקתות חומר, מעל אפיקו של נהר הטסאאגאן גול, המנוקד ביישובי קבע קזחיים וחורשות מקסימות. כבר מכאן ניתן להבחין בצביר הטאבן-בוגד, שמהווה את חלקה הצפוני של השמורה, מרחק יום הליכה בערך. הכניסה השניה היא ל'איזור האגמים', שנמצא בצדה הדרומי של השמורה. מעבר בין שני אזורי השמורה אינו בעייתי עבור בני אדם וסוסים, אבל פחות מכך לכלי רכב. תחנת הריינג'ר נמצאת בין שני האגמים -; חורגאן ו-חוטון. עם כניסתכם לשמורה תתבקשו לשלם 3,000 טוגרוג עבור כרטיס כניסה. בנוסף, בשל הקרבה לגבול, תצטרכו לקחת איתכם היתר ממשמר הגבול (Border Permit), אותו ייתכן ותדרשו להציג בפני החיילים המסתובבים בשטחי הפארק. כדי להוציא את ההיתר תוכלו להיעזר בסוכנויות הטיולים באולגי, שיגבו מכם לרוב בסביבות 10$. קחו בחשבון שייתכן ותצטרכו לחכות עד יום עבורו.

במידה ואתם מטיילים באופן עצמאי, האופציה המועדפת היא שכירת רכב ונהג דרך אחת מסוכנויות הטיולים באיזור שיסיעו אתכם מאולגי עד לאחת משתי הכניסות של הפארק. ניתן גם לתאם תאריך ושעה בה ייאספו אתכם מהפארק בחזרה, במידה ואתם מסוגלים להתחייב למועד. סוכנויות הטיולים Kazakh ו-Blue Wolf, מוציאות הסעות כמה פעמים בשבוע, הן לכניסה הצפונית והן לכניסה הדרומית של השמורה. בואנים לרוב יש מקום ל-8 אנשים ועלות שכירת הואן בשלמותו צפויה להיות כ- 220 דולר (שמתחלקים בין כל הנוסעים), אם כי המחיר גם עשוי לרדת. בכל מקרה, כדאי מאוד לבצע סקר שוק לפני שתשלמו על הסעה כלשהי. אפשרות נוספת היא להגיע ברכב-שירות עד לסגסאי או לטסנגל (כ-5,000 טוגרוג) ומשם לנסות ולארגן נסיעה במחיר זול יותר.

מזג אויר

כמו בכל מונגוליה, גם בטאבן-בוגד החורף הוא יבש, קר וארוך והקיץ נעים וקצר, יחסית. פסגות ההרים נשארות מושלגות לכל אורך השנה. מרבית המשקעים יורדים בקיץ, בין החודשים יוני לאוגוסט, ובכמות כפולה מזו שבאולגי. הטמפרטורה השנתית הממוצעת באיזור נמוכה בכ-4 מעלות צלזיוס מהטמפרטורה השנתית הממוצעת באולגי, ובלילה היא עלולה לצנוח אל מתחת ל- 0, גם באמצע הקיץ, אם כי הימים הם לרוב נעימים, עם טמפרטורות נוחות שנעות סביב 20 מעלות.
 אל תגיעו לשמורה בלי ביגוד חם, שקי שינה טובים ואמינים, ציוד נגד גשם (בייחוד בקיץ) וקרם הגנה.

המלצת זהב

הטאבן בוגד הוא שמורת טבע מהיפות במונגוליה, אם לא היפה שבהן, עם שפע של נופים לראות ומגוון של הפרתקאות לחוות. כדאי מאוד לתכנן את הטיול בצורה כזו שתותיר לכם לפחות שבוע ליהנות ממנו, מבלי צורך למהר הלאה. זכרו שאתם בחופשה, ושייתכן ויעבור עוד זמן רב עד שתמצאו את עצמכם בתוך מקום כל כך מיוחד.

מה הכי לא כדאי בעיר

אל תסמכו על אנשים אחרים, או על מזלכם הטוב, בייחוד אם אתם מטיילים עצמאית. יש לזכור שלמרות שהפארק הוא אתר פופולארי, עדיין מדובר במונגוליה (ביחוד בשלהי העונה -; באביב ובסתיו). דאגו לאספקה, ציוד בישול (עדיפות גבוהה לבנזיניה), שקי שינה, ואוהלים. כמו כן, טפלו בענייניכם הלוגיסטיים, וודאו שאתם יודעים איך תחזרו - התייעצו עם מטיילים אחרים ועם סוכנויות הטיולים. בנוסף, קחו אתכם מדריך מנוסה ואמין, או מפה מפורטת. במידה ואתם מטיילים לבד, שקלו גם להביא אתכם מכשיר GPS.

בטיחות ואזהרות

ניווט - השבילים בשמורה הם ברורים למדי, אבל למרות זאת, הניווט בשטחי הפארק עלול להיות מאתגר. חשוב להביא איתכם מפה ועזרי ניווט (מצפן, GPS, במידת הצורך). שקלו גם לשכור את שירותיו של מדריך אם אתם חוששים להסתבך.

כלבים - כמו בשאר מונגוליה, גם בשטח הפארק יש סיכוי למצוא כלבים משוטטים ליד מקומות ישוב, או גרים של התושבים המקומיים. רוב הכלבים הם בלתי מזיקים, אבל במונגוליה תמיד קיים סיכון לכלבת, כך שעדיף להימנע מלהתקרב לכלבים, ולהתחסן לפני הגעתכם.

פינוי חירום - חשוב לזכור שהפארק הוא נידח ומרוחק. הגעה אליו מאולגי אורכת 7 שעות, ובמקרה חירום שמצריך טיפול רפואי, ייתכן ותרצו להתפנות לאולאנבאטר, ולא לעיירת המחוז. אי לכך, חשוב מאוד לוודא שפוליסת הביטוח שלכם מכסה פינוי שכזה, וכדאי מאוד לשקול אמצעי תקשורת, כמו לחצן מצוקה לווייני למשל.

קישורים רלוונטיים

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה