טרק הג'ומסום
טרק הג`ומסום מתחיל מג`ומסום בצפון ויורד דרומה לאורך ערוצו של נהר הקאליגנדאקי. ההגעה אליו היא בטיסה או כחלק אחרון של ה"אראונד". יש גם העולים אותו וחוזרים בטיסה או שבים ויורדים חזרה. הטרק מתחיל בג`ומסום בגובה של 2700 מטר בלבד ומסתיים בטאטופאני בגובה של 1200 מטר. משם ניתן להמשיך ל- Beni ולחזור באוטובוס לפוקרה, או לטפס ל- Ghorepani כחלק מטרק ה- Poon Hill. בחרנו הפעם לכתוב לפי ימים כדי לנסות ולהעביר את חוויית הטרק דווקא דרך המונוטוניות של הפעולות היום יומיות: קמים מוקדם, אוכלים משהו, הולכים לכפר הבא, מוצאים חדר, מתקלחים, אוכלים ומתחממים והולכים לישון מוקדם למחרת שוב ושוב ורק הנוף המדהים משתנה לאיטו והמקומיים חמים ומרתקים.
שילבנו קצת פרטים על מקומות לינה שהיו טובים עבורנו ובעיקר אוירה. החלטנו גם לוותר על תיאורי נוף מתישים ואנו מקווים ששיבוץ התמונות ישלים עבורכם את המראה. היום הראשון עם הנחיתה בג`מסום יצאנו מהכפר בדרכנו לכפר הציורי Marpa . שעתיים של הליכה לאורך הערוץ כשמלווה אותנו ברקע פסגתו של ה-Nilgiri North. התמקמנו בחדר בן ארבע מיטות ב- Paradise G.H - מלון נחמד שבצהרים כבר היה בתפוסה מלאה. ממש לידו גילינו מסעדה נהדרת ב- Neeru G.H. מכיוון שמקובל לאכול במקום בו אתה ישן, אנחנו ממליצים על האחרון. אורית קיבלה שם את הקפה הכי טוב אחרי הניקס האיטלקית בדרמסאלה.
היום השני: קמנו בשש וחצי בודקים שוב את הקפה הטוב ויצאנו לדרך. חלפנו על פני הכפר המקסים והמתויר Tukuche (זהו בדרך כלל היעד המועדף לשינה בלילה הראשון אך אנו מנסים להתחמק בגלל עומס המטיילים ולבחור כפרים קטנים יותר). המשכנו לכפר הציורי Larjung . התמקמנו בתחילתו ב- River Side G.H לא לפני שחילקנו בלונים בין כל ילדי הכפר הקטן Khobang. על הקטע הזה משקיפות ממזרח פסגות ה-Nilgeri וגם מחר הוא צפוי לעקוב אחרינו. עצי התפוחים עמוסי פרי. לא לחינם נקרא הטרק הזה גם בשם "דרך השטרודל". בחוץ כבר נשבו רוחות הצהרים החזקות והורידו את הטמפרטורה. התקלחנו ב-Hot Backet ונצמדנו לשולחן מכוסה מפה גדולה ששוליה נוגעים ברצפה. מתחת לשולחן הניחו פח עם גחלים לוחשות. אתה מתחיל להפשיר במעלה הרגליים, נתקל בתה היורד בגרון ואתה יודע שמכאן אתה לא זז. פותחים יומנים, עדי מחליטה לכתוב על הודו ועל האלים הרבים. החוויות משם זקוקות לסידור אחרון בראשה לפני שממשיכים הלאה. לשולחן החם מצטרפות ילדה בת 13 ואמה. שתיהן מצרפת והם מטיילות כך זה שנה וחצי. שני תרמילים קטנים, ללא פורטר, משלימות את ה"אראונד". החיבור הזה בין הילדות היה מדהים והזכיר לנו שוב שהן זקוקות לבני גילן. למחרת בבוקר קבענו להיפגש בכפר Lete.
היום השלישי: הקאליגנדאקי המשיך לזרום לאורך המסלול אך הנוף החל להשתנות. חלפנו על פני שוליו הרחבים של הנהר מטפסים ויורדים בין עצי יער שהתווספו לנוף מסמן לנו שאנו יורדים בגובה. כפרים קטנים צצו וחלפו. ממערב הפסגות המושלגות של Dhaulagiri וממזרח הר Nilgiri מסתיר מאחוריו את פסגת Annapurna 1. חלפנו על פני הכפר המתויר Kalopani והתמקמנו ב-Monten Top G.H. שבכפר הקטן Lete המתויר אף הוא. הצרפתיות שלנו הקדימו אותנו ואחרי Hot Backet , ארוחה וגחלים לוחשות מתחת לשולחן חזרנו למשחק Taki סוער וכתיבה ביומנים. עוגת תפוחים לא הזמנו כאן כי היא היתה על מצע צ`פאטי. שימו לב להבדלים הקטנים האלו בדרך השטרודל...
היום הרביעי: יום ארוך של עליות וירידות, חליפת שיירות של חמורים וסבלים שסחבו כמעט כל דבר למעט מקרר. מרתק לראות כיצד מתרחש המסחר כאן. סבל עם תרנגולות עובר מכפר לכפר, 200 רופי לתרנגולת שמנה. קצת לפני Dana נמצא הכפר הקטן Rukse היושב על מפל ענק. המקום נפלא לארוחה אך לא מצאנו בו מקום טוב ללינה. ערוץ נחל רחב חוצה את הכפר Dana ומתחבר לקאלי קנטאקי. המונסונים הרחק מאחורינו והנחל יבש כמעט לגמרי. הבנות חצו אותו כשהן מובילות (או מובלות), עדר כבשים גדול עמו המשכנו עד לפאתי הכפר ל- Kabin G.H. . הדאל-באת היה מצוין. עצי פרי רבים נמצאים בחצרות הבתים ובמטעים קטנים מצדיקים את השם דנה שפרושו בנפאלית "פרי".
היום החמישי: קשה להאמין שחלפו להם כבר חמישה ימים. נראה שרק אתמול יצאנו מג`ומסום. היום יעדנו היא העירה הקטנה Tatopani שפרוש שמה הוא מים חמים. התיישבנו בבריכת המים החמים שהעניק הטבע למקום ממש על גדת הנהר. שתי בריכות, הצפונית חמה יותר ופתח כניסת המים לוהט ממש. עשינו מחזורי טבילה בין הבריכה החמה לנהר הקר והלכנו לנוח על החוף החולי. אל תחמיצו. מקומיים וסבלים יצפו בכן הנשים, אך בעדינות וכדרך אגב. מהבריכות עולים שבילים למלונות הסמוכים. אנו אהבנו את הגן של Dolagery Lodge. במרחב הגן פזורים חדרים קטנים עם גינות פרטיות. האוכל מערבי, לא זול אך נותן תמורה יפה בעיקר למי שמסיים כאן את ה"אראונד" וממשיך לבאנדי ובאוטובוס לפוקרה. למרות השעה המוקדמת לא מצאנו בו חדרים פנויים וישנו בתחילת העיירה ב- Old Kamela. היום זהו יום מנוחה אך מחר מצפה לנו טיפוס ארוך.
כאן בטטופאני אנו מסיימים את טרק הג`ומסום ומתחילים את הטיפוס ל- Pun Hill . גם אותו נעשה יחד עם הצרפתיות שלנו מרטין ובתה מרין. היום השישי: הפורטר המקסים שלנו מעתיק ליומנו את משחק הצוללות שמאי למדה אותו אתמול כמו את הקסמים בקלפים שלשום. היום אנחנו הולכים אתו לקנות לו נעליים. יהיה מי שיאמר שאנו מקלקלים אותו, אך הוא בהחלט ראוי למתנה הזו. חמישה ימים שהוא הולך עם קפקפי גומי ואתמול נתפסה רגלו בגשר הכבלים והוא נפצע קלות. בימים הראשונים נדנדנו לו שיקנה נעליים אך משהתחמק בכל פעם ולאחר שראינו ששאר הסבלים הולכים כמותו, הפסקנו לנדנד. עד כאן טרק הג`ומסום. יש העושים את הדרך ביומים. אנחנו, שזמננו בידנו בחרנו בקצב איטי יותר.
הטיפוס לפון היל
היום השישי: היום יום רביעי ה-8.11.00. אנו רושמים זאת כי אין לנו כבר שום אחיזה בזמן. קמים בבוקר, מטיילים עד הצהרים, מתקלחים, משחקים טאקי בערב ורושמים ביומנים. הולכים לישון בין שבע לשמונה בערב וקמים בלי שעון בשש וחצי.טיפוס לא קל נפל בחלקנו היום. סיימנו את הטיפוס להיום בכפר הקטן Shika והתמקמנו ב- Shanti G.H. עלינו בגובה 700 מטר ומחר נטפס 900 מטר נוספים. הפורטר הנחמד שלנו הלך כמובן בכפכפים ואנו ויתרנו סופית על עניין הנעליים עבורו. לאורך הדרך פזורים כפרים קטנים או בתים בודדים וילדים קטנים ינסו למכור לכם פרי או שניים. הדרך מרובת מדרגות חולפת בתוך יערות ושדות אורז גבוה מעל ערוץ Kholang הזורם לקאלי קאנטאקי. פסגות האנאפורנה המושלגות מוסתרות מאתנו היום. אין כמו מנת הדאל-באת, אורז עם עדשים, כדי להחזיר אנרגיות לגוף. בטטופאני אותה עזבנו, יש אוכל מערבי מצוין אך ככל שעולים לכפרים הגבוהים והמרוחקים כדאי להסתפק במנה זו. בדרך כלל תקבלו תוספת גם אם לא תבקשו.
היום השביעי:
מ- Shika ל- Gorepani: הפרש הגבהים בין הכפרים הוא 900 מטר ומאי עשתה את הדרך בשעתיים יחד עם מרין, החברה הצרפתית שלה. אנחנו השלמנו את המסלול בשלוש שעות. Gorepani היא צומת דרכים וגם החלטות. ניתן להמשיך מכאן ל-Tadapani בדרך לטרק ה-ABC (Annapurna Base Camp), או לרדת לאורך נהר Khola ל- Birethanti ומשם באוטובוס לפוקרה. היומיים האחרונים לא היו קלים והקור העז ששרר ב- Gorepani השפיע סופית על ההחלטה. מחר אנו יורדים לכיוון פוקרה. Gorepani הנו כפר קטן שאינו שונה בהרבה משאר הכפרים למעט העובדה שהוא האפשרות היחידה ללינה אם ברצונכם להעפיל לרכס ה- Poon Hill בזריחה. עובדה זו יחד עם התאגדותם של בעלי הבתים, גרמה להקפצת מחירים גבוהה יחסית. גם האוכל יקר יותר. בתפריט המסעדה היה רשום גם מחיר החדר אבל בדולרים. לאחר שהסתובבנו כחצי שעה ראינו שמחיר החדר לזוג בדולרים הוא 1$. אחרי שלושה חודשים בהודו כבר מזמן הפסקנו לתרגם את הרופי לשקלים או דולרים... למרות שאנו בגובה 2800 מטר בלבד, הקור בערב מעיק. תנור עצים שהודלק במרכז החלל מחבר אותנו אליו עם שאר אורחי New Kamela G.H. והכביסה של כולם.
היום השמיני:
השכמנו בארבע וחצי בבוקר לטפס בחשכה 400 מטר כדי לחזות בזריחה מהפון היל. יצאנו נחושים לטפס בקלילות את ההר ונתקלנו בטור פנסים ארוך ומתמשך של מטיילים שהקדימו אותנו. הקדימו בחצי שעה נוספת, כלומר, שעה וחצי לפני הזריחה ואולי תחסכו מעצמכם את ההשתרכות בטור התיירים. בתמורה תוכלו לחזות בנוחות בזריחה בקור עז ואצבעות רגליים קפואות. להחלטתכם. הגענו לפסגה עוברים יפנים מדורגלי מצלמות ושאר אומות עולם. למעלה מ- 300 איש התקבצו כאן כדי לקבל את הזריחה ואנו קיבלנו את חלקנו. ערפילים מתחתנו, פסגות ההרים המושלגות פרושות מעל ולאורך האופק, מוארות באדום שהופך לכתום ומלבין ללבן בוהק. מחזה מרומם וקור מקפיא. ירדנו לארוחת בוקר. להפתעתנו דלק התנור בשנית ואנו הפשרנו סביבו. המשכנו לכיוון הכפר Tirkhedonga. חמש שעות של הליכה נוחה במורד הערוץ המסתיימות בירידה בת 500 מטר במדרגות תלולות. חציית הנהר ואנו בכפר על מרפסת Laxmi G.H. . העננים שחלפו מתחתנו נמצאים מעלינו עתה אך העמק יפה, על קירותיו התלולים משורטטות טרסות אורז קטנות וצומח יער דליל.
יום שישי היום ומאי מארגנת לנו זוג נרות לארוחת ערב. מחר אחרי הצהריים כבר נהיה בפוקרה. אנו משלימים תשעה ימים בהם הלכנו מ- Jomsom ל-Birethanti . יש העושים זאת בארבעה ימים אך רובם משלימים את הטרק בקצב הזה. שני הטרקים ובעיקר האחרון, הפון היל, מתוירים עד מאוד בעונה זו (באוקטובר כנראה עוד יותר), ולא אחת תמצאו פקק קל של קבוצת מטיילים. הנופים שונים ומשתנים מהרים חשופים ליערות צפופים והכפרים הבנויים על תיירות זו מצליחים לשמור במידה את האותנטיות של החיים בהרים בשילוב עם תנאי לינה ואוכל סבירים. בימי הבאים, בין פינוקיה של פוקרה, עוד נשוב ונתגעגע להרים.
מקווים שפיזרנו קצת ערפל.
דרך אגב, אם משהו מהגולשים שוקל להעתיק את חופשת הסקי שלו להרי ההימלאיה, אין בנפאל אתרי סקי ולא נראה לי שתרצו לגלוש עם מסכות חמצן. השבוע עלה מטפס הרים על האוורסט וירד אותו על מגלשי סקי. פעם שניה בהיסטוריה של ההר. אין לנו המלצות מעבר לכך...
בינתיים תוכלו להשאר ולגלוש באתר בעקבותינו.
להתראות בכתבה הבאה על שמורת צ`יטואן.
