יפן - כל מסע ארוך מתחיל בטיסה ממושכת
קישורים ממומנים
מה הדבר הראשון שעולה לכם בראש כשאתם שומעים את המילה "יפן"? פצצת אטום, צייתנות, דייקנות, גיישה, קידמה טכנולוגית? כן. יש ביפן, במידה מסויימת, את כל אלה, אבל עוד הרבה מעבר לזה. תרבות יוצאת דופן ומרתקת, מקדשים עתיקים, אינספור שווקים ועוד ועוד. הנה לפניכם טיול מסע ליפן. טיול שמתחיל בטיסה ארוכה.
מה אני יודע על יפן
סיכום זה אינו עבודת מחקר או מדריך טיולים, אלא מה ששמעתי, הבנתי ורשמתי בפנקס זיכרונותי כשלא נמנמתי. יש בו שגיעות, שיכחות וטאויות. הוא מכיל רק את מה שעשיתי וחוויתי בעצמי, חסרים בו פעילויות ומקומות שפסחתי. לכן, אבקש מהקוראים שלא לבקש ממני לתקן טעויות קטנות הנמצאות בו, כך אני זוכר את הטיול. נא לתקן רק את הטעויות הגדולות, אלו המעידות על בורותו של הכותב, כגון: "כתבת שיפן במזרח אסיה. טעות. יפן נמצאת בקצה מזרח אסיה". או "כתבת שהר הפוגי' מלא הוד. טעות. הוא מרהיב ביופיו". יש בסיכום כמה דברי הלצה והומור, רובם משולבים בטקסט כאילו היו אמת. על הקורא להפריד את המוץ מהבוץ, האוון מהתבן.
מה אני יודע על יפן? מה האסוציאציות הראשונות שעולות על הדעת? עם אכזר, טבע, קרבות מגע, פצצת אטום, סוברו, צייתנות, אחריות, דייקנות, חרקירי, גיישה, מוצרי איכות, קידמת הטכנולוגיה. הם מוזרים, שזו מילה אחרת להיותם שונים. שונים בשפה, בכתב, בדת ובמנהגים, ביחס לאנשים. משום מה אפילו נוהגים בצד שמאל, אולי דווקא, דווקא כדי להיות שונים. הם איתנו ביבשת, אבל רחוקים בדיוק כמזרח ממערב. מה אני יודע על ההיסטוריה שלהם? האם היו קיימים לפני מלחמת העולם השניה, כאשר חברו לגדול צוררנו? מה ומי היו בהירושימה ונגסאקי, שהתאיידו בחלקיק שניה? הרבה שאלות, הרבה בורות, הרבה חוסר ידע. האם בעוד שבועיים אדע את התשובות? קדימה - דרך צלחה.
נחיתה באוסקה וביקור בנארה
יום ב' 05/11/2007
הטיסה שיוצאת ב- 5.30 מבשרת שני לילות נטולי שינה. מטוס קטן וצפוף מביא אותנו למילאנו, את המזוודות נפגוש רק מחר באוסקה.
מילאנו. הגענו בבוקר קר ובהיר. אין צורך לאסוף מזוודות, האוטובוס הביא אותנו למרכז העיר. מי שמתכננת על אופנה איטלקית, נמצאת במקום הנכון - כיכר הדואמו. יש כאן שילוב של מוצרי יוקרה, כולם אינם לכיסי. הנה הכנסייה המפורסמת בעלת אלף הצריחים. האולם רחב וגבוה, וויטראז'ים על חלונותיו. כאן גם מצאו לנכון לקבור את נכבדי מילאנו, למשל את Alfredo Ilnebonso (שחי בשנים 1929-1954 ). כמה כסף עלי לבזבז בחנויות העיר כדי שגם אני אזכה לכבוד זה? (לא מייד, אבל גם לא בעוד זמן רב). בכנסיה בימה מרכזית והרבה פינות תפילה צנועות. הנה גבר צעיר כורע לפני לשכת כומר הווידויים. הם לא מזמרים בעליזות "אשמנו, בגדנו, דיברנו דופי..." כמו בערב שירה בציבור. הצעיר שופך את ליבו, דברי החרטה מוצאים אוזן קשבת. הכומר מסביר פנים, מעודד את החוטא, מכפר על עוונותיו, מורה את הדרך הנכונה. הצטרפתי לכמה מטיילים בבית קפה סמוך. בבוקר צח וקר שכזה מתאים ללגום שוקולטה מעולה, אני העדפתי גלידה.
קישורים ממומנים
המטוס ליפן חדש ומשוכלל, לכל נוסע מערכת טלוויזיה פרטית. מצאתי מושב פנוי ליד מעבר החרום, כמה זמן אפשר לשבת ליד דלת עם הכתובית : Imergency door opening ולא לנסות אם זה באמת עובד? ניצלתי את הרגעים של ההמראה, כדי ללמוד מהדיילת שבמטוס שני צוותים, כשהאחד עובד, השני ישן בגומחות שמעל תיקרת תא הנוסעים. לקחתי כדור שינה, גם בלי לספור כבשים העברתי חלק מ- 11 שעות הטיסה בשינה על הריצפה, ליד יציאת החרום. הגעתי לאוסקה עירני לחלוטין.
יום ג' 06/11/2007
נחתנו באוסקה ב- 11.00 בבוקר. שדה התעופה קנסאי ממוקם על אי מלאכותי. כבר בכניסה ניתן להתרשם מהיעילות היפנית. ליד דוכן מילוי טפסי הכניסה, כמה עטים ושני זוגות משקפיים. בשירותים גם ברז הסבון משפריץ אוטומטית. מכונות השתייה מחזירות עודף גם משטרות כסף. יעילות ושירות - כך הרושם הראשוני. סבלים מעמיסים את המזוודות על משאית, האוטובוס כבר מחכה, נפגוש את המזוודות במלון. הנהג, כמו כל נהגי האוטובוס בטיול, חבוש כובע, לבוש מכנסיים כהות, חולצה בהירה ועניבה, כפפות לבנות. הוא לא אוכל בזמן הנסיעה, מכבד את המקצוע. אוסקה, יחד עם קובה וקיוטו, היא מטרופולין ענק בן 30 מיליון איש.
שדה התעופה קונסאי
בניית האי המלאכותי הוא אחד הפרוייקטים הגדולים שבוצעו בידי אדם. בנייתו החלה ב- 1984 ונמשכה 5 שנים בלבד, עומק הים 18 מטר, וגובה האי 33 מטר מעל קרקעית הים. הוא מרוחק 3.5 ק"מ מהחוף, ומקושר ליבשה על ידי אחד הגשרים הארוכים בעולם. חיישנים מודדים את התנודות בקרקעית הים ומגינים על המבנה מסדקים והתמוטטות. הוא משרת 160,000 טיסות ו- 30 מיליון נוסעים בשנה. האי המלאכותי שוקע במימי האוקיינוס השקט בקצב של 1.5 ס"מ בשנה. המומחים לא יודעים האם מדובר ב"מחלת ילדות" והאי יתייצב, או שהמחלה כרונית והשקיעה תימשך או חלילה תיגבר.
שקיעה
בחזוני, אני עומד על החוף מול אי שדה התעופה קונסאו. בשמיים אלף גוונים של צבעי הקשת. רוח קרירה באה מן הים. כמעט כולו נעלם בים, רק מעט עוד מבצבץ מעל קו האופק. עוד כמה שניות אחרונות, והאי ישקע עד תום.
לקח
מאז ומתמיד נאבקו האלים בבני אנוש שקראו תיגר על האלים וניסו להנדס את הטבע, ההתגרות נדונה מראש לכישלון ואף צפויה לעונש. היוונים קראו לניסיון כזה "היבריס", אצלנו "מגדל בבל". היפנים דאגו תמיד לדיאלוג עם האלים, לאיזון נכון עם הטבע, להתערב רק במידה הנכונה. כשחדלו להאזין לקולו של הטבע, נקמו האלים. היהפוך שדה התעופה השוקע בקנסאי למגדל בבל מודרני?
נארה - עיר הבירה הראשונה של יפן. במאה השמינית בנו אותה היפנים כדוגמת העיר הסינית צ'אנג-אן, שהיתה מפותחת ועשירה, העיר הגדולה בעולם. היו בה מעל מיליון איש, אדמניסטרציה מסודרת, ביוב עירוני, משפט וסדר. רחובות שתי וערב, מנהיגות מסודרת. לחקות פירושו להעתיק גם את המקדש המרכזי.
מקדש דאי-ניצי – "שמש גדולה" - אלת השמש היא החשובה מכולם. כאן מבנה העץ הגדול בעולם, בתוכו גר פסל בודהה. המבנה מסמל את החיבור בין שינטו לבודהיזם, כי בודהה אינו אלא גילגול של אלת השמש. גילופי עץ מצופים זהב. הולכים בגן גדול, בתוכו סובבים איילים. הכניסה למקדש דרך שער בסגנון סיני, קורות ארזים ענקיות משתלבות ללא מסמרים. משני צידי השער פסלים, השומרים לבל תכנסנה רוחות רעות. השער גם מבדיל בין הפנים לחוץ - בין קודש לחול (שנאמר: המבדיל בין קודש לחו"ל, על חטאתנו ימחו"ל). גם שלוש המדרגות שבשער, מדגישות את ההפרדה. שדרת עצים מובילה למבנה העץ הענקי, בפתחו קטורת מעשנת. הרבה מבקרים מטיילים סביב, קבוצות תלמידים בתלבושת אחידה. בעידן המודרני אין ליפן מטרה שמאחדת את העם, ולכן הם שבים למסורת. המקדש אינו מיועד לתפילה, הוא מקום חילוני-דתי, שמקודש רק בזכות דמות הבודהה שגר שם. בודהה בתנוחת מודרה: ידו האחת פתוחה לאנשים, מזמינה את כולם ללמוד מדרכו. ידו השניה מורמת - מאצילה ברכה מתוך חמלה ונתינה. הוא מוקף בפסלי בודהה קטנים מוזהבים. ליד המקדש עץ ענק עם פתח צר בגזע, מי שמשתחל בתוכו זוכה למזל וברכה. פעם, כשהייתי רזה, צעיר ואינטלגנטי, יכולתי גם אני לעבור בנקב. סובבנו את הפסל ויצאנו לחורשה. איילים בכל מקום, על פי השינטו הם שליחי האלים. הם לא מפחדים מאנשים, ברצון יאכלו מכף היד, יצטרפו לצילום משפחתי. מזג האוויר מעט קריר, אידיאלי לטיול בחורשה בין עצים ואיילים.
Wabi-Sabi - עתיקות ובדידות
במערב, היכלי הקודש גדולים, חדשניים וצבעוניים. מטרתם להראות עוצמה, להיות "גדולים מן החיים". במערב נלחמים בטבע, משנים את הבריאה, הופכים סדרי בראשית. ביפן, הדרך אל הקודש עוברת דרך הדברים הישנים, בתוך בדידות, בין צללים. יש להשתלב עם הטבע מתוך ענווה, מתוך כבוד, מתוך הידיעה שאנו חלק ממנו. צללים, עצים מרשרשים, חוסר סימטריה, חוסר סדר ודיוק. זהו ה- Wabi-Sabi. הטבע לא מושלם, ואל לנו לעשות אותו למה שהוא אינו. המונח Wabi-Sabi משמש גם באומנות, בתיאור רגשות, יחסים בין אנשים. כאב, חוסר וודאות, אהבה נכזבת. ראש מנזר זן ביקש מאחד הנזירים לנקות את הגן. הנזיר גרף כל עלה, ניכש כל אבן, יישר כל מהמורה. הלך ראש המנזר וניער עץ, כדי שמעט עלים ינשרו על השביל. בטבע, הדרך אינה נקייה לחלוטין, לעולם יהיו עליה עלי שלכת. אין לישר את העץ כתורן או לקצוץ ענפיו כחיילים במסדר. יש לשמור על מהותו של הטבע.
מקדש קסוגה - מבנה בצבע כתום, סמל לתום וצניעות. הכניסה פנימה מותרת רק לכמרים. ליד המקדש, תלויים על עץ פתקאות מזל. בתוך הגן עצים בשלל צבעים - אדום, ירוק, צהוב וכל הגוונים שביניהם. שביל חצץ בתוך שדרת העצים מוביל למקדש. עמודי אבן, מאות פגודות קטנות, פעם דלקו בהן נרות שהאירו את הדרך. הנה היגענו לשער עם זוג אריות מאבן. גם כאן מטיילים צבאים בין העולים לרגל. השביל ממשיך ועולה לקודש, עוברים מדרגות ונכנסים למקדש. כמה אנשים מתפללים לקאמי, מוחאים כפיים כדי לקבל את תשומת לב האלים, ומבקשים. ליד המקדש מערכת ניבוי עתידות. אם הגורל ניבא טוב, קח את הפתק. אם ניבא אסון תלה את הפתק על עץ, הקאמי שבמקדש יהפוך אותו לטובה. נזיר כתום בגדים עוקף את הקבוצה ונכנס פנימה, הוא נותן את עצמו לטובת הכלל. כך זה ביפן, מדגישה המדריכה, קידמה ומסורת, טכנולוגיה וניבוי עתידות, זה לצד זה. מקדשי שינטו נועדו לרגעים הברוכים של האדם - חתונות, ימי הולדת ושאר ימים טובים. הבודהיזם מטפל גם בימים המקוללים, בזוהמה ובמחלות. יפן ושינטו הם אחד. יפני יכול לבחור אם להאמין בנצרות, בבודהיזם או להיות כופר, אבל אינו יכול לברוח מיישותו שהיא שינטו, שכן שינטו היא נשמת אפו. שמתם לב, אומרת המדריכה, שהגן אינו מושלם? הפגודות פצועות, עלים על השביל, העצים חוסמים את השמש? כך הוא הטבע, זה הוא ה- Wabi-Sabi.
שינטו - דרך האלים
הדת הלאומית של יפן. כל יפני הוא שינטו, בנוסף להיותו בודהיסט או נוצרי. השינטו דת עממית המקדשת את הטבע. שינטו אינו עוסק במוסר ואינו מחייב מצוות מעשיות. הוא עוסק רק בטהרה וקידוש הגוף. הניקיון חשוב, אסור לגעת בליכלוך, יש להבדיל בין הפנים לחוץ. לכן יש לחלוץ את הנעליים המזוהמות לפני שנכנסים הביתה. המיתולוגיה של שינטו נכתבה רק במאה השישית לספירה (בתור השוואה, סין מתועדת משנת 200 לפנה"ס). בשינטו ישויות בשם קאמי, כוחות הטבע המייצגות את כל הסובב. נחל, עץ, אבן, פרח כל אחד הוא קאמי. יש 8000 קאמי רשמיים, והרבה יותר קאמי פרטיים. הקאמי הם תופעות הטבע, הם כועסים ומתפייסים, מסייעים בפחד מאסונות. במנזר שינטו יש את החפצים הקדושים שהוענקו ליפנים מאלת השמש: חרב, אבן בצורת בננה, ומראה המסמלת את השמש. חפצים אלו חבויים בכל מקדש שינטו, רק הכמרים רשאים לראותם. משך השנים התפתחה בשינטו האמונה בקריאת עתידות, מזלות, נבואות של טוב ורע.
האוטובוס הוריד אותנו במרכז העיר. הזמן קצר, הנהג חייב לסיים את יומו במועד. המוני מסעדות לאורך הרחוב, בחלון הראווה תצוגת המנות עשויות פלסטיק, נאמן למקור עד פתיתי הפטרוזיליה מעל המרק. פירות במחירים גבוהים, חנויות עם תצוגה מוקפדת להגזים. הכביש המהיר לאוסקה חוצה את העיר על עמודים מעל התנועה הסואנת. כביש דו מסלולי לאורך קילומטרים רבים של גשרים, מול הקומות התחתונות של הבניינים.
בריאת העולם
היו היו שני אלים שירדו מהשמים בגשר שמימי: איזנדי ואיזנמי - זכר ונקבה., איזנדי טבל את חרבו במי נהר, ומהטיפות התגבש לו האי הראשון. האלים הזדווגו והולידו את שאר האיים. איזנמי ילדה את אל האש, חלתה בדיכאון לידה, וירדה לשאול. איזנגי האומלל ירד לחפש אותה, חיפש חיפש עד שמצא. איזנמי, כמו כל אישה מאז עד היום, במקום להכיר לו תודה, זעמה על שירד למקום מזוהם ומלוכלך והניסה אותו החוצה. הוא קרע את בגדיו, טבל בנהר, ומהטיפות שזבו נבראו שאר האלים. מהטיפה שזלגה מעינו נוצרה אלת השמש, מהטיפה שנשרה מאפו נוצר אל הסערה. בין האלים, כאילו היו אנשים, פרצו מריבות. אל הסערה שרף את שדות האורז, הקניט את אלת השמש ואפילו זרק עליה צואה של סוס. אלת השמש נעלבה, והסתתרה במערה (כך היה אז, הנשים של היום מחזירות מלחמה). חושך ירד על הארץ. התכנסו האלים וחשבו כיצד לפייס את הנעלבת ולהשיבה לרקיע. חשבו יום, חשבו יומיים, ניסו כך, ניסו אחרת, ללא הועיל. בסוף הגתה הלה (אישה) רעיון. היא רקדה ריקוד אירוטי, תוך כדי כך פשטה בגד אחר בגד עד שנותרה עירומה. האלים התלהבו, מחאו כפיים, יצאו מגידרם. הסתקרנה אלת השמש, פתחה את הדלת והציצה החוצה. מיד תפסו אותה האלים, השיבוה לרקיע והמליכוה עליהם. את אל הסערה גירשו לצפון. הוא מצא שם חרב, ונתן אותה לאלת האש. אלת השמש בירכה את בנו שישלוט בארץ, לימדה אותו חקלאות והעניקה לו מראה, אבן וחרב. לכן בכל מקדש שינטו ישנם שלושה חפצים קדושים אלו.
אצלנו הסיפור הרבה יותר אמוציונלי. בריאה תוך שבוע, גירוש מגן עדן, מלחמות בין אנשים. יצחק וישמעאל, יעקב ועשו, 11 האחים מול יוסף, מצריים מעבידה את ישראל, 10 המכות... זה לא מאבק שמימי. אצלנו מדובר במלחמות בין עמים, מלחמות אחים, בנים דחויים, משפחות הרוסות. כך הוא האופי שלנו - בני שם, וכך שלהם.
מלון Sheraton Miyako - מפואר, נוף יפה מהקומה ה- 16 על כל העיר. אנו נפגשים לראשונה עם אסלת השירותים היפנית. יסלח לי הקורא, אבל חובה לתאר את המתקן שמשמש אותנו כמה פעמים ביום. חובה נעימה ביותר. המושב מחומם, מערכת פיקוד מאפשרת לכוון את הטמפרטורה. בסיום השימוש ניתן לרחוץ בזרם ממוקד, או בשפריץ מפוזר. למרבית הבושה התקשתי למצוא את ידית המדיח, דודי כרמון - חברי לחדר איתר אותו תחת ידית מתכת בכיור. חדר השירותים תמיד מופרד מהאמבט, לעולם לא יכניסו את הליכלוך למקום שבו מתרחצים. חדר האמבט עמוס סבונים, שמפו, קרמים לגוף ולנשמה. על המיטה חלוק לבן, נעלי בד, בתוך הארון פנס שמסייע לחפש בלי להעיר את בן הזוג. כך יפן, מושלמת עד הפרט האחרון.
ערב. התאספנו בכניסה למלון ליד עץ האשוח. תחילת נובמבר, כנראה שסנטה קלאוס מקדים לבוא ליפן, שלא יאחר לאירופה. ליד המלון מרכז קניות. קומותיים ענקיות עם אוכל מכל הסוגים. דוכני בשר, יין, אוכל מוכן ושימורים. התפעלתי במיוחד ממגש סושי שמחירו 1000.00 ₪. כמה יוקרתיים יכולים להיות כמה נתחי דג שרוכבים על קמצוץ אורז?
מול המלון אולם עם מאות מכונות מזל ועשרות אנשים רתוקים למסך. כדורים קטנים מקפצצים בתוך המסך, מיעוטם חוזר למהמר בתוספת ריבית, רובם נבלעים ללא שוב. זה אחד המשחקים הטפשיים ביותר שראיתי. ברולטה על המהמר לנבא איזה מספר יעלה בגורל, ב- Black-jet יש מקום לחישובי הסתברות, אפילו ב-"עץ או פלי" צריך לנחש בין שתי אפשרויות. שם המהמר מחזיק בידית שמווסתת את קצב כניסת הכדורים למכונה, והעיניים בוהות באורות המרצדים ובכדורים המתרוצצים בפנים. האם אלה הם גאוני הטכנולוגיה שממזערים את המכשירים, שממציאים מכשירי טלפון סולרי שמכילים גם מצלמה, רדיו, 3MP, מקרן, אינטרנט, עוד מעט יכניסו בו גם רכב משפחתי? אלו הם ענקי טכנולוגיה - סוני, מיטשובישי, קנון, טויוטה?
לילה טוב. לא נזקקתי לשיר ערש. לאחר לילותיים נטולי שינה, נרדמתי עוד לפני שעצמתי עיניים.
יפן - ממשיכים את המסע
יפן - טיול בארץ השמש העולה
קישורים ממומנים
תגובות שהתקבלו
...
משום מה בחרת להרבות בתיאורים היסטוריים רבים, יותר מאשר לתאר מקומות שביקרת בהם או חוויות שונות.
תיאור מהפכת מייג'י קצת יוצר בלבול מכיוון שאינו עומד בקנה אחד עם האירועים ההיסטורים שאכן קרו וחבל שמי שאינו בקיא מקבל גרסה הזויה למדי של המהפכה. אך משום שביקשת לא לתקן..אז נחליק את זה ואני מוכן לקבל את הכתוב בכתבה בערבון מוגבל בלבד - מי שמעוניין לדעת חצי דבר על ההיסטוריה של יפן, יתקשה לקבל משהו מהכתבה הזו.
בכל זאת, קשה לי להבליג על פסקה קטנה בכתבה הזו ומה גם שמאוד חורה לי חוסר הכבוד לסוגיהארה. נכון שהוא לא החביא כמות בודדה של יהודים בביתו תוך סיכון חייו, אבל הוא עדיין הציל את חייהם של כמה אלפים (ביניהם חבר הכנסת זרח ורהפטיג ז"ל). המעשה האצילי הזה עלה לו ביוקר לאחר מכן! זו עובדה ששכחת לציין וחבל.
ביקשת לא לתקן אותך, אבל בשביל לא לתקן אותך חבל שלא התאמצת קצת יותר.
כל הכבוד על ההשקעה בהכנת הכתבה.

077-333-4555
ממני, מחבר הכתבה
05/11/09 05:24 gadtrab
משיקולי עריכה, הכתבה באתר שונה מהכתבה המקורית שהיא קובץ WORD. מי שהוא אנין טעםומבקש את האורגינל, מתבקש לכתוב אלי:
gadtrab@netvision.net.il ויקבל את הכתבה המקורית.