שם הארגון: Ashrivad מדינה: הודו (דרום מזרח), אנדרה פרדש, בעיר הנקראת Tuni
כתובת הארגון באינטרנט: www.freewebs.com/ashirvadhome
מתי התנדבתי: אפריל 2006
משך ההתנדבות: שבועיים (אפשר גם יותר)
סוג העבודה שנעשתה: עבודה בבית יתומים - משחקים, שירים, לימוד אמנות וקצת קצת עזרה בשיעורי בית וכו`. הילדים, כ-35 במספר, נעים בין הגילאים 5-15, כך שיש מגוון , אך לרוב יש להם הווי משותף.
מחיר ההתנדבות (+מה זה כולל): חינם חינם!! המגורים אצל המשפחה ההודית שמנהלת את בית היתומים, הם דואגים לאוכל, כביסה ואפילו אינטרנט! אבל חשוב להדגיש כי יש ציפייה לתרומה כלשהי לטובת בית היתומים (אפשר גם להביא בגדים).
תנאי המחייה: גרתי בבית המשפחה , חלקתי חדר עם הבן והבת (גילאי 16 ו19). הבית מודרני לחלוטין (מלבד השירותים.. ), בני המשפחה דוברים אנגלית . חשוב לציין כי העיירה עצמה לא רגילה כל כך לאנשים מערביים, יש לקחת את זה בחשבון.
מה היה החלק הכי טוב בהתנדבות? החיוך של הילדים, כמובן. על אף שהותי הקצרה, הילדים הקיפו אותי בחיבוקים, חום ואהבה ואני מרגישה שחשפתי אותם קצת לחוויות חדשות והנאה. התיידדתי גם עם משפחה מאחד הכפרים = אם חד הורית ושתי בנות מקסימות שגרמו לי (בתקשורת בלתי מילולית ) לתחושת קרבה עמוקה ואכפתיות הדדית.
מה היה הכי קשה? א. תחושת בדידות- הייתי האדם המערבי היחיד בכל העיר ולפעמים זה קשה לראות את המבטים הננעצים וכו`. המשפחה לקחה אותי כמה פעמים גם לכפרים מהם באו הילדים מה שהיה עבורי חוויה אנתרופולגית מעניינת מאוד אך גם הרגשתי שהיתה בזה נימה של ראוותנות (שימוש בי על מנת להראות את "האדם הלבן" ). ב. החינוך שהילדים מקבלים הוא חינוך נוצרי די אדוק ועם הרבה משמעת .לא תמיד היה לי קל לראות את זה , וגם את התנאים שבהם הם חיים, ולדעת כי אני לא באמת יכולה להשפיע הרבה עקב שהותי הקצרה והעובדה כי באתי מתרבות אחרת.
חוויה שכדאי שנדע: הילדים מאוד אוהבים לשיר והם שרים כל ערב שירי תפילה לישו בשפת telugu. לי היה מאוד מעניין לשמוע ולנסות לשיר איתם ובסוף אפילו קיבלתי מהמשפחה קלטת עם חלק מהשירים שהילדים אהבו לשיר. בתמורה לימדתי אותם לשיר את "אל המעיין" ובסוף הם שרו את זה כמעט בעל פה...
שורה תחתונה: ממליץ/צה *או* לא ממליץ/צה ולמה: ממליצה , למרות האוירה שהיא לא תמיד פשוטה. רצוי מאוד לבוא לא לבד ואז זה מקל גם על העבודה עם הילדים וגם על חווית המגורים. הערות נוספות: בחודשי הקיץ חם מאוד ויש מונסונים. כשאני שהיתי שם, כבר היה חום קיץ ישראלי (אך נסבל).

יעדי הכתבה