הקדמה

לפני תאור הטיול אני רוצה להעביר מספר נקודות על קובה בהתאם לראייתי האישי וממה ששמעתי מתושבים מקומיים: מיקומה הגיאוגרפי של קובה מציע נופים, אולם בהחלט לא יותר יפים מארצות אחרות באותו אזור, כך שמי שביקר בארצות כמו קוסטה ריקה או גואטמלה, נושא הנופים איננו בעדיפות ראשונה. יחד עם זאת, בהחלט מעניין לבקר בה מנקודות המבט של צורת החיים, המשטר, התושבים, הכלכלה וההיסטוריה.

הלינה אצל משפחות Casa Particular מאפשרת מגע קרוב לתושבים, שיחות איתם והתרשמות מהמצב הקיים. משפחות אלו בדרך כלל שיפרו את מעמדן הכלכלי ונראה לי שהן מעין מעמד ביניים. ראיתי משפחות שהעסיקו טבח ועוזרת בית. הם מדברים היום על שוק שחור שקיים - לדוגמא, אין אפשרות לרכוש מזגנים בקובה, אבל אצל חלק גדול מהמשפחות שגרים אצלם יש מזגנים, שנקנו בשוק השחור או מזגנים יד שנייה אשר הוחלפו במשרדי ממשלה.

היום קיימת שיטת הקצבות של מצרכים בסיסיים כמו סוכר אורז ועוד כפי שהיה אצלנו בתקופת הצנע וזאת באמצעות חנויות מיוחדות. המשכורת הממוצעת היא בין 15 ל-20$ והיא כמובן לא מספיקה, אלא מאפשרת להם לא למות מרעב. כמובן שכפריים, חקלאים וכאלה שגרים ביער הטרופי, מצבם מעט יותר טוב. קשישים וחולים כרוניים מקבלים הקצבת מזון נוספת.

בקובה יש שתי מערכות כספים - אחת של הפזו המקומי והשנייה של מטבע תיירים שנקראת cuc והוא בערך שווה ל-1.30 יורו ובו התייר משלם למשפחה עבור הלינה והאוכל וכן במרכולים קטנים. התושבים עצמם יכולים לקנות חלק המוצרים רק ב- cuc וזה מקשה עליהם. כדי להשכיר חדרים לתיירים, בעל הבית חייב ברישיון ממשלתי ועל הבית שלו יש סימן מיוחד. הממשלה גובה מבעלי המשפחות שמארחות תיירים סכום מסוים שנתי והיתרה היא הרווח של בעל הבית.

 תלמידי בית ספר יסודי מקבלים מדים בצבע מסוים ותלמידי תיכון בצבע אחר. כמו כן, ישנה בעיה בבניית בתים לזוגות צעירים ורובם חיים עם ההורים. אינטרנט יש רק לתיירים והוא מאד איטי. לתושבים הקובניים אין אפשרות לגלוש באינטרנט, הם יכולים רק לקבל ולשלוח דואר אלקטרוני לצורך אישור מקומות לינה בבתים שלהם. כמו כן, יש בעיה לעבור מאזור מגורים מסויים לאזור אחר.

הזמנת מקומות לינה: את מקום הלינה ללילה הראשון רצוי להזמין מהארץ לצורך הוויזה. את מקום הלינה הראשון הזמנתי דרך האינטרנט ואת הבאים דרך בעל הבית, אבל לא תמיד זה מוצלח. לעיתים נופלים גם בהזמנה הראשונה שעושים מהארץ, גם בהתאם להמלצות שהיו באתר "למטייל". זה קרה לי ולזוג נוסף שהגיע לאותו מקום. בכל מקרה, עם הגעתם לקאסה שאינכם מרוצים ממנה, תוכלו לחפש מקום אחר, אלא אם הגעתם ב- 2300 מותשים ואז אין חשק להסתובב. למחרת תוכלו להחליף מקום.

אוטובוסים: אני ממליץ לנסוע באוטובוסים של חברת Viazul אשר מיועדים לתיירים. הם מעט יותר יקרים אבל מאד נוחים. נהגי המוניות עובדים בממשלה אשר דואגת לקניית הרכב, הטיפול ברכב ומדים לנהגים. הנהג משלם לממשלה סכום מסוים ומה שנשאר זה עבורו.

 לפני תחילת הטיול הזמנו מהארץ את הכרטיס הגדול קובה - קוסטה ריקה - פנמה - תל אביב בחברת Cubana וכן טיסת פנים מהוואנה לברקואה (Baracoa). כמו כן הזמנו לינה בקאסה של חוליו ואלסה (Elsa y Julio), בהתאם להמלצות שהיו באתר. קיבלנו מהם תשובה חיובית מספר חודשים מראש וכן הנחיה לתת את הכתובת שלהם לצורך הוויזה. הכול נראה לנו נהדר.

לתחילת הכתבה

הוואנה

ב-23 נובמבר המראנו למדריד. אחרי שאספנו את המזוודות עלינו על אוטובוס ירוק שחיכה בחזית הטרמינל והסיע אותנו לטרמינל 1. חיכינו עד שפתחו את הטיסה ועמדנו שוב בתור כדי לקבל כרטיס עליה למטוס. בסך הכול עברו כ- 7 שעות עד שעלינו למטוס. לאחר הנחיתה עברנו ביקורת גבולות. לא שאלו הרבה שאלות אבל צילמו אותנו. רצינו להחליף כסף אולם אי אפשר היה להחליף באולם הנכנסים. יצאנו דרך המכס ואז החלפנו כסף - 520 יורו וקיבלנו 683 cuc. לקחנו מונית לקאסה של חוליו הנמצאת בהוואנה וייחה (עלות 25 cuc). עלינו למעלה וכאן חיכתה לנו הפתעה - למרות שהודענו להם מראש כי נגיע סמוך לחצות, הסתבר שאין להם מקום (השעה הייתה 23:30). האשה אמרה לנו שיש מקום בדירה סמוכה, אבל ללא ארוחת בוקר, אותה אנו צריכים לאכול אצלה. ירדנו והלכנו עם אשה שחיכתה למטה כדי לקחת אותנו לבית שנהיה בו. הלכנו עם המזוודות כ-10 דקות באזור לא נעים להליכה וצפוי לשוד. הגענו לבית, עלינו שתי קומות כשאנו כבר מותשים וקיבלנו חדר עלוב, שהיה הכי עלוב מכל החדרים שהיינו בהם בקובה. בנוסף לכך היה רעש מהסביבה עד 0500.

המלצתי - בהוואנה ללון או בודאדו או בסנטרו הוואנה, סמוך למדרחוב Obispo

שבת - 24/11/2007
 בבוקר התחלנו ללכת לעבר רחוב Parado. הגענו ל-park Central ושם עלינו על מדרחוב Obispo. צעדנו בו עד מלון אמבוס מונדוס אשר בו כתב הסופר המינגוואי. עלינו לחדרו בקומה החמישית שהוא מעין מוזיאון (כניסה - 2 cuc) אבל לא מיוחד. לאחר מכן עלינו לקומת הגג אשר בה מסעדה ורואים מכאן נוף מרהיב של העיר - שווה ביקור. אגב, עלות חדר במלון זה היא 160$. לאחר מכן הלכנו לכיכר ארמאס והמסעדות שבה, ולמבנה היפה של Palacio los capitanes generales. את הקתדרלה ואת מבצרי העיר העתיקה ראינו מרחוק. הסתובבנו ברחובותיה הצרים של העיר העתיקה, הגענו לכיכר וייחה (Viejo) ולכיכר סן פרנסיסקה. חזרנו למדרחוב ולאחר מכן התחלנו ללכת על הטיילת לאורך החוף כאשר מצד שמאל נמצא המבצר המלכותי - Castillo de la real Fuerza ולאחר מכן בזאר של סוף שבוע ומגרשי משחקים. כמו כן, ראינו את המבצרים אשר בגדה ממול. המשכנו ללכת עד המבצר Castillo de san Salvador de la Punta ולרחוב Parado. למעשה, אלה שני רחובות מקבילים ובמרכזם שדרה שהיא מעין מדרחוב. כנראה בגלל שזה היה יום שבת היו לאורכה ציורים של אומנים והרבה מטיילים קובניים. מאוד יפה.

לתחילת הכתבה

ברקואה

בבוקר אספה אותנו מונית לשדה התעופה הפנים ארצי. באולם היציאות ניגש אלינו איש ביטחון, לקח את הדרכון והתחיל לשאול שאלות בספרדית. אמרנו שאנחנו מבינים רק אנגלית אז הוא נעלם לרבע שעה וכשחזר, ניסה להסביר לנו שהוא מחפש מישהו שיודע אנגלית, שיגיע עוד מעט. בינתיים הגיע לאולם זוג ישראלי צעיר והתברר לנו שהבחורה דוברת ספרדית. ניגשנו יחד אליו והוא התחיל לשאול שאלות כמו מה אני עושה בקובה, לאן אנחנו נוסעים, במה אני עובד, מה עשיתי בצבא ועוד. לאחר מכן הוא החזיר לי את הדרכון. הבנתי שהמערכת שם מחייבת אותו לשאול שאלות ולכן הוא עושה זאת.

 הטיסה לברקואה ארכה שעתיים ומחוץ לשדה התעופה חיכה לנו אדם עם השם שלנו ועם אופניים, עליהם העמסנו את המזוודות. בתחילה הייתה עליה אז הלכנו ברגל, לאחר מכן עלינו על האופניים והוא הביא אותנו לקאסה של רפאל שהזמנו, אשר ממוקם ברחוב הראשי קרוב לקאסה דה לה מוסיקה ומשרד- Cuba Tour. קיבלנו חדר נפרד עם שירותים ומרפסת עם נוף יפה. המקום בהחלט הצדיק את ההמלצות באתר "למטייל". לאחר שהתארגנו, הלכנו לטייל בעיר הקטנה וטיפסנו למלון קסטיו ממנו יש תצפית יפה על העיר והאזור. בערב הלכנו לקאסה דה לה מוסיקה ומאד נהנינו מהתזמורות השונות שהתחלפו ומריקודי הסלסה שרקדו שם.

  • עלויות הקאסה: לינה - 20 cuc, ארוחת בוקר - 2 וחצי cuc, ארוחת ערב - 6 cuc. האוכל טעים
  • כתובת מייל: [email protected] 

לתחילת הכתבה

הכפר יומורי

בבוקר הלכנו ל- Cuba Tour, קנינו כרטיס אוטובוס לסנטיאגו דה קובה (15 cuc) וכרטיסים לתור של נהר ה- Yumuri בעלות של 22 cuc לאדם. יצאנו לטיול ברכב עם מדריך בשם רובן. לאחר כ- 20 דקות ירדנו מהרכב והלכנו ברגל כשעה ביער טרופי. המדריך הסביר על סוגי העצים והגידולים במקום ולאורך השביל היו מגורים של מקומיים. עצי הפרי השכיחים במקום היו קוקוס, בננות, קקאו, תפוזים ואשכוליות. מכאן המשכנו לכפר הדייגים. קבלנו זמן להסתובב בכפר, שבו יש עץ מיוחד עם גזע רחב, ולדבר עם המקומיים. מכאן נסענו לכיוון הכפר יומורי (Yumuri) הנמצא כ-35 ק"מ מברקואה. ליד המעבר הגרמני (alemanes Pass), כ- 500 מ` לפני הכפר, ירדנו מהרכב ועברנו במעבר שהוא צוק סלע שמתחבר למדרון שממול. השם הזה ניתן למקום מאחר שבעבר גרה כאן משפחה גרמנית אשר הייתה גובה כסף במעבר. בכפר יש תחנת עזרה ראשונה כמו בכל כפר, וכדי ללדת או לכל צורך רפואי אחר מזעיקים את האמבולנס מברקואה. הגענו לכביש שעובר על גשר מעל נהר היומרי, ירדנו לגדת הנהר, עלינו על סירת משוטים ושטנו כ-10 דקות. ירדנו על אי שהיו עליו מים בגובה של 20 סמ` (לעיתים המים על האי מגיעים עד חצי מטר). החלפנו את הנעליים בסנדלים, התרחצנו בנהר ולאחר מכן חזרנו עם הסירה לכביש וחזרנו לברקואה. בערב הייתה לנו שיחה מעניינת עם בעל הבית ומשפחתו. הסתבר שהוא, בשפתם, פרופסור לגיאוגרפיה (מורה), בנו הוא כלכלן שמרוויח 175 פזו מקומי (כ- 12 $), ואשתו מהנדסת, שמרוויחה 250 פזו מקומי (כ-15 $). הם גרים יחד עם ההורים כי בקובה זאת בעיה לבנות בית או דירה לעצמם. בעל הבית רפאל הזמין לנו מקום לינה בסנטיאגו דה קובה .

לתחילת הכתבה

הר יונקה

 מספר הערות כלליות: יש הבדל משמעותי בטיפוס על ההר כאשר השביל יבש (כאן זה כמעט לא קורה) וכאשר הוא רטוב. כשהשביל רטוב הוא הופך ממש לטרק אתגרי כי הוא בוצי ואפשר להחליק כל הזמן. לכן מומלץ לפני שיוצאים לבדוק את התנאים ולהחליט אם יוצאים או לא. כשהשביל רטוב ויורד גשם, העלייה והירידה קשים, בעיקר למטיילים מבוגרים. גם לצעירים שטיילו איתנו לא היה קל, בעיקר כשמגיעים לקצה העלייה. אורך הטרק הוא כ-8 ק"מ, גובה ההר - 573 מטר והחלק העליון שלו שטוח כמו שולחן. עלות הטרק לאדם - 32 cuc.

 בסביבות השעה 09:30 יצאנו לטרק להר אל יונקה (El Yynque). נוסעים כחצי שעה עד אשר מגיעים לכניסה של הפארק, שם משלמים. במקום יש אפשרות לקמפינג. צעדנו כ- 15 דקות בשביל בוצי עד נהר ה-Duaba. כאן נעלנו סנדלים והתחלנו לחצות את הנהר ברגל כאשר המים הגיעו עד לברכיים. לאחר המעבר החלפנו שוב לנעלי הליכה והתחלנו לטפס בשביל אשר עובר בתוך יער גשם, מטעי קקאו, קפה, קוקוס ועוד. הדרך הייתה חלקה מאד. לקחתי מקל וצעדתי בעזרתו, אך למרות זאת החלקתי מספר פעמים. לאחר שעתיים וחצי הגענו לנקודה בה המדריך אמר למלכה ולי שמכאן הדרך מאד קשה והוא ממליץ שנמתין להם עד שיחזרו, הסכמנו בלב כבד. גם עד כאן היה קשה. המקום שנשארנו בו היה כ-20 דקות מהפסגה. כשהקבוצה חזרה שאלתי את הצעירים איך היה והם אמרו שהקטע האחרון היה מאד קשה וחלק מהם בקושי הצליח לטפס על הסלעים הגבוהים. זה מעט הרגיע אותנו. הירידה הייתה גם קשה אבל לקחה פחות זמן. הגענו עד לנהר והתרחצנו בו כולנו כדי להתנקות מהבוץ. לאחר מכן חצינו שוב את הנהר, צעדנו עד לרכב וחזרנו העירה. כאשר הגענו לקאסה נתנו לכבס את הבגדים ולנקות את הנעלים תמורת תשלום.

לתחילת הכתבה

סנטיאגו דה קובה

קנינו בבוקר ב-Cuba Tour כרטיס לאוטובוס לילה מסנטיאגו לטרינידד (33 cuc) ולאחר מכן נסענו עם המזוודות על ריקשה אופניים לתחנת האוטובוס. בתחנה החלפנו את ה-ואוצ`ר לכרטיס, מסרנו את המזוודות וקיבלנו פתק. בשעה 14:15 יצאנו אוטובוס נוח עם שירותים בפנים ומיזוג אוויר. החלק הראשון של הדרך עוברת באזור טרופי יפה. בדרך היתה עצירה אחת בעיר גוונטאנמו (Guantanamo) ולאחר כ-5 שעות הגענו לתחנת האוטובוס בסנטיאגו. כאן חיכה לנו נהג מונית ולקח אותנו לקאסה. קיבלנו חדר גדול ומרווח עם שתי מיטות, מזגן ומאוורר, חדר אמבטיה ענקי ומים חמים, הטובים ביותר שהיו לנו בקובה וכן שקע ל-220 ו- 110 וולט.

  • כתובת: casa Colonial Laudelina, Comello Robert [Jegyey] 115, e/ 10 de Ochubre y Escudero
  • טלפון: +53-22653042
  • עלות החדר: 20 cuc אוכל טעים ארוחת ערב 6 cuc ארוחת בוקר 3 cuc

יום חמישי - 29/11/2007
 בבוקר התחלנו לצעוד ברחוב Robert. הגענו עד רחוב Corona, כאן פנינו ימינה והלכנו עד רחוב Aguilera. פנינו שמאלה והלכנו עד כיכר Cespedes שם נמצאים מלון קאסה גרנדה, בית העירייה, סוכנות הנסיעות של Cuba Tour ,Iglesia Cathedral ומוזיאון Ambiente Historico שלא ביקרנו בו. מהכיכר התחלנו ללכת לכיוון כיכר דולורס (Dolores). בדרך עברנו ליד מוזיאון Emilio Bacardi, המתאר את מאבקי העצמאות של קובה. הגענו לכיכר דולורס היפה עם המסעדות והכנסייה והמשכנו ללכת ברחוב Jose A Saco לכיכר De Marta, בה הוציאו בעבר הספרדים אסירים להורג. המשכנו ללכת מהחלק הצפוני של הכיכר על רחוב Bayamo, כאשר מצד שמאלנו בית החולים והגענו עד Avenida de los Libertadores. כאן פנינו שמאלה ומימיננו היו המבנים של בית המשפט. המשכנו ללכת כאשר מצד שמאל אתר העתיקות - Parque Museo Abel Santamaria. אחרי כ-100 מטרים פנינו ימינה והלכנו עד Avenida de Cespedes. כאן פנינו שוב ימינה והלכנו כמעט עד סוף הרחוב עד שראינו מרחוק את מלון סנטיאגו דה קובה. נכנסנו למלון היפה, עלינו לקומת הגג שלו ממנה נשקף נוף יפה של העיר. צילמנו, ירדנו והלכנו ברגל חזרה עד כיכר Caspedes. הגענו למוזיאון הרום שבו קבלנו הסבר על תהליך יצור הרום. בערב עלינו על האוטובוס לטרינידד, שעצר בדרך במספר ערים כמו Bayamo, Camaguey, Avila ועוד. הגענו לטרינידד בשעה 06:30.

לתחילת הכתבה

טרינידד

בעל הבית חיכה לי בתחנה עם השם שלי והלכנו ביחד כ -100 מטרים עד לקאסה. התעריף בטרינידד הוא מעט יותר גבוה, דומה לזה שבהוואנה, היות שהממשלה גובה מס יותר גבוה מבערים אחרות. יש להם חדר אחד בגודל בינוני, שנמצא בקומה השנייה. יש מקרר בחדר ומים חמים. השירותים מחוץ לחדר. בסמוך לו יש מרפסת גג גדולה. בהחלט מקום סביר, קרוב למרכז, לסופר קטן, למאפיה ול- Cuba Tour אשר מהווה בדרך כלל מקור לאינפורמציה, הזמנת טיולים רכב ועוד. בעלי הבית, מרלה ופרננדו, לא מבינים אנגלית אבל מאד נחמדים ופרננדו מבשל אוכל מעולה. לאחר שהתארגנו, הלכנו להסתובב בעיר הקטנה יחסית ובעיר העתיקה הקומפקטית. הלכנו לכיכר המרכזית, הכנסייה, המגדל ועוד. בערב כמובן הלכנו לקאסה דה לה מוסיקה ומאד נהנינו.

  • כתובת הקאסה: Casa Hospedaje Gust Room, Cabana`s Marla y Fernando, Calle Gustavo lzquierdo [Gloria]No-103-A
  • טלפון: 0053-41-993910
  • כתובת מייל: [email protected]
  • עלויות: לילה - 25 cuc, ארוחת בוקר - 3 cuc, ארוחת ערב - בין 6 ל-10 cuc, תלוי מה אוכלים.

לתחילת הכתבה

מפלי אל קובאנו

החלטנו לטייל למפלי אל קובאנו. יחד עם עוד שני צעירים ישראלים לקחנו מונית עד הכניסה לפארק המפלים. שילמנו 6 וחצי cuc לאדם. למקומיים הכניסה הרבה יותר זולה. בדרך היו מעט ירידות ועליות, כמעט בלי בוץ. הדרך יפה ועוברת בין עצי יער ולאורך נהר. עברנו במקום שמיועד לקמפינג שם בדקו לנו את הכרטיסים. סה"כ אורך המסלול הוא כ-3 ק"מ ובסופו הגענו למפלים היפים והבריכה. עומק הבריכה הוא כ- 9 מטרים והיו בה מים. נכנסתי לשחות. בצמוד לבריכה יש מערת סטלקטיטים ושחיתי לתוכה. בדרך חזרה הופיע על השביל חץ לכיוון מסעדה. הלכנו לפי הסימון והגענו לכניסה של הפארק, שם היתה המסעדה. נהג המונית חיכה לנו בשעה 14:00 כפי שקבענו וכאשר הגענו לטרינידד שילמנו לו 30 cuc לארבעתנו. אפשר לעשות את הדרך למפלים גם על ידי רכיבה על סוסים. בבדיקה עם משכיר סוסים הסתבר שהעלות היא 5 cuc לשעה והטיול לוקח לפחות 3 שעות. אנחנו העדפנו לקחת מונית באותה עלות. בערב שוב הלכנו לקאסה דה לה מוסיקה. לאחר מכן הלכנו עם חברים ל- Casa de La Trova, מאד נהננו לראות את רקדני הסלסה הנפלאים.

לתחילת הכתבה

עמק איגנסוס

הלכנו ל- Cuba Tour וקנינו כרטיסים לעמק איגנסוס - 10 cuc לאדם. מהמשרד הלכנו ברגל ברחוב Simon Bolivar עד שנתקלנו בפסי הרכבת. כאן פנינו שמאלה והלכנו עד תחנת הרכבת. במקום היה קטר כמו הקטרים של לפני 70 שנה, שנוסע על פחם בוער ומחוברים אליו שתי קרונות. ב- 09:30 הרכבת התחילה לזוז וכעבור 10 דקות עצרנו כדי למלא מים במיכל הקטר. זזנו עוד כ-200 מטרים, הרכבת עצרה והזמינו אותנו לעלות לקטר ולראות כיצד מסיקים אותו. לאחר מכן המשכנו לנסוע עד אשר הגענו לתחנה הראשונה. ירדנו למשך שעה וביקרנו בשוק שמוכרים בו עבודות יד, תכשיטים, מפות וחולצות, וכן במגדל אשר בעבר שימש כתצפית על העבדים שעבדו בשטח. טיפסנו עד החלק העליון במגדל וממנו נראה נוף יפה. לאחר מכן ראינו כיצד סוחטים מיץ מקנה סוכר באמצעות מתקן מיוחד ושתינו את המיץ הטעים. עלינו על הרכבת ונסענו לתחנה הבאה בה היתה מסעדה ולידה חווה. קיבלנו הפסקה של שעה וחצי, אבל לא היה מה לעשות כאן ולמעשה זאת הייתה דרך להביא אותנו למסעדה, שהיתה יחסית יקרה. לאחר מכן חזרנו ברכבת העירה. לדעתי, החלק השני של הטיול מיותר, העמק כללית יפה אבל הייתי בוחר בטיול זה בעדיפות נמוכה. בדקנו ב- Cuba Tour אפשרות לטייל ל- de Collantes Topas ולצאת לטרק ולמפלים. יש שני מפלים אחד יותר קשה והשני יותר קל, ובעונה זאת בדרך כלל הדרך יחסית יבשה.

מספר נתונים:
 אם יש 6 מטיילים, נותנים רכב בעלות של 43 cuc לאדם, במידה ויש 2 אנשים, נוסעים בג`יפ בעלות של 55 cuc לאדם. העלות כוללת מדריך + ארוחת צהריים והליכה של 3 ק"מ בקושי בינוני. מבחינתנו זה לא הצדיק את ההוצאה, משום שהיינו כבר במפל אל קובאנו. בערב הלכנו שוב עם חברים ל- Trova Casa De La ומאד נהננו.

אזהרה: כאשר ישבנו בקאסה דה לה טרובה, פגשנו בחורה ישראלית עם הסיפור הבא: היא רצתה לטייל במפלי אל קובאנו. בקאסה הפנו אותה למשכיר סוסים שירכוב איתה למקום והיא נתנה לו גם את עלות הכניסה לפארק. הסתבר שהוא לקח אותה למפל אחר, פחות יפה, ללא בריכה ואת דמי הכניסה לקח לעצמו. גם במדריך העולם מופיעה אזהרה כזאת, לכן כדאי לעשות את הטיולים דרך סוכנות הנסיעות ובמידה ואתם עושים הסדר פרטי, שלמו רק בסיום הטיול.

לתחילת הכתבה

חוף הים אנקון

בבוקר הלכתי לתחנת האוטובוס לבדוק נסיעה לוינאלס (Vinales) דרך סנטה קלרה (Santa Clara), כדי לראות את המוזיאון של צ`ה גווארה. עלות המונית - 180 cuc, כולל הסיור באנדרטה ובמוזיאון בסנטה קלרה, אולם ביום שני המוזיאון סגור. המחיר סביר כאשר יש 4 איש במונית, אולם לשניים זה יקר מדי. כאשר נוסעים ישירות במונית לוינאלס, העלות היא 40 cuc לאדם ומגיעים בסביבות 14:00. אפשרות נוספת היא לנסוע באוטובוס שיוצא להוואנה בשעה 07:30 ומגיע אליה בסביבות 13:00, ושם להחליף לאוטובוס לוינאלס. העלות היא 37 cuc. החלטנו לנסוע במונית.

 החלטנו היום לבלות בחוף הים. ליד Cuba Tour עומד אוטובוס התיירים בצבע אדום שמסיע לחופי הים, קנינו כרטיס הלוך וחזור (2 cuc). נסענו לחוף אנקון (Ancon) שהיה מלא תיירים. הגענו לחוף לאחר 25 דקות. במקום יש גם מלון בשם Ancon וכן עוד שני מלונות לאורך החוף. החוף ממש יפה - רצועת חול לבן ברוחב של כ-30 מ` שלאורכו בונגלוס, כסאות נוח ומסעדה. הים היה שקט כמו ראי ולאחר שהתרחצנו ונהנינו מיום שמש יפה חזרנו באוטובוס של שעה 15:00 ובקאסה ביקשנו מפרננדו שיזמין לנו מקום לינה בוינאלס ובהוואנה.

לתחילת הכתבה

וינאלס והאזור

בבוקר נהג המונית בא לאסוף אותנו. בתחילה הכביש עובר במקביל לחוף הקריבי, לאחר מכן מתרחקים עוברים את Cinfuegos וכעבור שעתיים מגיעים עד לאוטוסטראדה. כאן עצרנו לחניה. לפני הוואנה עלינו על כביש עוקף עד שהתחברנו לאוטוסטראדה לפינאר דל ריו (Pinar Del Rio), כאן עצרנו שוב להפסקה במסעדה על שפת אגם. המשכנו לנסוע עוד כשעה וחצי עד שלט המפנה ימינה לכיוון וינאלס. הורידו אותנו בקאסה שהזמנו. המקום לא מצא חן בעיננו ויחסית היה יקר למקום. לקחנו את החפצים והתחלנו ללכת לכיוון המרכז. כעבור כ- 200 מטר נכנסנו באותו רחוב לקאסה אחרת, חדר יותר גדול עם חלון, שירותים מרווחים ומים חמים.

  • הכתובת: Casa Elisa, Calle Rafale Trejo no`37, Vinales
  • טלפון: 796026
  • עלות: 15 cuc

יום רביעי - 5/12/2007
החלטנו לסייר באזור באמצעות אוטובוס התיירים. בנוסף לנהג היה באוטובוס מדריך דובר אנגלית, שהסביר את מסלול הטיול. בעיקרון, אפשר לרדת בכל תחנה שרוצים ולעלות על האוטובוס בפעם הבאה שהוא עובר. התחנה הראשונה בה עצרנו הייתה מלון Ermita שממנו תצפית יפה על העיר והסביבה. עברנו ליד מרכז האינפורמציה לתיירים אשר בו מידע לגבי טיולים באזור ולאחר מכן נסענו למלון נוסף - Jazmines, אשר ממנו רואים נוף נהדר של עמק וינאלס שבחלקו דומה לגווילין שבסין. מכאן נסענו לאתר הפרה היסטורי, אשר בו ציור קיר ענק ומרשים על צלע הר ובו מפלצות, דינוזאורים ועוד. מכאן נסענו עד קואבה דה סן מיגל (Cuevas de san Miguel). כיום זו מסעדה ודיסקו ומציעים כאן משקה בשם פלנקה. צעדנו בתוך המערה והגענו עד מערת אינדיאנים. שילמנו 5 cuc בכניסה. זאת מערה יפה, בחלקה הולכים ובחלקה שטים בסירה, בהחלט מקום שווה ביקור.

לתחילת הכתבה

הוואנה

בבוקר הלכנו לתחנת האוטובוס וקנינו כרטיסים להוואנה (12 cuc), אליה הגענו כעבור כ- 3 שעות. לקחנו מונית לקאסה שפרננדו הזמין עבורנו, אבל הסתבר שלא היה מקום אצלו. לקחנו את נהג המונית, הסתובבנו בודאדו, ולבסוף מצאנו מקום ליד מלון הוואנה ליברה עם אוכל טעים, מים חמים וטובים וחדר בגודל בינוני. בעל הבית הוא גם מדריך טיולים.

  • כתובת: Raudel Recio Cabrera, Calle K# 518 Apto. 1 e/25 y 27, Vedado
  • טלפון: 53-78323889
  • נייד: 53-52816267
  • כתובת מייל: [email protected]
  • עלות: 25 cuc ללילה, ארוחת בוקר - 3 cuc, ארוחת ערב - 7 cuc.

לאחר שהתארגנו, הלכנו עד מלון הוואנה ליברה, שם פנינו שמאלה על רחוב L וירדנו ברחוב 23 עד מלון National. נכנסנו למלון היפה, בו מתקיימות הופעות שונות. רצינו ללכת להופעה קובנית, אבל אמרו לנו שהערב היא לא מתקיימת. חזרנו בהליכה נעימה ברגל למלון.

יום שישי - 7/12/200 
לקחנו מונית לפלסה דה לה רבולוסיון ולקפיטוליו (5 cuc). לאחר מיקוח הסתובבנו מעט במקום, צילמנו והמשכנו לקפיטוליו (3 cuc ועוד 2 cuc עבור צילום המקום). בהחלט שווה ביקור. ראינו את האולם שהיה פעם מושב הקונגרס ואת הבניין עצמו שהוא יפה ומעניין מבחינה אדריכלית. המשכנו ברגל עד מדרחוב אוביספו. ב- Tourist Information אמרו לנו שבתיאטרון הלאומי של קובה, שנמצא בכיכר המהפכה, יש הצגת מתנה משעה 16:00, והופעה נוספת משעה 20:30. בנוסף, בבלט ובתיאטרון ליד ה-קפיטוליו יש בשבת הופעות בשעה 20:30 וביום ראשון הופעת מתנה בשעה 17:00. בדיעבד, הסתבר שהמידע היה שגוי. משם המשכנו לטיילת, הלכנו לכל אורכה עד ודאדו ולקאסה שלנו.

 אחה"צ נסענו במונית לבית הקברות שהוא ענקי ובו קברים מעניינים. מכאן צעדנו עד לכיכר המהפכה והסתבר שההצגות היום אינן מתקיימות וכדאי לברר מראש בטלפון. לאחר מכן הלכנו לאנדרטה של חוסה מארטה, שמתנשאת לגובה של כ-140 מטר ולפסל השיש שלו. רצינו לבקר במוזיאון שנמצא בחלקה התחתון של האנדרטה, אבל הוא כבר היה סגור. בדרך לקאסה עברנו ליד הטרמינל דה אומניבוס, הגענו לאנדרטה של חוסה מיגל גוטס והמשכנו עד רחוב 23, שם פנינו ימינה והמשכנו בו עד מלון Habana Libre.

יום שבת - 8/12/2007
בבוקר הלכנו לבית הכנסת הנמצא ברחוב 13. ביקרנו בפנים, חזרנו לרחוב 23 וירדנו איתו עד הטיילת. בצד שמאל יש בניין של חברות התעופה. נכנסנו למשרד של Cubana ואישרנו את הטיסה לקוסטה ריקה. לאחר מכן לקחנו מונית עד מוזיאון המהפכה אשר נפתח בשעה 1000 (כניסה - 5 cuc), בהחלט שווה ביקור. רצינו להיכנס למוזיאון האומנויות הסמוך אבל הוא היה סגור. עליתי לתצפית על בניין באקרדי אשר ממנו תצפית נפלאה על העיר, טיילנו עוד באזור ולאחר מכן לקחנו מונית ל-ודאדו, שם אכלנו את הגלידה המפורסמת אותה אפשר לקנות רק ב-cuc (מחיר - 4.8 cuc).

בערב הלכנו למלון National וקנינו כרטיסים להופעת פולקלור של להקה בשם: Buena vista social club, בהחלט נהנינו (עלות כרטיס ללא ארוחת ערב - 25 cuc, עם ארוחת ערב - 50 cuc). בחצות חזרנו לקאסה, ולפנות בוקר יצאנו לשדה התעופה כדי לטוס לסן חוסה.

 לחלקו השני של המסע לחצו כאן

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה