הקדמה

זאת הפעם השנייה שאני מבקר בסין, לאחר 15 שנה. בביקור זה מצאתי סין מאד שונה, במובן של ערים מודרניות, מערכת כבישים טובה, פחות אופניים בכבישים, יותר מכוניות וטלפונים סלולאריים כמעט לכל תושב, כולל בכפרים. גיליתי שנוצר מעמד בינוני וגבוה, בעל יכולת כספית, המבקש גם לרכוש מוצרי איכות וכמובן ממלא מלונות, מסעדות וטיסות פנים. הטיול שלי הפעם התמקד בעיקר בחבל יונאן וטיבט, מקומות שלא הייתי בהם. כאשר תכננתי את הטיול, קבעתי את עיקריו בחבל יונאן, אולם לגבי ההמשך לטיבט, הכול היה תלוי באפשרויות במקום. היו לי מספר אלטרנטיבות: הצטרפות לטיול ג`יפים של שישה ימים משנגרילה דרך ה- Back Door לטיבט, טיסה משנגרילה ללאסה, כאשר את הפרמיט אני מוציא בשנגרילה או נסיעה של שישה ימים באוטובוסים משנגרילה דרך ה- Back Door לצ`נגדו (Chengdu) ומשם ללאסה. כאשר הגעתי לסין, הסתבר לי שהנתונים אשר הצטיידתי בהם מהרצאות וטיפים באתר כבר לא עמדו במבחן המציאות ועל כך בהמשך.

לתחילת הכתבה

מבייג`ינג לקונמינג והאזור

יום שלישי/רביעי - 16-17/9/2008 - יצאתי בבוקר בטיסת אל על לבריסל. בשעות הצהריים עליתי על טיסה של Air China לבייג`ינג (Beijing). נחיתה ב-17/9 בבוקר והסעה חינם של המלון שהזמנתי מהארץ אספה אותי.

יום חמישי - 18/9/2008 - בבוקר טסתי מבייג`ינג לקונמינג. משך הטיסה כ-3 שעות. כאשר הגעתי לקחתי מונית למלון Camilla, שהזמנתי מהארץ. הסתובבתי מעט בעיר ובדקתי אפשרות לשכור רכב ונהג ליום בחברת נסיעות שבתוך המלון. הסתבר לי, שעלות רכב ליום בתוך העיר היא 400 יואן ומחוץ לעיר 500 יואן. ויתרתי. בסמטה הנכנסת למלון יש משרד כרטיסים של המלון, אשר מוציא כל בוקר מיניבוס ליער האבן בעלות של 90 יואן וחוזר באותו יום. עלות חדר זוגי במלון היא 220 יואן. בבעלות המלון גם הוסטל שבו יש רק מיטות בחדרים משותפים ו- Building no `3, שהוא המלון הישן ובו עלות חדר עם שירותים היא 120 יואן.

 Camellia Hotel

יום שישי - 19/9/2008 - בבוקר עליתי על המיניבוס ונסענו ליער האבן. משך הנסיעה כשעה וחצי על כביש טוב שמצדדיו שטח ירוק. הגענו ונאמר לנו לחזור לרכב בשעה 15:00. לפני דלפק הכרטיסים היו מדריכים/ת בתלבושת מסורתית ששאלו אם אנחנו רוצים מדריך. לא לקחתי. במקום גם דוכני מזכרות ואוכל, מאד מתויר. קניתי כרטיס (140 יואן). מצידו השני של הכרטיס מופיעה מפה של יער האבן. התחלתי לצעוד בשבילים מסומנים ומרוצפים. הלכתי בעיקרון בסיבוב מעגלי ומדי פעם יצאתי מהמסלול. למי שקשה לו ללכת, יש גם רכב פתוח עם מדריכה, כמובן בתשלום. המקום בהחלט יפה, מרשים ומטופח ושווה ביקור. סיימתי את הביקור לאחר 3 שעות. לדעתי, זה זמן מספיק ובסביבות השעה 15:00 התחלנו לחזור לקונמינג.

שבת - 20/9/2008 - מאחר ולא הצלחתי להצטרף לטיול קבוצתי בעיר, שכרתי נהג מונית, שהסכים לקחת אותי במחיר של 150 יואן למקדשים שונים בעיר ולהמתין לי. המקדש הראשון שנסענו אליו היה Yaungton. הנסיעה ארכה כחצי שעה. דמי כניסה - 6 יואן. המקדש עצמו הוא יפה ושווה ביקור. עולים בשביל, כאשר מדי פעם עוברים חלק אחר של המקדש, שבתוכו פסלי בודהה שונים. לבסוף מגיעים לחלק העליון שבו בריכה. לדעתי, מספיק להקדיש למקדש זה כשעה. חזרתי למונית ונסענו שוב כחצי שעה עד מקדש הבמבוק. גם כאן צועדים בעליה קלה. יש כאן המון סינים שמתפללים ליד פסלי הבודהה, יחד עם הנזירים. המקדש הזה שווה ביקור ומספיק להקציב לו כשעה. מכאן נסענו למקדש הזהב. שחררתי את הנהג ושילמתי כניסה (20 יואן). כדי להגיע למקדש יש לעלות הרבה מדרגות. יש גם הסעה בתשלום, אך אני התחלתי ללכת והגעתי לאחר כ-10 דקות. המקום יפה ומטופח מאד ויש בו הרבה גנים וחלקת יער. ביום שבת הרבה סינים באים לכאן לפיקניקים ולטיול ויש כאן גם הרבה מסעדות. עברתי מספר מקדשים בדרך ומשני צידי השביל ניצבו פסלים של חיות. הגעתי למבנה שמטפסים בתוכו ובחלקו העליון יש פעמון גדול. כמו כן, נשקף מכאן נוף יפה. כדאי לבקר במקום זה ולהקדיש לו עד 3 שעות. ירדתי עד לתחנת האוטובוסים הסמוכה וחזרתי למלון. נסעתי באוטובוס מספר 71 עד לתחנה של אוטובוס מספר 5, שמגיע מול המלון.

לתחילת הכתבה

דאלי

יום ראשון - 21/9/2008 - במשרד הכרטיסים של המלון קניתי כרטיס באוטובוס אקספרס לדאלי (Dali - עלות 125 יואן). בשעה 09:00 עלינו על מיניבוס שלקח אותנו מהמלון לתחנת אוטובוס האקספרס, שם עליתי על האוטובוס שהיה מצוייד במזגן, שירותים וטלביזיה. יצאנו מהעיר ועלינו על כביש אגרה בן שלושה מסלולים בכל צד. לאחר שעה וחצי עברנו את יער האבן והמשכנו לנסוע בדרך יפה וירוקה. כעבור שעתיים וחצי עצרנו לאוכל ושירותים. כאשר מתקרבים לדאלי, הדרך נעשית יותר יפה. הגענו לתחנה הסופית בדאלי החדשה לאחר כ-4 וחצי שעות. ירדנו ולקחתי עם עוד זוג מונית למלון, שנמצא בדאלי הישנה בעלות של 40 יואן. התארגנתי במלון, בחדר עם שירותים בעלות של 120 יואן ללילה. לאחר מכן, יצאתי לטיול הכרות בעיר הנחמדה. המלון המומלץ, אותו הזמנתי מהארץ, מנוהל על ידי Dave Shao, אוסטרלי, שנשוי לסינית:

 The Jade Emu - International Gust House

יום שני - 22/9/2008 - החלטתי לטייל על ההר ולצאת למסלול ה- Jade Belt Path. הזמנתי מונית, שתיקח אותי לתחנת הרכבל המכוסה בשם Gantong Cable car, שנמצאת מחוץ לעיר. עלות המונית - 20 יואן. עלות הכניסה לפארק ולרכבל - 60 יואן הלוך וחזור, 50 יואן לכיוון אחד. בצידו השני של כרטיס הכניסה יש מפה קטנה של המקומות והמרחקים לאורך הטרק. עליתי לרכבל לנסיעה די איטית, המטפסת למעלה. הגענו לתחנה העליונה. מאד יפה כאן, נמצאים בתוך יער ויש כאן שבילי הליכה. אחד מהם מוביל לבריכה ובהמשך למפל מאד יפה ולכיוון קניון גדול, הכול משולט. לאחר שטיילתי באזור, עליתי מתחנת הרכבל במדרגות לפי שילוט עד בית התה העליון. עוברים אותו, וכעבור 50 מ` מגיעים עד לשביל מרוצף, שעליו מפה פנוראמית של האזור, הכוללת כיווני הליכה ומרחקים. אני בחרתי ללכת בדרך זאת עד Temple Zhonghe, מרחק של כ-11 ק"מ. השביל המרוצף הזה נבנה על ידי תושבים מקומיים בסוף שנות השמונים, ועובר בגובה של 2600 מ`. התחלתי ללכת בשביל. הדרך לא קשה, אין עליות וירידות משמעותיות ומדי פעם יש שילוט לגבי כיוונים ומרחקים. מהדרך משתקף נוף יפה מאד של העיר דאלי והאגם. בצד אחד של הדרך יש מצוקים ומדרונות תלולים, זרימה של מעיינות מלמעלה וכן מפלי מים קטנים ומצד שני, המדרונות הירוקים, היער והנוף הנהדר. בדרך ישנם מקומות לעצור ולנוח. בחצי הדרך יש מפל הנקרא Seven Dragon Maiden`s Pools. כדי להגיע למפל זה יש לעלות בשביל עיזים כ-20 ד` מהשביל הראשי. כמו כן, יש כאן מספר דוכני אוכל ושתייה. המשכתי ללכת והגעתי לסוף המסלול שלי לאחר כ-3 שעות הליכה.

 קניתי כרטיס לרכבל הפתוח (30 יואן) וירדתי למטה, תוך כדי שאני נהנה מהנוף היפה וכן מתצפית על 3 הפגודות. לאחר הירידה מהרכבל אפשר ללכת עוד כ-20 דקות עד לדאלי, הכול בירידה, או לשלם לתלת אופנוע, שייקח אתכם העירה. אני הלכתי. בערב הלכתי ל-jim`s Tibetan Hotel כדי לבדוק אפשרויות הגעה לטיבט. הסתבר לי שהעלות ל- 4 איש היא כ- 2500 $, אבל היה קושי לארגן קבוצה. דאלי עצמה מוארת יפה בלילה, יש מדרחוב ובו הרבה מסעדות.

לתחילת הכתבה

אגם ארחאי וכפרי המיעוטים סביבו

יום שלישי - 23/9/2008 - יום זה הוקדש לטיול סביב אגם ארחאי (Erhai Hu) וכפרי המיעוטים. אפשר לעשות את זה במספר דרכים, כמו טיול באופניים סביב האגם, שילוב של אופניים ושייט בספינה, טיול ברכב עם נהג לחצי יום (עלות - 400 יואן) או טיול ברכב עם מדריך ונהג ליום שלם, בעלות של 150 או 200 יואן לאדם. אני בחרתי לעשות את הטיול עם מדריך ורכב ליום שלם. לטיול נרשמתי עם עוד זוג והעלות הייתה 150 יואן לאדם. במקומות אחרים שבדקנו, רצו 200 יואן לאדם. נרשמנו לטיול בסוכנות של Michal`S Travel, אשר מומלץ על ידי הלונלי פלנט. מיכאל דובר אנגלית והוא עצמו בן המיעוט ה-באי שכמיליון וחצי מבניו גרים באזור זה. יצאנו בבוקר והתחנה הראשונה היתה 3 הפגודות מבחוץ. משם נסענו לכפר הראשון של המיעוטים הבאים: Hei Bai Yan Chau. הכניסו אותנו לבית גדול, שבו היו הופעות של המיעוט ה-באי, כולל נגינה, שירים ותה חופשי. עלות הכניסה - 50 יואן. לדעתי, ההופעה הזאת מיותרת לתיירים זרים מאחר ולא יודעים את השפה וההופעה אינה מרשימה. לאחר מכן הלכנו לשוק, שהיה גם כן בזבוז זמן. אפשר להסתפק בהתבוננות במבני הכפר הישנים ובבית של משפחה.

 לאחר מכן נסענו לעיר קטנה בשם Zhoucheng Town. כאן ראינו את חיי התושבים וכן בית חרושת לבד וכיצד צובעים את הבדים מצמחים, שלוקחים מהטבע. בהחלט שווה ביקור. הראו לנו גם מקדש שהיה מיותר. מכאן התחלנו לנסוע לאורך האגם והגענו לעוד מקדש שהיו בו מתפללים. עברנו בכפר, שהיה בו שוק אוכל די מעניין. הסתכלנו והמשכנו מכאן לצעוד ברגל לאי הדייגים (כניסה - 3 יואן). ביקרנו בבית של משפחה וכן שתי ווילות מאד יפות על שפת האגם, כולל נוף מדהים של האגם. המשכנו לנסוע על שפת האגם וראינו מבחוץ עוד מקדשים. המשכנו לנסוע על דרך גרועה כדי לחזור לכביש הראשי ומשם בחזרה לדאלי. היום מתקנים את הדרך וכן בונים שם מסילת ברזל. הגענו לדאלי בסביבות השעה 17:30.

המלצתי למטיילים שיגיעו לדאלי: כאשר עוברים עם המדריך על התוכנית, לוותר על ההופעה. להכנס מקסימום לשני מקדשים ולשוק אחד לפי המלצתו ולהתמקד יותר בפגישה עם התושבים, דרך חייהם והמגורים שלהם. לצורך כך, מספיק בהחלט טיול של חצי יום, כאשר משלבים את החזרה בשייט. לדעתי, מדריך הוא חשוב, במידה והוא עומד בתוכנית נדרשת.

לתחילת הכתבה

ליגי`אנג

יום רביעי - 24/9/2008 - שילמתי למלון 45 יואן עבור הנסיעה לליג`יאנג. הסיעו אותי עד לתחנה שבה המיניבוס עוצר. יצאנו מהעיר. הכביש עובר בשטח פתוח, כאשר משני צדדיו כפרים ושדות מעובדים. הכביש הוא בן מסלול אחד לכל כיוון והוא עמוס במשאיות, אוטובוסים וטרקטורים סינים, כך שזה מאט את התנועה. לאחר כשעה, מתחילים לטפס. הדרך עצמה עוברת בחלקה על גב ההר והיא בהחלט יפה. ירדנו שוב מהשטח הגבוה לעמק מעובד ובו כפרים של המיעוט ה-נאשי (Naxi). מתחנת האוטובוסים בליג`יאנג החדשה לקחתי מונית. נתתי לנהגת את כתובת ה-Guest House וכעבור 10 דקות הגעתי למקום. קיבלה אותי המנהלת, אישה בשם May, אספר עליה בהמשך. קיבלתי חדר נחמד בעלות של 100 יואן ללילה. במקום יש טבח, שמבשל ארוחות וניתן לאכול עד שעה 22:00. יש במקום מתקן למי שתייה, מכונת כביסה ואינטרנט חופשי ומים חמים 24 שעות. לאחר מכן יצאתי לטייל בעיר היפה, שבה המון תעלות מים. כל ערב בסביבות השעה 18:30 יש ארוחת ערב סינית עם הסגל בעלות של 10 יואן, האוכל בהחלט טעים והאווירה מאד נעימה.

 Panba Guest House

  • כתובת: o.63,WenmingViillage ,Wenming Lane,Wuyi Street, old Town Lijiang
  • טלפון: 86-888-5119077, סלולארי - 13187793929
  • אי מייל: [email protected]
  • אתר אינטרנט: www.panba.com.cn

לתחילת הכתבה

יום חמישי - 25/9/2008 - את היום הקדשתי להיכרות יותר מעמיקה עם העיר ותושביה ובהחלט זה לא פשוט ואפשר בקלות ללכת בה לאיבוד. העיר עצמה מאד ממוסחרת, יש בה הרבה חנויות של עבודות יד, סוגים שונים של מתכות, עץ או אריגה. בעיר יש גם הרבה תיירים סינים שמהווים את כוח הקנייה העיקרי בחנויות, הרבה יותר מאשר התיירים המערביים או האסיאתים. מאחר והייתה פרסומת מאד מחמיאה באתר על האוכל וה- Guest House של מאמא נאשי, הלכתי לאכול שם ארוחת ערב. במקום היו הרבה תרמילאים. עלות הארוחה למי שלא מתגוררים באכסניה היא 15 יואן, אבל בעיקרון היא לא הייתה יותר טובה מהאכסניה שישנתי בה. לטעמי, המקום רועש מדי והמוני. לאחר מכן הלכתי לכיכר Sifang, בה ראיתי כיצד התושבים המקומיים חוגגים בריקודים. ביקרתי גם בכיכר Yuhe, שבה שני גלגלי ענק הנקראים בשם Big Waterwheel ולידם הקיר החום שעליו פסלים ונקרא בשם Lijiang Hall.

 החלטתי גם כאן לבדוק את האפשרויות ההגעה לטיבט או סצ`ואן. הלכתי למשרד הנמצא בטיבט קפה ושם נאמר לי שאם יש 4 נוסעים בג`יפ, העלות לאדם היא כ-1000 $, כולל פרמיט, ג`יפ, נהג ומדריך, גם בתוך לאסה, שזה סדר גודל של 8 ימים. המחיר היה יקר מאד והחלטתי לנסות לנסוע משנגרילה באוטובוסים לליטאנג וצ`נגדו או לטוס משנגרילה ללאסה עם קבוצה, שהסוכנות תארגן, ובינתיים לצאת לטרק דילוג הנמר ליומיים או שלושה.

לתחילת הכתבה

טרק דילוג הנמר

יום שישי - 26/9/2008 - המיניבוס הגיע לאסוף אותנו ב-08:30 (העלות - 30 יואן). לאחר שעה נסיעה הרכב עצר בנקודת תצפית על הנהר, במקום בו ניצבו שני מקדשים, אבל הראות לא הייתה טובה. נסענו עוד כ-20 דקות והגענו לשוק של פירות, מזכרות וירקות, אשר ממנו תצפית טובה ויפה על נהר הג`ינגשה. המשכנו לנסוע לאורך הנהר עד לכפר צ`יאוטואו. כאן ירדנו מהרכב ושילמנו 50 יואן לכניסה לפארק. התחלנו ללכת על שביל צר ובוצי עד לדרך רחבה מול בית הספר ומכאן הלכתי בדרך כבושה וסלולה שבסופה דרך עפר. התחלתי לטפס לכיוון Naxi Family G-H. בזמן שצעדתי, עקב אחרי מקומי עם סוס וניסה לשכנע אותי לרכוב אבל סירבתי. בטיפים כתוב שההליכה עד Naxi G.H לא קשה, אבל לבני גילי ומטיילים בני 60 ומעלה זה לא כל כך קל. הגעתי ל- G H כעבור שעתיים. נכנסתי ונחתי כרבע שעה. בעלי ה- G.H אמרו לי שכדאי שארכוב על סוס, אבל בשלב זה עדיין לא הסכמתי. חזרתי לצעוד בעליה ולאחר כשעה ורבע הגעתי למקום שבו ביתן עם אישה שמוכרת משקאות וחטיפים. עצרתי לנוח, השרירים מאד כאבו לי. למעשה, הייתי כבר בגמר הקטע הראשון של 18 הפיתולים. ההליכה כאן בעלייה מאד תלולה וקשה. הגעתי עד שני שליש מהפיתולים ואז רכבתי על הסוס עד גמר העלייה. ירדתי, שילמתי לבעל הסוס 60 יואן והמשכתי ללכת עוד כשעה בירידה לכיוון Tea Horse G.H וראיתי מפל נוסף. הגעתי ל- G.H והחלטתי להשאר לישון. חדר עם שירותים ומים חמים עלה 120 יואן. בינתיים הגיעו עוד מטיילים ואכלנו במקום ארוחת ערב טובה.

שבת - 27/9/2008 - בשעה 09:10 יצאתי לכיוון Half way G.H. בטיפים כתוב שזאת הליכה של שעה, אבל לי זה לקח שעה וארבעים. נכנסתי ל- G.H, שבו מרפסת ממנה נשקף נוף יפה של הנהר, נחתי כ-20 דקות והתחלתי ללכת לכיוון Tina G.H. הדרך יפה, עוברים בה מספר מפלים וגם נרטבים. בינתיים התחיל לרדת גשם והדרך נעשתה חלקה ובוצית. הוצאתי את המטריה ומעיל הגשם. נעזרתי מאד במקל, אך למרות זאת נרטבתי מעט. לבסוף, הגעתי ל-G.H לאחר כשעתיים וחצי. קניתי כרטיס למיניבוס הנוסע לליג`יאנג (60 יואן) לשעה 16:00. יצאנו לדרך בכביש, שעובר לאורך נהר הג`ינגשה וממנו רואים את כל המפלים שלו, כך שאין צורך לרדת מ- Tina G.H לנהר ברגל ולחזור בהליכה של שעה וחצי. חזרתי לליג`יאנג ו-May הזמינה לי מקום ב- G.H בשנגרילה.

יום ראשון 28/9/2008 - יום נוסף בליג`יאנג להכרת העיר.

לתחילת הכתבה

שנגרילה

יום שני - 29/9/2008 - המונית אספה אותי מהמלון לתחנה ממנה יוצא אוטובוס האקספרס. יצאנו בשעה 10:00. כעבור שעתיים הגענו לעיר צ`אטו, היכן שהתחלתי את טרק דילוג הנמר. כאן התחלנו לטפס ונסענו לאורך הנהר. בדרך היו מספר סכרים, שיוצרים חשמל. המשכנו לטפס בנוף יפה. הגענו לגב ההר וכבר אפשר היה להבחין בסגנון הטיבטי של המבנים בכפרים ולראות יאקים. הגענו לשנגרילה לאחר 3 וחצי שעות. בימים האחרונים אפשר היה לחוש כבר את תחילת החג הסיני ולראות את המוני הסינים המטיילים. כאן התחיל ביש המזל. לקחתי מונית ל-G.H, שהזמנתי. המקום לא מצא חן בעיני. לא היו שירותים בתוך החדר וכן הוא היה מרוחק מהעיר העתיקה. פגשתי כאן תיירת סינית שיודעת אנגלית והיא מאד עזרה לי, בכך שביקשה מנהגת המונית למצוא עבורי מקום מתאים. התברר שברוב המקומות לא היה מקום. לבסוף הצלחתי למצוא חדר עם שירותים בעלות של 120 יואן ב- Shangri-La Traveller club. לאחר מכן הסתובבתי בעיר. May מה- G.H בליג`יאנג התקשרה לברר אם הצלחתי להסתדר. בערב נכנסתי למסעדה לאכול ופגשתי שם מספר ישראלים ויהודים אמריקאים, שחגגו את ראש השנה והצטרפתי אליהם.

יום שלישי - 30/9/2008 - לקחתי אוטובוס מספר 3 ליד המלון ונסעתי עד התחנה האחרונה. קניתי כרטיס (30 יואן) למנזר גאנדן סאמטסלינג גומפה - מנזר טיבטי בן 300 שנה. עליתי על אוטובוס שאטל, שמוביל למנזר ואחרי הנסיעה טיפסתי במדרגות. המנזר שווה ביקור. בנוסף, השמש יצאה ואפשר היה ליהנות מהסביבה. לאחר מכן, חזרתי באותה דרך למלון. הלכתי לטיבט קפה כדי לנסות לבדוק את האפשרויות לטיבט, אבל כולם היו בחופש, כולל Bank Of China ולכן לא הייתה אפשרות להחליף המחאות נוסעים. נסעתי באוטובוס מספר 1 לתחנת האוטובוסים וקניתי כרטיס לדצ`ין למחר (45 יואן). הסתבר לי, שבתחנת האוטובוס לא מוכרים כרטיסים לליטאנג וצ`נגדו לזרים, מאחר ויש בדרך ביקורות של המשטרה, שהחזירו מספר תיירים. כמו כן, הסתבר לי שבגלל החג צריך לחכות 8 ימים כדי לקבל פרמיט לטיבט. כתוצאה מהשינויים בשטח, התוכנית השתנתה לחזרה ליום אחד לשנגרילה, המשך לליג`יאנג וטיסה לצ`נגדו כדי לחפש קבוצה לטיבט.

לתחילת הכתבה

דצ`ין

יום רביעי - 1/10/2008 - עליתי על האוטובוס לדצ`ין, שהחל לטפס בדרך יפה, שמגיעה לגבהים של 4000 מטרים. אחרי עצירה לאוכל, המשכנו לנסוע בנוף יפה מאד, הררי ומיוער עם שלג על ההרים ונהר. כשעה וחצי לפני שהגענו לדצ`ין הכביש הפך לדרך חצץ עם בורות ובוץ, אך מתבצעות בו עבודות תיקון. לפני העיר עלינו על דרך סלולה. דצ`ין נראתה מלמעלה מאד יפה. הגענו לתחנת האוטובוסים ולקחתי עם שתי תיירות סיניות מונית לכפר Kelsang, שם נמצא ה- G.H שהזמנתי - Shamba La Hotel. הסתבר שהחדר שהזמינו לי היה ללא שירותים, אז מצאו לי מלון שכן בעלות של 350 יואן ללילה. המחירים כאן בתקופת החג מאד האמירו. ראיתי את הקרחון ממול וכן את ההר המושלג. הבחור שמנהל את ההוסטל הוא טיבטי, שמדבר אנגלית, משמש גם כמדריך טרקים באזור ובהחלט עוזר כאשר מתבקש. הוא עזר לי למצוא את המלון בו ישנתי.

לתחילת הכתבה

מדצ`ין לשנגרילה ולליגי`אנג

יום חמישי - 2/10/2008 - קמתי בבוקר והלכתי לצפות בזריחה, שהייתה צריכה להתחיל בסביבות השעה 07:30. המוני תיירים סיניים היו במקום, האור האיר, אבל לא ראינו זריחה, כי עננים כיסו את הכול וכמעט לא ראו כלום. מזג האוויר כאן היה רע וקר מאד. החלטתי לחזור לשנגרילה. לקחתי מונית לתחנת האוטובוסים בדצ`ין וקניתי כרטיס (50 יואן). הראות היתה לקוייה בהתחלה והלכה והשתפרה כשהתחלנו לרדת בגובה. אז גם התחלנו לראות את הנוף המקסים, שתנאי מזג האוויר לא אפשרו לנו לראות אתמול. הגענו לשנגרילה אחרי 6 שעות. לקחתי מונית להוסטל, שגרתי בו, אבל כבר לא היו להם חדרים פרטיים עם שירותים, אז מצאתי מלון מתאים מעל מגרש החניה, בכניסה לעיר העתיקה. הם רצו בתחילה 200 יואן, אבל לאחר מיקוח הסכימו ל-120 יואן, אותו מחיר ששילמתי בהוסטל הקודם, אבל חדר הרבה יותר טוב. בערב הלכתי לכיכר בעיר העתיקה וראיתי את המקומיים חוגגים ורוקדים.

יום שישי - 3/10/2008 - הלכתי לטייל בעיר והגעתי למקדש טיבטי, שלא ראיתי קודם, שלידו פעמון מוזהב מסתובב. עליתי למעלה במדרגות וראיתי נוף יפה של העיר העתיקה וכמובן את פארק גואיישאן הסמוך. בתחנת האוטובוסים קניתי כרטיס ליום למחרת כדי להבטיח את הנסיעה, שכן בימי חג, הביקוש לאוטובוסים גדול.

שבת - 4/10/2008 - אכלתי ארוחת בוקר במסעדה של הלן. תפריט ארוחות הבוקר אצלה כולל ארוחה אמריקאית, ארוחה בריטית וארוחה אירופאית, כולן טעימות ומשביעות. לאחר מכן לקחתי מונית לתחנת האוטובוסים (6 יואן - זה התעריף בתוך שנגרילה). יצאנו בשעה 09:30. מזג האוויר היה טוב ואפשר היה ליהנות מהנוף. בדרך עצרנו פעם אחת לשירותים ואוכל (הסינים אף פעם אינם מוותרים על אוכל). הגענו לליג`יאנג לאחר שלוש שעות ושלושת רבעי. לקחתי מונית לעיר העתיקה, אבל המונית איננה מורשית להיכנס פנימה. באדיבותו של תייר סיני צלצלתי ל- May מנהלת ה- G.H, היא באה לאסוף אותי והלכנו ברגל למלון. ניסיתי לקנות כרטיס טיסה לצ`נגדו באמצעות המלון, אבל הטיסות היו מלאות והצלחתי להשיג כרטיס רק ל- 7/10 בעלות של 670 יואן, כולל מס. לאחר מכן הזמנתי דרך ה-G.H מקום בצ`נגדו ב- Sim`s Cozy Hostel.

יום א` - 5/10/2008 - התכוונתי ללכת לעבר השוק כדי לעלות על מיניבוס לבאישה (Baisha), אך בדרך עצרה אותי אישה ואמרה לי שהיא יכולה לסדר לי הסעה לשם בעלות של 30 יואן, המחיר המקובל. עליתי לרכב, נסענו כרבע שעה והגענו לכפר. המטרה שלי הייתה לראות כיצד הכפריים חיים. ירדתי ברחוב הראשי והמקום נראה לי מאד מתוייר: חנויות מזכרות, מסעדות ומקומות לינה, כולל תיירים שמסתובבים קונים ואוכלים. אותי זה לא עניין, לכן עזבתי את הרחוב הראשי, עברתי בין בתי מקומיים וצילמתי. זה נתן לי מושג יותר טוב על מגורי הכפריים וצורת חייהם. לאחר מכן הלכתי לתחילת הכפר כדי לעלות על מיניבוס לליג`יאנג (10 יואן). הנהג הוריד אותי ברחוב Xianggeli פינת רחוב Qixing, מאחר ואינו מגיע לעיר העתיקה. מכאן צעדתי ברגל.

יום שני - 6/10/2008 - יצאתי העירה. בכיכר המרכזית היו חזרות לריקודים. לאחר מכן הלכתי עד כיכר הגלגלים (City Water Tankers) וצעדתי לאורך הנהר המוביל עד בריכת הדרקון השחור
(Black Dragon Pond - עלות כניסה - 80 יואן). עם כרטיס הכניסה אפשר להיכנס לכול האתרים בעיר ובאזור שיש צורך לשלם בהם. נכנסתי פנימה, לאחר מכן יצאתי והלכתי לאורך המדרכה אשר משמאל לאתר עד שהגעתי לשער הכניסה השני ליד מגרש החניה. נכנסתי וצילמתי את האגם. מרחוק אפשר היה לראות את חלקו העליון של הר השלג. חזרתי לכיכר הגלגלים וטיפסתי על גבעה החולשת על הכיכר, העיר העתיקה והגבעות מעליה. מכאן היתה תצפית טובה על הר השלג.

לתחילת הכתבה

מליג`יאנג לצ`נגדו

יום שלישי - 7/10/2008 - את היום הזה הייתי צריך להעביר עד לטיסת הערב. לקראת הצהריים פיניתי את החדר, הסתובבתי מעט בעיר, נפרדתי מהצוות ובשעה 16:30 הגיע אדם עם רכב פרטי. הוא ו- May לקחו אותי למלון Lantiay, משם יוצא שאטל לשדה התעופה (15 יואן). הגענו לשדה כעבור 40 דקות, ועליתי למטוס לטיסה של שעה. בשדה חיכתה לי בחורה עם השלט של הגסטהאוס, כפי שתוכנן מראש, בעבור 50 יואן. הגעתי למלון, קיבלתי חדר והלכתי לישון.

יום רביעי - 8/10/2008 - בבעלות ההוסטל סוכנות נסיעות צמודה. הודעתי להם שאני מחפש פרטנרים לטיבט וכן בדקתי בלוח המודעות על כאלה שרוצים להגיע לשם. מצאתי בחור אנגלי, אבל הוא רצה להמשיך לנפאל וזה לא הסתדר. בינתיים הגיע בחור אמריקאי לסוכנות, הם הפגישו בינינו והחלטנו שאנחנו נוסעים גם אם לא יהיו אנשים נוספים. העלות לכל אחד מאיתנו עבור 7 ימים, הכוללת מדריך, נהג, רכב, טיסה ללאסה, לינה וארוחת בוקר הייתה צריכה להיות כ-800 $ לאדם. הוצאות נוספות כמו כניסות לאתרים, ארוחות בטיסה או רכבת מלאסה הן על חשבוננו. הוצאת הפרמיט לוקחת 4 ימים, כך שהיציאה לטיבט נקבעה ליום שלישי, ה- 14/10.

 לאחר מכן הלכתי עם עוד זוג למסעדה בשם Chong Qing QinMa Hotpot. המקום נמצא קרוב להוסטל ובמפה של העיר אותה מקבלים, היא מופיעה תחת הכותרת Restaurants במספר 34. העיקרון במסעדה הזו הוא שיש סיר המונח על האש, בפנים יש מים או מרק, הכול רותח ואתה מזמין מצרכים שאתה רוצה, מכניס לסיר, זה מתבשל ואתה מחליט מתי להוציא ולאכול. בהחלט חוויה למי שעושה זאת פעם ראשונה, בהחלט מומלץ לנסות. לאחר מכן, הלכנו ברגל עוד כ-20 דקות למנזר WenShu. בדרך עוברים גשר על נהר וממשיכים עד שלט חום, המפנה ימינה לכיוון המנזר. המנזר עצמו לא מיוחד. יש בו גן יפה ובית תה. נחמד לבקר במקום - כניסה - 5 יואן.כאשר חזרתי למלון, הסתבר שהגיע עוד זוג ישראלי שרצה להצטרף לטיול לטיבט, כך שהיינו עכשיו 4 איש - רמי ובטי הישראלים, דירק האמריקאי ואני, זקן החבורה. החלטנו להוסיף עוד יום ללאסה, שלושה ימים במקום יומיים, כך שהעלות לכל אחד הייתה כ-700$.

לתחילת הכתבה

פארק הפנדות, פארק העם ואנדרטת מאו

יום חמישי - 9/10/2008 - מיניבוס של המלון לקח אותנו לפארק הפנדות (כניסה - 80 יואן). את הסיור הזמנתי ערב קודם בסוכנות הנסיעות של המלון. בתחילה ראינו את הפנדות הלבנות, בגילאים שונים ובגדלים שונים. המשכנו למרפאה של הפנדות התינוקות וראינו איך משקים אותם חלב מבקבוק. כמו כן, ראינו פנדה באינקובטור. בהמשך ראינו את הפנדות האדומות, שהן יותר קטנות ולבסוף נכנסנו למוזיאון, הנותן תמונה כוללת על הפנדות, כיצד שומרים עליהן וכיצד מטפלים בהן. בסך הכל זה ביקור מאד מומלץ. לאחר מכן טיילתי בסביבה.

יום שישי - 10/10/2008 - לאחר ארוחת הבוקר החלטתי לבקר בפארק העם (People`s Park - מספר 44 במפה) ובאנדרטת מאו, הנמצאת ב- TianFu Square. לקחתי מהבחורה בקבלה פתק בסינית עבור נהג האוטובוס. יצאתי מהמלון, פניתי ימינה עד שהגעתי ל- Bank Of China, שם חציתי את הרחוב ולאחר מכן חציתי שמאלה והגעתי לתחנה בה עוצר קו 64. עליתי על האוטובוס ונתתי לנהגת את הפתק בסינית. כמו כן, דאגתי לשבת בקרבתה. עלות הנסיעה - 1 יואן. לפני שהגענו ראיתי את הפסל של מאו. הנהגת הורידה אותי בתחנה מול פארק העם. חציתי את הכביש ונכנסתי. יש כאן סינים שעושים טאי צ`י. הפארק נחמד (אבל גם הפרק הלאומי שלנו יפה) וכדאי לבוא הנה רק אם יש זמן. לאחר מכן יצאתי והלכתי בכיוון פסל מאו והכיכר. תוך כדי הליכה התרשמתי שזאת עיר מודרנית. הגעתי לאנדרטת מאו ולכיכר, שניהם מרשימים. המשכתי ללכת ובשלב מסוים עליתי על אוטובוס 64 וחזרתי להוסטל. עשיתי דרך הקבלה הזמנה לנסיעה לאמיי שאן ליום למחרת.

לתחילת הכתבה

לחלקו השני של הטיול לחצו כאן

יעדי הכתבה