סין - טיול מבוגרים בחבל יונאן וטיבט - חלק ב`

אל טיבט ניתן להגיע בטיסה מצ`נגדו, לראות מרחוק את האוורסט, לבקר בארמון של הדלאי לאמה ולצלם את הכפריים שעובדים בשדה. רגע לפני שחוזרים הביתה, אפשר להספיק ולבקר באתרים מרכזיים בבייג`ינג.
דוד נחמוני
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: סין - טיול מבוגרים בחבל יונאן וטיבט - חלק ב`
© Depositphoto

מצ`נגדו לאמיי שאן

שבת - 11/10/2008 - ביקשתי מהפקידה במלון בצ`נגדו, שתרשום לי בסינית את שם תחנת האוטובוס אליה אני צריך להגיע במונית. קניתי בקופה כרטיס (40 יואן) ועליתי על האוטובוס ללשאן. מתחנת האוטובוסים באמי לקחתי מונית למלון Teddy Bear Hotel בניהולו של אנדי, אשר מדבר אנגלית. שילמתי עבור החדר 100 יואן ויצאתי לטייל. המקום מאד יפה ומשולט. נכנסתי ליער והלכתי בעליה ולאורך נהר עד שהגעתי למנזר בשם Fuhu. המשכתי לצעוד ולאחר מכן חזרתי. ההליכה ארכה כשעתיים ומאד נהניתי. בערב הלכתי לטייל ליד המסעדות המוארות לאורך הנהר, מאד יפה. בעל המלון אמר לי, שלאנשים בני 70 ומעלה, הכניסה לפארק חופשית.

יום ראשון - 12/10/08 - בארוחת הבוקר התיישב לידי בחור צרפתי עימו נסעתי באוטובוס לראש ההר (מחיר כרטיס הלוך - חזור - 80 יואן). המיניבוס התמלא והתחלנו לטפס בכביש אספלט, בדרך יפה בתוך יער - נהר, מפלים, כפרים ומלונות. לאחר כשעה עצרנו לאוכל, כמנהג הסינים, והמשכנו לנסוע עד הכניסה לפארק. כאן כולם יורדים כדי לשלם. הבאתי את צילום הדרכון שלי, כדי שבקופה יראו שאני מעל גיל 70, אבל התברר שמדובר אך ורק באזרחים סינים והעלות היא 80 יואן. יש לשמור על הכרטיס עד סיום הטיול, מאחר ויש ביקורות במקומות שונים. מהכניסה המשכנו לטפס וכאשר הגענו לגובה של כ- 2000 מ`, השטח התכסה עננים וערפל וראו מעט מאד. הגענו לתחנה הסופית, ירדנו ומשם עלינו בשביל מדרגות כ-20 דקות עד הרכבל. בדרך ראינו קופים שמדי פעם חוטפים בקבוקים ואוכל מאנשים, צריך להיזהר מהם. כמו כן, יש אפשרות לשכור בתחילת העלייה מעילי גשם ומעילים חמים. מי שמתקשה לעלות, יכול להיעזר במקומיים עם אלונקות, אשר תמורת תשלום ישאו אותם.

 נכנסנו לבניין הרכבל. כרטיס לכיוון אחד עולה 40 יואן (לא מוכרים לשני כיוונים). זה רכבל סגור, שמסוגל לקחת לפחות 80 איש. עלינו למעלה ולפני שהגענו, ראינו לפתע צבע של שמים, מה שלא ראינו קודם. מאד שמחנו, כי אתמול שמענו מכמה תיירים שהם לא ראו כלום. יצאתי מהרכבל והלכתי בשביל מרוצף בעליה עד לבודהה המוזהב ולמקדש הפסגה המוזהבת. אפשר היה לראות בבירור את האזור הקרוב, אבל נוף מרוחק עדיין היה מכוסה בעננים. המקום בהחלט שווה ביקור וכדאי להקדיש לו שעתיים. לאחר מכן ירדנו ברכבל ועם מיניבוס נסענו עד לתחנת האוטובוסים, שם עלינו על אוטובוס לצ`נגדו ולקחנו מונית להוסטל. כאן קניתי כרטיס טיסה משינינג לבייג`ינג (1100 יואן).

יום שני - 13/10/2008 - צ`נגדו - סידורים אישיים. הזמנתי מקום בגסט האוס בבייג`ינג.

לתחילת הכתבה

מצ`נגדו ללאסה

יום שלישי - 14/10/2008 - צ`נגדו - לאסה - בבוקר יצאנו ארבעתנו ברכב של סוכנות הנסיעות לשדה התעופה. בטיסה היתה לי אפשרות לראות את הנוף מהחלון, כאשר המטוס טס די נמוך מעל ההרים הגבוהים והמושלגים. המראה בהחלט היה מרהיב. בשדה התעופה בלאסה חיכה לנו המדריך עם שלט ובו השמות שלנו. עלינו על ג`יפ ונסענו בו העירה, למלון Mandala, בו ישנתי בחדר משותף עם דרק האמריקני. את שאר היום הזה הקדשנו בעיקר להתאקלמות ומנוחה. המלון הזה אכן מומלץ, יש בו שתי מסעדות - אחת לסינים ושנייה לתיירים עם תפריט באנגלית. שימו לב, בלאסה יש שני מלונות תחת שם זה, הישן נמצא בעיר העתיקה והחדש הוא זה שבו התאכסנתי.

Mandala Hotel

  • כתובת: Lhasa Jiangsu road
  • טלפון: 08916367666
  • פקס: 08916306777

יום רביעי - 15/10/2008 - אחרי ארוחת בוקר, שכללה מזנון עם מגוון רחב של אוכל טעים, המדריך הגיע ונסענו לבקר בארמון הפוטאלה (Potala Palace). בכניסה עברנו ביקורת ביטחונית, כולל הדרכון והפרמיט, ולאחר מכן התחלנו לטפס במדרגות עד לכניסה, שבה שילמנו 100 יואן לאדם. המדריך הוביל אותנו בחדרי הכת הלבנה ולאחר מכן הכת האדומה (לא מרשים לצלם בפנים). רואים כאן את הפסלים של כל הדלאי לאמות, שהלכו לעולמם והקברים שלהם מלאים בזהב, אבנים טובות ומתנות שונות. המדריך הסביר בפירוט, אבל מבחינתי זה היה יותר מדי. הסיור לקח קרוב ל- 3 שעות ובהחלט מדובר באתר, ששווה לבקר בו.

 יצאנו מהארמון ומולו יש 3 פגודות, שלידן נקודת תצפית טובה. שילמנו 2 יואן כניסה לתצפית ומשם צילמנו את הפגודות והארמון. בהחלט כדאי לעלות לכאן. לאחר מכן לקחו אותנו לארוחת צהריים לא מוצלחת במיוחד, שהיו בה המון תיירים. אחרי האוכל הלכנו לבקר במקדש הגו`קאנג (Jokhang Temple), שנמצא במרכז לאסה הישנה. בחזית המקדש רואים טיבטים שוכבים וכורעים ברך תוך כדי תנועה ומתפללים, ורואים את הברקור - המון אדם ההולך סביב המקדש. בהחלט מעניין. נכנסנו עם המדריך למקדש (70 יואן). עלינו לגג וצילמנו משם (כמובן לא בתוך המקדש). מכאן הלכנו ברגל לשוק וחזרנו למלון. בערב הלכתי לפארק השחרור מול ארמון הפואטלה המואר.

יום חמישי - 16/10/2008 - נסענו לארמון הקיץ של הדלאי לאמה (60 יואן). הביקור ממש לא מיוחד, פרט לציורי קיר, מעין פרסקאות, המראות כיצד הבודהיזם התחיל. לאחר מכן נסענו לעוד מקדש. אני וויתרתי. ארוחת צהריים אכלנו במסעדה בשם Lhasa Namaste - נותנים שם אוכל מגוון - סיני, טיבטי, נפאלי,הודי, תאילנדי, יפאני ואוכל מערבי. מנהל את המסעדה נפאלי, שמדבר אנגלית והאוכל מאד טעים. זאת מסעדה בהחלט מומלצת. יש בעיר עוד מסעדה בשם זה, באותה בעלות. אחרי האוכל הלכתי עם המדריך לקנות כרטיס רכבת לשינינג (530 יואן).

Lhasa Namaste Restaurant

  • כתובת: Jampa Tuladher
  • טלפון: 0891-6324669, 13518903038
  • אימייל: [email protected]

לתחילת הכתבה

מלאסה לשיגאטסה

יום שישי - 17/10/2008 - יצאנו בבוקר ונסענו לאורך נהר לאסה. כעבור כ- 50 דקות פנינו שמאלה ועברנו את הנהר לצד שני. כאן עצרנו בתצפית ליד הדגלים הטיבטיים. לאחר מכן התחלנו לנסוע על כביש אספלט, כאשר הכביש מטפס לעבר Kamba-LA Pass. זאת עליה תלולה עם הרבה סיבובים חדים. הגענו לפס, שגובהו כ- 4800 מטר, וירדנו לצלם את אגם Yamdrok Yumtso, אגם יפה, כחול וארוך, אשר נמצא בגובה של 4330 מטר. הייתה רוח והיה מאד קר, אך היום יפה, השמים בהירים ואפשר בהחלט ליהנות מהנוף של ההרים. בפס עצמו היו כפריים טיבטים, שניסו למכור מזכרות ועבודות יד. היו להם כלבים די מפחידים והם ניסו לשכנע אותנו שנצלם את הכלבים תמורת תשלום. לאחר מכן, ירדנו עם הרכב למקום ממנו רואים את האגם יותר מקרוב ומרחוק רואים הר מושלג. במקום היה מקומי עם יאק, שאפשר לעלות עליו ולצלם תמורת 10 יואן.

לאחר מכן המשכנו לכיוון Karo La Pass. כאן העלייה הייתה מתונה. הגענו לפס, שגובהו 5100 מטר ומעליו הר, שגובהו 7138 מטר, כולל קרחון והרים מושלגים. מאד יפה. לאחר מכן המשכנו לנסוע לאורך הנהר עד ל- Panla -;P S - סכר שיוצר שני אגמים וחשמל לאזור שיגאטסה (Shigatse). לאחר מכן, נסענו עד עיירה בשם גיאנטסה (Gyantse), אשר בה מבצר-מנזר מפורסם ואנדרטת ניצחון. עצרנו ליד האנדרטה, את המבצר ראינו מרחוק ונסענו למנזר פלקור צ`ודה (40 יואן, ועבור הצילומים בתוך החדרים צריך לשלם בנפרד). נכנסנו לפגודה בעלת 6 קומות וכאן, תמורת 10 יואן, אפשר לצלם בכל הקומות. כדאי. בקומה הראשונה עברנו בין חדרים, אשר בהם פסלי בודהה שונים. לאחר מכן עלינו במדרגות, תוך שימוש בפנסים שהבאנו, עד שהגענו לקומה השישית. מכאן נשקף נוף יפה של העיר והמבצר. המשכנו לנסוע בעמק רחב, כאשר משני צידי הכביש כפרים טיבטיים ותושבים, שאוספים בכל המרץ את הקש מהחיטה, מרכזים אותו בערימות בשדה והטרקטורים אוספים אותו לכפר. הקש משמש כחומר גלם לבתים וכן אוכל לבהמות בתקופה שהכול מכוסה שלג. בסוף היום הגענו לשיגאטסה ונכנסנו למלון טוב של 3 כוכבים.

Shigatse Shandong Hotel

לתחילת הכתבה

אוורסט בייס קמפ

שבת - 18/10/2008 - בבוקר התחלנו לנסוע לכיוון ה- Everest Base Camp. עברנו פס של 4500 מטר ונסענו לאורך עמק מלא כפרים. התושבים עבדו ואספו את היבול ואנחנו צילמנו עדר יאקים. לאחר מכן התחלנו לעלות עד שהגענו ל- Lhakpa La Pass, בגובה של 5200 מטר. בחוץ היה קר מאד. מרחוק ראינו את הרי ההימלאיה. לאחר מכן ירדנו ונסענו עד טינגרי החדשה (New Tingri), שם אכלנו צהריים. יצאנו מהעיר, ולאחר כ-10 דקות הגענו לנקודת ביקורת משטרתית. נתנו למדריך את הדרכונים והוא לקח אותם לבדיקה. המשכנו לנסוע ולאחר כ-10 דקות הגענו לנקודת פיצול של הכביש אשר ממשיך לטינגרי (Old Tingri) ולנפאל, ואילו אנחנו פנינו שמאלה ונכנסנו למנהלת הפארק, שם שילמנו 180 יואן כל אחד. התחלנו לנסוע לכיוון האוורסט בייס קמפ, שנמצא במרחק 102 ק"מ. נסענו בדרך חצץ קופצנית, התחלנו לטפס עד שהגענו ל- Pang La Pass, בגובה של 5200 מטר. הראות כבר לא הייתה כל כך טובה. ירדנו שוב לעמק עם כפרים, יאקים ושדות מעובדים והמשכנו בעלייה מתונה עד שהגענו למלון מול מנזר רונגפו (Rongphu Monastery). בהמשך עברנו שוב בדיקה של המשטרה ונסענו עוד 3 ק"מ עד מקום, שאי אפשר להמשיך ממנו ברכב שאינו שייך לשמורה. במקום חיים טיבטים, שמשכירים אוהלים לשינה, עליהם שלטים כמו Himalaya Hotel או Everest G.H וכמובן שמוכרים כאן גם מזכרות.

 מכאן יש שאטל של הפארק שנוסע 3 ק"מ נוספים עד לאוורסט בייס קמפ (25 יואן הלוך וחזור). ירדנו מהרכב ועלינו על גבעה. גם כאן הטיפוס לא קל בגלל הגובה (5200 מטר). גם לצעירים ממני לא היה קל. האוורסט היה מכוסה עננים ולא ראינו אותו. צילמנו את המקום, חזרנו עם המיניבוס עד לרכב שלנו ואיתו למלון. למעשה, זהו לא כל כך מלון - יש בו 3 קומות, כאשר רק בקומה השנייה יש שירותי בול קליעה. במקום היה קר מאד, ובחדר האוכל יש אש הדולקת על פחמים, שנעשו מגללי יאק ופרות מיובשים. אכלנו כאן ארוחת ערב סינית מצומצמת, שכללה אורז ומרק נודלס. בשעה 22:00 הם מפנים את המקום וסוגרים אותו עד הבוקר. במשך הערב העננים מעט התפזרו וצילמנו את חלקי האוורסט ממרפסת המלון, אבל עדיין הצילומים לא היו מספקים. אני וויתרתי על החדר ושכנעתי אותם לאפשר לי לישון בחדר האוכל על הספסלים. הם נתנו לי שמיכות וזה למעשה היה המקום הכי חם.

לתחילת הכתבה

חזרה לשיגאטסה וללאסה

יום ראשון - 19/10/2008 - הרוח פסקה, העננים התפזרו והיה פחות קר. לאט לאט התבהר השטח ובשעה 08:00 אפשר היה לראות את האוורסט ממרפסת המלון, אבל כדי לראות ממש את הזריחה, היה צריך להמתין עוד כ- 3 שעות. המתנו וצילמנו, והכול נראה יפה. התחלנו לנסוע חזרה באותה דרך ומדי פעם עצרנו וצילמנו את רכס ההימלאיה והאוורסט, שנראו באופן ברור, ממש כמו בגלויה. בצהריים הגענו לטינגרי, אכלנו כאן צהריים והמשכנו לשיגאטסה.

יום שני - 20/10/2008 - נסענו בבוקר למנזר טאשילומפו (Tashilhunpo Monastery - עלות - 55 יואן). זה מנזר מאד גדול, מקום מושבו של הפאנצ`ן לאמה. מותר לצלם מבחוץ, אבל מבפנים יש תעריף שונה לכול מקום. הקדשנו למנזר כשעתיים, בהחלט שווה ביקור. לאחר מכן, יצאנו מהעיר ועצרנו ליד ביקורת משטרתית ראשונה. יש ארבע כאלה ובהן בודקים את הנהג ורושמים את שעת היציאה. באזור הזה מותר לנסוע במהירות של 50 קמ"ש, זאת כתוצאה מתאונה שהייתה לפני שנה, שבה אוטובוס תיירים התהפך ונפל לנהר ו-16 תיירים נהרגו. הנהגים מקפידים לא להגיע מהר לנקודת הביקורת הבאה, מאחר ועל כל הקדמה של דקה משלמים 100 יואן קנס. לכן עצרנו מדי פעם לצילומים והסברים. כמו כן, התעכבנו באחד הכפרים לאכול צהריים וצילמנו את עבודת הכפריים, שמנערים את הקש של החיטה עם קלשונים, אוספים את הגרגרים השחורים, שנופלים על האדמה, ומהם עושים מהם שמן קנולה. באחד המקומות עצרנו וראינו כיצד מכינים קטורת מעץ מסוים. הגענו ללאסה לקראת הערב וחזרנו לאותו מלון.

לתחילת הכתבה

ברכבת לשינינג 

יום שלישי - 21/10/2008 - אחרי ארוחת הבוקר נפרדתי מצוות המסעדה. הם נתנו לי גלויה וכתבו עליה מספר מלות פרידה מרגשות. לאחר מכן, ירדתי עם הציוד והעמסתי אותו על הג`יפ. המדריך והנהג באו להסיע אותי כמחווה, הצטלמנו כולנו, נפרדנו מדרק ונסענו לתחנת הרכבת. עברנו בדיקה ביטחונית במהלכה החרימו לי את קצף הגילוח. עליתי לרכבת לקרון השינה Hard Sleeper - בכל תא יש 6 מיטות, אני הייתי בתחתונה. בכל קרון יש לוח הודעות אלקטרוני בסינית ואנגלית ומופיע בו מידע על הטמפרטורה בחוץ, מהירות הנסיעה והשעה.

 לאחר כשעתיים מתחילים לראות נוף מדהים של הרים מושלגים, כפרים טיבטיים ויאקים. לאחר שלוש וחצי שעות הגענו לתחנה הראשונה בעיר בשם אמאדו (Amado), הנמצאת בגובה של 4600 מטר וליד אגם גדול בשם Tso Nak, שגובהו 4595 מטר. הרכבת ממשיכה לטפס ומגיעה לגובה של למעלה מ- 5000 מטר. כאן כבר גם הקרקע מושלגת בעונה זאת וכבר לא רואים כפרים ועדרי יאקים, כי פשוט אין להם מה לאכול. למרות זאת, ראינו כ-8 איילות בשלג. הטמפרטורה הייתה מינוס 4 וכשהתחלנו לרדת בגובה גם היא ירדה. ברכבת עצמה יש נקודות חיבור לחמצן, כך שכשנוסע אינו חש בטוב, מביאים לו ערכת התחברות, שמקלה עליו את הנשימה. לידי היה סיני, שעזרו לו להתחבר וכך הוא נסע עד שהגובה כבר לא השפיע.

יום רביעי - 22/10/2008 - שינינג - היום הזה הוקדש למנוחה.

לתחילת הכתבה

משינינג לבייג`ינג והביתה

יום חמישי - 23/10/2008 - בבוקר לקחתי מונית לשדה התעופה ובצהרים המראתי לבייג`ינג. לאחר הנחיתה לקחתי מונית ל- Compass G.H, אשר נמצא באחת הסמטאות, סמוך לכנסיה ול- WangFujing Street. קיבלתי חדר בעלות של 180 יואן ועשיתי היכרות ראשונית עם הסביבה. הגסטהאוס נמצא במקום סביר, כ-20 דקות מהעיר האסורה וקרוב מאד למדרחוב ורחוב הקניות. את המקום מנהלות נשים, אשר עובדות במשמרות ושתיים מהן יודעות אנגלית. בכול קומה במלון ישנה אחראית, הנמצאת במקום 24 שעות. האורח אינו מקבל מפתח, אך כאשר הוא מגיע, אחראית הקומה פותחת לו את הדלת. לדעתי, התנאים והמחיר של הגסטהאוס סבירים.

Compass G H 

יום שישי - 24/10/2008 - בבוקר לקחתי מונית לאצטדיון האולימפי. כאשר הגעתי, ראיתי שהמקום מוצף בקבוצות תיירים סיניים. קניתי כרטיס כניסה (50 יואן). האצטדיון עצמו בהחלט מרשים ושווה לבקר בו. לאחר מכן, חזרתי למלון ויצאתי לטייל ב- Street wangFujing, שבו מסעדות מקדונלד`ס, Kantaki Fried Chicken וכמובן קניונים. מכאן הלכתי לעיר האסורה ולכיכר טיאנאמן ובערב הלכתי למופע אקרובטיקה מרשים.

שבת - 25/10/2008 - חזרה לארץ דרך בריסל.

לתחילת הכתבה

לחלקו הראשון של הטיול לחצו כאן

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על סין

כתבות על חופשת סקי 2022

עקבו אחרינו לכל העדכונים החמים בארץ ובעולם