אחרי כמעט חודש שלם של בטלה מוחלטת הגיע הרגע לקחת את העניינים לידיים. אני לא חושבת שישנו יחיד סגולה אחד מבין חבריי להוטמייל, שלא מעודכן בדבר הטיול המתוכנן שלי, ומכיוון שלא בדיבורים בלבד עסקינן... נקבע המועד המיוחל, יום שלישי בשבוע, פעמיים כי טוב, כדי שנתחיל את הטיול "ברגל ימין".

זהו המסע השלישי שלי באי. שלא כמו בפעמים הקודמות, הפעם תכננתי להשתדל ולהתנתק ממותרות הציוויליזציה והעושר הכלכלי (כגון רכב שכור) ולהתנייד באוטובוסים ורכבות בעיקר. גם כדי שיהיה לי חומר להרצאות בסגנון התרמילאים כשאשוב לארץ ( : וכמו שאני תמיד אומרת, רצון לחוד ומציאות לחוד. וזה לא שאני מפונקת - המממ...אולי קצת, בכל אופן העניין הוא הרבה יותר פשוט. אבא שלי היקר לימדני שאין טעם בייסורים מיותרים בשל שיקול כלכלי (להלן: מיטלטלין) כזה או אחר. להזכירכם, בעיניי האוטובוסים הם "קופסת סרדינים נטולת שמן" וברכבות רצוי להשתמש בעיקר בשעות הבוקר , כשהאוויר צח ואיבריי גופכם נמצאים בקרון אחד ולא מפוזרים בכמה... : )

 כשרגע האמת הגיע והייתי צריכה להחליט, לא חשבתי פעמיים ושכרתי רכב עם נהג צמוד (מעין מדריך פרטי) שעליו המליצה לי קולגה מהעבודה. Bhakthi הוא מעיר החוף Tangalle, ומכיוון שהוא בעל ניסיון רב בתחום (למעלה מ-12 שנים), ביחד איתו הכל היה בהישג יד! Bhakthi, החל את הקריירה ה"עשירה" שלו בתחום התיירות, כשהיה בחור צעיר. בזמנו רכש עבורו אביו מכונית מרצדס, שמלווה אותו בנאמנות עד עצם היום הזה : ) בחיי היום-יום, הוא חלק מצוות העובדים של אתר הנופש (Palm Paradise ( Tangalle. כבר הכנתי אותו לכך שיצרו איתו קשר...אז תרגישו חופשי.
 צרו קשר עם Bhakthi [email protected]
 עמוד הבית של אתר הנופש www.palmparadisecabana.com

 המסלול "בגדול" היה לצאת מאזור קולמבו בכיוון צפון-מזרח ולהעפיל על פסגת ה- Sri Pada-Adam`s Peak שהיא לכל הדעות אחת הפסגות הקשוחות לטיפוס באי. למעלה מ-4000 מדרגות בגבהים שונים, זיעה ללא הפסקה וקוצר נשימה קל לאנשים (כמוני) שלא משקיעים זמן אימון על הסטפר בחדר כושר: ) משם להמשיך ל- Nuera Eliya אזור שופע טבע פראי, בעל חזות ארכיטקטונית בסגנון ויקטוריאני (להזכירכם, האי היה בשליטת הבריטים לזמן לא מבוטל). מטעי תה, אורז וחקלאות בכלל הם חלק בלתי נפרד מהנוף הפסטורלי-הררי של המקום. בעיר הרוחנית ?Kandy שווה לבקר בכל הזדמנות, גם אם רק לביקור חטוף. חלק ספורטיבי נוסף של המסלול הוא "ספארי פילים" באזור העיר Habarana. שימו לב, סוסים, גמלים, 4X4 זה OUT... פילים זה IN : ) ה"דובדבן שבקצפת", ה"גראנד פינאלה", ה"שוס הגדול" או איך שלא תרצו לקרוא לזה...היא עיירת הנופש Nilaveli שממוקמת מצפון-מזרח לעיר Trincomalee שם תכננתי להנות מנופש בסגנון של "אי בודד".
בריכה מחוממת לשחייה לילית, אוכל מגוון, חדר במרחק הליכה מחוף הים והרבה-הרבה שקט.

מה שנשאר לי לעשות זה לארוז את עצמי ועוד כמה בגדים נוחים (מהסוג של כבסי, יבשי ולבשי) ועוד כמה נשנושים לדרך....אני מרגישה חובה להדגיש את חשיבות ה"ציוד הקל". מה זאת אומרת? סרי לנקה שייכת ל"עולם השלישי". ואם נתעלם לרגע משאלות פילוסופיות כמו: מי חילקו את העולם? ואיזה אינטרס היה להם באותו רגע?ונתרכז בעובדות שבשטח...ומי שהיה במזרח יסכים איתי... יש שוני עצום בין מה שאנחנו רגילים אליו לבין מה שקיים שם. הציוד שאתם לוקחים צריך להיות פשוט להפעלה, וכזה שדורש מינימום תחזוקה.
לגבי האוכל, אני לא דואגת יותר מדי. מאפיות ומזנונים מקומיים, שמתהדרים בשלטי מסעדות : ) לא חסר. מה שכן, מוצרים שאינם נחשבים בסיסיים או כאלו שמחירם יקר יחסית, רכשתי בטרם יצאנו לדרך. בדרכים ישנם רק קיוסקים מאולתרים, לעומת הערים הגדולות בהן תמצאו את הרשתות הגדולות.

ואגב, קופסאות סיגריות, אלכוהול תוצרת חוץ (או בעיקרון כל מה שהוא לא ערק מקומי) ומוצרי בית מרקחת מערביים אין להשיג בדרכים או בפינות חמד מבודדות. קחו את זה בחשבון כשאתם מתכננים לכם את המסלול. הכי מעצבן זה להיתקע בלי קונדישנר לשיער באמצע הג`ונגל : )

זהו זה להפעם. בכתבה הבאה אני מבטיחה לכם א`חלה חוויות מהטיול.
 צ`או בינתיים.

יעדי הכתבה