הקדמה

במונחים של אוסטרליה, הפינה הדרום-מערבית של היבשת מקבלת די מעט מבקרים. רוב התיירים לא מתקרבים בכלל למערב אוסטרליה, ואלה שמגיעים לשם מחפשים בדרך כלל את השממה האדומה הנטושה של הצפון והמדבר.

 מה שרואים בפינה הדרומית רחוק למדי מהדימוי שקופץ לאנשים לראש כשאומרים "אוסטרליה". מהסמלים המוכרים, נשאר שם רק הקנגורו (וגם זה בקושי), ואת המדבר הריק מחליפים שדות ירוקים ומרחבים עצומים של חיטה. ה-Aussie השזוף והקשוח לא גר כאן - במקומו תמצאו קהילה מודרנית מתוחכמת, שעל פי רוב גאה במוצאה הבריטי. בעצם, הרבה מהתושבים כאן הם לא סתם ממוצא בריטי - הם ממש בריטים, מהגרים שבאים בהמוניהם בחיפוש אחר איכות חיים. האוכלוסיה יחסית צפופה (שוב, במונחים אוסטרליים), ומרכז הקניות הקרוב לא נמצא במרחק של שעתיים טיסה. מצד שני, העיר פרת` (Perth) - התשובה המערב-אוסטרלית לסידני ומלבורן - היא מקום נינוח ואפילו מנומנם, ומי שניסה לשנות את זה זכה לבעיטה שהעיפה אותו כל הדרך חזרה לחוף המזרחי...

יצא לי, מכל מיני סיבות, להעביר בדרום-מערב את רוב הטיול שלי באוסטרליה. בסך הכל הייתי שם כחודש וחצי, ובהמשך תוכלו לקרוא על מה שמצאתי.

 אז איך היה? היה נפלא, כמובן. לא בטוח שכוווווולם צריכים לרוץ לדרום-מערב במקום, נגיד, לעשות טיול ג`יפים במדבר, או מסע בטרמפים מסידני לקיירנס. אבל אם מחר יפגוש אותי ברחוב איש זוהר עם כנפיים, וישאל איפה הייתי רוצה להיוולד בגלגול הבא - אני אגיד "פרת`", בלי לחשוב פעמיים.
הבהרה: במערב אוסטרליה יש מחוז שנקרא The Southwest. הסיכום הזה מתייחס גם אליו, אבל חורג ממנו בצורה משמעותית צפונה ומזרחה. סתם שתדעו.

לתחילת הכתבה

העולם על פי פרת`

כמו כל מקום אחר, מערב אוסטרליה (Western Australia, בקיצור WA) מחולקת למחוזות ולמועצות איזוריות. אבל למעשה, לחלקן אפשר היה לקרוא "כלום", "שום כלום", "נאדה" וכו`. רוב השטח של מערב אוסטרליה הוא אדמה יבשה, מאובקת ונטושה לחלוטין, וזה חלק מהקסם של המקום. החלוקה השימושית יותר של המדינה היא זו שלא מופיעה במפות, אבל מוכרת לכל אחד במערב - סידרת הקליפות שמבודדת את פרת` מהעולם הקשה שם בחוץ:

  • בשכבה הפנימית נמצא האיזור העירוני של פרת` רבתי, שנקרא גם City WA, או The Metropolitan Area. מרכז הכובד של מערב אוסטרליה יושב כאן בצורה כל כך מוחלטת, שבהרבה מקרים המונחים "WA ו-"Perth" שקולים זה לזה.
  • מסביב לפרת` נמצא איזור לא ממש מוגדר, שמכסה כ-10 אחוז מהמדינה ונקרא Regional WA. הוא מכיל כמעט את כל שאר האוכלוסייה, וגם את כל הקרקע שמתאימה לחקלאות (והיא מתאימה מאוד - זה אחד האיזורים הפוריים ביותר בעולם). גם שאר הערים של מערב אוסטרליה נמצאות כאן (כל הארבע, כשכל אחת מהם בערך בגודל של נתיבות או נס ציונה). חלק ניכר מהאיזור מכוסה בשדות עצומים של חיטה, שמקיפים פחות-או-יותר את פרת` וזכו לכינוי The Wheat Belt.
  • כל שאר מערב אוסטרליה מוגדר Country WA - שטח עצום וכמעט ריק, עם הרבה פרות, כמה מכרות ועיירות שדה, ושמורות טבע.
  • בעיני אנשי המערב, שאר אוסטרליה נתפסת כ"מדינה זרה אך ידידותית", וזוכה לכינוי over east".
  • ובקליפה האחרונה, כל מה שמעבר לים נקרא (כמה מפתיע) "overseas".

לעיתים קרובות שומעים שפרת` היא "עיר הבירה הכי מבודדת בעולם". לא הבנתי איך קבעו את זה בדיוק, אבל הרעיון ברור. העיר הגדולה הקרובה ביותר, Adelaide, נמצאת "רק" 2,100 ק"מ משם. טיסה של 4,000 ק"מ דרושה כדי להגיע לסידני - או לסינגפור.

לתחילת הכתבה

פרת` ו-Fremantle

על פרת` עצמה יש שתי דעות מקובלות: 1) העיר נהדרת. 2) העיר משעממת. אני מבחינתי תומך בדעה ראשונה, אבל אפשר להבין מאיפה באות התלונות של המפלגה השנייה.

יש משהו ייחודי באווירה של פרת`. קל מאוד להבחין בזה, מסובך יותר להגדיר. ה-"vibe" שם לא דומה לערים גדולות אחרות בעולם - זה כאילו שבמקום לחיות כמה שיותר גדול\הרבה\מהר\חזק, החליטו בפרת` לחיות כמה שיותר "טוב". ואם זה אומר שבשעה 18:00 כל האוכלוסיה מתפנה לפרברים לבלות עם המשפחה, ומשאירה את מרכז העיר כמעט נטוש - אז מה... בפארקים בימי ראשון, במאות בתי הקפה, בכל מקום בעיר יש מין אווירה בטוחה ונינוחה כזו שפשוט לא קיימת במלבורן, או בפריז. יש בפרת` גם תרבות וחיי לילה, אבל לא באותה סקאלה של החוף המזרחי (אומרים על פרת` שהיא "עיירה קטנה של מיליון וחצי אנשים"). מצד שני, בתור מקום להסתובב בו וסתם ליהנות מהחיים, היא משאירה את מלבורן וסידני רחוק-רחוק מאחור.

גולת הכותרת מהבחינה הזו היא Fremantle (בקיצור Freo), איזור הנמל של פרת`. בשטח די מצומצם הצליחו לדחוס שם סדרה של אתרים היסטוריים ומוזיאונים, מאות מאכליות מכל הסוגים, שני שווקים מעניינים, ומאסה של ארכיטקטורה שמורה היטב מהמאה ה-19. במעגן היאכטות אפשר לטרוף פיש-אנד-צ`יפס (או שרימפים מטוגנים, מממ...) ועם קצת מזל לצפות בדולפינים ושקנאים במים. ממרכז פרת` אפשר להגיע לפריאו בקלות ברכבת, או בהפלגה קצת מייבשת של שעה במעבורת. יש בפריאו עצמה גם מספיק הוסטלים, למי שמעדיף להתמקם שם מאשר סביב מרכז העיר (החלטה סבירה בהחלט).

 בפרת` עצמה אין בעצם אף "אטרקציה הכרחית". הפארק המרכזי, Kings Park, מעוצב יפה ויש ממנו תצפית מרשימה על מרכז העיר והנהר. מ-Freo צפונה יש סדרה ארוכה של חופי רחצה וגלישה מקסימים ומטופחים. בין המקומות שאהבנו להסתובב או לשרוץ בהם: איזור המדרחובים Hay/Murray במרכז העיר (שם יש הכל מהכל), Rokeby Road ב-Subiaco (בתי קפה וחנויות ספרים), ו-Northbridge (אוכל אסיאתי נפלא במחירים מגוחכים, ומלא תרמילאים ואכסניות).

לתחילת הכתבה

Rottnest Island

האי הפצפון הזה נמצא במרחק חצי שעת הפלגה מ-Freo. הוא מציע שילוב טוב של נגישות מול ניתוק מהעיר הגדולה, ומהווה אתר התרגעות מושלם. אין אפשרות להכניס אליו כלי רכב, כך שכל התחבורה שם היא ברגל או באופניים - כמו יום כיפור כזה שנמשך כל השנה... מה שכן יש באי זה סדרה ארוכה של חופים יפהפיים (גם לפי הסקאלה האוסטרלית), מקומות לינה בכל מיני רמות (כולל אכסניית טובה של YHA בבסיס נטוש של חיל התותחנים), ושירותים "בסיסיים" כמו סופרמרקט ובית-קפה. במשך רוב השנה העניינים ב-Rotto מתנהלים די לאט, אבל בחופשות ובחגים - אללה יוסתור, אם היו מכניסים לאי את כל מי שמעוניין, המקום היה שוקע במים. אז האוסטרלים עושים הגרלה כדי לקבוע למי תהיה הזכות לשלם מחיר מופקע תמורת כמה לילות בבונגלו, לצד מאות הזוכים המאושרים האחרים. "הסמל הלאומי" של Rotto הוא ה-Quokka, מעין הכלאה בין קנגורו גמדי לעכבר ענק. אלה מסתובבים באי באלפים, בעוד שבשאר היבשת הם די נכחדו. מדובר באחת החיות החמודות ביותר על הפלנטה, מה שכמובן גורם לתיירים להאכיל אותם ולהגדיל את הסיכוי שייכחדו גם כאן. בבקשה, אל תאכילו את ה-Quokka!! (וגם לא שום חיית-בר אחרת. תודה).

לתחילת הכתבה

אזור הקייפ ומרגרט ריבר

ממש בפינה, במרחב שבין Cape Naturaliste ל-Cape Leeuwin, נמצא איזור שלעומתו פרת` נראית כמו שכונת עוני מבאסת. במרכז העניין נמצאת Margaret River, בירת איזור היין של מערב אוסטרליה. משהו כמו 80 יקבים, רובם משפחתיים קטנים, מקיפים את העיירה. לאן שלא תסתכלו, תראו יערות או שטחי מרעה, וביניהם משובצים כרמים ואגמים קטנים לקישוט. זה מקום שפשוט דורש להתפנק בו- יש אינסוף פינות חמד ומסעדות כיפיות עם נוף משגע. כמה נשמות טובות גם אירגנו פה מפעל לייצור שוקולד, שני מפעלים לגבינות גורמה, ארבע מבשלות בירה פרטיות ועוד כל מיני הפתעות. הכלל בסביבה הוא שבכל מקום אפשר לקבל טעימות חינם (יש כמה יוצאים מן הכלל). בערך עשר חברות ישמחו להסיע אתכם מיקב ליקב (ומשם לגבינה ולשוקולד) תמורת תשלום. אמנם קל מאוד להגיע ליקבים ברכב פרטי, אבל אחרי שני סשנים של טעימת יין, מפלס האלכוהול בדם עובר את הגבול החוקי לנהיגה, והשוטרים באיזור לא פראיירים. למי שיכול לארגן רכב ונהג תורן, עדיף להסתובב עצמאית. אם מתישהו נמאס לכם מהשחיתות הגורפת, יש בסביבה גם מערות נטיפים יפות, אתרי נוף וטבע, וכמה חופי גלישה מהטובים בעולם (לפחות ככה טוענים המקצוענים, לי אישית אין מושג - אבל הגלים שם נראו כאילו אפשר לזרוק פנימה מכונת כביסה והם ישחקו איתה פינג-פונג).

לתחילת הכתבה

היערות הגדולים

מזרחה מ-Margaret נמצא איזור של יערות עצומים. בין העצים מתחבאות כמה עיירות מנומנמות עם כבישים מפותלים ביניהן. בסך הכל האיזור כולו לגמרי לא תיירותי, אבל יש כמה אתרים פופולריים לביקור.

מילה על עצים אוסטרליים: כולם יודעים שהאקליפטוסים שמפוזרים בישראל הגיעו אלינו מאוסטרליה. אז זה נכון, אבל באוסטרליה אין שום עץ שקוראים לו "אקליפטוס". למה? כי כל צמח שני באוסטרליה הוא זן של אקליפטוס. לזנים יש שמות כמו Karri, Marri, Jarrah וכו`, והם שונים מאוד מזה. כצפוי, כשהחליטו לייבא אקליפטוסים לארץ, מישהו הלך ומצא שם את הזן הכי משעמם ולא אסתטי, וזה מה שקיבלנו. אם היו מחליטים להביא לכאן את ה-Karri, עץ אדיר עם גזע חלק שמגיע לגובה 80 מטר, אז גם היה לנו הרבה יותר צל, וגם יכולנו להביא תיירים מכל העולם לראות את הפלא.

 באיזור היערות יש כמה עצי Karri שאפשר לטפס עליהם על ידי סולם יתדות (לא מתאים לבעלי פחד גבהים). יש גם משהו שנקרא Tree Top Walk, מין מדרכה שתלויה בגובה צמרות העצים ומאפשרת להשקיף על היער מלמעלה. חביב אם אתם בסביבה, לא ממש הכרחי. באיזור הזה גם לא חסרים יקבים, והמומחים המקומיים ישמחו להסביר לכם שהאקלים הקריר גורם למוצר שלהם להיות טוב יותר מזה של מרגרט. אפשר להסכים איתם או לא, בכל מקרה מומלץ מאוד לטעום את הדבש המקומי - פשוט גן עדן בתוך צנצנת.

לתחילת הכתבה

אלבני

בעיר הדרומית הזו העברתי כשבועיים, מה שהספיק בקושי בשביל להציץ בשמורות ובפארקים שמקיפים אותה מכל הכיוונים. זהו היישוב האירופאי הותיק ביותר ב-WA, והארכיטקטורה כאן היא שינוי מרענן לעומת הבנייה הטרומית שנורא פופולרית בעיירות השדה של שאר המדינה... כל איזור החוף סביב אלבני מרוצף בשמורות טבע יפות ומגוונות, ובמרחק נסיעה קצר לתוך היבשת יש שני רכסי הרים שווים ביותר (עוד על כך בהמשך). מיוני ועד אוקטובר בכל שנה אפשר לצפות על להקות לוויתנים שמגיעות למפרצים סביב העיר.

 במקום לתת רשימת מכולת של כל אתר בסביבה - והיא באמת כמעט בלתי נגמרת - ההפנייה שלי תהיה ל-Bayview YHA בעיר. להוסטל הזה יש שני יתרונות עיקריים - לאחד קוראים פיטר, ולשני קוראים קאת`י. אם אחרי יומיים-שלושה בחברתם לא התאהבתם במקום, כנראה משהו אצלכם לא בסדר... יש להם גם אינפורמציה מפורטת על המון דברים, בייחוד מאז השאלות המתקילות שספגו ממני על בסיס יומי (איפה שוכרים ציוד גלישה, איזה מוסך בעיר מומלץ לעבודות פחחות, האם יש בספריה העירונית מדריכי לונלי פלאנט...).

לתחילת הכתבה

רכס Stirling ורכס Porongurup

אוסטרליה, ובפרט WA, בדרך כלל שטוחה כמו פיתה דרוזית. ובכל זאת, צפונית לאלבני נמצאים שני רכסים צנועים אבל מעניינים. מהרבה בחינות מדובר למעשה ה"איים אקולוגיים", עם אקלים וצמחיה שונים לגמרי מאלה של השפלה שמסביב. רכס סטירלינג מגיע לגובה של כ-1,100 מטר (ב-Bluff Knoll). רכס פורונגורופ מגיע בערך לחצי מזה. את שניהם אפשר לראות בבירור ממרחק של עשרות קילומטרים (למשל מאלבני). בכל אחד מהם סומנו מספר טיולים קצרים, ויש כמובן איזורי קמפינג ופיקניק מוסדרים (אחרת זו לא היתה אוסטרליה...). בסטירלינג אפשר גם לעשות מסלול של כמה ימים, בהינתן הלוגיסטיקה המתאימה.

 המלצה לדרך: קצת צפונית לסטירלינג תמצאו את The Lily- העתק מדויק של טחנת רוח הולנדית מהמאה ה-16. בית הקפה שליד מציע שילוב מנצח של היסטוריה ועוגת תפוחים, עם תצפית לטחנה ולרכס שברקע, וכל זה באמצע הכלום האוסטרלי. שווה.

New Norcia
 כשעתיים צפונה מפרת`, מישהו הקים עיירת-נזירים קתולית באמצע המדבר. בארץ מלאה בדיסוננס, זה אחד המקרים הבולטים ביותר שראיתי. אמנם הארכיטקטים של איטליה וצרפת לא ממש בלחץ מהתחרות המקומית, אבל בהינתן התנאים שהיו להם שם באמצע ה-bush, המקום באמת מרשים. הוא גם מאוד מעניין. אפשר להצטרף לסיור מודרך שעובר ברוב המבנים (כנסיות, פנימיות, עוד כל-מיני). ב-New Norcia מייצרים לחם שנחשב לגורמה של ממש, ושנמכר בפרת` במקומות היותר-נחשבים. בשבילי, בתור חובב לחם מושבע, זו היתה סיבה מרכזית להגיע לשם. גזר הדין: הלחם באמת מצויין, אבל לא בטוח שהוא עדיף על זה שקונים בכל מאפיה אוסטרלית שכונתית. ואם מותר להיות קצת פטריוטי לרגע, הלחם הכי טעים שאני מכיר מיוצר אצלנו בנתניה ב"לחם ארז" :-)

Esperance
 כאן אני קצת מרמה, כי העיירה הזו היא תחנה די הכרחית לכל מי שמגיע או עוזב את WA לאורך החוף הדרומי (דרך ה-Nullarbor). היא גם רחוקה מהפינה, ומהאיזורים שהוזכרו עד עכשיו, אבל במונחים אוסטרליים זה עדיין "בסביבה". אז אני מקווה שלא תכעסו יותר מדי. אספרנס עצמה היא מקום סימפטי ביותר עם חופי רחצה נהדרים, אבל הסיבה העיקרית להתעכב כאן היא הפארק הלאומי Cape Le Grand. מדובר ברצועת חוף שנותנת משמעות חדשה לקלישאה על "נוף עוצר נשימה". ים טורקיז מהמם עם איים אדומים ברקע, חול לבן מסנוור, קנגורואים משתעשעים על החוף, ועם קצת מזל גם לוויתנים במים. אפשר לטייל כל היום מחוף לתצפית לעוד חוף, או להתמקם על החול בנקודה אחת ולהתמסר לנירוונה (אגב - מספרים שהנוף של הקייפ מזכיר את Wilson`s Promontory, ליד מלבורן).

Bibbulmun Track:
אי אפשר לסגור את הסיכום הזה בלי להגיד מילה על ה-Bib track, שביל הליכה באורך כ-1,000 ק"מ, שמתחיל קרוב לפרת` ומסתיים באלבני. כצפוי במסלול כזה, לא כל החלקים שלו ממש מרתקים, אבל בהחלט יש חלקים שיכולים לשמש טיול מצוין של חצי יום, או יום שלם, או יותר. לאורך המסלול פזורים אתרים לחניית לילה - מעין גירסא אוסטרלית חפיפניקית לבקתות שתמצאו בניו-זילנד ובמדינות אחרות. קוראים להם three-sided shelters, יעני מקלטים עם 3 קירות. תצפיות בשטח העלו שלמעשה יש להם רק קצת יותר מ-2 קירות, אבל פרט לימי חורף קרים במיוחד זה אמור להספיק. השימוש במקלטים הוא חינם, לפחות בינתיים. בעת כתיבת שורות אלה ממשיכה העבודה על שביל נוסף בתוואי ובאורך דומה, שנועד לאופני-הרים ונקרא Munda Biddi.

 לפרטים נוספים:
אתר Bib track , אתר Munda Biddi וכן משרדי התיירות בפרת` וביישובים דרכם עובר השביל.

 זהו! אם קראתם הכל, בטח שמתם לב שכמעט ולא היו המלצות קונקרטיות. למי שמתכוון לטייל בדרום-מערב (או במערב, או באוסטרליה בכלל), כדאי לקרוא גם ב-1001 טיפים ובפורום אוסטרליה ניו-זילנד כאן באתר. בהצלחה!

כתב וצילם: רון מהריק

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה