פנדות בצ'נגדו
לצ`נגדו (Chengdo) הגענו בליל סערה. הגשם הרב שניתך והערפל גרמו לסגירת שדה התעופה ואנו חזרנו כלעומת שבאנו לקונמינג, לאחר כמה שעות של המתנה בקונמינג, המראנו שנית והפעם- הצלחנו לנחות (בשלוש לפנות בוקר). לשמחתנו הרבה חיכתה לנו נציגה של Sim`s גסטהאוס (כפי שתאמנו בטלפון) ואספה אותנו במכונית אל הגסטהאוס- זה היה נפלא. לפנות בוקר הלכנו לישון וכשקמנו שמחנו לפגוש את משפחת גבעתי. גם הם הגיעו בלילה בטיסה שהתעכבה עקב הסופה (הם הגיעו מליג`אנג). את הגבעתים ושלושת ילדיהם פגשנו בליאג`אנג ונדברנו שננסה להיפגש בצ`נגדו. שמחת הפגישה הייתה גדולה. הילדים בילו את היום בצפייה בסרטי D.V.D וההורים שמחו לשיחות מבוגרים. ארוחת ערב מוקדמת אכלנו, לשמחת הילדים, במקדונלד`ס.
בעודנו חוזרים לגסטהאוס שמענו קול מוכר מאחור קורא "טבע! טבע!" הסתובבנו, ולשמחתנו ראינו את מושיקו היקר ! טבע מיד רצה אליו וקפצה עליו בחיבוק גדול ואוהב. שמחנו להיפגש ולגלות שמושיקו שהגיע היום, לאחר מסע מהנה ולא קל ב"בק דור", מתגורר בגסטהאוס שלנו ואיתו נמצאים גם עומר ויאן אותם פגשנו בליג`יאנג. את מושיקו פגשנו לראשונה בדאלי והבנות התאהבו בו ממבט ראשון, בהמשך נפגשנו בליג`אנג וכעת לשמחת כולנו נפגשנו שוב. מושיקו הפך באופן רשמי ומעשי לדוד שלהן במזרח ופינק אותן בלי סוף (קניית עוגות, ממתקים,חיבוקים, משחקים...) במשך כל שהותנו המשותפת בצ`נגדו.
למחרת, הגבעתים השלימו שעות שינה ואנחנו נסענו במונית למרכז גידול הפנדות (Giant Panda Breeding) הנהדר,שנמצא 12 ק"מ צפונית לעיר, כ-20 דקות נסיעה( 25 יואן למונית. 30 יואן כניסה למבוגר, ילד מתחת 120 ס"מ חינם). הגענו מוקדם וישר לקחנו הסעה פנימית (10 יואן למבוגר) למתחם של הפנדות הקטנטנות. הגענו ל"תינוקייה" של הפנדות, בו שוכנות פנדות בנות 8 חודשים. מתוקות, מתוקות, קטנות, פרוותיות, שובבות ומאוד פעילות. הבנות צווחו מתענוג ואושר וכולנו חייכנו וצחקנו ללא הפסקה במשך כל הביקור במרכז. הפנדות הן חייה מדהימה ומקסימה, אחד הדברים הנפלאים שבהן, זה שהן מעוררות בכל מי שצופה בהן המון רכות, אהבה ואמפטיה שמציפים את הלב בשמחה.
נהננו להסתכל מהצד על המבקרים הרבים שהגיעו בהמשך ואיך כולם, ללא יוצא מהכלל, מרגע שהביטו בפנדות, חייכו חיוך רחב, שהתפשט על פניהם והפך אותן לזוהרות, רכות ושמחות. מבוגרים בני 70-80 התמוגגו ממש כמו הקטנים. בילינו זמן רב ב"תינוקייה", נהנים לראות את הפנדות אוכלות ומשתעשעות במשחקי גורים, מתגלגלות ומתהפכות אחת עם השנייה, מטפסות על העצים. מאוחר יותר הגיעו למתחם שלהן המטפלים שלהן ושיחקו איתן- היה נפלא. מה"תינוקייה" המשכנו למתחם של פנדות יותר בוגרות ולשאר חלקי הפארק היפים. ראינו פנדות אדומות, שהן מאוד קטנות ונראות יותר כמו הכלאה של חתול עם שועל קטן וממש לא כמו פנדה. יש להן פרצוף מתוק וזנב מאוד ארוך ויפה. הבנות שמחו להצטלם עם פנדה אדומה וללטפה. לסיום קנינו כמובן בובות פנדות מתוקות לבנות...
בערב אכלנו שתי המשפחות במסעדת רחוב טיפוסית- חוויה קולינרית ותרבותית כאחד. הגבעתים המשיכו לשמורת ג`וזאיגו ואנחנו נשארנו לכמה ימים נוספים בעיר. בגסטהואס Sim`s פגשנו הרבה חבר`ה ישראלים מקסימים ופשוט נהננו מהמפגשים והאנשים. הבנות מאוד נהנו מהעברית מסביב ומכך שיש הרבה אנשים שאפשר לדבר ולשחק איתם. ביקרנו במקדש Wenshu היפה והמרשים, הנמצא במרחק הליכה קצרה מהסימ`ס. בצהריים יש שם ארוחות צמחוניות טובות (המסעדה נסגרת ב-14 בצהריים). נהנו ללכת במדרחוב הנמצא לידו. בערב היה כייף ללכת ברחוב ג`ין לין, רחוב משוחזר בסגנון סיני עתיק המואר בפנסים אדומים יפיפיים ואוירה נעימה.
בודהה בערפל בלשאן
באחד הימים נסענו ללשאן (Leshan) לראות את הבודהה הגדול. שכרנו רכב ונהג מהגסטהאוס (500 יואן ליום שלם לרכב ל-6 אנשים) ונסענו. הדרך לא הייתה מבטיחה. התחיל לרדת גשם והערפל נהיה סמיך, אך החלטנו להמשיך, בתקווה שיתבהר. כשהגענו ללשאן, אי אפשר היה לראות מאה מטר קדימה! לאחר התלבטות קצרה קיבלנו החלטה ועשינו "אחורה פנה" כדי לחזור לצ`נגדו. הנהג הסתכל עלינו כמו משוגעים- נסעו שעתיים ועכשיו מוותרים? אך אנו החלטנו שאין מה להיכנס לבודהה הגדול ולא לראות כלום! נחזור ביום אחר... כשחזרנו ניסינו לבקש החזר חלקי מהגסטהאוס, כיוון שלפי התחזית שהם פרסמו היה צפוי בלאשן יום שמש יפה. על סמך זה נסענו וחזרנו מייד, כך שגם לא "בזבזנו" יום מלא לנהג. קיבלנו סירוב עדין והאמת שקצת התעצבנו.
מיסטר סימס, בעל הגסטהאוס שמע מה שקרה ובא לדבר איתי אישית. הוא הסביר שחשוב לו שנהיה מרוצים, את הכסף הוא לא יכול להחזיר, אך במקום זה יפצה אותנו וייתן לנו כרטיסים בחינם לכל המשפחה לאופרה הסיצ`ואנית במקומות V.I.P, זו נראתה לנו פשרה הולמת ויצאנו מרוצים. האופרה הייתה נהדרת. זוהי אופרה לתיירים והיא למעשה מופע שמשלב קטעים יפים ומעניינים מהתרבות הסינית: מעט אופרה, מופע מסכות מרתק, קטעים מוזיקלים וקומדיים, קצת אקרובטיקה וריקוד, בקיצור כייף אמיתי- נהנו מאוד! למחרת ביקרנו במקדש ווחו (Wuhou Temple)- ביקור מיותר! המקום לא יפה ולא מעניין והכניסה יקרה (60 יואן למבוגר!).
אחר-כך נפגשנו עם חברים שהכרנו בקמבודיה- גלי ומשה. אחותו של משה, אוסנת (עם שלושת ילדיה המקסימים-מאי, תומר ואופק) באה ללמוד רפואה סינית בצ`נגדו והמשפחה התגייסה לעזור. סבתא אסתר הנהדרת הגיעה מבאר שבע לעזור בטיפול בילדים, וגלי ומשה הגיעו מקמבודיה ועכשיו כולם חיים ביחד בצ`נגדו. התארחנו לארוחת צהריים נהדרת עם טעמים של בית (חסר מאוד במזרח ...), ובילינו אחר צהריים כייפי ביחד. הילדים מיד מצאו שפה משותפת, כאילו הם מכירים ממזמן, "התחברו" בשמחה ושיחקו יחדיו בהנאה רבה. בינתיים, משה הצליח לשחזר לנו כרטיס זיכרון של המצלמה ש"נדפק" בזמנו, ושהיינו בטוחים שהתמונות שבו אבדו לנצח... למשה זה היה אתגר והוא לא נח עד שלא פיצח אותו לשמחת כולם- שוב תודה לך משה!! לשמחתנו, גילינו שכל המשפחה תגיע לגווילין בזמן שגם אנחנו נהיה בה! החלפנו מספרי טלפון ואימיילים ונדברנו להיפגש שוב- איזה כייף!
