פארק אליזבת
יום 9- יום שבת ה - 9.3.02
היום, כמובטח הקצנו יקיצה טבעית, בלי שעונים ובלי לוח זמנים צפוף, קמים כשקמים. יקיצה טבעית או לא, ב - 7:30 כבר כולם היו מחוץ לאוהלים למראה החיות העוברות לכיוון המים, אולי 25 מטרים מאיתנו, באפלואים, חזירים ואנטילופות. אחד החברה (שביקש לא להזכיר את שמו) הודיע לי כי לא נרדם כל הלילה ועמד על המשמר והוסיף כי יש לנו מזל גדול שעמד על המשמר כל הלילה, אחרת היינו נרמסים על ידי עדרים של עשרות באפלואים. לאחר כמה שניות הוא ירד לעשרות חזירים, ולבסוף הודה כי שתי אנטילופות בקושי עברו כל הלילה, אך הקולות הפחידו אותו מאד וכי העובדה כי שמר עלינו כל הלילה ראויה לציון בסיפור הדרך - אז הנה.
קיפלנו את הציוד, העמסנו על הרכבים ונסענו ללודג` הנמצא בפארק. לודג` זה הוא המפואר ביותר באוגנדה ובו נמצא גם ביתן נפרד, מפואר מאד, בו ישנה מלכת אנגליה בעת ביקורה במקום. הפארק יושב למרגלות הרי הירח וממוקם בין שני אגמים: אגם ג`ורג` במזרח ואגם אדוארד במערב (במרכזו עובר הגבול עם קונגו). בין האגמים עוברת תעלת Kazuma, המלאה היפופוטמים, אותם ניתן לשמוע בבירור במשך הלילה. חדר האוכל של הלודג` ממוקם מול התעלה, ועל המרפסת של חדר האוכל ישבנו לאכול את ארוחת הבוקר. מסביבנו, על המרפסת עשרות של ציפורים צבעוניות נחתו והמריאו סביבנו בניסיון ללקט כמה פירורים מהשולחנות. אני בטוח שהציפורים שמחו מאד לפגוש בנו, כי קהל נלהב ונדיב כזה הם לא רואות כל יום.
לאחר ארוחת בוקר דשנה ומילוי הכרסים הגדולות שלנו, עלינו על הרכבים ויצאנו לסיור בפארק. כבר אחרי 25 דקות נתקלנו במשפחת פילים במרחק מטרים ספורים מהשביל בו נסענו, עקבנו אחריהם באיטיות במשך חצי שעה של התייחדות עם חיי היום יום של הפילים האפריקאיים האדירים הללו ונפרדנו מהמשפחה העדינה והאדיבה בקולות צקצוקי מצלמה (כמה חברות פילמים עשו הרבה כסף בעקבות משפחת הפילים). המשכנו דרומה למראה חיות בר רבות המסתובבות בפארק, חצינו את התעלה מעל גשר, בו עצרנו למנוחה וצפייה בנוף הדייגים הפסטורלי. כמובן שתוך שניות ספורות הגיעו שני ילדים, אחד מהם אמר שאם ניתן לו את המשרוקית שבידינו הוא מוכן לקפוץ מהגשר. נתנו לו את המשרוקית וניסינו להסביר לו כי היא בחינם ואין כל צורך שיקפוץ... לפני שהבנו מי נגד מי, הילד כבר היה על הגשר, בגובה 15 מטר מעל המים ומיד התעופף באוויר לתוך המים ויצא החוצה, מרוצה מהשלל. אני מניח שבשביל ילד אוגנדי המיקום מצוין לציד מסוג אחר שלא כולל חיות.
המשכנו דרומה וירדנו מהשביל הראשי לאחר 10 ק"מ והתיישבנו מעל קניון, בו עובר נהר ה- Chambura, הנשפך לתעלה, ממנה באנו. הנוף מדהים וכולל נהרות, דייגים, היפופוטמים, שדות ירוקים וצמחיית מים מרובה מכל עבר. עזבנו את המקום והתחלנו את דרכנו בת ה- 370 ק"מ לכיוון קמפלה (Kampala) הבירה.
הדרך לקמפלה דרך מברארה ומאסאקה
לאחר שעה וחצי הגענו לעיר Mbarara, העיר הגדולה באזור. מעיר זאת הגיע הנשיא הנוכחי של אוגנדה אשר מכהן בתפקידו כבר 15 שנה ויש לומר כי הוא תורם רבות למדינה. העיר מפותחת הרבה יותר מכל הערים בהן עברנו במהלך המסע וניתן לראות חיים מערביים מסביבנו. בעיר ישנה מאפיה מקומית, בה עצרנו על מנת לקנות פיצה מדהימה ובגטים חמים וטריים (עם ריח הורג). עצרנו בהמשך הדרך, לצד אגם קטן לארוחת סנדוויצ`ים, פיצות, פירות וכמובן סיאסטה קלה של צהריים. המשכנו בדרכנו ולאחר עוד כשעה הגענו לעיר Masaka, עיר גדולה קרובה לאגם ויקטוריה, מעיר זאת מגיעות רוב עבודות העץ באוגנדה וניתן למצוא כאן מגוון רב של עבודות יד ועבודות עץ מעניינות ומרהיבות. המשכנו לקמפלה עוד כ- 150 ק"מ, במהירות, הדרך מוצפת בדוכני דגים טריים בצידי הכביש, הדג העיקרי הנמכר כאן הוא הטילפיה
(Tilapia), דג גדול במשקל ממוצע של 800 גרם, עם הרבה בשר וטעם מצוין (מומלץ לבישול על המנגל). התנועה נהייתה כבדה וצפופה, עובדה המציינת את התקרבותנו לעיר הבירה. פקקי הערב הרגילים של בעיר קיבלו את פנינו באדישות.
בסביבות השעה 20:00 הגענו חזרה למלון פאנג פאנג, ממנו נפרדנו לפני 9 ימים וארוחת הערב כבר חיכתה לנו על השולחנות. סיימנו ארוחת ערב, התפננו לחדרים להתקלחות והתארגנות והתכנסנו מחדש במרפסת המלון לשיחה על החוויות אותן עברנו, שיחה שנתמשכה אל תוך הלילה, בשילוב עם בירה מקומית והרבה הרבה מצב רוח. מחר יש לנו יום שלם בעיר הבירה, נבקר בארמון מלכי בוגנדה (Buganda), ארמון המלך הנוכחי ועוד...
אז לילה טוב ונתראה מחר בבוקר לעוד יום של הרפתקאות בקמפלה הבירה...
לתחילת הכתבה
אוהד, מוביל משלחת "הרפתקאות" באוגנדה
