הערה: המסלול שלפניכם הוא בבחינת הצעה בלבד, אין חשיבות לסדר הימים ולמעט המסלול ביום השלישי, ניתן להגיע לאתרים המצויינים בכל אחד מימי הטיול.

יום 1 - טאמל, פאשופטינאת, מקדש הקופים, כיכר דורבאר

אחרי שהתמקמתם בבית המלון, צאו לתור את העיר. אזור הטאמל (Thamel), רובע התיירים הבלתי מעורער של העיר יספק לכם כמה שעות של תעסוקה. שוטטו ברחובות הצרים והתרשמו מהחנויות הרבות שבו בהם תמצאו מבחר עצום של מזכרות, בגדים, תכשיטים, תיקים ובעצם, כל מה שתרצו לקנות. מלבד מבחר החנויות המרשים, הטאמל גם ידוע בהיצע הקולינרי היפה. לפתיחת היום הכנסו לאחת מהמאפיות הטובות של קטמנדו והצטיידו במאפים טריים לדרך.

 אחרי ההתרשמות מהרחובות השוקקים נמשיך לתחנה הבאה: מקדש פאשופטינאת
 (Pashupatinath), המקדש ההינדי החשוב ביותר במדינה, המושך אליו מאמינים גם מכל רחבי הודו. במקדש זה מתבצעים מידי יום, עד שעות הצהרים טקסי שריפת גופות בנהר הבאגמאטי ואתם תוכלו לצפות בהם מרחוק. במהלך סיורכם בשטח המקדש תתקלו בין היתר באנשי סאדו�, מאמינים סגפנים, ובקופים רבים. מכאן נמשיך למקדש הקופים (Swayambhunath), שכשמו כן היא, מהווה משכן ובית לקופים המתהלכים בשטחו בחופשיות. זוהי אחת מהסטופות המפורסמות של קטמנדו, היא ממוקמת בראש גבעה ומשקיפה על כל העיר.

 ממקדש הקופים נמשיך לכיוון כיכר דורבאר (Durbar Square) - הכיכר המרכזית של קטמנדו בה מרוכזים למעלה מחמישים מקשים עתיקים. נסיעה בת מספר דקות במונית/ריקשה תביא אתכם אל הכיכר, המהווה את לב ליבה של העיר העתיקה. כדאי להקדיש למקום לפחות שעתיים-שלוש, לבקר במקדשים, לסייר ביניהם ואף לשבת זמן מה על מדרגות אחד מהם ולצפות בנפאלים העוברים ושבים, חלקם מגישים מנחות לאלים, חלקם נחים בצל אחד המקדשים ואחרים נמצאים בדרכם ממקום למקום.

כאשר תכנסו לכיכר מכיוון רחוב הניו רואד (New Road) תיחשף בפניכם הרחבה הגדולה שעליה פזורים עשרות דוכנים של רוכלים מקומיים המציעים למכירה מזכרות, תוכלו למצוא שם כלי תפילה, תכשיטי כסף, פסלים מקומיים ושאר ירקות. חשוב להתמקח לפני כל קנייה. בתחילת הרחבה, לשמאלכם ימצא הרחוב פריק סטריט (Freak Street) שגם לו כדאי להקדיש מעט זמן, ולו בשל העובדה שרחוב זה היה מעוזם של ה"היפים" בשנות ה-60 ועד היום ניתן לחוש בייחוד שלו. ברחוב הזה תמצאו חנויות של תיקים רקומים ותכשיטים במחירים זולים הרבה יותר מאלה שתמצאו הטאמל.

 בחזרה לכיכר - בין האתרים בכיכר אליהם כדאי לשים לב נמנה את הארמון Gaddi Baithak - בניין צבוע לבן שנבנה בסגנון אירופאי בתחילת המאה ה-20, ואשר עדיין נמצא בשימוש המדינה. אם תעקפו את הארמון, תוכלו לראות מאחוריו את הארמון הישן, ה- Hanuman Dhoka Palace הבנוי בסגנון נפאלי ולהבחין בהבדלי הבניה בין שני הסגנונות. אתר נוסף שמהווה מוקד עליה לרגל לתיירים ומקומיים כאחד הוא ביתה של הקומארי ( Kumari Bahal), שימצא משמאלכם, בהמשך הדרך המובילה לארמון החדש. הקומארי היא ילדה שמיוחסים לה כוחות על אנושיים ומעמד של אלה חיה והיא מתגוררת בבניין שחלונותיו מוקפים בחריטות עץ ויש בו מרפסות מהם יכולה הקומארי, שלא מורשית לצאת מביתה, להשקיף על הנעשה בכיכר. כדאי להכנס אל תוך חצר הבניין, שימו לב לחריטות הגולגלות על גבי דלת הכניסה, לחלונות המגולפים ולמקדש הקטן המצוי במרכזה. ביציאה מהבית הביטו מבעד לשער הצהוב הנמצא מימין לו, שם תוכלו לראות חלקים מהכרכרה הענקית הנושאת את הקומארי ברחבי הכיכר באחדים מהפסטיבלים המתקיימים במדינה, אלה הימים היחידים בשנה בהם היא מורשית לעזוב את ביתה ולהיחשף בפני הציבור. מקדש Narayan Mandir - פגודה בת שלוש הקומות המוקדשת לאל וישנו. אם תקיפו את הפגודה תמצאו פסל אבן יפה של גארודה, יצור שחציו אדם וחציו ציפור, ששימש ככלי הרכב של האל. מקדשים נוספים אליהם כדאי לשים לב הם ה - Kasthamandap העשוי עץ והמקדש לגאנש (Maru Ganesh), המוקדש לאל הפופולרי ביותר בדת ההינדית. במקדש זה באים להתפלל מלכי נפאל כחלק מטקס הכתרתם. בעיתות חגים תמצאו תורים ארוכים משתרכים לפני המקדש ומאמינים הממתינים לתורם להכנס ולהגיש מנחות לפסל הפיל הקטן שבתוכו. מהכיכר חזרו ברגל לכיוון הטאמל. ברחובות בהם תעברו תוכלו להתוודע לחיי היום יום של הנפאלים. אחרי שסיימתם את סיורכם הכנסו לאחת המסעדות הטובות וקנחו בכוס בירה ובהופעה חיה באחד מהפאבים הרבים שבטאמל כדי לטעום טעימה מחיי הלילה בקטמנדו.

לתחילת הכתבה


יום 2 - פטן

נסיעה לעיר פטן (Patan). במרחק של כחצי שעה נסיעה מקטמנדו נמצאת העיר השניה בגודלה בעמק קטמנדו הידועה גם בשמה: לליטפור - עיר היופי. מוקד העניין בעיר הוא כיכר הדורבאר סקוור, שבדומה לכיכר דורבאר בקטמנדו עמוסה במקדשים עתיקים, שכל אחד מהם מיועד לאל אחר. האטרקציה העיקרית עבור התיירים הישראלים היא כמובן ציפור האבן המוזכרת בשירה של גלי עטרי. המקומיים בכיכר ישמחו להראות לכם היכן נמצאת אותה ציפור, אך אל תצפו ליותר מידי. קרוב לודאי שתיאלצו לשפשף את עיניכם על מנת למקד את המבט בציפור האבן הקטנה המוצבת לה גבוה, על ראשו של אחד הפסלים. בין המבנים השונים תתקלו גם בבניין הארמון המלכותי. חלקו נבנה במאה ה-14 וחלקו במאות ה-17 וה-18. מבנה זה ששרד רעידת אדמה וניזוק באחת ממלחמות האזור הוא אחד המבנים המרשימים ביותר הקיימים בעמק קטמנדו. הכנסו למוזיאון של פטן הסמוך לארמון. במוזיאון תמצאו חפצי תרבות נפאלים, ביניהם פסלי ברונזה ועופרת האופייניים לאזור זה של העמק. שימו לב, הכניסה לכיכר היא בתשלום. עם תום הביקור בכיכר דורבאר נמשיך ברגל למקדש המוזהב (Golden Temle) שנמצא מצפון לכיכר. זהו מנזר בודהיסטי המהווה את אחד המקדשים הקטנים והעשירים ביותר בנפאל, המנזר שהוקם במאה ה-15 עדיין פעיל ומהווה את המרכז הרוחני של העיר העתיקה של פטן. בהמשך הרחוב בו שוכן המקדש המוזהב ובמרחק של כ-300 מטר ממנו נמצא מקדש קומבשוואר (Kumbeshwar Temple). זהו מקדש בן 5 קומות (אחד מתוך שלושה מקדשים דומים שקיימים בעמק), פעיל מאוד אשר מוקדש לאל שיווה. בסמוך לו נמצאת בריכת מים שלפי האגדה, מימיו מגיעים מאגמי גוייסאקונד אשר במרומי ההימלאיה, ואשר מוכרים בשם "האגמים הקפואים". מקדש נוסף בו כדאי לבקר הוא מקדש אלף הבודהות (Mahabouddha Temple) המרוצף באריחי טרה קוטה. את ארוחת צהרים אכלו באחת מהמסעדות המקומיות בעיר (המסעדה הנמצאת מאחורי המוזיאון מומלצת) ולאחריה המשיכו לשוטט בסמטאות העיר במקדשים הפזורים בהן.

 נשוב לאזור הטאמל ובדרך נעצור בשוק אסאן טול הסמוך לרובע התיירים. זהו ללא ספק מרכז קטמנדו. בשוק זה נפגשים שישה רחובות שמציע למכירה תבלינים, פירות וירקות ובין המראות השכיחים תמצאו פרות שמסתובבות כאן חופשי לצד רוכבי אופניים, סבלים עם עגלות יד וצפירות אינסופיות. יש כאן שלושה מקדשים שכמעט נבלעים בהמולה: הראשון שבהם הוא Annapurna Mandir (אנאפורנה - מלא דגן בשפה המקומית) מוקדש ללאקשמי, אלת העושר, שמיוצגת כאן על ידי Purna Kalasha (כלי גדוש בנפאלית) שהוא סמל לעושר. מבקרים מגיעים לכאן כל היום, מטילים מטבע ונושאים תפילה בידיים משולבות. מקדש גאנש (Ganesh Temple)הסמוך יכול לשמש למנוחה של מספר דקות מהמולה. מקדש וישנו (Vishnu) מכיל מספר פסלי אבן עתיקים שמשמשים משפחות לטקס שאמור לגלות להם את מין הילד לו הם מצפים: הדבר נעשה על ידי יציקת שמן חרדל על הפסל, כאשר אם השמן זורם לצד ימין מדובר בבן ואם לצד שמאל זו בת. גם הערב נסו את אחת המסעדות בקטמנדו, יש לכם מגוון מטבחים רחב לבחור ממנו, וחתמו אותו שוב, באחד מהפאבים או באחד מבתי הקזינו של קטמנדו, שפרושים במלונות שונים בעיר.

שעות פתיחה של המוזיאון של פטן: 10:30-17:30
 אתר האינטרנט של המוזיאון בפטן: www.patanmuseum.gov.np
 למידע נוסף: פטן באתר למטייל

לתחילת הכתבה

יום 3 - דאקשין קאלי, בודנאהאת (בימים שבת או שלישי בלבד)

במרחק שעה נסיעה מקטמנדו ובקצהו הדרומי של העמק שוכן לו המקדש דאקשין קאלי (Dakshin Kali). מידי שבת ושלישי עושים את דרכם למקדש מאמינים רבים המגיעים על מנת להתפלל לאלה קאלי ולהקריב לה קורבנות. יומיים אלה הם הימים הקדושים של האלה ושבת הוא היום העמוס שבהם. על מי שיגיע למקדש לצפות למראות לא פשוטים של שחיטת בעלי חיים. לאחר טקסי ההקרבה לוקחים הנפאלים את בשר הקורבנות וחוזרים איתו לארוחה בבית או לחילופין עושים פיקניק סמוך למקדש. בדרך למקדש מציעים רוכלים את מרכולתם למאמינים. כאן יוכלו להצטייד בשרשראות פרחים, קטורת ושאר אמצעי פולחן לקראת טקסי ההקרבה. הכניסה למקדש עצמו אסורה על מי שאינו הינדי. מומלץ להגיע למקום עד השעה 10:00.

 בדרך חזרה מהמקדש נעצור בסטופת בודנאהאת (Bodhnath), המקום הקדוש ביותר לבודהיסטים בנפאל. לסטופה כדאי להגיע בשעות אחה"צ, לקראת שקיעת השמש, אז נמלאת הכיכר בעשרות מאמינים המקיפים את הסטופה עם כיוון השעון, תוך שהם ממלמלים דברי תפילה. זוהי אחת מהאטרקציות המרכזיות של קטמנדו ואחד מהמקומות הנעימים ביותר לביקור בה. הכיכר מוקפת בחנויות המוכרות חפצי אמנות טיבטים - תכשיטים, ציורים ובגדים ומסביבה תמצאו גם כמה מנזרים שכדאי לערוך בהם סיור ולספוג מעט אווירה דתית.

לתחילת הכתבה

יום 4 - באקטאפור

נסיעה לבאקטאפור (Bhaktapur), העיר השלישית בגודלה בעמק קטמנדו. הכניסה לעיר עם רכב אסורה, דבר המבטיח שיטוט נעים ורגוע ברחובותיה ובסמטאותיה המרוצפים כולם בלבנים אדומות. בדומה לקטמנדו ופטן, גם כאן ניצבת במרכז העיר כיכר דורבאר בה תוכלו להתוודע למקדשים ולמבנים יוצאים מהכלל, אך להבדיל משתי הערים, כיכר זו שלווה יותר ומספר המקדשים בה קטן יותר, זאת בשל העובדה שרעידת האדמה שפקדה את האזור בשנת 1934 החריבה רבים מהם. בין המבנים בכיכר נציין את מקדש פרוואטי (Parvati) המעוטר בגילופים אירוטיים, בהם מופיעים גם פילים, הארמון המלכותי והגלריה לאמנות הנמצאת בשטחו. סמוך לגלריה נמצא ארמון 55 החלונות שבנייתו הושלמה במאה ה-18 ובחזיתו ניצב ה- Golden Gate - שער נחושת מרשים. מקדש נוסף הוא
דאטטאראיה (Dattatreya Temple) שלידו תמצאו סדנאות לגילוף בעץ ואת חלון הטווס שנחשב (בצדק) לאחת מיצירות הפאר של אמני באקטאפור ולאחד הסמלים המוכרים של העיר.

 בכיכר Taumadhi Tol הסמוכה לכיכר דורבאר נמצאת הפגודה Nyatapola. פגודה זו, הבנוייה בסגנון נווארי היא בת חמש קומות והיא הגבוהה בנפאל (מתנשאת לגובה 30 מטרים). משני צידיו של גרם המדרגות המוביל למקדש ניצבות שתי שורות של פסלי חיות ואלים השומרים עליו. מכאן תוכלו להגיע לכיכר הקדרים (Bolachha Tol). בעיר חיה קהילת קדרים עניפה וכיכר זו מוקפת בחנויות המציעות למכירה עבודות קדרות ולא פעם תתקלו גם בשורות של כדי חימר מונחים לייבוש בשמש. ברחוב המוביל מכיכר הקדרים לכיוון הדורבאר סקוור ישנם בתי ספר (וסדנאות) לציורי טאנגקות, אפשר להכנס לאחד מהם ולצפות בתלמידים הרוכנים על יריעות הבד ומציירים בדייקנות.

הכניסה לבאקטפור עולה 750 רופי.
 למידע נוסף: באקטפור באתר למטייל

לתחילת הכתבה

יום 5 - נאגארקוט, מקדש צ`אנגו נארייאן

השכם בבוקר, עוד טרם הזריחה נצא לכיוון נאגארקוט (Nagarkot)כפר נופש זה מהווה נקודת תצפית על רכס ההימלאיה ומקום מפלט קריר מהחום השורר בעמק בחודשי הקיץ. אלה שיחפצו בכך יכולים לשלב לינת לילה בנאגראקוט, באחד מהגסטהאוסים הערוכים לקבלת התיירים ולטפס לעבר אזור התצפית ולצפות בזריחה על רכס ההרים המושלג. בין ההרים בהם תחזו נמצאים האוורסט והקנצ`נג`ונגה, הפסגה השלישית בגובהה בעולם. הזמן הטוב ביותר להגיע לנאגארקוט הוא בחודשים אוקטובר-מרץ, אז השמיים בהירים וניתן להשקיף על הרכס שמנגד ללא עננות מעיקה. אפשרות נוספת לתצפית על רכס ההימאליה במקום הנסיעה לנאגארקוט היא נסיעה לעיירה דהוליקל (Dhulikhel) שנמצאת על הכביש המוביל מנפאל לטיבט. רוב התיירים בוחרים לנסוע לנאגארקוט ורואים בו את המקום הבלעדי בו ניתן לצפות על ההרים באזור קטמנדו, אך דהוליקל היא אופציה ראוייה לא פחות ופחות מתויירת.

 מנאגראקוט נמשיך ברגל למקדש צ`אנגו נארייאן ( Ichangu Narayan), (אפשר לקצר את ההליכה אם יוצאים מטל קוט) שניצב על ראש גבעה בקצהו המזרחי של העמק. הליכה של כשעה וחצי תוביל אותנו למקדש זה שהפך לאתר מורשת של אונסק"ו. המקדש היפה מוקדש לאל וישנו ובו עיטורים ופסלים של ישויות טנטריות. מקומו של גארודה, דמות חצי הציפור-חצי אדם המשמש ככלי הרכב של האל וישנו אינו נפקד ופסל בדמותו ניצב בחזית המקדש, שחלונותיו ודלתותיו מגולפים. המקדש עצמו סגור לרוב, וכאשר הוא פתוח, הכניסה אליו מותרת לבני הדת ההינדית בלבד. 

לתחילת הכתבה

משהו מתוק לסיום

אם עומדים לרשותכם למעלה מחמישה ימים בקטמנדו, יש עוד כמה דברים שתוכלו לעשות בעיר. אחרי שביקרתם בכל האטרקציות המרכזיות של קטמנדו, סיירתם ברחובות הטאמל, קניתם ואכלתם, תוכלו להתפנות ולהכיר את העיר בצורה שונה: יום טיול באופניים בקטמנדו ונסיעה על כביש הרינג רוד (Ring road) - "כביש הטבעת" המקיף את העיר. במהלך הטיול תוכלו לעצור בשדות האורז/חיטה (בהתאם לעונת השנה), לראות ולפגוש את התושבים החקלאיים של עמק קטמנדו. נקודת ההתחלה של המסלול תהיה במקדש הקופים ונקודת הסיום במקדש פאשופטינאת או להיפך. אפשר לטייל את הדרך הזו גם ביומיים קלים ונחמדים. אפשרות טיול נוספת היא לצאת לרפטינג מקטמנדו או לקפוץ באנג`י וליהנות ממנת אדרנלין מוגברת.

לתחילת הכתבה

תודה מיוחדת לתאי - מנהל פורום אסיה באתר.

קטמנדו לתרמילאים - כל מה שצריך לדעת לקראת הטיול באתר "עפתי" >>

יעדי הכתבה