מגיעים לצ'יטואן
כשחזרנו מטרק ג`ומסום בדקה ה-90 לפני תחילת 3 ימי גשם חזק ובלתי פוסק, נחנו בגסטהאוס שלנו כמה ימים, אכלנו טוב, עשינו כביסות וקצת קניות, תפרנו מכנסי טרקים לכל הילדים ונהננו מתחושת הבית שפוקרה ספקה עבורנו. יום לפני עזיבתנו את פוקרה זכינו לראות שקיעה מופלאה מגג המלון שלנו עם רכז האנפורנה המדהים, צבע אדום וורוד של העננים ושמים מרהיבים ביופים, אפילו הנפאלים עמדו על הגג וצלמו! קנינו כרטיסים לאוטובוס לצ`יטואן (200 רופי לכרטיס) לאוטובוס תיירים פשוט שיוצא מחר יום ראשון בשעה 7:30 בבוקר מתחנת האוטובוס של התיירים. יחד עם משפחת צוק בר התלבטנו מאוד בין החבילות - הדילים המוצעים לצ`יטואן הכוללים 2 לילות במלון + 6 ארוחות + ספארי פילים + הליכה בגו`נגל, כרטיס לשמורה ליום אחד + חוות הפילים הקטנים ומופע תרבות, לבין נסיעה למלון שהומלץ על ידי הפלגים - Park Side Hotel וסידור האטרקציות באופן עצמאי במקום.
המחירים נעו בין 50-$ ל-60$ לאדם לחבילה כזו וחצי מחיר עבור הילדים אך לבסוף החלטנו שאנחנו מעדיפים גמישות ואפשרות בחירה ובדיקה של המלונות וגם פחות מתווכים בדרך. וכך לאחר אריזות והתארגנויות לקחנו מונית לתחנת האוטובוס ביום ראשון בבוקר (60 רופי) ולאחר שפגשנו כמה חברים מהטרק שנסעו גם הם באותה שעה יצאנו באוטובוס דרך נופים מדהימים של נהרות ויערות ירוקים, הרים ורכסים, עד שהגענו לאזור הפראי של נפאל שהוא אזור מישורי בו נמצא פארק צ`יטואן.
הנסיעה ארכה כ-5 שעות ובסיומה ירדנו בכפר ליד הכפר סוהרה, שם חיכו כל נציגי המלונות. אנחנו שבחרנו במלון Park Side נלקחנו על ידי הג`יפ של המלון, שהוא ג`יפ ממלחמת העולם השניה - ממש כמו בסרטים, ויצאנו עם כל חפצינו וילדינו - שתי המשפחות + תייר נוסף למלון עצמו. מהתמונות בעלון הפרסום של המלון לא התרשמנו שהוא יפה במיוחד אך לשם שינוי המציאות עלתה על עלון הפרסום. הגענו למלון נקי, יפה וגדול יחסית, חדרים מרווחים, רצפה מבריקה ונקיה, שרותים גדולים וכילה מעל לכל מיטה. הצוות של המלון מיד קבל אותנו באדיבות ובחמימות ודי בקלות הגענו להסכמה לגבי מחיר החדר למשפחה - 400 רופי ללילה, שלאחר דין ודברים בערב הפך ל-300 רופי ללילה.
אחר הצהריים הוזמנו להצטרף לסיור ליד הנהר לראות קרנפים, וגופל המדריך הראשי לקח אותנו לטיול מקסים בפאתי הגו`נגל. אמנם לא ראינו קרנף באותו יום אבל ראינו פילים ענקייים באורוות שלהם, תנין אחד בנהר - מה שמחק מיד כל רעיון של רחצה במים, ולבסוף הגענו למסעדות שעל חוף הנהר שם גם חזינו בשקיעה יפה ואכלנו ארוחה קלה. לאחר ארוחת הערב במסעדה היפה של המלון וערב שקופיות שהעביר לנו סירי - מנהל ובעל המקום, ישבנו עמו על תכנית האטרקציות המתאימה לשתי המשפחות. כיוון שמשפחת צוק בר היתה צריכה להגיע לקטמנדו ביום ד` ה-26 לחודש לטיסה לבנגקוק, דחסנו את הפעילויות העיקריות ליומיים.
ביום שני קמנו בשעה 6:00 בבוקר לצאת להליכה קצרה בפאתי הג`ונגל, שיט בקאנו והגעה לחוות הרביה של הפילים בה אפשר לראות פילונים קטנים. בשעה 7:00 בבוקר,לאחר ארוחה קלה יצאנו לטיול הקצר. כבר על הבוקר ראינו קרנף רוחץ בנהר, תנין ושפע צפורים יפות והגענו לקאנו באיחור אבל הכל הסתדר. גופל המדריך השיט אותנו בקאנו ושתף אותנו בידע הרב ובהתלהבותו מבעלי החיים בג`ונגל. ראינו 2 סוגים של תנינים על חוף הנהר, אחד עם אף ארוך שאוכל רק דגים- זה הסוג שאנחנו אוהבים, והשני הוא זה שאוכל הכל ואותו אנחנו לא ממש הכי רוצים לפגוש מקרוב יותר. ראינו צפורים שדגות דגים, כולל 2 סוגים של שלדגים, מרבו- צפור ענקית, עיטים ועוד כמה שאני לא זוכרת את שמם. ראינו צפורים שחופרות את הקן שלהן בגדות הנהר בעומק של מטר וחצי ונהננו משיט יפה ורגוע ומנוף השמורה.
בהגיענו לסוף השיט ירדנו להליכה בג`ונגל, מה שדרש הרבה תשומת לב מגופל, שהרגיש אחראי ולא רגוע עקב שפע הילדים ובקש שקט כדי להקשיב לבעלי החיים שעשויים להתקרב יתר על המידה. כיוון שבעונה זו העשב גבוה- 2-3 מטר, יכולים להתחבא בעשב בעלי חיים כמו נמרים וקרנפים. בשלב מסוים גופל שמע קרנפים וזרז אותנו לצאת מהעשב ליער בו ניתן לראות טוב יותר. יש לציין שקרנפים הם חיות אגרסיביות ותוקפניות ויש להיזהר מאוד בקרבתם. כשהגענו לעצים שאחרי העשב נעצרנו בדממה כשלפתע בין העצים הופיע קרנף. לאט לאט הוא יצא מבין העצים ונעמד במרחק של 30 מטר מאתנו, מביט בנו בענין, עומד שם כמה דקות, מתלבט אם אנחנו מסוכנים לו או לא ולבסוף מפנה לנו את התחת ויוצא לעשב לכיוון הנהר והשמורה. זה בהחלט היה מרתק ומיוחד וזיו שהספיק לעלות על העץ עם המסרטה ולתפוס זווית צלום טובה צלם את הכל מלמעלה. גופל - המדריך שלנו, נרגע רק כשהקרנף הלך והסביר לנו שאם רודף אחריך קרנף צריך לרוץ בזיגזג ולטפס על עץ.
ספארי ופילים
לאחר המפגש עם הקרנף המשכנו בהליכה קלה לחוות הפילונים הקטנים - Elephant Breeding Center - ותמורת 50 רופי למבוגר נכנסנו למתחם. לפנינו היו מספר אורוות כשבכל אחת נמצאת פילה והפילפילון שלה. הפילות קשורות בשרשראות חזקות לעמוד אך הפילונים הקטנטנים מתרוצצים בחצר ורצים לתיירים לקבל אוכל ולשחק. הפילפילונים שגודלם נע 20 יום לשנה כל כך מקסימים ומתוקים שלא יכולנו לעזוב אותם. לטפנו אותם, האכלנו אותם, שחקנו איתם ונהננו מכל רגע. ראינו איך הם יונקים והמגע איתם היה חוויה כל כך מיוחדת שקשה לתאר במלים, אנחנו ילדים ומבוגרים כאחד התרגשנו מאוד. החלטנו שנחזור לכאן שוב בעוד יומיים ועזבנו בצער את החיות המתוקות האלה.
חזרנו למרכז הכפר, מצאנו מסעדה נחמדה לאכול בה ואחר הצהריים עשינו טיול בכפר עד לגסטהאוס. מהטיול נהננו במיוחד כיוון שהגענו בעצומו של קציר האורז, שזו חוויה מיוחדת בפני עצמה. בתהליך הקציר אולמים אלומות משבולי האורז, קוצרים אותן, קושרים אותן היטב ומיבשים אותן בחצרות. לאחר שהן התיבשו לוקחים מיטת עץ ומכים את האלומות במיטת העץ להפרדת גרגרי האורז מהשבולים. עורמים את גרגרי האורז ובעזרת מניפות מנפים את המוץ, לאחר סינון וניקוי מיבשים את הגרגרים ואוספים אותם. את שבולי האורז שנשארו נותנים מאכל לפילים ולשאר הבהמות. הכל נעשה ביד ללא כל מכונות וזה פשוט מקסים!
בבוקר למחרת קמנו בשעה 5:00 וכבר בשעה 6:00 היינו אחרי ארוחת בוקר על הג`יפ בדרכנו לספארי ג`יפים. נסענו לאזור שנקרא 20000 האיים (אין קשר בין השם למציאות) ומעט לפני הכניסה היה לג`יפ שלנו פנצ`ר- טוב הוא בכל זאת ממלחמת העולם השניה והצמיגים שלו נראו אורגינליים. נהג הג`יפ נסע לתקן את הפנצ`ר ואנחנו המשכנו רגלית לשמורה. עקב שפע הילדים והתקלה שבדרך הצלחנו באופן מפתיע להבריח כל בעל חיים שסירי - המדריך, נסה להראות לנו כמו איילים, תנין וכו`. הגיפ חזר לאחר כ-40 דקות מתוקן והמשכנו בנסיעה בשביל. פה ושם ראינו צפורים מעניינות וכמה אילים עד שלבסוף סירי החליט להיכנס עם הג`יפ בשביל צר ובוצי בג`ונגל על מנת להעצים לנו את החוויה, ואכן חוויתנו התעצמה כשהשביל שהיה בוצי מהצפוי גרם לג`יפ לשקוע באופן בלתי הפיך. ולמרות נסיונותיהם החוזרים ונשנים של כל הגברים במשלחת: זיו, אורי, סירי והנהג, ולקולות העידוד שלנו, הג`יפ נשאר תקוע. יצאנו רגלית לשביל הראשי וסירי הלך להזעיק עזרה. עד שעות הצהריים בילינו מחכים לג`יפ החילוץ, כשלבסוף חולץ הג`יפ שלנו בעזרת טרקטור ולקח אותנו חזרה לגסטהאוס. בדרך חזרה שמענו רעש מגלגל הג`יפ, הנפאלי שישב עמנו ירד מהג`יפ, הוריד חתיכת צמיג שהתקלפה והג`יפ המשיך לנסוע. עמידות כלי הרכב באזור זה של העולם היא מדהימה.
בהגיענו לגסטהאוס חכתה לנו ארוחת צהריים ומיד אחריה נסענו לרכיבה על פילים בג`ונגל. בנקודת ההתחלה של המסלול חיכו לנו ולתיירים רבים אחרים כ-10 פילים על נהגיהם. עלינו על כבש עליה על מנת לטפס לגב הפיל. משפחת צוק בר אמצה את מעיין לזמן הרכיבה ואנחנו עלינו על הפיל הבא. על גב הפיל שמים מעין ריבוע עץ גדול עם מעקה עליו יושבים הנוסעים. חמישתנו הצטופננו על המתקן הזה, שהוא לחלוטין לא נוח ולא מרופד, וכך רכבנו לראשונה על פיל או ליתר דיוק פילה. כל משלחת הפילים החלה את המסלול יחדיו ודרך ג`ונגל סבוך הגענו לנהר, שם ראינו לשמחת כולם קרנף גדול רוחץ במים. הפילה המשיכה ללכת לאורך הנהר ולבסוף חצתה אותו לצידו השני. הנהר הספציפי הזה רדוד ביותר והמים בקושי הגיעו לה עד הברכיים.
לאחר החציה נכנסנו לג`ונגל מקסים ועבות ומדי פעם הפילה הזיזה ענפים בהוראת הנהג שלה שיושב לה על הראש (תרתי משמע) וצועק לה כל מיני פקודות בנפאלית. התחת שלנו כאב וגם הרגלים, מהישיבה הלא נוחה, כשלפתע הפילה הרגועה שלנו החלה לרוץ דרך עצים ושיחים במהירות מפתיעה ובסיום הריצה הזו כשחשבנו שלעולם לא נוכל שוב לשבת על התחת. ראינו קרנף שהרגיש די אומלל כשכמה פילים גדולים הקיפו אותו. לאחר שהצלחנו לראות אותו מכמה זוויות (לא רק את התחת שלו) המשיכה הפילה ומצאה קרנף נוסף וכך ראינו איזה 3 או 4 קרנפים מה שהכתיר את המסע כהצלחה יתירה. בעוד הפילה צועדת בג`ונגל נזכרנו במילותיו של סירי, ששעתיים על הפיל זה בהחלט יספיק, וחשבנו לעצמנו שגם שעה וחצי היתה מספיקה לנו בהחלט!
החוויה לרכב על פיל היא מיוחדת במינה, אבל לפעם הבאה אני מביאה כרית. בשובנו אל הכפר האכלנו את הפילים בבננות מה ששמח אותם ואותנו מאוד, הלכנו לאכול במרכז הכפר ובמסעדה חגגנו יום הולדת לאורי עם עוגת תפוחים מצוינת שאיריס הזמינה וכשחזרנו לגסטהאוס חיכה לנו סירי עם עוגת יום הולדת לאורי וחגגנו שוב, היה כיף וכך הלכנו חזרה לחדרנו לשינה עמוקה וטובה במיטות הרכות שלנו. ביום רביעי בבוקר משפחת צוק בר התארגנה לעזיבה, מה שהעציב את כולנו ובמיוחד את תום, מעיין, ליאור, ניתאי ועומרי. כך נפרדנו בעצב, אנחנו נשארנו בצ`יטואן והם נסעו לקטמנדו ומשם לבנגקוק. סכמנו שניפגש שוב בבנגקוק לפני שהם יוצאים למסע לניו זילנד ונבלה כמה ימים יחדיו. יום רביעי היה יום מנוחה עבורנו אך לפני הצהריים יצאנו לחוויה המופלאה והייחודית לצ`יטואן- רחיצת הפילים בנהר. הגענו לנהר, אותו נהר שורץ התנינים, שם חיכה לנו הפיל הגדול ביותר בסביבה שנהגו הביא אותו לרחצה עם התיירים. למרות החשש הראשוני שלנו מהתנינים, הרגיעו אותנו המקומיים שהתנינים לא מתקרבים לאזור הפילים.
תום וזיו עלו ראשונים אל הפיל שנעמד ובחדקו הענק החל להשפריץ עליהם מים להוראותיו של הנהג. האושר של תום היה כל כך גדול שלרגע חשבנו שבעתיד הוא עשוי להיות נהג פילים בעצמו. הפיל שמאוד מאוד אוהב מים נהנה להשפריץ על גבו ועל תום וזיו. לאחר מכן זיו ירד ואני ומעין טפסנו על גבו של הפיל עם תום ונהננו מהשפרצותיו של הפיל ומהתחושה המופלאה של ישיבה על גבה של חיה כה גדולה ומדהימה. גם עופרי עלתה על הפיל, לא בשמחה בהתחלה אבל גם היא נהנתה מאוד מהחוויה הזו. רק ליאור שעלה לרגע על הפיל בכה מהשפרצת המים והורד מיד לבקשתו. נהגי הפילים נוהגים בסוף הרחצה לתת לפיל פקודה להפיל את התיירים למים, במקרה שלנו בקשנו שלא יעשה זאת בגלל הילדים אבל גם זו חוויה נהדרת.
צלמנו וצלמנו את הפילים, הרחצה והחוויה מכל כיוון אפשרי ולסוף נפרדנו לשלום מהפיל המקסים והענק ולאחר ארוחה קלה חזרנו לבלות שוב בחוות גידול הפילים עם הפילונים הקטנים. הפילון הקטן ביותר בחווה בן 21 יום ולפני יומיים בביקורנו הוא לא עזב את אמו, אך הפעם הוא פשוט רץ בריצה מטורפת לקהל האנשים, בכל פעם רץ ונתקע באדם אחר ושב למרגלות אמו. אנחנו שנהננו מאוד מהשובבות שתפסה אותו חיכינו לו שירוץ אלינו ולטפנו אותו וחבקנו אותו. פילונים קטנים זו חיה כל כך מתוקה ואנושית שהחלטנו שבכל זאת נחזור שוב מחר.
ביום חמישי אכן חזרנו לחווה אחר הצהריים והפעם הפילון הקטנטן היה חברותי יותר וממש שחק אתנו ועם התיירים האחרים. החווה הזו היא מקום מיוחד ואני כמעט משוכנעת שאין עוד מקום בעולם שתיירים יכולים כך לשחק עם פילונים קטנים ללא גבולות ומגבלות. ביום שישי בבוקר החלטנו לעשות חוויה מתקנת לספארי ג`יפ שלנו ויצאנו רק אנחנו לספארי ג`יפ על ג`יפ אחר של הגסטהאוס, הפעם בהדרכתו של גופל ועם הבטחה מפורשת ממעין וליאור שישמרו על שקט מוחלט. מזלנו הטוב האיר לנו כבר בכניסה לשמורה, שם מצאו תושבי הכפר נחש פיתון ענק שזה עתה התחיל בעיכולה של עז קטנה. את הנחש הם שמו במקדשון קטן וכך הוזמנו לצפות בתופעה. האמת שזה היה מדהים ובמיוחד הדהים אותנו לחשוב שיצורים כאלה מסתובבים כאן בין העצים.
נסענו מעט וראינו תנין במים, חזירי פרא, עיט שאוכל דגים, איילים מנוקדים ומקסימים, להקת קופים פראיים ושפע צפורים. גופל, מדריך מנוסה, נעים הליכות ומקצועי הסביר לנו על כל בעלי החיים והביא עמו מגדיר צפורים אותו הוא פתח על מנת להסביר על הצפורים שאנחנו רואים. היה כיף, שקט מאוד (הילדים עמדו בהבטחתם) ובאמת ראינו בעלי חיים בטבע, שזו חוויה שונה לחלוטין מלראות את אותו בעל חיים בגן חיות. בשעה 9:00 בבוקר חזרנו לגסטהאוס ומשם הלכנו לרחוץ בפעם האחרונה עם הפילים. היה בכוונתנו לעזוב את צ`יטואן למחרת אבל סירי הזמין אותנו לצאת לפיקניק ביום שבת איתו ועם קבוצה של כמה עשרות ילדים.
סירי יצר פרויקט מיוחד בו הוא אוסף כל יום אחר הצהריים ילדים ממשפחות עניות ומעניק להם ארוחה ולימודים והרבה אהבה. בשבת כל הקבוצה הזו יצאה לפיקניק בגן שעשועים נחמד כשעה וחצי נסיעה מסוהרה. עופרי לא רצתה לצאת לפיקניק ולכן אני נשארתי איתה וזיו יצא עם הבנים. הפיקניק הוכתר בהצלחה בעיקר עקב התחברות בנינו עם הילדים הנפאליים החמודים ובעיקר עם ילד שובב במיוחד בשם ביבוס. בשובם של הבנים בערב מלאי אושר וחוויות רבות חשנו שזו היתה החלטה טובה והיה שווה להישאר יום נוסף. בערב החלטנו זיו ואני לצאת למרכז הכפר לצפות במופע הפולקלור המקומי. המופע ממש חמוד, בני הכפר רוקדים מספר ריקודים אתניים מקומיים עם מקלות, שמלות ותחפושות, היה נעים ונחמד ושמחנו מאוד שהלכנו.
זהו, יום ראשון בבוקר, נפרדים מכולם, משדות האורז הנקצרים, מהפילים, מהנהר, מהאנשים הנפלאים שהכרנו ויוצאים בחשש מסוים לגבול הודו-נפאל, מקווים שהשיבה להודו לא תהיה קשה מדי.
