עפתי לתרמילאים

צפון אוגנדה - יומיים בפארק מורצ`יסון

פארק מוריצ'יסון הוא הפנינה של צפון אוגנדה, עם מגוון בעלי חיים אדיר וטבע נהדר. חברי משלחת ההרפתקאות מגיעים אליו ליומיים, ולפניכם - החוויות שלהם.
anna.skoblo
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: צפון אוגנדה - יומיים בפארק מורצ`יסון
© רתם סוננברג

מפגש עם ראש העיר ונסיעה צפונה

יום 5- יום שלישי ה-5.3.02
 Soroti, השעה 7:30 בבוקר. התעוררתי ויצאתי מהאוהל. החברה עדיין ישנו כך שיכולתי לנצל את הזמן לקחת את הג`יפ למוסך לתיקון הבולם האחורי שנשבר ביום האתמול. חזרתי מהמוסך והתיישבתי להכין קפה ותה. הדס, כרגיל, יצאה בין הראשונים והחלה מתפעלת ארוחת בוקר - חביתות, סלט, לחם, חמאה, ריבה, קורנפלקס עם חלב וכמובן קפה ותה שהכנתי. ראש העיר הצטרף אלינו בשעה 8:00 וישב איתנו לארוחה. בשל חגיגיות ארוחת הבוקר עם ראש העיר הוצאתי את קומקום האספרסו שלנו (מקיאנטה), שלא הייתה לו דרישה עד עכשיו מצד החברה, והכנתי לו כוס אספרסו טרייה ומריחה. ראש העיר לקח שלוק ועשה פרצוף לא מרוצה - קשה מדי היה לו עם האספרסו, ומיד הכנתי לו כוס תה עם 4 כפיות סוכר כבקשתו. ממולנו שוטרות עשו תרגילי סדר על מגרש המסדרים ועשרות ילדים התגודדו סביבנו. הוצאתי את המחשב הנייד, חיברתי אותו לטלפון הסלולרי ונכנסתי לאתרי העיתונים בעברית על מנת להתעדכן במצב בארץ. לפתע הבחנתי כי ראש העיר בוהה בי במבט המום. הושבתי אותו לידי והסברתי לו שאני מסתכל על החדשות בישראל, הראיתי לו את אתר חברת "הרפתקאות" והסברתי לו כיצד זה עובד על גלים המשדרים למרחק - הוא לא ממש התחבר לעניין אך צפה בי בעניין רב.

בשעה 9:00 כבר כולם היו מוכנים (כולל הג`יפ שתוקן כבר) והתחלנו את נסיעתנו לכיוון הפארק הלאומי מפלי מרצ`יסון Murchison Falls National Park. עצרנו לפני היציאה לשירותים וקרח, לא היה קרח בנמצא וראש העיר שמח לקחת אותנו למקום בו ניתן להשיג קרח בעיר. בדרך הכיר לנו ראש העיר את מפקד המשטרה של העיר, אדם רציני ונחמד ששמח גם כן לגוון את יומו עם מעט מוזונגואים. החלפנו כתובות, על מנת שנשלח להם תמונות ויצאנו אל דרכנו.


נסענו 200 ק"מ עד לעיר Lira שעברו בצורה חלקה, תוך נסיעת שטח קלה יחסית שעברה די מהר. הירוק החל להראות שוב ולאט לאט נפרדנו מהבוש הצהוב והערבה הצחיחה, ונחמד היה לחזור שוב אל אוגנדה הירוקה במלוא עוצמתה. עצרנו בעיר להפסקת קוקה קולה, כאשר לפתע קלטנו לידינו בית עם שני מגני דוד החקוקים על קירותיו. לדברי המקומיים קיימת אגדה מקומית (נכונה או לא) על שבטים יהודיים נסתרים החיים כאן בסביבה, אולי בפעם הבאה נחפש אותם. "נפרדנו" מהשבטים היהודיים האבודים והמשכנו בדרכנו לכיוון הפארק הלאומי מרצ`יסון.
הפארק הלאומי מפלי מרצ`יסון הוא הפארק הגדול ביותר באוגנדה ובו כמות חיות הבר הגדולה ביותר באוגנדה. המשכנו מערבה לעבר מפלי Karuma. הלבן הראשון אשר הגיע לכאן היה חוקר אנגלי בשם בייקר בשנת 1875. חלק זה של הנילוס הלבן הוא החלק עם עוצמת המים החזקה ביותר, דבר הניכר בעין מיד. ניתן לראות מסביב עשרות בבונים המסתובבים סביב,כל זה ועדיין לא נכנסנו לשטחי הפארק. עצרנו בקרבת המפלים ובישלנו פסטה לארוחת צהריים, הירוק מסביב כבר שלט לחלוטין והחברה נראו מתרגשים לקראת חלק הספארי העיקרי של המסע. מפלי Karuma הם מפלים שטוחים, המים זורמים במורד הנהר התלול בעוצמה אדירה, מדהים לראות כמויות מים גדולות כאלה, היינו שמחים להעביר קצת מהם לארצנו הקטנה והיבשה.

 לאחר ארוחת הצהריים המשכנו לכיוון פארק מרצ`יסון. הגענו לפארק מכניסה לא מוכרת לתיירים ולכן הדרך כמעט לא בשימוש, עובדה הנראית לעין מיד בשל ריבוי הצמחייה על השביל. פילסנו את דרכנו בעשב כשלפתע עדר של באפלו חצה את דרכנו, הם היו שקטים, נעו לאט ולא היוו איום. לא היה נראה כי הרכבים מטרידים אותם יתר על המידה. המצלמות היו שלופות וניתן היה לשמוע קולות צקצוק צילומים יוצאים מהרכבים. עברנו את 30 הק"מ עד ללודג` שבפארק (מלון בסגנון אפריקאי) אשר עברו חלק אך לקחו זמן בשל התעכבויות לצילומים: עדר אנטילופות, משפחות של חזירי בר ולפתע - עדר של ג`ירפות משמאלנו, 20-30 צווארים כתומים מוכתמים הרצים בקלילות מהירה - מחזה קסום של חיות מדהימות אלו.

לאחר שלוש שעות הגענו ללודג`, חילקנו חדרים (2 אנשים בחדר), החברה היו בהלם מהפאר של המקום, הם לא האמינו גם אחרי שהסברנו להם (לפני היציאה) את רמת המלון. חלונות החדרים פונים לכיוון הנילוס וקולות ההיפופוטמים נשמעו ברקע. התקלחנו והתארגנו ובשעה 20:30 התיישבנו לארוחת הערב במלון. היה נחמד, אחרי 5 ימים של שטח, להגיע למלון כל כך מסודר ויפה. ארוחת הערב התמשכה, החלפנו חוויות והמשך הלילה, מלווה בהרבה בירות, היה מצחיק מאד. ניתן היה להבחין בקלות מהצד במתח המתפוגג של האנשים (מה שקצת ציויליזציה יכולה לעשות).

מאוחר בערב, עייפים, מרוצים וקצת שיכורים נכנסנו למיטות המפוארות והלכנו לישון שינת לילה מתוקה.

לתחילת הכתבה

מפלי מוריצ'יסון בשיא תפארתם

יום 6 - יום רביעי ה - 6.3.02
 בוקר טוב, התעוררנו לקולות ההיפופוטמים המשכימים. כיף לקום במלון מפואר, על אף היותנו אנשי שטח, פינוקים תמיד מתקבלים בברכה. לקראת 8:30 התכנסנו לארוחת בוקר של הלודג`: בופה מגוון של סלטים, ביצים (4 סוגים), גבינות, מיץ תפוזים ואשכוליות טריים, קורנפלקס- בקיצור, כל העולה על רוחך וטעמך בבוקר נמצא על השולחנות. חלק מהחברה טענו כי קולות ההיפופוטמים במשך הלילה קצת הפריעו להם לישון וחלק אחר טענו כי שיר ערש כזה, היה נחמד אם היה גם בבית.

השארנו את הציוד במקום ועלינו על הרכבים ליציאה לשטחי הפארק לחיפוש אחר חיות בר. חימשנו את המצלמות, ויצאנו לדרכנו בפארק. בחרתי דרכים צדדיות אשר אליהם לא מגיעים תיירים ולכן הן מרובות בצמחיה ובחיות. די מהר החלו חיות לצוץ מכל עבר:
דניק זיהה משמאל עדר ג`ירפות, עם יציאתנו מהלודג` - 30 ג`ירפות בערך, כ- 4 ג`ירפות מהן היו כושיות. כן. שמעתם נכון, יש ג`ירפות כושיות, במקום כתום עם כתמים חומים הן אפורות עם כתמים שחורים והן מקובצות בצד בנפרד מהעדר, אך נעות ביחד עם השאר.

המשכנו בנסיעה איטית כשלפתע משפחת פילים חצתה את דרכנו, החברה השתתקו: פיל אפריקאי הוא חיה מרשימה בגודלה ובעוצמתה. העובדה כי הפילים לא נראים מוטרדים מכלום מובנית מפאת גודלם, חוזקם ושרשרת המזון בטבע שלא מגיעה אליהם. חשוב לזכור כי זהו פיל אפריקאי (בניגוד לפיל ההודי), עובדה העושה אותו לגדול הרבה יותר ולעצבני הרבה יותר, ולכן יש לנקוט בזהירות בכל הקשור להתקרבות אליהם. יש לתת כבוד כדי לקבל כבוד, יש לזכור כי זהו ביתם. נפרדנו מהפילים והמשכנו בדרכנו, מסביבנו היו מאות אנטילופות שרצו הלוך וחזור עם שמיעת קול המנוע.

הגענו למפגש עם הנהר, בתוך הנהר היו עשרות היפופוטמים שרק עיניהם בצבצו מהמים. ההיפופוטם הוא החיה המסוכנת ביותר באפריקה, הוא לא יעשה לך כלום כל עוד אינך מתקרב למים- הטריטוריה שלו. עם כל כובד משקלם, ההיפופוטמים יכולים לרוץ מהר מאד כאשר הם מתעצבנים, והיפופוטם שרץ אליך יכול להיות חוויה לא נעימה.

לאחר מספר שעות של כמויות של חיות, חזרנו ללודג`, העמסנו את הציוד על הרכבים ויצאנו למעבורת שתעביר אותנו לצדו השני של הנילוס, לכיוון מפלי מרצ`יסון האדירים (Murchison Falls). אחרי חציית הנהר, נסענו את 30 הק"מ עד למפלים. דרך קלה יחסית, בשטח קל הרבה יותר מקודמו בחבל הקרמוג`ה. החנינו את הרכבים בקרבת המפל והקמנו את המאהל. נותרה עוד שעה לרדת החשיכה וירדנו ברגל לתחתית המפל. המראה מדהים. מפלי מרצ`יסון, כאמור, הם נקודה בה כל הנילוס הלבן, במלוא עוצמתו, מתכנס לרוחב של 5 מטרים של כמויות מים אדירות הנשפכות דרך נקיק בסלע, מסביב הכל מלא באדי מים הנוצרים מהתנגשות המים בסלעים למטה.

 לאחר חצי שעה של ירידה התמקמנו בתחתית המפל והמתנו לשקיעה שלא איחרה לבוא. מראה השקיעה ואדום השמים ביחד עם המפל שמעלינו היו מחזה מרשים ומפנק. כשמחשיך יוצאות להקות עצומות של עטלפים מהמערות בסלע. העטלפים לא נוגעים ולא פוגעים בנו, הסונר שלהם תקין לחלוטין כנראה. נצים אשר עד כה המתינו על העצים, יוצאים לציד למטרת סעודת עטלפים דשנה, מראה הציד והניצוד הזכיר לנו סרטי טבע. יצאנו מהמולת העטלפים ועלינו בחזרה למאהל, רוברט ודומיניק (העובדים שלנו) כבר הדליקו את העששיות (מכיוון שאנו נמצאים בשטח פארק לאומי לא הדלקנו את הגנרטור, אלא עששיות נפט שהבאנו עמנו). המדורה ומקלחת השדה שבאה אתנו לכל מקום (חבית עם משפך המחובר לה בתחתית) כבר היו מוכנים. שאבנו מים מהנהר ומילאנו מקלחות לחבר`ה. אח"כ התיישבנו לארוחת הערב שעברה בשילוב עם קולות החיות מכל עבר.

נכנסנו לאוהלים והלכנו לישון, מצפים ליום המחר - הדרך המדהימה ליער קיבלה (Kibale), שמורת השימפנזים הגדולה בעולם. אז שיהיה לילה טוב ונדבר מחר...

לתחילת הכתבה

 אוהד, מוביל משלחת "הרפתקאות" באוגנדה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על אוגנדה