עפתי לתרמילאים

בוא נעבור בדרך המשי...

דרך המשי, נחשבה במשך שנים למסע מרתק שרק סוחרים ומסיונרים אמיצים העיזו לצאת אליה. סכנות רבות ארבו בדרך לשיירות וההכנות למסיע היו מרובות. היה צורך להתגונן בפני שודדים ותנאי מזג אוויר קשים, ללמוד להתמודד עם סיפורי אגדות על מפלצות ויצורים מתיים ולשאת ציוד רב.
תמי בר סלע - צוות למטייל ברשת
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: בוא נעבור בדרך המשי...
Depositphotos/Empty Vectorist

דרכי המשי הארוכות

יחידי סגולה מעטים עשו את אחת מדרכי המשי לכל אורכן, בדרך כלל היו הסוחרים הסיניים מגיעים עם שיירותיהם עד אזור Dunhuang או אל מעבר לחומה הגדולה אל Loulan, ושם היו מוכרים את סחורותיהם לסוחרים ומתווכים שונים - הפרתים, הזוגדיאנים, ההודים ואנשי כושניה- אותה אימפריה עתיקה שנחה בין הרי הינדו כושן לאמו דריה, אזורים שכיום הם חלק מאוזבקיסטן, טג`יקיסטן, ואפגניסטאן. מאזור זה, יובאו גם הגמלים הדו דבשתיים המיוחדים למסעות הארוכים, שנקראים עד היום גמלי באקטריה על שם עיר הבירה של הממלכה העתיקה הזו. סוחרי אסיה התיכונה עשו כברת דרך עד שפגשו את עמיתיהם מפרס, סוריה, יוון ואסיה הקטנה. בדרכים עקלקלות אלה הגיעה בשורת המשי אפילו עד רומא, כלים וחומרים עשו דרכם אל בתי אצולת האימפריה המערבית, ותבלינים שהצליחו לשרוד את הקילומטרים הרבים והחודשים הארוכים זכו לכבוד רב על שולחנות הפטריקים והפלבאים כאחד.

 השפעות נרחבות הגיעו גם ממערב למזרח, וכוחן של מילים, רעיונות ואמונות דתיות החל להדהד על פני המרחבים של דרכי המשי. ערים רבות הוקמו בשל עושרה וטובה של דרך המשי, והערים שהפכו לתחנות מעבר עד היום בולטות ביופין. הדרך עברה מקונסטנטינופול שבתורכיה ואנקרה הבירה היום, דרך טאבריז, טהראן, אשגאבאט, בוכרה, סמרקנד, טשקנט, קשגר, טורפן, האמי, אנשי, לאנז`האו ועד לתוככי הענק הסיני ממש-שיאן.

לתחילת הכתבה

נתיבי דרך המשי

בתקופת שושלת האן (מהמאה השלישית לפני הספירה עד תחילת מאה שלישית לספירה) צברה דרך המשי כוח אדיר. קצה האחד היה בעיר שיאן, שתפקדה כבירה, משם עברה דרך פרובינציית Gansu, מעבר Hexi אל המחסום הכביר של החומה הגדולה. הדרך הצפונית עברה בשער הג`ייד- Yumenguan, צפונית מערבית ל- Dunhuang, לרגלי ההרים השמימיים- Tian Shan, על גבול שוליו הצפוניים של מדבר Taklamakan Desert, דרך "נאות המדבר" האורבניות האמי, טורפן, יאנקי, קורלה, קושה וקשגר.

אחרים בחרו בנתיב הקצר אך המפרך דרך המעבר Yangguan, דרומית מערבית ל- Dunhuang, ולאורך רכס הרי Kunlun, גבולו הדרומי של מדבר Taklamakan, אל עבר Loulan, Khotan, Yarkand וקשגר.

מקשגר נפרצו כמה דרכים להמשך. כמה מהן מערביות, דרך ממלכות פרגנה וזוגדיאנה, טשקנט וסמרקנד של ימינו, מעבר לנהר ה- Oxus, אל מרב (העיר מארי בתורקמניסטן של היום). דרכים אחרות חצו את הפאמירים הגבוהים דרומה, לכיוון טאשקורגן, עד אפגניסטן, היכן שבעת העתיקה נחה לה ממלכת Bactria, ומשם התחברה הדרך אל מרב.

דרך שלישית ואחרונה עמדה לבחירת הסוחרים, היא זו שעברה דרך טאשקורגן, מעבר Karakoram, וירדה אל הודו. ממרב, המשיכה דרך המשי בתוואי שטח פשוט וקל יותר, יחסית, דרך הבירה הקדומה של הפרתים- הקאטומפילוס (Damghan של היום), מצדו הדרומי של הים הכספי, אל האמאדאן, דרומית מערבית לטהארן שבפרס, עד עריהם של השליטים הסאסאניים- כתסיפון וסלאוסיה שסמוכות לבגדד .

 מסלולים מגוונים עמדו לרשות סוחרי חצי האי ערב, ואגן הים התיכון- הסחורות נדדו ונסחבו אל אנטיוכיה ופלמירה שבסוריה, והגיע עד חופי הים התיכון ואירופה.

לתחילת הכתבה

יוצאים לטיול תרמילאים בסין? כל המידע שחשוב לדעת על סין באתר "עפתי" >>

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על אסיה