מידע חיוני
עונות ומזג אוויר: החודשים המומלצים לטייל בטיבט: אמצע אפריל עד נובמבר. לאחר מכן הטמפרטורה צונחת (בחודשים דצמבר/ינואר הטמפרטורה יורדת מתחת ל-(10-) מעלות). החודשים יולי-אוגוסט הם החודשים הגשומים ביותר בטיבט, אך מכיוון שזו רמה מידברית, הגשם מועט ונוח לטייל שם גם בעונה זו. החודשים מאי ואוקטובר הם החודשים הבהירים ביותר בטיבט (בעיקר לאלו שרוצים לראות את פסגתו של האוורסט).
כסף: הכסף הנהוג בטיבט הוא הכסף הסיני. המטבע: יואן (שער: 1 $ = 8.21 יואן). את החלפת המזומנים והטרוולרס ניתן לעשות בסניפי Bank Of China הפזורים בערים הגדולות בטיבט (להאסה, שיגאטסה). למי שנוסע לאזורים כפריים או אזורים מרוחקים אחרים כדאי להצטייד מראש בסכום משוער, כדי לא למצוא את עצמכם פתאום בלי בנק להחלפה. העלויות: לשוהים בלהאסה ובסביבה הקרובה השהות מוארכת בכ-500$-600$ לחודש. בנסיעות למחוזות רחוקים בטיבט (הר קאילאש, מחנה הבסיס של האוורסט) השהות תתייקר בהתאם לנסיעות.
תקשורת: טלפונים ציבוריים תתקשו למצוא, אך בערים הגדולות נמצאים מרכזי טלפונים. שיחה לארץ עולה בסביבות 3 ¤ לדקה. ממקומות רבים (קבלה של מלון, או מסעדה, בעיקר מקומות מתויירים) אפשר יהיה לבקש את מספר הטלפון, למסור אותו למצלצלים ולחכות שם להתקשרות מהארץ (לפעמים תמורת סכום פעוט).
אוכל טיבטי מסורתי: המנה הטיבטית הבסיסית, אותה תמצאו בכל המינזרים, בכל אוהל נוודים ובכל מטבח בכפר ובעיר היא הטסמפה (Tsampa). מנה מזינה זו, אולי לא ערבה כל כך לחך המערבית, אך ניתן להתרגל אליה. את הטסמפה מכינים מחמאת יק מותכת מעורבבת עם קמח שעורה טחון דק וקלוי קלות, מעט חלב יק חם ומעט גבינת יאק קשה (ואם מתמזל מזלכם גם כמה שערות יק). את התערובת מערבבים באצבע עד שהיא נהיית הומוגנית ואז היא נאכלת. חוויה מרנינה. המשקה הרשמי (כל כך רשמי שכל טיבטי שמכבד את עצמו מריח מהמשקה הזה למרחקים ארוכים) הוא תה חמאה. החמאה היא כמובן חמאת יק, מה שמבטיח גם קצת מהטעם של היק בפנים. התה הוא תערובת של חמאה עם מים רותחים, נטול כל תיבול. מראהו חום לבנבן והוא מוגש בקערות קטנות. המילה היחידה שאפשר לתאר בה את טעמו המיוחד של תה זה הוא: מגעיל. אפילו מלח או שכנוע פסיכולוגי שזה מרק לא יכולים להואיל במקרה הזה.
את הפיצוי תקבלו כשתוכלו את הקרעפל הטיבטי הרשמי והנהדר, ה-momo, כיסון ממולא בשר או ירקות מאודה, תאווה לחך. במקומות רבים תוכלו לפגוש גם את הת`וקפה, מרק איטריות עם בשר. למסתובבים במקומות התיירותיים (הערים הגדולות בעיקר) אין מה לדאוג, מסעדות רבות עם אוכל מערבי, סיני וסיני-מוסלמי ילוו אתכם באשר תפנו. כמו בכל סין גם בטיבט מקבלים לכל חדר באכסניות תרמוס וכוסות לתה. לאחר קירור המים אפשר לשתות אותם ללא בעיה מיוחדת ובכך לחסוך את קניית בקבוקי המים המינרלים (אותם ניתן לרכוש בכל עיר גדולה).
הגעה ועזיבה
הגעה לטיבט: הדרכים אל הרמה הטיבטית ספורות, ארוכות ולא קלות. להלן מספר דרכים עם מרב הפירוט הקיים (הנתונים מעודכנים לקיץ 2004, יש לבדוק מחדש את הפרטים, עדיף במקום עצמו): כמו כן... כדאי כבר עכשיו להתאמן על אמירת השלום הטיבטי: "טאשי דלק" (הוגים: טאשי דלא) אותו אומרים לכל עובר ושב וזוכים לחיוך מקסים. דרך הידידות - המעבר מנפאל לטיבט: בשנים האחרונות הפכה הדרך מנפאל לטיבט לפופולרית במיוחד וכמות האנשים העוברת בה משתלשת משנה לשנה. יש הסוברים שהסינים הקלו על המעבר, אך מי שעובר בגבול בין נפאל לסין יכול עדיין להרגיש בחלד הקבוע של הבירוקרטיה הסינית הכבדה, קשה להאמין שהם ערכו שינויים קיצוניים ביחס שלהם לתיירות הטיבטית.
בכדי לעבור מנפאל לטיבט צריכים לזכור דבר חשוב אחד: אין צורך לעשות ויזה סינית ומי שיש לו כזו בדרכון היא תבוטל במעבר הגבול היבשתי. מה שצריך לעשות הוא להוציא "פרמיט" לטיבט באחת מעשרות סוכנויות הנסיעות המטפלות בעיניינים אלו בקטמנדו. ולהוציא "פרמיט"- הוא ויזה קבוצתית. באותה סוכנות גם מארגנים לכם "מסע בין שתי ערי הבירה קטמנדו ולהאסה, שאורך כ-5 ימים (4 לילות). תמורת כ-$140-180 מקבלים הסעה (מיניבוס או ג`יפ), לינה בתנאי דורמס (חדרים משותפים של 3-4 איש) במשך 4 לילות (ובדרך כלל גם ארוחת בוקר ביום הראשון).
לאחר שמגיעים ללהאסה האנשים משוחררים ודואגים לעצמם בעצמם בשהייתם בטיבט. מכיוון שבדרך כלל לא חוזרים כקבוצה מסודרת, צריך לדאוג שה"פרמיט", שקבלתם במקום ויזה סינית, יהיה כתוב על שמכם בלבד. כלומר, לפני יציאתכם לטיבט תקבלו פיסת נייר (להלן הפרמיט) עליה מודפס בכותרת: group visa (ויזה קבוצתית) ובפירוט השמות יהיה שם של בן אדם יחיד (או כמה אנשים שיודעים שהם לא מתכוונים להפרד לכל אורך הטיול). צריך גם לראות שהחותמת אדומה וכדאי שיהיו צילומים של אותו פרמיט. א. שיהיה. ב. להארכות בסין, אם מישהו מתכנן. חשוב לזכור הפרמיט אותו קבלתם בנפאל תקף לאזורים מסויימים בטיבט, ביניהם: דרך הידידות, שיגאטסה, גיאנגטסה וכל האזור ברדיוס של בערך 200 ק"מ מלהאסה.
היוצאים לאזורים מרוחקים יותר צריכים לרכוש פרמיט יקר בלהאסה או להגיע ליעדם ולרכוש במקום את הפרמיט בזול (לאחר תשלום של קנס זעום). "המסע" מתואר בפירוט בפרק מנפאל ללהאסה ומה שבדרך. מקטמנדו ניתן גם לטוס ללהאסה. בדרך זו, היקרה יותר לא מתבטלת הויזה הסינית, לכן אפשר להוציא כזו בשגרירות הסינית בקטמנדו. להגיע מתוך סין לטיבט: הדרך המקובלת ביותר להגיע לטיבט היא לטוס מהעיר צ`נגדו (Chengdu - בירת סיצ`ואן) בסכום של בערך 1700 יואן (כ-200$) הכולל פרמיט לטיבט. מחיר הפרמיט כלול בטיסה, מכיוון שהפרמיט לא נבדק בטיבט ומי שמגיע מסין יש לו ויזה סינית בתוקף (המאפשרת יציאה לנפאל ו/או המשך טיול בסין), הנוסע כלל לא מקבל את הפרמיט לידיו.
עוד תופעות שצריך לשים אליהן לב בטיסה ללהאסה: להאסה נמצאת בגובה של 3,600 מטר, טיסה ליעד זה לא מאפשרת לגוף להסתגל לגובה ולכן לאחר הנחיתה יכולים לבוא מספר ימים של כאבי ראש. דרכים נוספות לטיבט עוברות ביבשה ויקרות כמעט כמו טיסה. אפשר להגיע בנסיעה של כ-27-30 שעות מצ`נגדו או מהעיר גולמוד (Golmud) שבמחוז צ`ינגחאי (Qinghai). ניתן גם לברר בעיר קונמינג (Kunming) על אוטובוסים לטיבט אך הם נדירים יותר. הדרך האחרונה מתוך סין לטיבט היא הדרך המערבית המגיעה ממחוז שינג`יאנג (Xinjiang) הטריטוריה הצפון מערבית. זוהי דרך ארוכה ופתלתלה בה עוברים במעברי הרים גבוהים מאוד (מסוכן לרגישים למחלות גבהים) ולוקח כשבועיים להגיע מהעיר קאשגאר (Kashgar) ללהאסה. את תחילת הדרך (5 ימי נסיעה לכפר הוליהוטן, נוסעים במשאיות הנוסעות מסין למערב טיבט. יומיים נוספים מביאים אתכם לאלי (Ali) העיר היחידה במערב טיבט. משם תוכלו להמשיך לכיוון הר קאילאש (אם אתם הרפתקנים במיוחד), או לכיוון להאסה- עוד כחמישה ימים-שבוע נסיעה, תלוי בטיב הדרכים. צריך לזכור להוציא באלי פרמיט טיבטי, יחסית זול. דרך זו מתוארת בפרק על הר קאילאש. אפשרות נוספת היא לנסוע בקו הרכבת שנפתח לאחרונה ואשר חוצה את סין ומגיע לטיבט.
