הקדמה למונגוליה
רק לשמע השם "מונגוליה" מתעוררת מחשבה נלהבת על מראות אקזוטים ופראיים, גמלים וסוסים דוהרים במדבר גובי החוצים ערבות פרא, אך יותר מכל מזוהה מונגוליה עם המצביא ג`ינגס חאן.
אפילו כיום, מונגוליה נראית כקצה העולם, מרוחקת ומנותקת. מחוץ לאולן בטור אפשר לחשוב כאילו נמצאים במדינה אחרת או בעולם אחר. מונגוליה היתה ונותרה אחד היעדים ההרפתקנים האחרונים ביבשת אסיה. לטייל במונגוליה זו חוויה אדירה לכל הדעות, אך זו עלולה להיות משימה לא קלה. למי שמוכן לאסוף כוחות, להתאמץ, לשאת מעיל חם, להתרגל לעצבים של המקומיים וכיוצא בזה - מובטחת הנאה שלא מהעולם הזה בגילוי מרחבים עצומים, חוות נוודים ואין ספור בעלי חיים.
שטחה של מונגוליה עצום - 1,566,000 קמ"ר, שלוש פעמים משטחה של צרפת. אין לה מוצא לים והיא נמצאת בתווך בין רוסיה מצפון וסין מדרום. שטחה אף היה גדול יותר בעבר - בהיותה אימפריה (תחת שלטונו של ג`ינגס חאן וקובלאי חאן). עד למאה העשרים היה שטחה כפול משטחה הנוכחי שכן כלל חלקים מסיביר ואת מונגוליה הפנימית (כיום תחת שלטון סיני). למעשה שטחה הגיע מקוריאה במזרח ועד הונגריה וסוריה במערב.
מונגוליה נחשבת לאחת המדינות הגבוהות ביותר מבחינה טופוגרפית, עם רמה ממוצעת של 1580 מטרים. שרשרת ההרים הגבוהה נמצאת הרחק במערב, כשהרי אלטאי נורו Altai Nuruu מכוסים דרך קבע שלג ופיסגת הר Tavanbogd Uul מכוסה קרחון. בין הפסגות משתרעים מדבריות צחיחים. במרחבים הגדולים של המדינה יש אין ספור אגמים וימות של מים מתוקים ומים מלוחים, הגדול ביותר הוא ימת חובסו גול.
אזורי המדינה השונים
בשליש הדרומי של המדינה שולט מדבר גובי ולמרות שלמראית עין נדמה שזהו מדבר לא פורה, יש בו די כדי לספק עשב לעדרי הכבשים, העיזים והגמלים הפזורים סביב. מרבית שטחיה האחרים הם ערבות, בית לסוסי הטאקי (takhi horses) המונגולים המפורסמים עליהם רכב ג`ינגס חאן במסעות הכיבוש שלו.
במדבר זה מיני בעלי חיים נדירים, למשל גמלים מסוג בקטריאן, חתולי שלג, סוסי Przevalsky ודובי גובי.
מונגוליה ידועה גם כ"ארץ השמים הכחולים", עם למעלה מ- 260 ימים של שמש זורחת ואף על פי כן האקלים האופייני לה מאוד קיצוני. בשל גובהה הטופוגרפי, הלילות קרירים אפילו בקיץ. רוב המונגולים נוודים הקושרים את חייהם לדרכי החיים של בעלי החיים. על אף תהליכי העיור שעוברים על המדינה, החיים המסורתיים עדיין נמשכים. הדבר בולט אפילו בערים בהן מונגולים רבים עדיין מתגוררים בגר- אוהל לבן גדול שניתן להעברה בקלות ממקום למקום.
מבחינת אמונתם המונגולים קשורים קשר הדוק וארוך יומין עם הבודהיזם הטיבטי. פעם בחיים כל מאמין מונגולי מנסה עלות לרגל ללאסה המקודשת למאמינים הבודהיסטים. תחת השלטון הקומוניסטי (ב- 1921) מקדשים רבים נהרסו ונבזזו, נזירים רבים נעלמו או נאסרו, אך מאז 1990 ישנו תהליך התעוררות מחדש של האמונה הבודהיסטית (לצד אמונות אחרות)- תהליך המתבטא בפתיחת מנזרים ומקדשים מחדש. בשוליים המערביים של מונגוליה מתגורר מיעוט מוסלמי סאני חשוב כשרובם קזאחים.
גם תחומי התרבות כמו הציור, המוזיקה והספרות הושפעו רבות מהבודהיזם הטיבטי וכן מהווי החיים הנוודי. ריקוד ה-טסאם (Tsam) משמש לגירוש רוחות רעות ומושפע מהשאמניזם ורוח הנוודות. המוזיקה המסורתית משלבת כלי נגינה ושירים בסגנונות רבים. המונגולים ידועים באהבתם לתה כשהמשקה הקלאסי הוא תה מלוח. גברים אשר אינם שותים וודקה (arkhi) נחשבים "חלשלושים" ואילו הרועים נוהגים להכין משקה תוצרת בית - airag שעשוי מחלב סוסים תוסס בתוספת 3% עד 12% אלכוהול.
בירת מונגוליה אולן בטור Ulaan Baatar (המכונה בפי הזרים UB). במבט ראשון נדמה שזוהי עיר מזרח אירופאית טיפוסית לשנות החמישים. המכוניות הרוסיות הישנות והאוטובוסים אט אט מוחלפים בכלי רכב יפניים, אך עדיין רואים פרות עדיין תועות בדרכים. אולן בטור נבנתה לאורך נהר Tuul וסביבה הרים היוצרים מראות נפלאים, מראות שבימי החורף מטשטשים בשל הזיהום והאפרוריות. ארבעת הפסגות Tsetseegum, Chingeltei, Songino Khairkhan ו- Bayansurkh המקיפות אותה מקודשות למונגולים. בשבילים החוצים אותן מסלולי הליכה ואזורים מיוערים המושכים חובבי טיולים רגליים. כבירת המדינה, אולן בטור משמשת מרכז פוליטי, מסחרי ותרבותי. בעיר מספר רב של מוזיאונים, הגדול ביותר הוא מוזיאון הטבע, מספר תיאטראות וסיפרייה מרכזית בה אוסף של כתבי יד סנסקריטים מהמאה ה- 11.
בכל אחת מהפרובינציות מוזיאונים שונים המציגים לראווה את חיי התרבות העשירים.
סיורים מאורגנים יוצאים לאתרי התיירות הפופולריים, כגון Terelj (המרוחקת 85 ק"מ מהבירה), שם ניתן לצפות על הרי גורחי ועל הנהר. אזור Khangai מוכר בשל 20 מעיינות המים החמים המושכים לכאן מחפשי מרפא. מעיינות מרפא נוספים ישנם ב-Khujirt אשר הריסות הבירה המונגולית מימי האימפריה הגדולה, Kharakhorum במאה ה-13 נראים בבירור.
