מזג אוויר ובודהיזם
חבל לאדאק (Ladakh) ב-צפון הודו נמצא בפינה המזרחית ביותר של מדינת ג`אמו וקשמיר והוא האזור המיושב המרוחק והמבודד ביותר בהודו. לאדאק הוא חבל ארץ מדברי גבוה, המוקף ברכסי ההימלאיה וקראקורם (Karakoram). עבור חיילים ופקידים ממשלתיים ההצבה בלאדאק היא מעין עונש. המשימה בלתי אפשרית כמעט וקשה לשמור על הגבולות השבריריים עם פקיסטן וסין בשטח ההררי העצום הזה. המונסונים לא מגיעים אל לאדאק המרוחקת, אך מדי פעם יורד שם שלג.
בין יוני לאוקטובר, בעונת הקיץ, נאסף כל היבול שגדל בשאר חודשי השנה במישורים הגבוהים והוא בדרך כלל מועט בגלל תנאי מזג האוויר הקשים. במישורים היותר נמוכים מצויות טרסות ירוקות עם שדות חיטה, גני ירקות, עצי משמשים ואגוזים. בגובה רב יותר, היכן שהשיפוע תלול ומזג האוויר קריר, תלויים תושבי הכפרים בחיות כמו יאקים, עיזים וכבשים בגלל הצמר, החלב והחמאה, שמופקים לשימוש עצמי ולמכירה.
למרות תנאי מזג האוויר הקשים, תושבי לאדאק תמיד חייכנים ואדיבים וקשה להיתקל במצב שבו עוברים בשבילי הכפרים ולא שומעים קריאות "julay! julay!" מכל כיוון שפירושן "שלום" בניב המקומי.
לאדאק, המכונה בדרך כלל "טיבט הקטנה", "השנגרילה האחרונה" ו- La-Dags, "ארץ מעברי ההרים הגבוהים" היא אחת המובלעות האחרונות של הבודהיזם מהיאנה - העיקרון הדתי שלפיו חיו הטיבטים אלפי שנים וכעת הוא מדוכה בברוטאליות על ידי הסינים בטיבט.
מלבד השטחים שליד הגבול הקשמירי נראים סמלי הבודהיזם בכל מקום: דגלי תפילה צבעוניים שמתנופפים בכל האזור, גלגלי תפילה לבנים וסטופות יפהפיות. האתרים המסקרנים והמרשימים ביותר באזור הם המנזרים מימי הביניים של לאדאק, שממוקמים על הפסגות הסלעיות ועל הצוקים התלולים באזור. אולמות התפילה מכילים אוצרות אמנות מיוחדים כמו פסלי בודהה ענקיים, ספריות של כתבי קודש טיבטיים עתיקים, כלי נגינה עתיקים וציורי קיר מרשימים. הריכוז הגבוה ביותר של מקדשים נמצא בעמק Indus ליד לה, בירת האזור.
אזורים בחבל לאדאק
לה מוקפת בנופים מדהימים ועמוסה במלונות, בתי הארחה ומסעדות והאווירה בה קסומה וייחודית. לה היא נקודה חשובה בדרך המשי העתיקה והיא המקום העיקרי בלאדאק שאליו מגיעים מטיילים שכן היא גם מהווה בסיס אידיאלי ליציאה לטרקים.
ממערב ללה מעבר למעברי ההרים Fatu La ו- Namika La "נעלם" הבודהיזם ומופיע במקומו האיסלאם. ניתן להבחין בתופעה זו בייחוד כשמגיעים למחוז קרגיל (Kargil), העיר השנייה בגודלה בלאדאק, הממוקמת בפתחו של עמק סורו (Suru) היפה ועוצר הנשימה. קרגיל היא "נקודת הזינוק" לזאנסקר הגדולה, הנמצאת באמצע שממה עצומה בדרום הרחוק של המדינה שמסמל את הגבול עם Lahaul בהימצ`אל פרדאש.
שתי "אוטוסטרדות" עיקריות מקשרות בין לאדאק ושאר חלקיה של הודו: האחת היא הדרך האגדית בין סרינגאר ללה, שכיום בעקבות המצב הבטחוני והפוליטי בקשמיר היא הרבה פחות עמוסה מאשר הדרך השנייה המגיעה אל לה ממנאלי הנמצאת כ- 500 ק"מ מדרום ללה. שירות האוטובוסים לאורך הכביש המהיר הראשי בעמק Indus הוא בתדירות גבוהה ודי מהימן. אפשר לטייל באזור עם ג`יפ או מונית שניתן לשכור בלה או בקרגיל. הדרך האלטרנטיבית והמסורתית יותר היא לטייל באזור ברגל. הטרקים הפופולריים באזור נמשכים מיומיים של הליכה בכפרים הסמוכים ללה ועד להליכה ממושכת אל עבר ההרים שמקיפים את זאנסקר.
אם אתם בוחרים לטוס ללה, שבה נמצא נמל התעופה הגבוה ביותר בעולם, אינכם צריכים להתחבט בשאלה מתי לבקר בלאדאק. המעברים אל האזור פתוחים רק בין סוף יוני לסוף אוקטובר כשהשמש זורחת ומזג האוויר יחסית נעים, אך יש לקחת בחשבון שגם בתקופה זו עלול להיות קר בלילות. מתחילת נובמבר צונחות הטמפרטורות לעיתים עד לארבעים מעלות מתחת לאפס בין דצמבר לפברואר. סיבה נוספת שבגללה רצוי להגיע ללה בקיץ היא הדרך אל לה שהיא אחת הדרכים היפות והמרהיבות ביותר בעולם. הדרך נמשכת כיומיים ממנאלי ומומלץ בהחלט להגיע ללה דרכה ולא בטיסה. למרות שהטיסה אורכת כשעה ונופי ההימלאיה מרהיבים גם כן, הדרך המטפסת אל לה משאירה חותם עצום על כל העוברים בה.
