מבנגקוק לרנגון
הגענו לבנגקוק בשעה 1430 ולכן לא יכולנו להספיק להגיע לשגרירות ויטנאם כדי להוציא ויזה, לקחנו מונית למלון ולאחר מכן יצאנו לטייל ברחוב אולם התחיל לרדת גשם זלעפות. נרטבנו וחזרנו למלון, אכלנו במלון ארוחת ערב [אוכל טוב] היינו עייפים והלכנו לישון. למחרת, קמנו בבקר אכלנו ארוחת בקר טובה ולקחנו מונית לשגרירות ויטנאם. הגענו למקום והגשנו את הבקשה לויזה כולל הטפסים שהבאנו מהארץ כאשר עותק נוסף היה אצלם. זאת בהתאם להנחיות. נאמר לנו בארץ שאנו צריכים לתת שתי תמונות ולהוסיף עוד 26$ לאדם אולם במקום התברר שהיה צריך להוסיף עוד 38$ לאדם ולהצמיד תמונה אחת לטופס הבקשה שמלאנו. בשגרירות נאמר לנו להגיע ביום ב` אחה"צ לקבל את הויזה והדרכונים. לקחנו מונית למלון אינדירה והתחלנו להסתובב בשוק. לאחר שגמרנו להסתובב חזרנו למלון. במלון הזמנו טיול למחר בבקר לגשר על הנהר קוואי בעלות 50$ לשנינו.
הגשר על נהר קוואי:
קמנו בשעה 0530 וקבלנו ארוחת בקר. אספו אותנו בשעה 0630 וכן אנשים ממלונות אחרים לריכוז במלון Asia אשר שם חיכה לנו האוטובוס הגדול. היינו 20 איש כולל מדריכה. בסביבות השעה 0730 יצאנו לכיוון הנהר קוואי בנסיעה של כשעתיים. הגענו למקום, ראינו את הגשר החדש של מסילת הברזל וביקרנו במקום במוזיאון.גם ראינו חלק מהגשר האורגינלי אשר שרד והוא עשוי מעץ. לאחר מכן שטנו בנהר בסירות מרוץ עד למקום מסויים שבו עלינו לחוף. ביקרנו שם בעוד מוזיאון ממלחמת העולם השניה. שם עלינו לאוטובוס ונסענו לתחנת הרכבת. עלינו על הרכבת נסענו בה כשעה וחצי בנתיב אשר בו עבדו השבויים של בנות הברית בזמן מלחמת העולם השניה עבור היפנים. אכלנו ארוחת צהריים במסעדה כפרית שבה היה אוכל טוב ולאחר מכן ביקרנו בבית קברות של בנות הברית וחזרנו לבנגקוק. בערב נסענו לשוק הלילה פט פונג ומשם חזרנו למלון.
למחרת, קמנו בבקר ונסענו למשרד של Air Minamar כדי לקבל אינפורמציה על טיסות הפנים בבורמה. קיבלנו לוח זמנים של Air mandlay שתאם את מה שהוצאתי מהאינטרנט וכמובן שגם Air Minamar מבצעת טיסות פנים. בבנגקוק יש מספר רב של סוכנויות נסיעות שדרכן אפשר להזמין טיסות פנים בבורמה ואפשר לשלם גם ב-FEC שחיבים לרכוש בשדה התעופה ברנגון עם ההגעה.עדיף להזמין באחת הסוכנויות ולא בשדה"ת כי אפשר לקבל דיל טוב יותר. קיבלנו כתובת של סוכן כזה ברנגון.
לאחר מכן חזרנו לשוק ליד מלון אינדירה וקנינו עוד מספר דברים קטנים.
בנגקוק-רנגון:
קמנו בבקר שעה 0530 ולקחנו מונית לשדה התעופה[250 בת]ניגשנו לדלפק הצ`ק אין ונציג שדה התעופה אמר לנו שפג תוקפן של הויזות לבורמה מאחר והן הוצאו לפני יותר מחודש בתל-אביב. אפשר להיכנס לבורמה רק תוך חודש מיום הוצאת הויזה. לקחנו מונית לשגרירות בורמה שם היינו צריכים כל אחד 3 תמונות. מילאנו את הבקשה לויזה ושילמנו 8$ עבור כל ויזה ולאחר חצי שעה קיבלנו את הויזה. ההליך היה קצר מאחר והייתה לנו ויזה קודמת .חזרנו לשדה כדי להמתין לטיסת הערב היוצאת בשעה 1800.
זה היה יום מעצבן לבסוף עלינו לטיסה והמראנו בשעה 1800. משך הטיסה 45 דקות כאשר שעון בנגקוק מקדים את שעון רנגון בחצי שעה. הגענו בשעה מקומית 1845 ועברנו בקורת גבולות. קנינו קופונים F-E-C ב-600$. זאת חובה מטעם הממשלה. לאחר מכן לקחנו מונית למלון Garden. המונית עלתה 1$ למרות שבתחילה בקשו 3$ .הגענו למלון ולקחנו חדר עם שירותים בעלות 14$ ללא ארוחת בקר. התארגנו במקום. בעל המלון הזמין אותנו לקפה ולאחר מכן הלכנו לישון.
סיור ברנגון:
קמנו בשעה 0630 ולקחנו מונית לפגודה Shwedogon שהיא פגודה גדולה ומרשימה ויש לה מספר חלקים. הפגודה נמצאת על שטח די גדול, סביבה הרבה מגדלונים שחלקם מצופים זהב וחלקם לבנים. הפגודה נחשבת לאחד מפלאי העולם ונבנתה לפני 2600 שנה. המגדל המרכזי גבוה מאד ומצופה זהב. חזרנו עם המונית למלון, אכלנו ולאחר מכן הלכנו ל- Air Mandlay כדי להזמין טיסות פנים. התברר לנו שהטיסה היומית של אחה"צ אינה מתבצעת מחוסר נוסעים בעונה זאת ויש להם רק טיסת בקר. הזמנו כרטיסי טיסה לרנגון, מנדליי, באגאן והאהה במחיר של 245$ לכרטיס כאשר בתחילה ביקשו מאתנו 275$ לכרטיס. נשארנו במלון Garden לילה שני כדי לטוס מחר בבקר לבאגאן. את שאר היום נצלנו לביקור בעיר. ביקרנו בפגודת סולה (לא משהו מיוחד) ולקחנו סיור מאורגן בעיר בעלות 5$ במונית לעצמנו. ביקרנו בפגודת Bata Taung אשר בתוכה קירות מזכוכית, בנהר של רנגון ליד הפגודה ובשוק Bog-Yoke-Hung-San אשר בו המון דוכני תכשיטים,זהב וביגוד. לאחר מכן ביקרנו באגם המלאכותי Kandawgyi וכן ערכנו סיור בעיר העתיקה ובבית העירייה. בתקופה זאת מאד חם כאן ומזיעים המון. חזרנו למלון והפעלנו מזגן בערב. הלכנו לאכול פיצה והזמנו השכמה למחר לשעה 0530.
באגן, מנדליי ומינגון
באגאן:
קמנו בבקר ויצאנו במונית לשדה התעופה. עלינו למטוס שבו היו 76 מקומות. קיבלנו ארוחה קלה. משך הטיסה לבאגאן שעה וחמש דקות. לאחר הנחיתה לקחנו עגלון עם עגלה וסוס למלון New Heaven. הגענו למלון בו קיבלנו חדר עם שירותים ומזגן בעלות 10$ (כולל ארוחת בוקר ). יצאנו לסיור במקדשי באגאן. שכרנו מונית במחיר 10$[אפשר גם לנסוע עם עגלה וסוס וזה יותר זול]. כמו כן הזמנו מונית למחר לנסוע להר פופא ( מחיר:15$). בשעה 0900 יצאנו לסיור. במקום המון מקדשים [המיוחד הוא במרחב הגדול המלא במקדשים, כל אחד מהם לחוד אינו כה מיוחד]. במספר מקומות ראינו על הקיר ציורים עתיקים, המון פסלי בודהה (אחד שוכב באורך של 20 מטרים). בסך הכל המראה הכללי הוא יפה. חזרנו למלון ולפנות ערב יצאנו לראות את השקיעה. יצאנו מהמלון בשעה 1645 ונסענו לראות שתי פגודות. הן היו יפות. לאחר מכן חזרנו לפגודה שהיינו בה ביום. טיפסתי למעלה וצילמתי את השקיעה והנוף. משם חזרנו העירה, נכנסנו למסעדה סינית שבה אכלנו ולאחר מכן חזרנו למלון ברגל. במלון משתכנים מספר ישראלים צעירים. דיברנו עם אחד מהם בשם רועי שסיפר לנו על סיפו,מאנדליי והינה לייק. בלילה ירד גשם חזק וחדר לחדר דרך התקרה...הזזנו את המיטה כדי שלא נירטב לגמרי...
הר פופא:
לאחר הלילה הרטוב קמנו, אכלנו ארוחת בקר בשעה 0700 ולקחנו את המונית. יצאנו בשעה 0800 להר פופא לאחר שהחלפנו כסף בעיר. הדרך עוברת באזור כפרי ורואים בה הרבה מקומיים. ראינו מספר כפריים שחורשים שדות עם שוורים, שוורים רתומים לעגלות ונשים סוחבות אסל עם דלי מים בכל צד או ירק על הראש. כאשר התקרבנו להר פופא השטח הפך להיות הררי ומיוער. כשהגענו למקום צילמתי את המנזר והנוף. לאחר מכן טיפסנו למעלה. עולים במדרגות ובשלב מסויים צריך לחלוץ נעלים ולשלם 20 צ`אט עבור צילומים. השטח מלא קופים ולאורך הדרך הרבה דוכני מזכרות. הנוף למעלה משגע. לאחר מכן ירדנו, נכנסנו למונית נסענו חזרה והגענו למלון בשעה 1200. אחרי הצהריים נחנו ועשינו כביסה ואז עשינו סיבוב בעירה בשעה 1800. הלכנו לאכול ארוחת ערב לא רחוק מהמלון במסעדת Puiwa
מאנדאליי:
קמנו בבקר, אכלנו ונסענו לשדה התעופה. המראנו למאנדליי והגענו כעבור 25 דקות [אפשר לעשות את הדרך גם בשייט בספינה קטנה בנהר במשך יום שלם]. איתנו בטיסה היו עוד 4 ישראלים. לקחנו מונית למלון נילון. איך שאני יורד מהמונית אני שומע צעקות "דוד! דוד !" הסתכלתי וראיתי את שימרית אותה פגשתי בטיול קודם בוואראנסי בהודו. פגשתי אותה שם ומאוחר יותר שוב נפגשנו בנפאל. כמובן שזאת הייתה פגישת הפתעה והיה נחמד. אנו התאכסנו במלון בחדר עם שירותים ,מזגן ומאוורר. לאחר מכן שכרנו טנדר מונית ב-10$ לטיול בערים העתיקות אמרפורה, אווה וסאגאינג. באמרפורה עלינו על גשר עץ והלכנו לאורכו עד לצד שני שם יש פגודה (שאינה מרשימה).
בדרך חזרה פגשנו את שימרית יחד עם אמא שלה ואחיה וקבענו להיפגש אחרי הסיור ולהחליף אינפורמציה. משם המשכנו לעיר אווה. הסתבר לנו שצריך לשלם 4$ דמי כניסה לאדם. לאחר מכן עלינו על מעבורת [10 צ"אט]ושטנו לצד השני. זאת מעבורת עם מנוע גדול של מכסחת דשא והמון מקומיים עם סחורה ממלאים אותה. הגענו לצד השני, שכרנו סוס ועגלה עם מדריך ויצאנו לסיור במקום [עלה לנו 200 צ"אט לכל אחד]. בתחילה הגענו למגדל תצפית. עלינו עליו וממנו נשקף נוף נהדר של האזור. לאחר מכן המשכנו כאשר אנו נוסעים על העגלה בתוך שלוליות מים כך שהסוס בקושי סחב... הגענו למנזר בודהיסטי עשוי מלבנים. הוא היה מיוחד ונראה מאד יפה מבחוץ. משם המשכנו לעיר סאגאינג שהיא למעשה גבעה אשר עליה מספר מקדשים. עלינו בעליה די קשה למקדש העליון. הנוף משם היה משגע וכן המקדש עצמו יפה. ירדנו למטה וחזרנו למלון בסביבות השעה 1630. בינתיים הגיעו שימרית אמא שלה ואחיה ונדברנו להיפגש בשעה 1900 במסעדת B-B-B. התברר שהחשמל בעיר נפסק מדי פעם. לאחר ארוחת הערב הסתובבנו בשוק הלילה וחזרנו למלון.
מינגון:
היום ערב ראש השנה. קבענו עם המשפחה של שימרית להיפגש לארוחת בקר ולאחר מכן נסענו ברכב שלהם [הם שכרו ברנגון רכב עם נהג במחיר 500$ לחודש] לחוף הנהר כדי לעלות לספינה שנוסעת ל-Mingun. הספינה מפליגה בשעה 0900 ושייט עולה 200 צ"אט לאדם. רוב הנוסעים היו תרמילאים. הפלגנו במשך שעה והיה מאד נעים. הגענו למינגון וירדנו מהספינה לתוך הבוץ.
הלכנו לסייר במספר אתרים:
- פגודת מינגון (שנהרסה ברעידת אדמה). כשעולים עליה נמצאים בגובה והנוף מאד יפה. לרגלי הפגודה נמצאים פסלים של אריות שנהרסו ברעידת האדמה ורואים רק את החלקים האחוריים שלהם.
- פעמון Mingun העצום. הוא כפי הנראה הפעמון הגדול ביותר בעולם.
- הפגודה הלבנה שהיא מאד יפה.
בשעה 1300 עלינו לספינה וחזרנו למלון. ליד המלון אכלנו גלידה טעימה וקבענו להיפגש בשעה 1630 כדי לנסוע לגבעת מנדלי כדי לצלם את השקיעה. יצאנו לסיור: נסענו סביב הארמון ולאחר מכן לגבעת מנדלי אולם לא עלינו עליה. משם נסענו לגשר העץ כדי לצלם את השקיעה. זה לא היה מוצלח וחזרנו למלון. בשעה 1930 נפגשנו עם קובי ולילך והלכנו לאכול במסעדה סינית. לפני כן קנינו 3 תפוחים כסמל לראש השנה. אחרי האוכל אכלנו גלידה והלכנו להתקשר לארץ מחנות מכולת שהייתה ליד המלון (יותר זול מאשר דרך הדואר).העלות הייתה 3500 צ"אט לשיחה של 5 דקות (בערך 10$).
Heha:
בבקר נפרדנו מהמשפחה של שימרית ונסענו לשדה התעופה. טסנו לHehaוכאשר הגענו לקחנו מונית עם עוד אנגליה וגרמניה בעלות של 5$ לזוג. כשהגענו אל הכפר נכנסנו לגור במוטל Rimmber Inn בעלות של 6$ ליום (כולל ארוחת בקר). הכפר נמצא ליד נהר ומובילות ממנו תעלות מים לנהר. בשעה 1500 הלכנו לתעלה ועשינו סיור של שייט בקאנו. החותרת הייתה אישה מקומית. היה שייט נחמד. חזרנו למלון והלכנו לאכול ארוחת ערב סינית במסעדת Big Draum. הארוחה עלתה 800 צ"אט לשנינו. חזרנו למלון ונרשמנו לטיול למקום שבו התקיים פסטיבל באותו שבוע.
השייט ב-Inla Lake והפסטיבל:
קמנו בשעה 0530 , אכלנו ארוחת בקר ולאחר מכן האחראי על הקאנו לקח אותנו לחוף התעלה. עלינו על הקאנו הממונע. עצרנו לשלם דמי כניסה לאגם, 3$ לאדם ולאחר מכן התחלנו לשוט. משך השייט היה כשעה עד אשר הגענו לקצה השני של האגם. בדרך עברנו בכפרים צפים. במקום מסוים ירדנו ליבשה ומיד ראינו שוק שהוא חלק מאירועי פסטיבל. בשוק במקום מעט גבוה הייתה פגודה שהרבה מקומיים עלו אליה לרגל. באזור השוק היה צפוף מאד והיינו שם כשעה וחצי. אכלנו אטריות ולאחר מכן חזרנו לקאנו. בקאנו שטנו יחד 7 איש: 6 ישראלים ושוויצרי אחד בשם פאביאן. חזרנו לקאנו ועשינו סיבוב במספר מקומות כמו בית מלאכה לאריגה, סדנה של חרשי ברזל (אשר עושים שם סכינים, חרבות ועוד) נגריה בה בונים את סירות הקאנו ועוד. בכל צד של הנהר ראינו מספר מקדשים וגן ירק צף מאד מעניין. בסופו של דבר הגענו לאזור התצפית על אירועי הפסטיבל. במקום היו הופעות. ירדנו והתמקמנו יחד עם עוד הרבה תיירים שהגיעו בסירות. לידנו הייתה קבוצה גדולה של תלמידי בית ספר שהיו מעין מקהלה והם שרו. לאורך הנהר עברו סירות בגדלים שונים כאשר הן מקושטות ובהן שייטים בבגדים צבעוניים. ראינו צורת שייט שהיא מאד מקובלת בבורמה כאשר השייטים משיטים את הסירה בעזרת הרגליים (הם דוחפים את המשוטים ברגליים). סה"כ היה זה יום מעניין והתחלנו לחזור לכפר. פתאום אני שומע צעקה "דוד נחמוני!" אבל המשכנו הלאה. הצעקה הייתה מסירה שחלפנו על פניה. חזרנו למלון והזמנו סיור למחר לפינדאה אשר בה יש מערות.
מערות פינדאה :
קמנו בבקר, אכלנו ויצאנו לבקר במערות פינדאה. הקבוצה שלנו מנתה 5 איש: מירי, מיכלי, שרון, מלכה ואני. עלות המכונית והמדריך היתה 25$. דבר ראשון נסענו לשוק לקנות ציוד ופירות. התחלנו לנסוע ובשלב מסוים הדרך טיפסה למעלה. נסענו בכביש צר וגרוע אולם הנוף היה יפה. הגענו לפינדאה לאחר שעתיים בערך, בשעה 1100. עלינו למקדש. חלצנו נעליים שילמנו 3$ דמי כניסה לאדם ועוד 25 צ`אט כדי לצלם. נוף האזור ממש מקסים! נכנסנו למערה. זאת מערת סטלקטיטים וסטלגמיטים אשר מלאה בפסלי בודהה אשר אספו מכל הסביבה. מקדש זה בהחלט שונה ממקדשים אחרים ושווה לבקר בו. לאחר מכן נסענו לראות כיצד מיצרים שמשיות וכובעים בעבודת יד מנייר. עושים אותם מצמחים ובמבוק. מאד מעניין. נסענו חזרה ועצרנו לאכול בשטח את האוכל שקנינו. הגענו למלון בשעה 1600. בזמן הנסיעה האווירה עם הבנות התחממה וניהלנו שיחות. בערב הלכנו לאכול ארוחה סינית. כשחזרנו למלון ראינו סרט וידאו עם הצעירים שאיתם טילנו אתמול. מחר נטוס לרנגון.
האנוי והסביבה
חזרה לבנגקוק
קמנו בבקר, נסענו לשדה התעופה ב-Heho ועלינו לטיסה. לאחר שעה הגענו לרנגון. הטיסה לבנגקוק מתוכננת לצאת בשעה 1930 כך שחיכינו הרבה זמן בשדה. בצ`ק אין ניגש אלי אדם ואמר שאני מוכר לו, התברר שהיינו יחד בגולני בגדוד 12 בשנת 1951. הוא זכר אותי. היה נחמד להחליף חוויות. הוא היה האדם שצעק לי בשייט בנהר. נחתנו בבנגקוק, הוצאתי את התרמיל שאחסנו, החלפתי 300$ בטרבלר צ`קס ונסענו למלון. הגענו בשעה 2230. מחר אנו טסים להנוי.
ויטנאם- בנגקוק - הנוי:
קמנו בבקר ונסענו לשדה התעופה. עלינו על הטיסה לויטנאם. השעה הייתה 0830 [שעון ויטנאם הוא כמו שעון בנגקוק]. הגענו לשדה בהנוי ובו היינו צריכים למלא עוד בקשה ולצרף תמונה כדי לאשר את הויזה. הדבר נעשה תוך כמה דקות. כאשר יצאנו מהטרמינל התנפלו עלינו נהגי מוניות והציעו הסעה להנוי [כשלושת רבעי שעה]. שיתפנו עוד שתי בנות במונית כך שהתחלקנו בעלות המונית [15$]. הגענו למוטל שיש בו גם משרד נסיעות וטיולים בשם Darling Cafe שהיה אחד המומלצים במדריך. תכננו להצטרף לקבוצה שיצאה בבקר לסאפא [המקום הוא בצפון המדינה, לא רחוק מגבול סין]. נוכל להשיג אותם ע"י שניקח את רכבת הלילה לעיר בשם Laocai שאינה רחוקה מגבול סין ומשם נצטרך לעלות על מיניבוסים שנוסעים לסאפא. באמצאות Darling Cafe תכננו גם טיול ל- Ha long Bay. משך הטיול לסאפא יהיה 4 ימים. עשינו סיבוב בעיר, קנינו מצרכים וחזרנו לאכסניה. קיבלנו את הכרטיסים לרכבת הלילה אשר מגיעה עד לעיר Laocai. הרכבת יוצאת מהנוי בשעה 2130. לאחר מכן הלכנו לטייל באזור האגם הנמצא בתוך העיר. כשחזרנו למלון סיכמתי עם האחראית ב- Darling Cafe את כל המחירים של הטיולים כולל טיסות הפנים עד סייגון. בשעה 2000 יצאנו לתחנת הרכבת. הגענו לתחנה, עלינו לקרון השינה שלנו, קבלנו את הדרגש הבינוני עם שכנים לתא (זוג אוסטרלי ואם ובתה ויטנאמיות). הרכבת יצאה בשעה 2130 ועלינו לישון על הדרגשים.
סאפא:
נסיעת הלילה ארכה כעשר שעות.בסה"כ ישנתי יותר טוב מאשר ב"סליפרים" בהודו. הגענו בבקר בשעה 0700 ,עלינו למיניבוס לסאפא[3$]. משך הנסיעה שעה ורבע. הגענו לסאפא ובגלל שבמלון שהקבוצה ישנה בו לא היה מקום עבורנו, נתנו לנו מלון אחר. בשעה 1100 יבואו לאסוף אותנו. אספו אותנו בשעה 1100 והתחברנו לקבוצה של כ-12 איש בתוכם שני ישראלים. עשינו טרק של 3 שעות שכלל ירידות ועליות, מפל מים וכפר של מקומיים. חזרנו בסביבות השעה 1400. אחה"צ טילנו בשוק. אחר כך אכלנו ארוחת ערב ולאחר מכן בשעה 2000 הלכנו לראות את שוק הלילה. הוא לא היה משהו מיוחד. לאחר מכן הלכנו למועדון במבי ושם מספר מקומיות שרו שירים עממיים [די משעמם] ונגנו בכלי נגינה שלהם. המקום היה מלא בטיילים וראינו שיש כאן די הרבה ישראלים [הרוב היו צעירים]. עזבנו בשעה 2130 והלכנו לישון. הזמנו השכמה לשעה 0530.
סאפא -באחה:
יצאנו מסאפא בשעה 0630 והגענו לבאחה בשעה 0930. בתחילה נוסעים על הדרך לכיוון הנוי, בשלב מסוים עוזבים אותה ויש עוד 27 קמ` לבאחה בכביש שעולה להרים בדרך מאד יפה. הגענו למקום וקבלנו חדר (עם שירותים). יצאנו החוצה והלכנו למסעדה בשם Kong Pu לשתות קפה עם פנקייק. לאחר מכן הסתובבנו בשוק שמתקיים פעם בשבוע ביום א`. השוק מאד צבעוני. חזרנו למלון בשעה 1500 ויצאנו עם המדריך לטיול רגלי. הלכנו באזור כפרי בעל נוף יפה. עברנו ליד בית ספר עם פנימייה הממומן ע"י הממשלה. הסבירו לנו שלפעמים יש בכיתה אחת ילדים בני 16 ובני 9. לקחו אותנו לראות בית של משפחה מקומית, קנינו סוכריות במתנה לילדים. ראינו שהרבה ילדים חולים במחלת עיניים. תרמנו כסף לקניית תרופות לעיניים. חזרנו לכפר ולמלון אכלנו ארוחת ערב במסעדת Kong Pu והלכנו לישון בשעה 2130 .
בחזרה להנוי:
יצאנו בשעה 0645 מבאחה והגענו להנוי בשעה 1600. הדרך היתה יפה ועשינו 3 עצירות. סה"כ זו נסיעה של 9 שעות. הגענו למלון Darling. שינינו את הטיסות כדי להוסיף עצירה בדאננג לצורך הגעה לעיר הויאן. קנינו כרטיסים לתיאטרון הבובות בהנוי (מחיר: כ-2.5$).ההופעה הייתה מרשימה. לאחר מכן חזרנו למלון .
מפרץ הא לונג:
קמנו ב-0530. היינו צריכים לחכות בכניסה למלון כדי לנסוע ל- Ha Long Bay. יצאנו רק בשעה 0630 (הסתבר שהיה איסוף ממלונות שונים שהסתיים בשעה 0800). יצאנו לדרך. בקבוצה היו זוג ישראלים מבוגר מחיפה. הדרך ארכה כ-4 שעות ובחלקה הייתה משובשת. הגענו למקום בשעה 1215 והתארגנו במלון. לאחר מכן אכלנו ארוחת צהריים במסגרת הדיל (השתייה הייתה על חשבוננו). בשעה 1400 יצאנו לנמל ועלינו לספינה אשר בה היו קבוצות שונות של מטיילים שהגיעו דרך חברות כמו ה- Darling Cafe וה-Queen Cafe. אלה חברות שמארגנות טיולים ויש להם גם בתי מלון צנועים. באחת הקבוצות היה עוד זוג ישראלי מירושלים. תחילה שטנו כחצי שעה, הספינה עגנה וירדנו לאי. הלכנו לראות שתי מערות סטלקטיטים. לאחר מכן התחלנו לשוט בתוך המפרץ היפה אשר בתוכו ומסביבו גבעות מיוחדות ותלולות. המים במפרץ היו מאד רגועים ושקטים. בשעה 1700 הספינה עצרה והטילה עוגן. קפצנו למים והתרעננו. המים היו חמימים ומאד נהננו. חזרנו לחוף בשעה 1930. הלכנו לאכול (באותה מסעדה כמו בצהריים). האוכל לא היה טעים. הסתובבנו מעט ברגל וחזרנו למלון.
מפרץ הא לונג- הנוי:
קמנו בשעה 0730 ואחרי ארוחת בקר קלה במלון, פנינו את החדר. כל הקבוצה החליטה לעבור עם המעבורת לחלק השני של העיר. הלכנו כ- 20 דקות, עלינו על מעבורת רגילה [סירה עם מנוע שיכולה לקחת 30 איש] ועברנו לצד השני בשייט של 10 דקות. טיילנו מעט בצד השני. כאשר הגענו לחוף בחזרה הלכנו למלון מפואר לשתות קפה ומשקה קר ליד ברכת המלון. חלק מהאנשים נכנסו למים והיה מאד נחמד (כמובן שהמחירים שם היו גבוהים מאוד). חזרנו למלון, אכלנו ארוחת צהריים ונסענו בדרך המשובשת להנוי. הגענו בשעה 1745. הלכנו לאכול ארוחת ערב במסעדה שעל שפת האגם עם שני אנגלים ולאחר מכן הסתובבנו וטיילנו.
סיור בהנוי:
לקחנו מונית עם הזוג האנגלי למוזולאום של הו צ`י מין [המונית עלתה 20000 לארבעתנו]. בכניסה היינו צריכים למסור את התיקים וכן אסור היה לצלם. הלכנו בשורה יחד עם שאר המבקרים פנימה. רואים את הגופה החנוטה של הו צ`י מין בתוך ארון זכוכית, עוברים סביבו ויוצאים החוצה. המקום מאד יפה ומרשים וחיילים עומדים מסביב לאורך ציר התנועה. לאחר מכן הלכנו באותו מקום למוזיאון הו-צ`י-מין (כניסה עלתה 3000). היה שם מאד יפה ומרשים. קראנו שם הרבה ציטטות מדברי הו-צ`י-מין כמו למשל: "כדי להקים מדינה סוציאליסטית צריך קודם לפתח את הכלכלה והתרבות".
לאחר הסיור נכנסנו לקפיטריה ופגשנו שם את הזוג הירושלמי. לאחר מכן הלכנו למוזיאון הצבא וחזרנו למלון. הלכנו לאכול ולאחר מכן נפרדנו מהאנגלים. בשעה 1430 נסענו עם עירית לשדה התעופה [עירית היא תרמילאית צעירה שהייתה איתנו במלון]. שלחנו את המזוודות ונכנסנו לאולם היוצאים. לפני כן שילמנו 1.5$ מס נמל לכל אחד. המטוס היה צריך להמריא ב-1650 אבל היה אחור והמראנו בשעה 1805. הגענו לדאננג בשעה 1905 ולקחנו מונית להויאן (עלות:9$). הגענו לאחר 45 דקות. הלכנו למלון שהמליצו עליו הזוג הירושלמי. זהו מקום נחמד וחדר עולה בו 8$ ללילה. לאחר מכן הלכנו למסעדה שהמליצו לנו עליה. לאחר האוכל מלכה ועירית נכנסו לחנויות בהן תופרים בגדים. חזרנו למלון בשעה 2345.
סייגון ודלתת המקונג
הויאן:
בבקר ירד גשם זלעפות אבל בכל זאת החלטנו לצאת ולהסתובב בעיר. מלכה הזמינה עוד מספר דברים במתפרות ולאחר מכן הסתובבנו בעיר בשוק ובגשר היפני. חזרנו לחדר לנוח. בשעה 1430 אכלנו משהו במסעדה של מיקו ולאחר מכן הלכנו לקחת את הדברים שמלכה הזמינה.
הויאן- סייגון:
קמנו בבקר ונסענו לשדה התעופה. המראנו לסייגון. הגענו בשעה 1130. לקחנו מונית העירה עם עירית [5$] ונסענו למלון 211 שנמצא ליד סין-קפה. קבלנו חדר נחמד עם מזוג אוויר במחיר 8$ כולל ארוחת בקר. הלכנו לסין קפה ונרשמנו לטיול של יומיים לדלתא של המקונג. אחה"צ עשינו סיור של שעתיים בעיר שכלל את מוזיאון הצבא, פגודת הקיסר, כנסיית נוטרדאם והדואר הבנויים בסגנון צרפתי. ביקרנו גם בשוק ובאנדרטת הדמוקרטיה. עלות הסיור הייתה 4$.
דלתת המקונג:
בשעה 0800 עלינו על מיניבוס לטיול בן יומיים לדלתא של המקונג. בקבוצה היו 9 איש, מדריך נהג ומכונאי. נסענו כ- 3 שעות ואז ירדנו מהמיניבוס ועלינו על סירת מוטור. התחלנו לשוט בתעלות המקונג באזור טרופי. שטנו כשעה ועלינו לחוף. התחלנו סיור רגלי לאורך תואי שביל בתוך היער הטרופי. השביל שוחזר כך שאפשר יהיה לנוע בו רגלית [בעבר במקום זה התעבורה הייתה רק בסירות]. ראינו במקום בונקרים של הוייטקונג. הסיור נמשך שעה ולאחר מכן לקחו אותנו למסעדה. בשעה 1400 עלינו שוב לסירה ושטנו בה בדרך אחרת עד שעה 1545. ירדנו לכפר מקומי שמלא בשתילי צמחים ופרחים בתוך עציצים העשויים מקש ואדמה ומקליפות של אגוזי קוקוס. לאחר כחצי שעה הגענו לאוטובוס. עלינו עליו ונסענו דרומה עד למקום שצריך היה לחצות נהר לצד שני במעבורת (עם המיניבוס). בצד השני הגענו למלון בעיירה. קיבלנו חדר בקומה שלישית עם תצפית לא רעה על העיר. בשעה 1830 הלכנו לאכול ארוחת ערב ולאחר מכן חזרנו למלון כאשר אנחנו הולכים לאורך הנהר. בדרך דברנו עם מספר ויטנאמים מאד נחמדים ליד הפסל של הו-צ`י-מין. המשכנו ללכת דרך השוק וחזרנו למלון. העיר שאנו נמצאים בה נקראת Cantho והיא נמצאת בחלק הדרומי של המקונג. היא נחשבת לעיר גדולה באזור.
למחרת בבקר יצאנו מ- Cantho. עלינו על סירה צרה והתחלנו לשוט. שטנו כשעה במקונג ולאחר מכן הסירה נכנסה לתעלות יותר צרות. לפני כן עברנו בשוק הצף בין הסירות של המקומיים. כאן זה מעט שונה מהשוק הצף בתאילנד. מדהים לראות כיצד החיים מתנהלים על גבי הסירות: יש כאן סחר חליפין של סחורות שונות: סדקית, פירות, עיזים ועוד...לאורך המקונג והתעלות שלו גרים תושבים אשר דרכי התחבורה שלהם הן בסירות המשמשות להובלת ציוד ומרכולת שונה. המקונג מספק מגוון רחב של פירות וכן גדולי אורז אשר מניבים 3 פעמים בשנה. לאחר השוק הצף נכנסנו לתעלות הצרות ושטנו לאורכן. היה מאד מעניין. ראינו צמחייה מרשימה ותושבים שהם מאד אדיבים. מעל התעלות יש מעברים צרים ולא יציבים להולכי רגל ויש צורך בשווי משקל כדי ללכת עליהם. בהמשך, עצרנו במקום שעושים בו נודלס[אטריות] כאשר הבסיס הוא אורז שמעורבב יחד עם קמח ומים. שום דבר אינו הולך לאיבוד [מה שנשאר מהמזון הולך לחזירים]. הם משתמשים לשתיה במים של המקונג לאחר שטוהרו בשיטות פרימיטיביות יחסית. משם המשכנו לשוט עד שחברנו למיניבוס וחזרנו לסיגון. בדרך עצרנו בקפה אשר היו בו נחשי פתן והצטלמנו איתם על הצוואר. סך הכל היה מדריך טוב וטיול מוצלח. אני חייב לציין שהדלתא של המקונג הוא מקום מדהים.
מקדשי הקראים ותעלות קו צ`י:
קמנו בבקר ונסענו לטיול שהזמנו דרך הסין קפה למקדשי הקראים ותעלות CU CHI. נסענו כ-3 שעות עד למקדש של דת הקראי שהיא יחסית חדשה ומאגדת בתוכה יסודות של מספר דתות כמו בודהיזם, נצרות קאתולית, הינדואיזם ועוד. הגענו למקדש ב-1200. לפני כן ראינו מקדש בודהיסטי שהוקם לזכר חללי הוייטקונג שנפלו באזור. לאחר מכן הראו לנו סרט תעמולה בוידאו על מלחמתם של הויטנאמים נגד האמריקאים, ולבסוף לקחו אותנו לסיור שהראו בו מלכודות אשר הוייטקונג השתמש נגד הדרום וכוחות האו"ם. לאחר מכן ראינו תעלות אותנטיות אשר נחפרו לאורך קילומטרים והיו בהם 3 שכבות עד עומק של 10 מ` ולבסוף הלכנו בתעלה של 90 מ` אשר הרחיבו אותה במיוחד עבור תיירים. הסיור היה מרשים אבל ממוסחר. חזרנו לסייגון. התחלנו בהכנות לקראת עזיבת ויטנאם מחר. התכנית היא לטוס לבנגקוק ומשם לארץ.
