כתבה 5 - פסטיבל בסאמייה
לאחר ימי מנוחה בלאסה מבלה אייל בכפר סאמייה הסמוך, בו הוא מוקסם מפסטיבל צבעוני בהשתתפות נזירי המקום.
לאחר ימי מנוחה בלאסה מבלה אייל בכפר סאמייה הסמוך, בו הוא מוקסם מפסטיבל צבעוני בהשתתפות נזירי המקום.
אייל ממשיך מערבה בטיבט, משיגאטסה ללאטסה, חווה אתגרים בהשגת טרמפ ומקום לינה ושוקל את המשך צעדיו.
"הגוף נאבק עבור כל מולקולת חמצן שהוא מקבל. אני הולך כמה צעדים וכבר מתנשף כמו כלב. כל צעד הופך למאבק ואני סופר כל עשרה צעדים אני עוצר להסדיר נשימה, אחר-כך כל שבעה צעדים, ולקראת סוף הטיפוס אני כבר לא מסוגל ללכת יותר משלושה צעדים ברציפות בלי לעצור." - אייל בטרק בחלק הטיבטי של ההימלאיה.
מחוויות מפתיעות באוורסט חוזר אייל עד ללאסה ומתכונן לפרידה מטיבט.
רכס הקצ`קר שנמצא בצפון מזרח תורכיה, הוא אחד מפנינות הנוף של המדינה. הרכס ופסגותיו מגיעים לגובה של כמעט 4000 מטר וטומנים בחובם נופים שונים ומגוונים ובעיקר יפהפיים.
בפינה הדרום המזרחית של מפת תורכיה תוכלו להבחין בכתם תכול- זהו אגם ואן ובתורכית Van Gulu. האזור פסטורלי ושלו: אגם כחול כחול מוקף בהרים גבוהים, חומים וצחיחים. בכתבה לפניכם מידע על אזור זה.
דורין חווה טיול מיוחד במינו בסרי לנקה. היא מטפסת על הסרי פדה (Adam's Peak), הר הקדוש לבודהיסטים. היא ממשיכה לביקור בשווקים, מטעים וגנים במדינה וטועמת את תרבותה של סרי לנקה מקרוב.
יער קיבלה הוא יעד אטרקטיבי מאד במערב אוגנדה, בו יוצאים לחיפוש שימפנזים. אלא שלפני שפוגשים את היונקים, תהילה ומוסא נאלצים להתמודד עם בעלי חיים קטנים יותר וטורדניים הרבה יותר - נמלי האש הנשכניות - על כך בכתבה שלפניכם.
למגיעים מניירובי, אוגנדה נראית נינוחה ומזמינה. תהילה ומובא חוצים את הגבול ונפגשים באוגנדה הידידותית. הם מנסים לבקר באתר מבצע אנטבה אבל לא ממש מצליחים...
בפרק שלפניכם תוכלו למצוא את כל המידע החשוב שיש לדעת טרם יציאתכם אל תורכיה. עונות מומלצות לטיול, עלויות, ביטחון אישי, אטרקציות מרכזיות אמצעי תחבורה ועוד ועוד... לקרוא, להדפיס ולצאת לדרך.
"נהר הנחש" Snake River, חוצב את דרכו דרך שטחי בזלת וקניונים מרהיבים ועמוקים, אותם יצרה הזרימה החזקה לאורך השנים. המסלול ייקח אתכם לצד 170 ק``מ מהנהר הארוך והמתפתל, במהלכו תזכו להכרה טובה יותר עם התושבים המקומיים והנופים הכפריים כאחד.
אין ספק שביקור בעיר מדהימה זו יספק לכם חוויות רבות. חובבי האוכל לא יפסיקו לאכול (והרבה!), חובבי הכדורגל לא יפסיקו להתפעל מהאצטדיון הגדול בעולם... אז נכון, הטיסה היא ארוכה ומייגעת, אבל למי אכפת כשהמטרה כל כך נשגבת?
כתבה קצרה המציגה את ההיסטוריה של ריו: איך קיבלה העיר את שמה, מדוע התושבים מכונים קריוקאש, ועוד.
המטבח הברזילאי מגוון, והמאכלים בו משתנים מחבל ארץ אחד לאחר. בריו דה ז`נרו ניתן למצוא מבחר גדול של מאכלים ומסעדות ובהן אוכל מצוין המוגש בשפע.
הסמבה היא מקצב ששורשיו טמונים עמוק בלבה של מערב אפריקה, אך כיום היא דווקא מסמלת את כל מה שמתחבר לברזיל, ובמיוחד לקרנבל המפורסם. כתבה זו מציגה את התפתחות הריקוד ואת משמעותו בקרנבל הגדול.
ריו היא עיר ענקית המשתרעת על שטח עצום, ומסיבה זו קשה ``לחרוש`` אותה ברגל. אמצעי התחבורה בעיר נותנים מענה נוח ויעיל, במחיר סביר.
מספר ימים של פגישות אקראיות על החוף ויוקה אומרת לי - ``לא בא לי לחזור ליפן``. ``לאוס``, אני אומר לה, ``בואי ניסע ללאוס``. לאוס לא הייתה ממש ברפרטואר עד לפני ימים מספר, אך הסיפורים על ``גן עדן`` הגיעו לאוזני ממעט מהמטיילים שפגשתי עד כה. למחרת היום אנו על רכבת הלילה מסוראטאני לבנגקוק.
יוקה רצה אלי ואומרת שמצאה חנות מנורות מקסימה. אני מגיע לשם ובאמת יש שם הרבה דברים מדהימים. בנתיים יוקה מוציאה את החליל ומתחילה לנגן לילדים שבמקום. אני ממתין לה ותוך כדי כך מבחין בילד שמשחק במשחק הדומה לדמקה, רק בעל עשרה טורים ועשר שורות.
רוב המטיילים בקנייה, לא מוותרים על חווית הספארי - ובצדק. תהילה ומוסא ממשיכים את המסע בספארי. הפעם הם מבקרים בשמורת נקורו ובשמורת סמבורו - על חוויותיהם בכתבה שלפניכם
הדרך לנונג קיו (Nong Khiaw) הרבה פחות נוראה ממה שחשבנו. אנו יושבים בארגז של משאית ועוצרים כל כמה זמן להוריד ולהעלות נוסעים. אין הרבה מקום ודי צפוף, אבל ממש לא נורא. עתה אני מבחין בהבדלים בין הבתים הפרושים לאורך הכביש ובין אלו המצויים לאורך הנהר.
לעניות דעתי, אין מקום בעולם בו מרוכזות כל כך הרבה פיצריות כמו בואנג-וייאנג. האיטלקים היו גאים. או שלא. מאות תרמילאים גודשים את הכפר-עיירה הזה ואנו לא מצליחים לזהות אפילו מקומי אחד. אנחנו מרגישים בערך כמו עב``מים במקום. רק לפני יומיים היינו באחד המקומות השלווים עלי אדמות ופתאום זה?!
ניירובי היא עיר לא פשוטה לעיקול - מודרנית מהמצופה, עם שלל אפשרויות אוכל וקניות, אבל גם לא בטוחה וסואנת מאד. תהילה ומוסא מגיעים לעיר, ואלה רשמיהם הראשונים.
תהילה ומוסא חוזרים לאדיס אבבה לסיבוב אחרון באנטוטו וכנסיות הומות אדם בטרם ימשיכו הלאה, למדינה חדשה עם הרפתקאות נוספות...
דורין מבלה באתר נופש ייחודי בסרי לנקה ומתכננת את המשך הטיול, שבכולל טיפוס על הר הסרי פדה וביקור במגוון אתרים מסקרנים.
לליבלה עם הכנסיות הנפלאות שלה היא יעד נהדר. יחד עם ספרדי בשם Keke אנחנו נוסעים לעיר בדרך מהממת, כדי למצוא עיר מהממת עוד יותר. על הכנסיות של העיר, האיזור שלה, וההווי של הטיול באיזור - בכתבה שלפניכם
שלא כמו בעולם המערבי, באוזבקיסטן בני זוג משתדכים ונישאים על פי נורמות מסורתיות וקבועות מראש. כיצד בדיוק זה קורה ומדוע, בכתבה שלפניכם.
יוקר המחייה בערים האוזבקיסטניות גבוה יותר מאשר בפריפריה, ורוב תושבי המדינה חיים בערים. כיצד הם מתפרנסים וממה?
לכל אחד באוזבקיסטן יש צ`אפאן משלו. מהו הצ`אפאן אם לא המעיל העליון המסורתי...למה משמשים הצעיפים שעליו ומדוע יש צורך בצעיפים רבים כל כך?...
כל המדינה מתגיסת בכל פעם מחדש לקטיף הכותנה. כיצד זה מתרחש ומדוע? מה מקומה של הכותנה בכלכלת המדינה? על כל אלה ועוד...
מדוע נבנה לכבוד הלוחם והמשורר פחלוואן מחמוד מאוזולאום מפואר בחיווה עירו? מדוע עד היום עולים לשם לרגל על אף שעברו מאות רבות בשנים מאז מת אותו פחלוואן?