יום חדש עלה, והתחלתי לחשוב: אחרי כל הדברים הנהדרים שראיתי אתמול (פרסמתי 8 רשומות רק על היום הזה!) - מה עוד יכול להדהים אותי? אז Mamma Quail לקחה אותי למסלול קטן וחביב, בשולי העיר סוזנוויל: שביל ביז ג'ונסון.
השביל הזה היה בעבר תוואי של פסי רכבת, שנסעה מסוזנוויל צפונה, אל אורגון. רכבת שהסיעה מחפשי זהב לנקודות נידחות. אך בשנות ה-30 של המאה ה-20, כמויות הזהב פחתו וגל המחפשים דעך. הרכבות הפכו לרכבות מסע - מובילות עצים שכרתו באזור, סלעים שכּרו וכדומה. בשנות ה-50 פסקה תנועת הרכבות במקום, ובשנת 1978 חברת הרכבות נטשה את המסילה באופן רשמי.
בשנת 1986, מדינת קליפורניה העבירה חוק המאפשר להפוך נתיבי רכבת נטושים לאתרי נופש ושבילי טיול, ומסלול הרכבת הפך לשביל - למטיילים, לרוכבי אופניים או סוסים ולטבע.
יצאנו לטיול בשביל - שביל מאד נוח ונחמד, אורכו מעל 20 מייל - אנחנו הלכנו בערך שניים מתוכם. העצים מעלינו, הנהר זורם לצידנו, מזג האוויר מקסים - יום נהדר לטיול.
ראינו כמה שיחים פורחים: הראשון, בתמונה הבאה - הוא שיח ממשפחת הורדניים, שמו Amelanchier alnifolia, ושמו העממי - Saskatoon - ססקאטון. השם מגיע משפה מקומית אינדיאנית. הפירות שלו דומים בצורתם לאוכמניות והם גם אכילים. מעניין מה הטעם.
עוד שיח ממשפחת הורדניים היה דובדבן - Prunus virginiana - השם העממי שלו הוא Bittercherry או Chokecherry - דובדבן מר, או דובדבן מחנק. הוא גדל ברוב ארצות הברית, והשם מעיד על זה שטעמו כנראה פחות מוצלח מהדובדבן שאנו אוכלים.
פרח הפנסטמון, ממשפחת הלחכיים, משך דבורה. זהו Penstemon laetus, כלומר - פנסטמון מבריק או פנסטמון עליז. הדבורה היא דבורת בר, מהסוג Osmia - זו דבורה בנאית. היא נקראת כך כי היא משתמשת בבוץ לבנות לעצמה את הקן.
השביל נקרא "ביז ג'ונסון" - על שם הרולד "ביז" ג'ונסון, שהיה פוליטיקאי קליפורני, נציג קליפורניה בקונגרס - והיה מאלו שהובילו את הפיכת פסי הרכבת הללו למסלול טיול.
בנחל מצאנו שבטבטים פורחים - זהו Equisetum laevigatum - שבטבט חלק. שבטבטים הם צמחים עתיקים, מהצמחים העתיקים ביותר בעולם - הם נחשבים למאובן חי - הם קיימים מאות מליוני שנים בעולם.
שיח נוסף בעל פריחה לבנה אפשר לראות בתמונה הבאה: זהו Cornus sericea - שמו העממי הוא American Dogwood. ה-Dogwood המוכר יותר הוא עץ נמוך, והתפרחות שלו מעניינות הרבה יותר. גם אותו פגשתי - ועוד אכתוב עליו.
כוכבים קטנים וצהובים ניקדו פה ושם את השטח, ונראו לי מוכרים. כשבדקתי, גיליתי שאלו Mentzelia montana - שמם העממי Mountain Blazing Star, ולפני 5 שנים, בפארק עץ-יהושע, פגשתי את הקרובים המדבריים שלהם.
ממש לחוף הנהר פגשנו מקבץ צמחים בעלי עלים גדולים ופרחים קטנים ולבנים: אלו Maianthemum stellatum, ששמם העממי False Lily of the Valley. מיד תהיתי, כמובן, אם אלו השקריים - מיהם האמיתיים? חיפוש קצר הביא אותי אל פרח בר אירופאי מקסים שאני מקווה לפגוש ביום מן הימים, הוא נקרא גם "פעמוני אביב".
בשלב מסויים התעייפתי ועצרתי לנוח, ו-Mamma Quail המשיכה קצת, לראות אם יש מציאות מיוחדות. היא מצאה משהו מעניין וניסתה להתקשר אלי, אך היו לי בעיות קליטה באותו אזור (אם אתם מתכוונים לנסוע למזרח הסיירה, אל תסתמכו על חברת T-Mobile!). אבל Mamma Quail תמיד מלאת תושיה, ופתאום עצרה לידי מטיילת אחרת, והסבירה לי שחברה שלי, שהתקדמה הלאה - מוסרת לי שהיא מצאה סיגליות - Violets! הודיתי לה מאד, ומיד המשכתי בדרכי -
ובאמת, לאחר כמה דקות הליכה, מצאתי את Mamma Quail ליד ערוגה קטנה של פרחי סיגל. הסיגלים אינם תמיד סגולים - בקליפורניה יש כמה וכמה מינים צהובים, וזהו אחד מהם - שבאופן משעשע, שמו הוא Viola purpurea, כלומר - סיגל סגול!
גם הפרח הבא נראה לי מוכר - זהו Apocynum androsaemifolium, ממשפחת ההרדופיים. שמו העממי הוא Spreading Dogbane – שאפשר לתרגם ל"סם כלב מתפשט", כנראה בגלל שימוש בצמח להרעלת כלבים. פגשתי אותו לפני 9 שנים בפארק לאסן.
אבל עיקר הטיול הזה לא הוקדש לפרחים, כי עם כל הכבוד להם (וכידוע, לי יש הרבה כבוד ואהבה לפרחים) - רואים מי עומד על סם הכלב? זהו כחליל, ולאורך המסלול שלנו בסוזנוויל ראינו המון המון המון פרפרים.
וחוץ מהפרפרים, היו גם כמה ציפורים מיוחדות... ולכן - תהיינה עוד רשומות מהיום הזה.
את התמונות צלמתי ב-Bizz Johnson Trail, בעיר Susanville בקליפורניה, בתאריך 15.5.18. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
