אחרי לילה במלון מוצלח בעיר בישופ עלינו להרים. אבל לא להרי הסיירה נבאדה - אלא לרכס מהצד השני של העמק, ההרים הלבנים - The White Mountains.
כביש צר ויפהפה התפתל מעלה, ולארכו היתה הרבה פריחה. כרגיל, Mamma Quail עצרה כל פעם שראינו דברים מעניינים.
רכס הסיירה נבאדה התנשא מולנו, מעבר לעמק. מעט דרומה מאיתנו נמצא פרק עמק המוות שביקרתי בו לפני 5 שנים, כלומר העמק הוא מדבר צל-גשם ושם ממש חם. כשעולים להר - הטמפרטורות יורדות.
ובזכות ההרים מהצד השני - הזדמנו לי כל מיני אפשרויות צילום פוטוגניות במיוחד. למשל התמונה הבאה:
זהו פרח ממשפחת החלמיתיים, שמו העממי Desert Globemallow ושמו הלטיני Sphaeralcea ambigua. בעברית קראו לסוג הזה "אחלמית", ולכן אפשר לתרגם את השם ל"אחלמית מסופקת". משמעות השם הלטיני והשם האנגלי היא חלמית-כדורית.
מקבצים מקסימים של פרחים בסגול עדין דרשו תשומת לב: הם נקראים Mojave Aster - אָסתֶר מוהאבי. שמם הלטיני Xylorhiza tortifolia.
שמתי לב לצמח עדין: הגבעול הנפוח נראה לי מוכר - אכן, ראיתי אותו לפני 5 שנים, בעמק המוות - בקניון הפירמידה. זהו Desert Trumpet - חצוצרת מדבר. שמו הלטיני Eriogonum inflatum, והוא ממשפחת הארכוביתיים. עם ההרים ברקע, הוא נראה אפילו יפה יותר:
אני חושבת שהתמונה המרשימה ביותר על רקע ההרים היא של בן-שיח ממשפחת המורכבים ששמו העממי Brittlebush, כלומר שיח-שברירי. שמו הלטיני: Encelia actoni. הצהוב של הפריחה עם תכלת השמים וההרים המושלגים - זו פשוט תמונה לפוסטר:
על פרחי בן-השיח הזה מצאתי כל מיני חיות. למשל כאן: סרטביש קטן (כנראה מהסוג Mecaphesa, לפי מה שכתבו לי באתר Bugguide) מתקרב אל זבוב גדול בעל כנפים יפות, ששמו Thyridanthrax melanopterus, הוא ממשפחת הבומביליים.
פגשתי גם פרפר על אחד הפרחים - עוד אחד מהנימפיתיים, שמה: Chlosyne leanira, והיא אחת מה-Checkerspots.
ממשפחת הפרפרניים פגשנו קדד מרשים, עם פרחים סגולים יפים ופירות שנראו כמו כדורים ירוקים עם שפיץ: זהו Astragalus lentiginosus var. fremontii - קדד פרימונט, על שם ג'ון פרימונט, פוליטיקאי וחוקר אמריקאי מהמאה ה-19, שכל מיני צמחים, בעלי חיים ואפילו עיר גדולה בקליפורניה נקראים על שמו.
כתם צבע סגול-אינדיגו משך אותנו אליו: זהו פרח נוסף ממשפחת הפרפרניים, ששמו העממי Mojave Indigo-bush, ושמו הלטיני Psorothamnus arborescens. צבע הפרחים פשוט נהדר:
למרגלות שיח האינדיגו היה פרח קטן שכמעט פספסנו: זו מרווה קטנה, המוכרת בשם העממי Chia - צ'יה. שמה הלטיני Salvia columbariae, וגם אותה פגשתי לפני 5 שנים - בפארק Joshua Tree.
פגשנו גם נר-לילה עם פרחים גדולים ולבנים, שמשנים צבע לורוד לאחר ההאבקה: Oenothera californica - נר-לילה קליפורני.
לפני 5 שנים ראיתי הרבה קקטוסים, אך הם לא פרחו. הפעם, כיוון שהיינו רק בסְפָר המדבר - היו מעטים. אבל מצאנו כמה פורחים!
הקקטוס הקוצני והנהדר הזה נקרא Echinocereus engelmannii, ושמו העממי Engelmann's Hedgehog Cactus - קקטוס-קיפוד אנגלמן. זהו תרגום של השם הלטיני, בגלל הקוצים הרבים שלו.
על הסלעים, כשלושה מטרים מעלינו, שמנו לב לקקטוס נוסף שהחל לפרוח באדום: Mojave Mound-Cactus - שמו הלטיני Echinocereus mojavensis.
היו כמה קקטוסים כאלה, שפרחו באדום. אחד מהם משך אליו זנב סנונית גדול: Papilio indra - זנב-סנונית אינדרה.
פרח נחמד נוסף שראינו היה שלהב סטנסבורי: זהו השם העברי של Phlox stansburyi.
ועוד פרח אחד - אותו בעצם צילמתי כבר בשקיעה, בדרך למטה - אבל הוא היה באותו איזור כמו שאר הפרחים ברשימה הזו. הוא צולם ממש באור אחרון. זהו צמח ממשפחת המצליבים, גובהו בערך מטר. שמו Stanleya elata ושמו העממי - Panamint Princesplume - פלומת-הנסיך של פנמינט. פנמינט הוא אחד מרכסי ההרים של עמק המוות. זהו צמח מעניין - הוא אוגר בתוכו את המינרל סלניום.
זהו, עד כאן הפרחים בדרך למעלה, בעליות להר. למעלה, על ההר הכל היה שונה מאד...
את התמונות צלמתי בתאריך 17.5.18, ב-Inyo National Forest, בעליות אל ה-White Mountains.
