היום אספר על שלושה מינים של איריסים שפגשתי ברחבי קליפורניה.
האיריסים הם פרחים נהדרים - גדולים, אטרקטיביים, צבעוניים ויפים. פרחים שמייצגים נהדר את איריס, אלת הקשת בענן היוונית, על שמה הם קרויים.
האיריס הראשון שפגשתי היה מוכר לי - זהו איריס דגלאס - Iris douglasiana, שפגשתי כבר לפני 5 שנים.
זהו איריס רבגוני מאד - כפי שאפשר לראות בתמונות, הוא מופיע בשלל גוונים של סגול (סגול, סגלגל-לבן, סגול-ארגמני וסגול-חום), תכלת וצהוב בהיר.
איריס דגלאס הוא המין הנפוץ באזור החוף, ופגשנו אותו גם בפארק הנרי קאוול וגם בפארק סיבלי.
האירוס הזה אוהב צל, וגדל בעיקר ביערות וחורשים.
את האיריס שני להיום פגשתי בטיול לחוף אגם שסטה.
האיריס הזה בעל צבעים אחידים יותר - ראינו בעיקר צהובים בהירים. אם כי באתרים ברשת ראיתי שגם לו יש מופעים סגולים. הצהוב הזה נראה מצוין על רקע אגם שסטה הכחול-טורקיזי:
שמו הוא איריס עדין - בלטינית Iris tenuissima ובאנגלית - Slender Iris.
עלי הכותרת שלו דקים ועדינים הרבה יותר מאלו של האיריסים האחרים שראיתי.
גם הוא גדל באזורים מוצלים, וכשיש מקבץ שלו - זה מלבב את הנפש!
האיריס השלישי והאחרון גדל בשדה בשולי העיר בישופּ - Bishop, במזרח הסיירה נבאדה. זהו שדה שבחורף הוא מוצף, ובאביב הוא מתמלא פריחה סגולה.
אנחנו הגענו יחסית בתחילת העונה, אז לא ראינו תמונות כאלה, אבל כבר היו די הרבה איריסים בשדה.
זהו איריס מיזורי - Iris missouriensis. הוא גדל בכל המחצית המערבית של יבשת צפון אמריקה - מאזור מיזורי ועד קליפורניה. שמו העממי הוא Western Blue Flag - דגל כחול מערבי. אמנם האיריסי הללו בולטים, אבל איריס זה שם מצוין, למה להפוך אותו לדגל?
הוא אוהב שמש ומים - וגדל באזורים לחים, מה שנקרא באנגלית Wetlands.
איריס מיזורי הוא צמח אנטי-פסטורלי. שם לא מוצלח לדעתי, לצמח שהוא מר (או רעיל) ולא טעים לבקר או לבעלי חיים אחרים במרעה, אך הוא חזק מספיק - ובאזורים של מרעה רציני הוא מתחזק ומתרבה. כשרואים שדה עמוס באיריסים כאלה - אפשר להבין שפרות רעו בו במשך כמה שנים, מנעו מהצמחיה ה"טעימה" לגדול - פגעו בתחרות של האיריס, והוא ניצל את ההזדמנות והשתלט. אצלינו אפשר לראות תופעות דומות עם כלניות והעיריות, שגם הן אנטי-פסטורליות.
אני רוצה להודות לחוקר האיריסים הישראלי יובל ספיר ולחוקרת האיריסים הקליפורנית קרול וילסון שעזרו לי לזהות את האיריסים! ;-)
את איריס דגלאס פגשתי ב-8.5.18 בשמורת הנרי קאוול, וב-12.5.18 בפארק הוולקני סיבלי.
את האיריס העדין פגשתי ב-14.5.18 במסלול Bailey Cove באגם שסטה,
ואת איריס מיזורי פגשתי ב-17.5.18 בשולי העיר בישופ.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
