עזבנו את עמק המוות, והמשכנו אל שמורת מדבר מוהאבי - Mojave Desert National Preserve.
איזור דרום מערב יבשת אמריקה הוא איזור מדברי, שמחולק לשלוש מדבריות שונות - בצפון - Great Basin Desert, אחריו Mojave Desert, ובדרום יותר - Sonora Desert.
ההבדלים בין המדבריות הם בגלל שינויי מסלע וצמחיה.
פארק עמק המוות נמצא בחלקו במדבר האגן הגדול, ובחלקו - במדבר מוהאבי. שמורת מדבר מוהאבי היא (כמשתמע משמה) כולה במדבר מוהאבי.
הדבר הבולט ביותר כאן הוא כמות הצמחיה. אחרי עמק המוות ונופי המדבר המרשימים, בהם רק צמחים בודדים מעזים לצמוח - כאן האיזור ממש מלא צמחיה.
בדקתי את כמות המשקעים השנתית הממוצעת - בעמק המוות יורדים כ-50-60 מ"מ גשם בממוצע בשנה (להשוואה, באילת יורדים כ-30) ואילו כאן, בשמורת מדבר מוהאבי - יורדים בין 80 ל-200 מ"מ לשנה, תלוי באיזור. (להשוואה, בבאר שבע יורדים כ-180 מ"מ לשנה).
נסענו לנו, ופתאום ראינו כמה מכוניות שעצרו בצד הדרך. בתור ישראלית טובה שכנעתי את אום נטע לעצור "לראות מה יש כאן".
פגשנו חבורה של סטודנטים מסנט לואיס (מיזורי), שבאו ללמוד על קיימות ואקולוגיה. הם סיפרו לנו שבהמשך השביל יש פטרוגליפים. אז עלינו בשביל!
פגשנו אבן שנראית ממש כמו בצק שהתקשה באמצע הבחישה:
אתם מתארים לכם כמה חם היה כאן כשזה קרה???
האיזור בו עצרנו הוא איזור געשי - Lavabeds - כלומר, איזור שהיתה בו בעבר פעילות געשית. במרחק ראינו חרוטי-אפר געשי, כמו זה שפגשנו לפני ארבע שנים בפארק לאסן - אך קטנים יותר.
מצאנו כמה סלעי לבה מיוחדים בדרך אל הפטרוגליפים.
פטרוגליפים הם תחריטים בקירות ובאבנים, שנעשו על ידי אנשים מתרבויות פרהיסטוריות. כבר הראיתי בבלוג פטרוגליפים שנמצאו בנגב, מתקופת הברונזה התיכונה.
אני משערת שהפטרוגליפים פה הם מאוחרים יותר, אבל לא הצלחתי לברר ממתי הם.
הדבר המיוחד בעיני בעצירה הזו לא היו הפטרוגליפים - אלא הטחבים והחזזיות:
טחבים הם צמחים פרימיטיביים, שגדלים לרוב ככריות ירוקות על סלעים או עצים - כמו בתמונה מעל. ראינו טחבים רבים על העצים בהר טמלפייס.
חזזיות הן אורגניזמים מיוחדים - סימביוזה בין אצה ופטריה. האצה (שבד"כ צבעה ירוק או כחול) מכוסה על ידי הפטריה - שהיא צבעונית.
הפטריה מגנה על האצה ועוזרת לה לשמור על הלחות, ואילו האצה מזינה את הפטריה. יחד נוצר אורגניזם סימביוטי.
פגשנו שלל צבעים נהדרים -
הצבעוניות והמרקמים שלהם פשוט נפלאים. חוץ מזה, הם הזכירו לי את ציוריו של ג'קסון פולוק. מעניין אם הוא הושפע מסלעי חזזיות כמו אילו.
פה ושם ראינו כל מיני תצורות סלע מרשימות -
אחרי האיזור הגעשי, המשכנו למרכז המבקרים של הפארק, ומשם - עלינו אל אחד מאתרי הקמפינג, לראות אם כדאי להשאר שם ללילה.
האתר היה נעים, וכמעט נטוש - אבל... היה שם ממש קר, אפילו היו בו שלוגיות!
לכן הסתפקנו בנוף שנשקף ממנו -
והמשכנו בדרך דרומה. צמחי יוקה גדולים מילאו את השטח, אך לצערנו עדיין לא פרחו. היו גם עצי יהושע, להם אקדיש רשימה נפרדת.
בדרך, על קבוצת סלעים יפהפיים ראינו מישהו - שמים לב? עוד אקדיש רשימה לבעלי החיים שפגשנו בשמורה. הצ'יפמנק כאן הוא אחד הנחמדים יותר:
בעקבות ההמלצה במרכז המבקרים, נסענו אל איזור ששמו Hole In The Wall, לטייל שם במסלול קצר ונחמד מאד.
המסלול מתחיל כשביל נעים ופתוח, לצד ההר - ושם גם פגשנו כמה צמחים מעניינים, שאני אכתוב עליהם בהמשך.
במורדות לצידנו ישנם המוני קקטוסים מסוג Barrel Cactus - קקטוס החבית. שימו לב שקוטרו של כל כדור קקטוס בתמונה הבאה הוא בערך מטר:
בהמשך הגענו אל כמה סלעים עטורי פטרוגליפים -
הפעם היה מגוון נאה וציורים מעניינים יותר -
התושבים הקדמונים של האיזור השתמשו בפטרוגליפים כדרך תקשור - להודיע זה לזה לאן הלכו, או מתי ישובו.
ואז התחיל האיזור הסלעי יותר -
אבל הרשימה הזו מתארכת לה, ולכן את החורים בסלע תוכלו לראות מקרוב ברשימה הבאה!
את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, ב- Mojave Desert National Preserve, בתאריך 10.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!























