בתור חובבי מדע באופן כללי, היה לנו ברור שנבקר במוזיאון המדע של לונדון.
אחרי הכל, אחת ההנאות הגדולות שאפשר למצוא היא לצפות בדגם בגודל מלא של רכב הנחיתה על הירח, נכון?
ולכן, מיד אחרי סיור השוקולד שהיה לנו - נסענו למוזיאון המדע. בגלל כמה בעיות בדרך (תחנת הרכבת התחתית של המוזיאון היתה סגורה עקב חפץ חשוד, ונאלצנו לרדת בתחנה אחרת וללכת 20 דקות ברגל) - הגענו יחסית מאוחר, וכבר לא יכולנו להכנס לאחד מסרטי ה-Imax של המוזיאון. חבל.
מצד שני, לא חסר עניין במוזיאון.
השנה מלאו 50 שנים למותו של אחד האנשים החשובים שחיו בבריטניה (ובכלל בעולם) - סר ווינסטון צ'רצ'יל, מי שהיה ראש הממשלה הבריטי בזמן מלחמת העולם השניה.
מסתבר שסר ווינסטון מאד אהב מדע. בזמן היותו ראש ממשלת בריטניה, הוא קידם את נושא המדע, תמך במדענים - ובתמורה, הם סיפקו לו הרבה יתרונות שעזרו לבריטים לשפר את מצבם במלחמת העולם השניה.
צ'רציל התלהב ממדע עוד מגיל צעיר. כבר בשנת 1911 - רק 5 שנים אחרי שהאחים רייט הצליחו לטוס בפעם הראשונה - הוא למד להטיס מטוסים, ובמשך כמה שנים היה טייס, עד לבקשתם של אשתו וחבריו שיפסיק לסכן את עצמו.
כאן אפשר לראות דגם מטוס מסוג Bleriot, שהיה אחד המטוסים שצ'רצ'יל הטיס.
בזמן המלחמה, היו מעבדות לייצור נשק שכונו "Churchill's Toy Shop" - מהסיבה הפשוטה שבכל פעם שצ'רצ'יל ביקר במעבדות הוא "התרגש כילד בחנות צעצועים".
בתמונה הבאה אפשר לראות שני פיתוחים של "חנות הצעצועים" הזו - מימין מטען עומק להטלה לים, ומשמאל - "קיפוד" - "Hedgehog" - נשק נגד צוללות שפותח במעבדות.
פיתוח נוסף, בראשותו של הכימאי והממציא סיר הנרי טיזארד היה השימוש ברשת מכ"מים לאיתור מטוסים. בעצם זה לא היה פיתוח "הי-טק" במיוחד: הטכנולוגיה היתה קיימת וידועה. אך הוא הפך את הרכיבים השונים לרשת מכ"מים שנקראה Chain Home. הרשת כיסתה את חופי אנגליה ודאגה לאתר כלי טיס זרים שחדרו למרחב האווירי. כאן בתמונה אפשר לראות מנורת רדיו שהיא חלק מהמכ"מים שהיו בשימוש.
בהמשך המלחמה הגיעו הפיזיקאים ג'ון רנדל והארי בּוּט מאוניברסיטת בירמינגהם, וגילו איך אפשר להשתמש במגנטרון (שרואים בתמונה הבאה) על מנת לשפר את פעילות המכ"מים עשרות מונים.
וכמובן, פרט לנשק ולאמצעי ההתראה - במלחמה יש הרבה פצועים ומחלות, וכאן הצטרפו הכימאים.
אלכסנדר פלמינג (הבריטי) גילה את הפניצילין כבר בשנת 1929, אך בזמן מלחמת העולם השניה - הכימאים הווארד פלוריי, ארנסט צ'יין (שהיה מדען יהודי שברח מגרמניה ב-1933) ונורמן היטלי מצאו כיצד ניתן להפיק את הפניצילין באופן מסחרי ולהשתמש בו בצורה מועילה.
יחד איתם עבדה הכימאית דורותי הודג'קין, שפיצחה את מבנה מולקולת הפניצילין.
ייצור הפניצילין הפך להיות מסחרי יותר. התהליך עצמו היה סודי. השתמשו בכלים מיוחדים להתסיס את פטריות הפניצילין ולהרבות אותן:
והנקודה המקומית שמתווספת לזה: באותה תקופה, כזכור, ארץ ישראל היתה בשליטה בריטית. ולכן גם בירושלים היו מעבדות להפקת פניצילין. הנה תמונה שמצאתי בויקיפדיה: ייצור פניצילין ב"בית שטראוס" בירושלים:
ייצור פניצילין על ידי אנשי האוניברסיטה העברית ב"בית שטראוס" בירושלים, 1945כמובן, עת מלחמה היא לרוב גם עת מחסור. יש מחסור במזון גם לנשארים בעורף. ולכן קמו רוברט מקנס, שהיה פרופסור לרפואה ואלזי ווידווסון שהיתה תזונאית, ובדקו מהו התפריט המומלץ לאדם, על מנת לשרוד ולהשאר בריא.
הם מצאו את הקשר בין סידן לחלב, וכתבו ספר שהפך להיות "התנ"ך לתזונאים" באותן שנים.
יש עוד הרבה סיפורים על המדענים של מלחמת העולם השניה, וכלל לא נגעתי במדעני האטום ובפרוייקט מנהטן - או באלן טיורינג המתמטיקאי הגאון.
אך המוזיאון גדול, ויש עוד הרבה מה לראות בו. למשל, מטוסים - מראשית הטייס ועד ימינו, וגם דגם של טלסקופ החלל Hubble -
היתה תערוכה מרתקת על מתמטיקה, ומאד התלהבתי מחלון התצוגה הזה:
כלי הזכוכית הללו בנויים לפי העקרון של טבעת מביוס - כל הכלי הינו מישור אחד, אין התחלה ואין סוף.
הם מבוססים על בקבוק קליין (שתואר לראשונה ע"י המתמטיקאי הגרמני - ולא יהודי - פליקס קליין)
בהמשך הקומה היתה גם תערוכה על תולדות המיחשוב, שהיתה מעניינת מאד.
מתוך התערוכה הזו בחרתי להראות לכם את ארני: E.R.N.I.E - משמעות ראשי התיבות היא: Electronic Random Number Indicator Equipment - ובעצם זוהי מכונת לוטו מסוף שנות ה-50: הממשלה עודדה את האזרחים לרכוש אגרות חוב (שנקראו Premium Bonds), וארני היה שולף מספר אקראי שיזכה את בעלי האיגרת בפרס נאה.
ההגרלות קיימות גם היום - וארני היה ישות אהובה ומוכרת ברחבי אנגליה. להקת Madness אפילו כתבה עליו שיר!
[embed]https://youtu.be/lg3DHEL4Ces[/embed]
את הרשימה היום אני מקדישה באהבה לאבא שלי ז"ל, שלו היה בחיים - היום היה חוגג את יום הולדתו ה-75. אני יודעת שהוא היה נהנה מאד לסייר איתי במוזיאון הזה.
את התמונות צלמתי במוזיאון המדע של לונדון, בתאריך 29.6.2015
