הרשימה הזו אמנם עוסקת בארץ, ולא בטיול בחו”ל – אבל התמונות הן מגני קיו באנגליה, והנושא חשוב לי – אני רוצה להפיץ אותו בכל מקום אפשרי.
התכוונתי להמשיך להציג לכם כל מיני פרחים נפלאים שפרחו בגני קיו כשביקרנו שם, אבל בינתיים נפל דבר כאן בארץ...
שר החקלאות, אורי אריאל, החליט לצמצם את תקציב הגנים הבוטניים בישראל ב-97%. אז במקום לדבר על גני קיו, אני אדבר על הגנים הבוטניים בארץ - ואלווה את דברי בפרחים מגני קיו.
כתבתי על כל תמונה את שם הפרח שבה, כדי שתוכלו בכל זאת לדעת מה צלמתי.
ובכן... בישראל ישנם 11 גנים בוטניים. הותיק ביותר הוא הגן במקווה ישראל, הצמוד לבית הספר החקלאי. הגן הזה הוא חלק מהמורשת ההסטורית הציונית שלנו.
הרעיון להקים גן בוטני במקווה ישראל עלה כבר בשנת 1923. בסופו של דבר, הגן הוקם בשנת 1927. תארו לעצמכם, הוא מתקרב לגיל 100 שנים! פרופ. אוטו ורבורג ייעץ לגננים בשנים הראשונות. בית הספר במקווה ישראל הוא חלק חשוב בהסטוריה שלנו - הרבה פועלים וחקלאים הוכשרו שם לאורך השנים. הגן הבוטני הוא מקום להדרכה ולימוד של בוטניקה וגננות - ובנוסף הוא מקום נפלא לנוח בו.
מעט אחר כך, בשנת 1931, פרופ. אלכסנדר אייג - שהיה הבוטנאי החשוב בארץ באותה תקופה, ובעצם ייסד את ענף לימודי הבוטניקה בארץ - הקים גן בוטני באוניברסיטה העברית, בהר הצופים. יחד עם תלמידיו וממשיכי דרכו, פרופ. מיכאל זהרי ופרופ. נעמי פיינברון - הם בנו גן ששיקף את הנופים ואזורי הצומח השונים בארץ.
מאוחר יותר, טוביה קושניר ממחלקת הל”ה (שהזכרתי כמה פעמים בבלוג) העביר לשם את אוסף האיריסים שלו - ואחד הרגעים המרגשים בחייו של אביו של טוביה, שמעון קושניר, היה להגיע אל הגן הבוטני אחרי 1967, ולגלות את האיריסים ששתל בנו 25 שנים קודם לכן - עדיין פורחים.
בשנת 1954 הוקם הגן הבוטני בגבעת רם - כיוון שהגן בהר הצופים היה לא נגיש. אך בעוד הגן בהר הצופים הוקדש לצמחית ארצנו, בגן בגבעת רם אפשר למצוא צמחים מכל העולם. שם אפשר לראות Redwoods אמריקאים לצד אקליפטוסים אוסטרליים, אמריליס אפריקאי לצד חלמוניות ישראליות.
הגן הבוטני בגבעת רם הוא הגדול בגנים הבוטניים בארץ. יש בו מעל 6,000 מיני צומח שונים מכל העולם - והוא מהווה גם גן מקלט חשוב לצמחים בסכנת הכחדה, ומקור להשבה לטבע של מינים נדירים.
באוניברסיטת ת"א הוקם גן בוטני בשנת 1973 - גן שרובו מוקדש לצמחית ארץ ישראל, אך יש בו גם צמחים ממקומות נוספים. למשל, חממה טרופית נהדרת עם סחלבים וצמחים טרופיים יפהפיים; חממת שרכים מיוחדת, גן קקטוסים עשיר ומיוחד (זה המקום בארץ לפגוש את האוקוטיו שהתלהבתי ממנו בקליפורניה), ומעבדה לחקר שורשי עצים - בנין מגניב במיוחד, בו אפשר לשוטט בין שורשי עצים. הגן הבוטני באוניברסיטת ת"א הוא חלק בלתי נפרד מהאוניברסיטה - נערכים בו מחקרים וקורסים להכרת הצומח, מתקיימים בו סיורים לתלמידים ולקהל הרחב, וגם בו משמרים מינים בסכנת הכחדה ומשיבים אותם לטבע.
ויש גנים נוספים. למשל, יער אילנות - ארבורטום של הקק"ל, שם אפשר למצוא עצים מעניינים ומיוחדים מרחבי העולם. זהו מקום מרתק, ואני מתכננת לצלם שם רשומה עתידית כלשהי...
גם בנאות קדומים, האתר שהוקם ע"י אפרים וחנה הראובני, ופותח ע"י בנם - נגה הראובני - ישנו גן בוטני. בני משפחת הראובני שמו דגש על הקשר בין האדם לארצו, דרך הכרת הארץ והצומח בה. הם התמקדו בעיקר בחקר הצומח המוזכר בתנ"ך - והגן הוקם על פי החזון שלהם. בגן נערכים הרבה סיורים לימודיים - גם סיורים שנועדו להראות לנו איך חיו ופעלו האנשים בתקופות הקדומות, וגם כאילה שמראים לנו את החיבור העמוק של העם לארץ.
בטכניון בחיפה אפשר לבקר בגן האקולוגי - זהו גן בוטני מיוחד, שנבנה בחשיבה אקולוגית. הגן בנוי ממערכות אקולוגיות שונות, שבהן ניתן למצוא צמחיה ארץ-ישראלית. בגן מתקיימים סיורים לימודיים לבתי ספר, במטרה ללמד חשיבה "ירוקה", להבין את המערכות האקולוגיות שאנחנו חיים בהן.
אני מקווה שהבנתם את הרעיון... הגנים הבוטניים הם יותר מסתם קישוט ומקום חביב לבקר בו. כלומר, הם באמת מקומות מוצלחים לבקר בהם - אבל יש להם חשיבות רבה מעבר לכך.
הגנים הבוטניים חשובים לנו מבחינה מדעית - נערכים בהם מחקרים שונים - למשל, מחקרים על גנטיקה של החיטה ושל צמחי תועלת והקשר שלהם לאבותיהם בבר ומחקרים על צמחים מיוחדים לאזורנו - כמו איריסי ההיכל.
הגנים חשובים לנו גם מבחינה לימודית - בהרבה גנים נערכים סיורים לתלמידי בתי ספר, קורסים לאוכלוסיה הבוגרת, ימי עיון והדרכות. הם מקרבים את הטבע (המקומי והעולמי) לאוכלוסיה.
וכמובן, בתור גני מקלט לצמחים בסכנת הכחדה - כמו מושיובית הגליל. שם מגדלים מינים יחודיים רבים, ואף מחזירים לטבע צמחים שונים.
בשנים האחרונות, משרד החקלאות תקצב את אחד-עשר הגנים הבוטניים המוכרים בישראל בתקציב של 4.5 מליון שקלים לשנה. כעת, שר החקלאות הודיע על קיצוץ של 97% בתקציב: הגנים יקבלו 100,000 שקלים לשנה. כולם יחד. כלומר, בממוצע מתקציב של כמעט חצי מליון שקל לכל גן - הם ירדו לתקציב של פחות מ-10,000 שקלים. התקציב הזה מימן תכניות לימודיות, משכורות לעובדים, השקיה, כלי עבודה וגינון - ועוד ועוד. ללא התקציב הזה, רוב הגנים הבוטניים בארץ ייכנסו למצב תרדמת: הם ייסגרו לקהל, פעולות השתילה וריבוי הצמחים תופסקנה, הגננים יפוטרו - וסביר להניח שהרבה מהמינים הנדירים והחלשים יותר פשוט ימותו.
מנהלי הגנים מנסים בכל דרך לקבוע פגישה עם שר החקלאות - אך ממשרדו של השר אין תשובה ואין תגובה. אני מאד מקווה שהשר יצליח להבין, שהגנים הבוטניים הם חשובים לנו. שייתעשת ולא יעשה את הטעות המרה הזו.
לקריאה נוספת:
- מאמר דעה של ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א.
- באתר NRG
מוזמנים גם לחתום על העצומה האינטרנטית.
את התמונות צלמתי בגן עם מימון ממשלתי, גן שלא נמצא בסכנה: גני קיו באנגליה - Kew Gardens. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
