הקדמה
גם בדרום הודו יש הרים, אמנם, הם לא נכנסו לספרי השיאים העולמיים כהרים הגבוהים ביותר (גם לא הבינוניים), או כשרשרת ההרים הארוכה ביותר, הם לא מושלגים ולא מחודדים, אבל יש עליהם איזה 2000 מטר בקלות והם באים עם אוויר הרים כמו שמבטיחים בשירים. ההרים הללו מתמשכים ממהארשטרה (Maharashtra) ועד טאמיל נאדו (Tamil Nadu) ומכונים הגהאטים המערביים (Western Ghats). על ההרים פזורות עיירות קטנות וכפרים ציוריים (מציורים הודים ולא אלפינים), שעד לא מזמן שימשו רק את ההודים שרצו להצטנן קצת ברוח, ביער, בשדות הירוקים, בין בעלי חיים אגדתיים. ועכשיו בהדרגה מתמלאים הכפרים גם בתיירים זרים, שבאים בשאיפה לשאיפה... נטולת פיח. להתעטף שוב בבגדים חמים, צעיפים וכל טוב התרמיל, בגלל הקור המדגדג את ה-0, כשבמישורים הסמוכים 39 מעלות בצל.
המדרונות המערביים של הרי הדרום יורדים לעבר הים הערבי ושייכים למדינת קראלה (Kerala), בעוד המדרונות המזרחיים פונים לכיוון מפרץ בנגל ושייכים למדינת טאמיל נאדו, קו פרשת המים אינו הגבול המדוייק בין המדינות אך פרט זה הוא זניח שכן אין מעברי גבול, רק הבדל בשפה הרשמית המדוברת (מלאיאלאם בקראלה וטאמיל בטאמיל נאדו). להלן פירוט מדגים של כמה מן התחנות המקסימות בהרי הדרום בטאמיל נאדו וקראלה:
קודאיקאנאל
קודאי (Kodaikanal) שבטאמיל נאדו הוקמה במאה ה-19 על-ידי מיסיונרים אמריקאים (כך שתפגשו הרבה הודים שקוראים להם מארק או ג`ון, שזה מצחיק כשלעצמו), כרגע לא תמצאו הרבה זרים שמתגוררים שם, אבל תתקלו באוכלוסיה הודית נוצרית והינדית מעורבת. הכפר שוכן על מספר פסגות 2100-2400 מ` מעל פני הים, המקיפות אגם קטן שסביבו שתלו, בטעות סביבתית, אקליפטוסים שהובאו מאוסטרליה (לא, אצלם לא היו ביצות כמו בחדרה). מרכז הכפר, הנמצא סביב "כיכר שבע הדרכים", הוא מסחרי וקטן ונכונות לו גדולות ונצורות.
מסלולי הליכה:
חוץ מלהנפש, לאכול טוב ולהתפנק בחופש באופן כללי, אפשר לשוטט שעות בכפר, להגיע לפסגות מיוערות ולצוקים חשופים. חלק מהמסלולים הם כאלו שאפשר לצאת אליהם אחרי ארוחת הבוקר (ב-14:00 בצהריים) ועוד להספיק לארוחת ערב. כדאי גם להתכונן לכך שאמצעי התחבורה בתוך קודאי יקרים מאוד (מונית 40-60 רופי ל-5 דקות נסיעה, אין אוטוריקשה כי הם לא יצליחו לעלות את העליות), כך שהולכים ועובדים הרבה מאוד על שרירי הירכיים.
- שיטוטים בכפר ייקחו אתכם בין סמטאות, בתי ספר, כביסות תלויות, דוכני דגים מיובשים ועוד כהנה וכהנה. טיול נחמד על המדרון הפונה מזרחה יוביל אתכם לשוק קטן ולכנסיית הלב הקדוש, טיול חצי יום צפונה יביא אתכם למקדש קורינג`י(Kurinji( (ע"ש הפרחים המפורסמים הפורחים פה כל 4 שנים) ותצפית יפהפיה על העמקים הקרובים והעיר פאלאני Palani). פנייה דרומה והליכה של כ-7-10 ק"מ תביא אתכם אל הפילאר רוקס - Pillar rocks (בתצפית עליהם תצטלמו עם אינספור הודים, במיוחד אם בחרתם ללכת לשם בסוף השבוע). לטיולים מודרכים העוברים בין כל מיני אתרי טבע, מפלים ומקדשים, אתם צריכים רק לעמוד בכיכר הראשית ולחכות שייגש אליכם נהג עם פתק קטן, תתמקחו ותהנו.
- ניתן גם לצאת לטיולים ארוכים יותר ולהתארגן ללינה בשטח, צריך לקחת בחשבון כמה דברים: בעלי החיים (בעיקר הקופים) יכולים להפתיע אתכם, וקר מאוד מאוד בלילה.
- יש הרבה מאוד סוכנויות שאפשר לארגן דרכם מסעות של מספר ימים, אפשר לברר על זה גם במשרד התיירות בקודאיקאנאל ולצאת איתם לטרקים אפילו עד מונאר שבקראלה (ראו המשך).
בקודאיקאנאל גם קר וגם מוציאים המון אנרגיה ברגע שיוצאים/חוזרים הבית, מה שגורם לאנשים לרצות לאכול עוד ועוד, למזלנו יש כמה מקומות מאוד טובים לשבת בהם ולהנות מהמזון, הנאה אמיתית, רוב המקומות הם מסעדות קטנות המגישות אוכל הודי דרומי וגם תיירותי טעים להפליא, אלו גם מקומות מצויינים לפגוש מכרים, לשבת לידם בבוקר, לצאת איתם לטיול בצהרים, לתה של אחר הצהריים וכו`.
ב-P.T Road (היוצא מכיכר שבע הדרכים) יש המון מסעדות בצד אחד וכמה קונדיטוריות לא רעות בצד השני:
- Silver inn - מיץ התפוזים הטעים בהודו, ארוחות בוקר משובחות (טוסטים, חביתות) ואורז מטוגן נהדר.
- The royal Tibet - הטיבטית המלכותית תהפוך להיות במהרה מסעדת הצהריים והערב בה תעדיפו לסעוד, אוכל טיבטי עם תיבול הודי: מומואים מטוגנים ומאודים בשלל מילואים, מרקים ונודלס, אורז מטוגן ואלפי דברים שלא הספקתי לטעום.
- מלון punjub - עוף טנדורי ושאר ארוחות גריל.
- ב-Anna Salai Rd:
* במלון Astoria -יש טאלי מדהים בגודלו וגיוונו, נסו ותהנו.
* בהמשך הרחוב - מסעדת Suvai הצמחונית מגישה אוכל הודי דרומי טעים להפליא, דוסה, אידלי ושאר מטעמים.
דברים שחשוב לא לפספס בקודאיקאנאל (חוץ מהמסעדות):
- שוק יום ראשון צבעוני וגדול נערך מידי שבוע במורד P.T Road, זוהי הזדמנות פז לקנות ירקות טריים ועוד אינספור מוצרים (טריים) כדי לבשל בלילה במטבח הביתי.
- חנות Eco Nut - חנות טבע מדהימה, מוכרים תרופות, תוספים, תבלינים, ממתקים, ריבות ומרקחות תוצרת עצמית, אנשים טובים וחנות מטריפה.
לינה:
צריך לזכור שכשמגיעים בעונה (אפריל-אוגוסט) המחירים מאמירים פלאים, אם אתם שם מחוץ לעונה (אפשרי ביותר, פשוט קר ומגניב) אפשר להתמקח הרבה על המחיר. מה שחשוב זה לבקש חדר עם אח (Fire place) ואספקת עצים יומיומית (אלא אם כן בא לכם לחטוב בעצמכם, או לקום בבוקר כשהעצמות שלכם כואבות מקור).
כמה אופציות מבורכות בקודאיקאנאל:
- גסטהאוסים קטנים בפרברי הכפר המרכזי: תמצאו בתים קטנים ובהם חדרים מרווחים עם או בלי אח בחדר. מחיר מחוץ לעונה הוא בדרך כלל 80-100 רופי לחדר עם מקלחת (מקום להתרחץ בדלי חם). חדרים קצת יותר משופצרים יעלו 150-200 רופי. המלצה:(keith cottage 80 רופי ללילה) נעים, שקט ועכשיו הם בונים מטבח מורחב שאפשר יהיה לשכור לבישולים. (30 רופי ליום), עצים לאח (50 רופי ללילה).
- אכסניות נמצאות בעיקר במעלה הכפר והראשית שבהם: Greenlands youth hostel שוכנת על צלע הר במקום עם הנוף הכי יפה בכפר (אם יש לכם מזל ויש ראות) 200-300 רופי.
- דירות: בעיקר בכפרים הצמודים אבל גם בפאתי הכפר הראשי, בדרך-כלל ברדיוס משוער של ק"מ עד 5 ק"מ מהמרכז, נמצאות דירות להשכרה החביבות על הישראלים במיוחד.
נסיעות:
קודאי אשר בהר מקושרת באוטובוסים בלבד (מקומיים ופרטיים). תחנת הרכבת הקרובה ביותר נמצאת בפאלאני משם אפשר לקחת אוטובוס לקודאידאנאל (3 שעות וחצי). מדוריי (Madurai) היא העיר הגדולה הקרובה ביותר ונוח להגיע אליה ומשם לקחת אוטובוס שיוצא כל חצי שעה לקודאיקאנאל (4 שעות בעלייה, קופצני במיוחד - 30 רופי). יש גם קישורים ל/מעיירות ה"היל סטיישן" בקראלה, מונאר (Munar) ואוטי (Ooty) באוטובוסים ישירים וחצי ישירים. ניתן גם למצוא אוטובוסים היוצאים לקוצ`י בקראלה. בקיצור רק תגידו ימצאו לכם סידור.
אוטי - אודהאגמנדאלאם
אוטי (Ooty) בשמה המלא אודהאגמנדאלאם (Udhagamandalam) שוכנת בלב אזור הררי בצפון מערב טאמיל נאדו, אזור שממוצע הגובה שלו הוא רק 900 מ` ובגלל זה הוא מכונה: גבעות נילגירי (ולא הרים, כמו שרגילים בלבנט). אוטי בעצמה היא עיר דיי גדולה והודית למישעי, השוכנת בגובה המכובד של 2240 מטר, יש בה כמה נקודות תיירותיות, אבל היא בעיקר משמשת בסיס יציאה לטרקים מאורגנים. במרכז העיר מוצב מסלול למרוצי סוסים כך שאי אפשר ממש ללכת לאיבוד, השוק, מקומות לאכול, גבעות לטפס עליהן, תחנה מרכזית של אוטובוסים ותחנת הרכבת, הכל נמצא סביב אותו המגרש.
חוץ מההתאווררות וטיולי היום בעיר האטרקציה העיקרית באוטי היא הרכבת, רכבת צעצוע שמטפסת לאוטי ויורדת בחזרה לתחנות המישור. הקטר נוסע מאחורי הרכבת ודוחף אותה בעליה ממרגלות הגבעות לגובה 2240 מטר. מי שמגיע מלמטה חווה את החוויה האמיתית- טיפוס בנוף מדהים של הרים ירוקים וצפצפות, מטעי תה וילדים מאושרים.
הרכבת המיוחדת על המסילה הצרה יוצאת מתחנת מטופאליאם (Metupalayam) ועולה דרך העיירה קונור (Coonor) לאוטי. למרות שהדרך לוקחת 5 שעות (במקום שעתיים באוטובוס) ועולה כמעט 200 רופי, זה אחד הדברים המוצלחים שתחוו. במזג אוויר יפה כל מה שנשאר זה לצפות מהחלון, להתמלא ולהאנח. כדאי לקנות כרטיסים יום מראש במטופאליאם (שם גם ניתן לבלות את הלילה שלפני הנסיעה), הרכבת יוצאת בשעה 7:10 בוקר בבוקרו.
לינה:
יש כמה גסטהאוסים נחמדים באוטי, כולם רשומים בלונלי פלנט וקצת קשה להתמקח איתם או לגרום להם לרדת במחיר אם עושים עצמכם הולכים. חדרים נחמדים עם אפשרות לשבת בסלון עם שאר האורחים ולצפות בסרטים ב-Reflections guest house (200-250 רופי לזוג).
תחנות גבוהות במדינת קראלה (היל סטיישנס)
במדינת קראלה מספר "היל סטיישנס" פסטורליות, אני אפרט על שתיים מומלצות השוכנות בלב הירוק ומטעי התה והקקאו קומילי (הדרומית יותר) ומונאר:
קומילי (Kumili)
עיירה קטנה ולידה אחותה התאומה, תקאדי (Thekkady), יושבת על ההרים של קראלה בסמוך לשמורת חיות-הבר פריאר (Periyar). קומילי נהיית בהדרגה מפורסמת בזכות גני התבלינים המדהימים שבה, האווירה השקטה והפסטורלית ושווקי הירקות והפירות הרעננים.
מה עושים בקומילי:
- בסיס יציאה לסיורים בפארק פריאר, שנחשב לשמורה המתויירת ביותר בהודו עקב מגוון הצמחייה הרב וכמות בעלי החיים - הפארק פתוח בכל יום 6:00-18:00. (הכניסה לפארק מהעיירה תקאדי - 50 רופי).
- סיורים בגני תבלינים המאורגנים בעיקר על-ידי בעלי הגנים, באופן ספונטני ברחוב, הם סיורים מאלפים בהם ניתן לראות איך נראים צמחי הל,כורכום, תה, קקאו, טפיוקה, מוסקט, קפה, זנגוויל, וניל, פלפל, ציפורן ועוד. אפשר גם ללמוד על שימושים שונים של צמחים ברפואת הצמחים ההודית (איור-וודה). במטעי התה לומדים להבחין בין סוגי התה השונים ובמפעלים לעיבוד התבלינים והתמציות לומדים את דרך הפיכתם למצרך מטבחי. (בני משפחת עדוי - כתבי למטייל מהם נלקח המידע על סיורי התבלינים בקומילי, ממליצים על בחור בשם "טאג` מאהל" בוטנאי מוסמך ומדריך טיולים בגני התבלינים).
המלצות ללינה ואוכל באזור:
- מלון מומלץ בקומילי:
Green view
Thekkady bypass road
Ph-04869-211015
- Ambadi מסעדה טעימה במלון בתקאדי - תאלי משובח ומשביע, בשיטת אכול כפי יכולתך.
מונאר (Munar)
כפר מטעי התה האולטימטיבי של דרום הודו, נופים משכרים ואופציות טיולים אינסופיות. להרפתקאות אמיתיות פשוט קחו עצמכם וקצת צידה לדרך וצאו לסיבוב, במסעכם תוכלו להתקל בטעות באינספור חיות בר, נחבאות אל העצים, ולפעמים גם גדולות מדי בכדי להתחבא, כמו פילים או טיגריסים. וגם אם לא תראו בעלי חיים, תמצאו את עצמכם טובעים בנוף ירוק, נחלים ומפלים, איך שאתם יוצאים מהבית. ברחובות העיירה, חנויות וקיוסקים מוכרים ממיטב תוצרת התה של גבעות נילגירי, פסטיבלים מקומיים חושפים את התיירים לאומנויות הסיגופים ההודיות, כאשר מופיעים הודים בטראנס, ווים וחוטי ברזל נעוצים בעורם והם רוקדים.
