מבנה העיר ותחבורה
ווּהאן (Wuhan; 武汉) ממוקמת בליבו של איזור פורה וירוק במיוחד. אוכלוסייתה של ווהאן מונה 9.1 מיליון תושבים לערך בתוואי שטח המתפרש על פני 8,494 קילומטרים רבועים. העיר נחלקת לשלושה רובעים, עקב מסלולי נהר היאנגצה ויובליו, המתפתלים דרך העיר. שלושת הרובעים הם: רובע ווּצ'אנג (בגדה המזרחית), הגדול מבין שלושת רובעי העיר, רובע האן-יאנג ורובע האן-קוֹאוּ (בגדה המערבית). כל אחד משלושת הרובעים שימש כעיר עצמאית עד האיחוד.
צילום: אתר CRI Online בעברית
ווהאן מקושרת לכל הערים הגדולות בסין באמצעות טיסות ישירות. מערכת הרכבות מאפשרת קישורים לבייג'ין, לשנחאי ולערים רבות אחרות במזרח ובמרכז סין. רשת קוי האוטובוסים העירונית מאפשרת גישה נוחה לכל אחד מהאתרים בעיר במחיר של 1-2 יואן לכרטיס נסיעה.
לתחילת הכתבה
היסטוריה ותדמית
הביקור בעיר ווהאן מספק חוויה, המשלבת היסטוריה מפוארת עם טבע קסום והווה תוסס וחי. בתקופת שושלת טאנג (618-907), המשורר הנודע, לי באי התייחס לעיר היפה, בדומה למשוררים סיניים שונים במהלך ההיסטוריה, כעיר הנהרות, בשירו על פגודת העגור הצהוב בווהאן. תגליות ארכיאולוגיות חושפות שרידים היסטוריים בקברים עתיקים, אשר מוכיחים את ההתיישבות באיזור לפני יותר מ-3,500 שנה. לפני תקופת שלטונה של שושלת צ'ין (221-207 לפני הספירה), שאיחדה את הקיסרות הסינית, האיזור כולו היה שרוי תחת ריבונות מדינת צ'ו, אחת הממלכות העצמאיות לפני איחוד קיסרות סין על ידי צִ'ין שְׁה חְוָאנְג. רובע האן-קואו תפקד כעיר נפרדת, כאמור, והיה לעיר מהמשגשגות ביותר במדינה ובמשך מאות שנים התאפיינה כציר תחבורה וכמרכז מסחרי חשוב במרכז סין, בתקופת השושלת הקיסרית האחרונה (שושלת צ'ינג, 1644-1911). בעקבות כך, לימים זכתה ווהאן למעמד הרם של מקום הולדתה של התעשייה הסינית המודרנית. מבחינה תדמיתית, יש הטוענים בסין כי בייג'ין היא המרחב העירוני להתבגר בו, צ'נגדו ושנחאי הם ערי הבילויים ואילו ווהאן נחשבת לעיר בה מתמסדים ומקימים משפחה.
לתחילת הכתבה
הקשר האדום
תולדות המפלגה הקומוניסטית הסינית משייכות חשיבות רבה לעיר ווהאן, בה נערך הכינוס החמישי של הקונגרס הלאומי של המפלגה הקומוניסטית בשנת 1927. כל זאת, כשבועיים אחרי מבצע "טבח השניים-עשר באפריל" בשנחאי, אשר הונהג בידי צ'יאנג קאישק, ראש המפלגה הלאומית. מטרת המבצע היתה "לטהר" את שורות מפלגתו מהשפעות "אדומות" בלתי רצויות.
שתי המפלגות הדומיננטיות בסין כרתו ביניהן ברית, שנים לפני אירועי הטבח, על מנת להוות חזית אחת, שתחסל את שליטת "אילי המלחמה". אלו צברו כוח רב בתקופה שלאחר נפילת שושלת צ'ינג. ממשלת סון יאטסן החלה לקבל סיוע מספינת האם הקומוניסטית, ברית המועצות, אשר כלל לא רק אמצעי לחימה, אלא גם יועצים מיוחדים שיסייעו למנהיג סון לארגן מחדש את שורות מפלגתו על פי עקרונות המפלגה הקומוניסטית הסובייטית. היועצים הסובייטים הורו על הצטרפות המפלגה הקומוניסטית אל צירי המפלגה הלאומית תוך הקפדה על נאמנות למצע מפלגת האם שלהם. בשלב מסוים, צ'יאנג קאישק החליט להפר את הברית ולסלק את נאמני המפלגה הקומוניסטית משורותיו, לאחר שאלו צברו כוח והשפעה בחלוף הזמן. מאות הוצאו להורג ומאות נוספים נעצרו. עד היום, גורלם של אלפים אחרים אינו ידוע.
מאוחר יותר, וועידת "7.8" התכנסה בחשאיות בשביעי לאוגוסט, ברובע האן-קואו. אלו היו ימים שהתאפיינו בחוסר בהירות, תחושת אובדן דרך ורצון להתגבר ולמצוא כיוון חדש. בהתכנסות נתקבלו החלטות הרות גורל בנוגע להמשך דרכה של המפלגה האדומה ואשר היוו נקודת מפנה משמעותית בכתבי המפלגה הקומוניסטית הסינית. בשנת 1978 נפתח המבנה בו התקיימה הוועידה לקהל הרחב במתכונת של מוזיאון הנצחה.
לתחילת הכתבה
פגודת העגור הצהוב (Huanghe Lou; 黄鹤楼)
המבנה מהווה מוקד עלייה לרגל ואת סמלה של העיר. פגודת העגור הצהוב ניצבת על גדות נהר היאנגצה, על צלע הר הנחש (She Shan; 蛇山) ונחשבת לאחד מארבעת המבנים המפורסמים של סין, יחד עם פגודת יוּ'אֶה יאנג, שבמחוז הונאן, פגודת טנג וואנג, שבמחוז ג'יאנגסי ופביליון פנג לאי, שבמחוז שאנדונג. לפי המסורת המקומית, עבודות הבנייה של הפגודה המקורית החלו עוד במאה השלישית לספירה ועם השנים זו ניזוקה ואף נבנתה מחדש. כיום, המבנה הנוכחי עבר תהליך שיפוץ בשנת 1981 ברוח תצורת פגודת קיסר טונג ג'ה משושלת צ'ינג. המבנה מתנשא לגובה של 49 מטרים והוא בן חמש קומות. הפגודה מאכלסת תצוגה של אמנות (קליגרפיות וציורים), שירה, פרוזה, כיתוב על לוחות אופקיים, סיפורי עם, פזמונים שנכתבו על גבי עמודים וחריטת כתובות באבן בעיקר בקומה השלישית. בקומות הגבוהות יותר קיימות מרפסות רחבות מהן ניתן להשקיף על נופה הפנוראמי של העיר ווהאן ושל האיזור כולו. העם הסיני מעריץ את יופיה של הפגודה ורבים מתייחסים למבנה המפורסם כמבנה היפה ביותר עלי אדמות, כמובן לצד היותו בעל ערך תרבותי ממדרגה ראשונה.
צילום: אתר CRI Online בעברית
- שעות פתיחה: 07:30-18:00
- מחיר: 50 יואן.
האגם המזרחי
האגם המזרחי (Donghu; 东湖), כשמו כן הוא, שוכן במזרח העיר ווהאן. זהו האגם העירוני הגדול ביותר בסין. היקף האגם הוא 112 קילומטרים ושטחו מתפרש על פני 33 קילומטרים רבועים. מימי האגם מנוקדים באיים רבים (120) בגדלים שונים. כמו כן, האגם מורכב משניים-עשר אגמים קטנים יותר המקושרים זה לזה באמצעות תעלות וגשרים. על קו החוף הנוף מציע מראה מרהיב של רכס הרים מכוסי יערות ושלל נקודות חן. לאורך השנה פורחת הצמחיה מסביב לאגם כמרבד מתחלף שצובע את האזור בשלל צבעים. בקיץ מקשט צמח הלוטוס את מי האגם, בסתיו עצי הקסיה עם עליהם האדומים וניצניהם הזהובים-כתומים, בחורף עולים ניחוחות של פריחת השזיף ובחודשי האביב פורחים הסחלב והדובדבן. בעונת הקיץ החמה איזור האגם מתאפיין במזג אוויר נעים במיוחד, מומלץ לטבול במימיו, לבקר בתחומי קמפוס האוניברסיטה ברובע ווצ'אנג, להתרווח ברוגע על גדותיו ולחזות במראה המהמם של פריחת הדובדבן בעונת האביב. על גדות האגם ניתנת ההזדמנות לקבל הצצה נדירה לווילת הקיץ של מאו דזה דונג, מנהיג סין לשעבר.
לתחילת הכתבה
מקדש גו דה (Gude Si; 古德寺)
קיסר שושלת הצ'ינג ג'ואנג סו הורה על בנייתו של המקדש הבודהיסטי במהלך השנה השלישית לשלטונו, בשנת 1877. כיום, המבנה ניצב על שטח בגודל 20,000 מטרים רבועים, כאשר המקדש עצמו מתפרש על מעל 3,600 מטרים רבועים. היכל יואן טונג (Yuantong Baodian; 圆通宝殿) הוא המבנה העקרי בקומפלקס בעל דמיון ארכיטקטוני מורגש, המחקה את מקדש אנאנדה בבורמה. סגנון הבנייה העשיר הוא למעשה תרכובת של סגנונות, אשר חילחלו לסין ממדינות שונות ומגוון העיטורים מאדירים את ערכו ואת מראהו המפואר.
צילום: אתר CRI Online בעברית
מאמינים בודהיסטים רבים מרחבי דרום-מזרח אסיה מושפעים ומרותקים מערכו ההיסטורי, התרבותי, הדתי והארכיטקטוני. זהו מבנה יחיד במינו בזרם הבודהיסטי הסיני ומלבדו נשתמר אך ורק מבנה נוסף אחד, אשר נבנה בסגנון דומה. טכניקת ההבעה, האופיינית לרומא העתיקה, מורגשת ממבט ראשון ותורמת לאווירת המסתורין האופפת את המקום. בנוסף, העמודים הרבים בין קירותיו הפנימיים והחיצוניים כאחד מרפררים למקדשי האלים היוונים ובאופן כללי, קיימת תחושה חזקה של ביקור בכנסייה אורתודוקסית ולא במקדש בודהיסטי.
- כתובת: רחוב הואנג פו 74 (Huangpu Lu; 黄浦路), רובע האן-קואו.
- שעות פתיחה: 06:00-18:00
- מחיר: 2 יואן.
רחוב האן ג'נג (Hanzheng Jie; 汉正街)
חובבי הקניות ישמחו לגלות את רחוב האן ג'נג בווהאן, אשר נחשב למעוז שופינג מובהק. האיזור המסחרי הגדול מציע חנויות חשמל, ביגוד, הנעלה, תיקי עור, כלי קרמיקה, בדים, עבודות יד ומסעדות. ברחוב פזורים דוכני אטריות יבשות חמות (Regan Mian; 热干面), אחד המאכלים המקומיים הפופולריים ביותר של ווהאן. בקרבת מקום פועלים שווקים שונים, כאשר כל אחד מתמחה בתחום אחר וכולם מרכיבים מתחם שוק ענק אחד בגודל של 2.56 קילומטרים רבועים, בו ניתן לשמוע את הדיאלקט המקומי של ווהאן.
יחד עם כל זאת, העיר ווהאן מציעה עוד שלל אטרקציות למבקרים בה, כגון שוק האוכל הססגוני ברחוב ג'יצ'ינג (Jiqing Jie; 吉庆街), איזור המסעדות של רחובות ג'ינג וו (Jingwu Lu; 精武路) והונג קונג (Xianggang Lu; 香港路), איזור הברים ברחוב לאן לינג (LanlingLlu; 兰陵路) או שוק העתיקות ברחוב הונג קונג.
צילום: אתר CRI Online בעברית
התקופה האידיאלית לביקור בווהאן היא עונת האביב, בה פרחים רבים נמצאים בשיא פריחתם והדובדבנים ממלאים, כאמור, את קמפוס האוניברסיטה בעיר. האגם המזרחי וגן השזיפים בהר מוֹ (Moshan Meiyuan; 磨山梅园) מארחים, כמו בכל שנה, את פריחת השזיף. לעומת זאת, עונת הסתיו תספק ביקור מומלץ באתר ההיסטורי מינג צ'ואן (Mingchuan Guji; 名川古迹), טיול ברחוב ג'י צ'ינג (Jiqing Lie; 吉庆街) וג'יאנג האן (Jianghan Lu; 江汉路). כמו כן, ביקור בביתן סינג ין (Xingyin Ge; 行吟阁), שהוקם לזכרו של המשורר צ'ו' יואן על גדת האגם המזרחי, טיול בסכר "שלושת הערוצים", המרוחק כארבע שעות נסיעה מווהאן או יציאה לשייט על נהר היאנגצה.
לתחילת הכתבה
הכתבה באדיבות אתר CRI Online בעברית
