חוויות אירופאיות
הכתבה הזאת תורכב מאוסף של חוויות ממקומות שונים, זמנים שונים, דברים קטנים שקרו, שמחות קטנות של יום חולין.
הכתבה הזאת תורכב מאוסף של חוויות ממקומות שונים, זמנים שונים, דברים קטנים שקרו, שמחות קטנות של יום חולין.
``מסע בלתי נשכח של כמעט 14 חודשים בא לקיצו אך עם זאת נפתחת גם התחלה חדשה בחיי, הרפתקה שונה לגמרי. מנטרה אחת חוזרת בראשי שוב ושוב בעודי מנסה להסריט שוב בדמיוני, ללא הצלחה, את השנה פלוס האחרונה: אני עוד אחזור.``
מסלול טיול באיסלנד - גייזרים, כפרים קטנים, טבע מדהים והמון חוויות מיוחדות...
בדרך חזרה מטיול בארה"ב וקנדה עוצרת אור עם חברתה באיסלנד ומבקרות באי במשך שלושה ימים, בהם הן מתוודעות למאכלים מקומיים, אנשים נחמדים ונופים יפים.
גם כשמדובר בטיול רביעי בה, הודו לא חדלה מלהפתיע. לפניכם מסלול שמתחיל באתנחתא קלה בדלהי ההומה וממשיך לפושקר היפה על קופיה המתרוצצים וטקסי הפוג`ה ולאודייפור המלכותית ומרובת המקדשים. אנו מגישים לכם יומן מסע בהודו עתיר טיפים בשלושה חלקים.
גם בביקור הרביעי בה, הודו לא חדלה להפתיע. גליה עמיר מגיעה במסגרת מסעה בהודו לגוקרנה, עיר קסומה, שמציעה לצד השווקים והמקדשים המוכרים, גם ים מדהים וחופים בתוליים. משם ממשיכים לבומביי הסואנת, מרובת השווקים והמבנים הקולוניאלים המפוארים וממנה עולים על מטוס בחזרה הביתה, עד הפעם הבאה. פרק שלישי ואחרון ביומן. <br />
גם כשמדובר בטיול רביעי בה, הודו לא חדלה מלהפתיע. גליה עמיר ממשיכה את מסעה בדרום הודו ומוצאת במדינות השונות, מלבד ערים גדולות ומתויירות, גם נקודות חן, מטעי קפה, נופים וחופים בתוליים, שנדמה שרגל תיירים לא נגעה בם. יומן מסע - חלק ב`.
כתבה זו נכתבה לטובת בני ה- 50 + הרוצים לטייל בהודו שלא במסגרת של טיול מאורגן. בחלקה הראשון של הכתבה תוכלו לקרוא כיצד להתכונן לטיול כזה? מה לקחת? התנהלות בהודו, אוכל, לינה - כל אלו ועוד בכתבה של הרצל שבתאי. לגזור, לשמור ולנסוע! <br />
בכתבה הבאה תמצאו את חלקו השני של סיפור מסע בהודו ובו מסלול שלם ומפורט לטיול של זוג צעירים בני 50+.
ההחלטה לנסוע בשנית להודו לא דרשה מאמץ מחשבתי מיוחד, כבר בפעם הראשונה טרם הנחתי את כף רגלי על המטוס ידעתי כי צפוי לי מסע להודו בשנית. מצאנו את עצמנו מטיילים לבדנו במישורים ירוקים, בהרים מושלגים, מהלכים בין עשרות קופים וחיות אחרות. ישנו בטירות, טיילנו ותרנו במעמקיה של תרבות זרה ועתיקה אשר שמרה על סממניה ונהנינו מהשקט המקיף את כל המטיילים בהודו.
רקע קצר לאגן האמזונס והאטרקציות שמציע האזור - האמזונס זוהי מערכת ענקית של נהרות ויערות המכסה שטח של למעלה ממיליון וחצי קמ"ר שחלקה הגדול עוד לא נחקר. על השטח הגדול הזה מתגוררת אוכלוסיה המונה כשני מליון איש בסך הכל.
``Humaita - הכפר שבסוף הכביש. כך קראנו לו. מכאן והלאה אין יותר כביש, רק ג`ונגל. מה אנחנו עושים כאן? מחכים לסירה שאמורה לעבור כאן מחר בבוקר ושתיקח אותנו ל-Manaus.`` - ענבל מגיע לאזור נידח ופרוע במערב ברזיל, שם הוא מעביר יום הזוי ומעניין, לפני שהוא ממשיך לאמזונס.
ענבל מתרגש מהתרבות האפריקאית בבאהיה. מסלבדור הוא נוסע לאזור לנסויס, וחוזר בדיוק בזמן לקרנבל.
משפחת שפירא מוצאת עצמה בלב חגיגות הקרנבל בסלבדור. לאחר כמה ימים היא עוברת לאזור רסיפה ובסופו של דבר מוצאת את החוף האידאלי.
קו החוף - זהו אחד האזורים הנחמדים בפרו, אזור כיפי עם אפשרויות לספוג קצת מתרבות האינקה, להתרשם מקווי נסקה, לנוח בנווה המדבר הוואקצ`ינה, לעשות סקי חולות ולראות חיות בפיסקו.
יותר ממחצית שטחה של פרו מכוסה ביערות האמאזונס - כ- 15,328,060 דונם, אחד האזורים הטרופיים הגדולים בעולם. רוב המקומות אינם נגישים, ואם הם נגישים אזי הדרך לשם ארוכה ומייגעת, אלא אם בחרתם לטוס.
נחיתה, הישר אל הכפור המקומי של לימה. מסיבה לא ידועה, כזו ששוברת את הסטטיסטיקות הקיימות- יש איזה חוק לא כתוב שלאן שלא אטוס, גם טיסה פנים ארצית לאילת- במקרה הטוב אני אהיה האחרון שאקבל את המזוודות, במקרה הפחות טוב- לא אקבלן בכלל.
טבועה בתוך נופים נפלאים, העיר הוארז, מהווה נקודת פתיחה נפלאה לטיול. לענבל והגוזל היא מספקת הזדמנות לטיול למקום פחות מוכר, אבל בהחלט שווה, וגם הזדמנות למפגש מקסים עם מקומיים, שהוא הוא הסיבה שבגללה יוצאים לטיול כזה.
המפגש הראשון של משפחת שפירא עם פרו, לא היה כל כך נעים.. אולם, לאחר מכן, בטרוחיליו, הכל משתפר. ישראל הקטנה וגולני מחכים להם בגסט האוס ביתי במיוחד, לאורה המדריכה לוקחת אותם אל זמנים רחוקים ועושה סדר בהיסטוריה...
רועי צופה בקונדורים השכם בבוקר בקניון, גולש מדיונות חול עצומות באיקה, מפספס את הצפיה בקוי נסקה וממשיך צפונה ללימה, שם הוא מבלה עם חברים ומסכם את הטיול בפרו.
לאחר שהצלחנו להפרד מבוליביה, הרבה בעזרת השוחד במעבר הגבול, המשכנו בנסיעה באוטובוס בתוך פרו עד שהגענו לעיר שעל שפת אגם טיטיקקה (Lake Titicaca) - פונו (Puno). בפונו לא בזבזנו זמן, ולקחנו סיור באגם כדי לראות את האיים הצפים המפורסמים.
רועי מבקר בקופקבנה שעל אגם טיטיקקה, וממשיך לארץ חדשה - פרו. שיט לאיים הצפים, ראפטינג על נהר סוער בקוסקו, המאצ`ו פיצ`ו האגדי, וגם כמה תובנות על תיירים באמצע הקיץ.
משפחת שפירא לא ממהרת לעזוב את טרוחיליו ומחליטה שהוארז תחכה להם. הם עולים שוב צפונה ופונים מזרחה לעבר הרי האנדים, לגלות תרבויות נכחדות, תרבות קחמרקה וצפונה ממנה, תרבות צ`אצ`פויה.
על הקהילה היהודית בהוואנה שמענו עוד טרם הגענו לקובה, אך לא ידענו על קיום קהילה יהודית בסנטייגו דה קובה אליה התוודענו במקרה. התאכסנו אצל משפחה קובנית הגרה בעיר העתיקה, שאחד מבניה היה בקשר חברתי עם אחת מבנות הקהילה.
כמה הפחידו אותי ``זה מטורף לנסוע לבד עם כסא גלגלים...``. וככה עם מלא פחדים, התעקשתי ונסעתי לבד לטיול של 3 חודשים למרכז אמריקה.
קובה זו ארץ מתפתחת הנמנית על מדינות העולם הסובלות מבחינה כלכלית. הכשרת הרופאים במדינה מצוינת אך חסרות תרופות וציוד רפואי חיוני. לכן כדאי להתכונן כראוי לביקור במדינה, על כל צרה שלא תבוא.
קשה שלא להיות רגשן כשמדברים על קובה. האי מעורר את החושים ...האנשים חמים, בעלי חוש הומור ותמיד מוכנים לרקוד.אבל לקובה גם צד אחר...
הוואנה, טרינידד, חופים, צלילות במפרץ החזירים ועוד חוויות מטיול בן שבועיים בקובה...אורי אפרסמון נפרד מהמשפחה ומבלה שבועיים בארצם של פידל, צ'ה והמינגווי.
המאצ`ו פיצ`ו נמנית על ערי תרבות האינקה העתיקה ששלטה בפרו לפני אלפי שנים. זוהי אחת הערים הבודדות שנותרו כמעט בשלמותה ולא נהרסה על ידי הכובשים הספרדים. פירוש השם הוא ``פיסגה עתיקה`` והאתר נחשב מקום קדוש.