הרכיבה לאורך החצי הראשון של הקמינו, מסנטיאגו דה- קומפוסטלה מזרחה, לימדה אותי על ההשפעה המכרעת שיש למזג האויר על ההנאה מן הרכיבה ועל מצב הרוח. כבר כמעט שבועיים שמזג האויר אפור, סגרירי ומדכא, וקרם ההגנה מהשמש שלי, מספר 70, כבר נחנק מבדידות בתחתית תיק הכידון שלי. הנה שתי נקודות מבט על החצי הראשון של הקמינו הפרטי שלי.
אפרת נרגשת לצאת לטיול בשמורת לנגטאנג. היא מתעמתת עם האוויר הדליל והשיפועים החדים, נותנת כבוד לפורטרים ועושה יוגה בכפרי ההימלאיה.
נפרדים מברזיל ומדרום אמריקה בלנסויס, באי מורו, באיליה גרנדה, ובריו. אי אפשר לראות הכל בזמן כה קצר וכבר למדנו שכל מקום צריך את הזמן שלו. ריו העיר היפה תפסה אותנו לא מוכנים. הסיפורים על סכנות ושודדים נשכחו באחת מול יופיה.
בסוף ה- Camino de Santiago נמצאת העיר סנטיאגו דה-קומפוסטלה, אבל בשבילי היא רק ההתחלה לנתיב העלייה לרגל הנפלא הזה.
זהו מסע שני שלנו. כבר לא אותו ריגוש של מסע ראשון. כמעט אפשר לומר שגרת מסע. משפחת שפירא מנסה להרגיש את הקצב של ברזיל. כל בן משפחה חווה את הטיול קצת אחרת.
אודי ומירית מעבירים ליל סדר עם פיצה ברכבת, מבקרים בעיר הנופש Mar del Plata, השוכנת על החוף, ובעיר המעבר הלא תיירותית במיוחד, Neuquen, בדרכם לדרום. ממשיכים ל- San Martin de Los Andes וצועדים בנופיו המדהימים של טרק שבעת האגמים, עד שהגשם מתחיל לטפטף...
משפחת שפירא מוצאת עצמה בלב חגיגות הקרנבל בסלבדור. לאחר כמה ימים היא עוברת לאזור רסיפה ובסופו של דבר מוצאת את החוף האידאלי.
יומיים לפני הטיפוס הקשה אל גבול ספרד, חשבון נפש גלוי עם אחותה המוזנחת, פורטוגל. ולא, זה לא יהיה השיר שלנו.
מי שעובר לנפאל מהודו בדרך היבשה, צריך לקחת בחשבון הרבה שעות של המתנה ושל נסיעה באוטובוסים. אבל בסוף, תחכה לו קטמנדו היפה, עם מקדשיה ולערים השכנות עם הפילים המפוסלים וציפור האבן המפורסמת.
רכבת לדרג'ילינג ומגיעים לאחד המקומות היפים ביותר בהודו. שם אפשר לצאת לטרקים של ימים בודדים או יותר וליהנות מהרקע של הרי ההימאליה ובראשם הקנצ'נג'ונגה.
משפחת שפירא מגיעה לבואנוס איירס בלילה ומתאהבת בה מיד. היה ראוי לה שיר אהבה של ממש. עוד בכתבה על הכנה לקרנבל בעיר גוואלוואיצ`ו ועל הביקור במפלי האיגוואסו.
ביום ראשון, עלא סובוח, שמתי פעמיי לאוטובוס העולה לקרית שמונה. כמובן שלוקח לו 4 שעות להגיע, אבל הנוף בדרך... אחחח, הנוף! פשוט תענוג. לא להאמין שיש דברים כאלה כאן בארץ. הרים, שדות ירוקים, פרות, עיזים, שקט ושלווה, אויר נקי. איפה זה ואיפה המרכז...
טנזניה מציעה בלי סוף למטייל - בין אם הוא תרמילאי ובין אם הוא מחפש חוויה יותר מפנקת. בכתבה שלפניכם מסלול של חודש במדינה, על קו התפר שבין שני סגנונות הטיול. על ספארי, הרי מזרח המדינה, וזנזיבר...
``הקיץ בפתח, שוב חשים בריח / לא צריך שבשבת כדי לדעת שיהיה שמיח / מקדשים בשפע / ארמונות ומים / בשיער לי זר יסמין פורח, שרה שיר שמיח ./ סופר-מריו מבשל לנו במיה ועוד דברים שיש בעונה / איפה נעשה ת`סדר?! עוד לא יודעים מה נהיה... הקיץ בפתח, שוב חשים בריח / לא
`` כן, בומבי בחורף בומבי בקיץ.... ואני יודעת שהכל זמני... יום אחד זה ככה יום שני זה ככה... פותחת את האינטרנט.. קוראת שם את עצמי..`` (ע``פ טיול ליפו - שלום חנוך)
כל כך הרבה התלבטויות היו לי לגבי הנסיעה לקמבודיה - לימים, כאשר ההתלהבות מהמזרח גאתה ומאחר ופעמים רבות שרצתי באזור המדובר וקמבודיה תמיד עמדה כפסע לכניסה, היה בתוכי מין יחס צונן אליה. התחושה הקרירה נבעה מאותו מקום מטורף, שבו קם מנהיג מקומי בדמותו של פיל פוט והרג בעמו באכזריות נוראה. לאחר לבטים רבים, חודש לפני צאתי למסע זה, החלטתי להכליל גם את קמבודיה במסעי..
זוהי הצעה למסלול מעגלי ברכב שכור - יציאה וחזרה מ-/אל שדה``ת הבינ``ל בעיר אנטליה. הטיול בדגש מיוחד לחופים, טבע ולאתרים הארכיאולוגיים הייחודיים של האזור.
לכבוד עונת הקרנבלים, כתבה להראות שגם לנו יש כאלה, ולא רק בפברואר. שרון מתלהבת מקרנבל בלה פז זו חוגגים הסטודנטים את הכניסה לאוניברסיטה ובו הם מציגים את מוסד הלימוד שלהם בגאווה ובהרבה צבע.
``בלילות של ירח מלא / שומעת טראנס מקומי / יושבת על המיטה בחושך / כי כל החשמלים נופלים ../ אלך לראות לי סרט, או חומוס שניצלים.
היחס להומוסקסואליות במרבית החוגים החברתיים בתורכיה מבלבל: מקובלים חיבוקים והתגפפויות של גברים הטרוסקסואליים ברחובות הערים, אך הומוסקסואליות אינה מתקבלת במלוא הפתיחות והסובלנות. קיימת בתורכיה סצנה הומו - לסבית, בעיקר בערים איזמיר, אנקרה וגם איסטנבול.
יותר מאשר באי הדרומי, פה באי הצפוני מקבל המשפט הבא משמעות כפולה: ``...אתה לא אוהב את מזג האוויר בניו-זילנד?... חכה 5 דקות...`` כן! בדיוק כך משתנה לו מזג האוויר בקצב מסחרר, מה שמשאיר מעט מאוד מקום לתכנון לוח זמנים ע``פ מזג האוויר.
``הנה הם באים.... ימים של שקט... כבר שכחתי איך שהם נראים/ אשב לי ככה סתם על המרפסת / בין טרק לטרק / אקרא לי קצת ספרים... הנה הם באים - ימים של שקט, אצא אל החלון לראות / אם הרתיחו כבר את המים / אם הגיע זמן לארוחה / ועוד ועוד.. אקרא לי עוד ועוד / ...
שרון שמחה לחזור הביתה מהטיול הגדול. מכיוון שהרעב לטיולים אינו מסתיים לעולם, היא ממשיכה בשלה, מטפסת בירושלים וחושבת על לה פז, נהנית בכנרת ונזכרת בטיטיקקה. היא מגלה שהתחליף הישראלי בהחלט מספק.
מתישהו בתחילת חודש נובמבר (בו חל יום הולדתי) לקחתי את ההחלטה הספונטנית להצטרף לחברה שלי שנוסעת לניו-זילנד (NZ). הרבה לא ידעתי על המקום, אבל היתה לי תחושה שזו הזדמנות שלא כדאי לי לפספס...חוץ מזה אחת ולתמיד רציתי להבין מה ההבדל בין 2 האיים (הצפוני והדרומי),
משפחת קמחי מטיילת בטקסס, חוצה את הגבול לניו מקסיקו ונגררת לעיכוב במשרד ההגירה האמריקאי, בדרך חזרה לקרוואן.
בכתבה שלפניכם, תיאור יוצא דופן של מסע בדרום הודו, שעובר בקניאקומארי, השפיץ של הודו ומגיע גם למייסור ולמדוריי.
``אויר הרים צלול כיין וריח עצקליפטוסים/ נישא ברוח הערביים עם קול של טוסטוסים/ ובתרדמה מול אח של אבן שבויה בחלומי/ על מה מחר אני אוכלת/ כמה ואצל מי .`` (...kodaikanal של אגם ושל ירוקת ושל קור)
מה כולל תפריט מונגולי טיפוסי ואיזה משקה הוא המועדף במדינה? איך נשמעת שירה מונגולית ומהיכן צמחה השפה המדוברת כאן? מהו כלי הנגינה המונגולי הפופולרי ביותר ואיזה ספורט מטריף את חושי העם הזה? כתבה זו בוקרת את תרבותה של מונגוליה מכל זווית אפשרית.
הבודהיזם הגיע אל מונגוליה דרך טיבט. הוא ``נחת`` בקרב העם המונגולי שדבק בשמאניזם, בעבודת כוחות הטבע בטקסים ססגוניים. העירוב הייחודי בין הבודהיזם לשמאניזם יצר במונגוליה דת מרתקת שיש בה מזה ומזה. כתבה זו מציגה את הרקע לבודהיזם ודתות במונגוליה.
